סיפורים נבחרים
2

שיווק מחוץ לדלתו של עוסק אחר אינה מקמה עוולה של התערבות לא הוגנת

דרכון ישראליבסמוך למשרד הפנים ברחובות מצויה חנות הצילום "סטודיו אסף". כמו חנויות צילום אחרות, ובמיוחד כאלה המצויות בסביבתו של משרד הפנים, גם סטודיו אסף מספק שירותי צילום תמונות פספורט. אלא, שזרם הלקוחות הפך דליל במיוחד נוכח מעשי השיווק של חנות מתחרה, המספקת אף היא שירותי צילום דומים לבאי משרד הפנים. החנות המתחרה, המרוחקת מעט יותר ממשרד הפנים מאשר סטודיו אסף, שלחה נציג מטעמה שיעמוד בשביל היציאה ממשרד הפנים ויפנה את הלקוחות הפוטנציאלים הזקוקים לשירותי צילום אליה. משנוכח בעליו של סטודיו אסף כי פעולות אלה פוגעות בעסקיו שלו, הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי המבוססת על עוולה של התערבות לא הוגנת.

סעיף 3 לחוק עוולות מסחריות מקים את עוולת ההתערבות הלא הוגנת ומגדירה כך:

"לא ימנע ולא יכביד עוסק, באופן לא הוגן, על גישה של לקוחות, עובדים או סוכנים אל העסק, הנכס או השירות של עוסק אחר".

עוולה זו כוללת שלושה רכיבים: היותם של שני הצדדים עוסקים, קיומה של הכבדה שיצר הנתבע כלפי התובע ביחס ללקוחות,עובדים או סוכנים; ופעולות הנתבע נעשות באופן לא הוגן.

בית המשפט בחן את העובדות והגיעה למסקנה כי אין כל חסימה פיסית של הגישה לסטודיו של התובע, אלא אך ניסיונות שידול של לקוחות בכוח – ניסיונות שאם צולחים, מובילים את אותם לקוחות פוטנציאלים לחנות הנתבעים תחת בית העסק של התובע. בית המשפט קבע כי נוכח קביעות אלה, אין כל הכבדה בענייננו:

"הנה כי כן, פעולתו של נתבע 2 העומד בפתח משרד הפנים, אינה מהווה חסימה פיסית או טכנית כנדרש בחוק ואף אינה מהווה במובן זה הכבדה של ממש על גישת לקוחות לעסקו של התובע. משכך, לא מתקיים היסוד השני של העוולה."

עוד הוסיף בית המשפט כי אף הרכיב השלישי אינו מתקיים משפעולות החנות המתחרה מבוצעות לשם הגנה על אינטרס לגיטימי – שיווק מרכולתם – וזאת ללא הטעיה, יצירת מצג שווא או שימוש בדרכים אחרות שאינן ראויות.

נוכח האמור, ולאחר שבית המשפט דחה עילות תביעה נוספות שנטענו, נדחתה התביעה והתובע אולץ לשלם 10,000 ש"ח הוצאות משפט.

(תא (מרכז) 24480-10-14 יצחק אסף נ' חלף בן עמי (21.04.2016))

הערות:

עוולת התערבות לא הוגנת אינה עוולה "פופולארית" ומעטים ההליכים בהם היא נדונה לגופה. בין היתר, הדבר נובע נוכח הוראת סעיף 12 לחוק עוולות מסחריות הקובע, בין היתר, כי בעוולה זו, כמו גם בעוולה של תיאור כוזב, התובע אינו זכאי לסעד של פיצוים ללא הוכחת נזק, והוא נדרש להוכיח את נזקיו אם הוא מעוניין קבלת פיצויים כספים.

שידול לקוחות פוטנציאלים המצויים בסמוך לחנותו של אחר דומה להתנהלות מקובלת בתחום השיווק הדיגיטלי כאשר מתחרים מפרסמים פרסומים ממומנים כאשר גולשים מחפשים אחר מתחריהם. התנהלות שכזו, נפסק, הינה חוקית ואין בה כל פסול בעולם הדיגיטלי, ונדמה כי אך ברור הוא כי המצב בעולם המוחשי אינו צריך להיות שונה.

0

חוק חדש בארה"ב: הגנה על סודות מסחריים

trade secret card

cc by-sa (Benjamin Chun)

ארה"ב חוקקה לאחרונה חוק חדש המכונה Defend Trade Secrets Act. עד עתה סוגיית הסודות המסחריים הוסדרה בדין המדינתי, שאומנם היה מבוסס על תבנית אחידה: Uniform Trade Secrets Act אך בפועל המדינות השונות ערכו בתבנית שינויים והדין היה שונה בין מדינה למדינה. אלמנטים מסויימים בתחום סודות המסחר הוסדר במסגרת דינים פדראליים כגון Economic Espionage Act ו-Computer Fraud and Abuse Act, אלא שהחוק החדש עורך הסדרה חדשה ומלאה בתחום זה במסגרת הדין הפדראלי.

החוק החדש קובע איסור על גזל סוד מסחרי, ובלבד שהסוד קשור למוצר או שירות שנעשה בו שימוש במסגרת מסחר בין-מדינתי או סחר חוץ. בדומה לדין הישראלי. גם פה "סוד מסחרי" מוגדר בצורה רחבה והוא כולל מידע שסודיותו מקנה ערך כלכלי לבעליו ושבעליו נקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו. הגזל, כך קובע החוק, הוא שימוש באמצעים בלתי ראויים להשגת הסוד, או קבלה, ביודעין, של הסוד מאחר שעשה שימוש באמצעים בלתי ראויים כאמור. החוק החדש טורח ומבהיר שהנדסה לאחור אינה, לכשעצמה, גזל סוד מסחרי. החוק מסמיך את בתי המשפט הפדראליים לתת צווי כינוס, אף במעמד צד אחד, בנסיבות מסוימות כגון לצורך מניעת השמדת ראיות או חשיפת הסוד לאחרים. נושא נוסף המוסדר בחוק החדש נוגע ליחסי עובד-מעביד והגנה על "חושפי שחיתות" שחושפים גזל סודת מסחרי.

כעת לבעלי סודות מסחריים יש כלי נוסף להגן על קניינים הרוחני. עם הזמן נוכל לראות מתי מעדיפים בעלי סודות לעשות שימוש בחוקים המדינתיים ומתי החוק הפדראלי עדיף בעיניהם.

0

האם יש זכויות יוצרים על מתכונים?

תמונה של עגבניות; tomaydo tomahadoפסק דין מהעת האחרונה מזכיר לנו את ההבדל בין היצירה שהיא "סיפור המתכון" לבין המתכון גופו. כך, במקרה שהתרחש באמריקה הרחוקה, הגיש בעל מסעדת Tomaydo-Tomahhdo שבקליבלנד, תביעה כנגד אחד משותפיו לשעבר, לאחר שזה פתח קייטרינג ועשה שימוש באותם המתכונים של המסעדה. המסעדה טענה כי מדובר ביצירות שזוכות להגנה כיוון שהן מקוריות והן תוצר של תהליך יצירתי של ניסוי וטעייה שבמסגרתו נבחרו המצרכים וכמותם המקורית, כמו גם התזמון הנכון לכל צעד וצעד. עוד נטען כי מדובר ביצירת לקט, בו הסדר והבחירה הם החשובים. לטענת המסעדה בעניין זה, המנות השונות נבחרו כך שהן יתכתבו אחת עם השנייה.

בית המשפט שדן בהליך, ואף ערכאת הערעור הרלוונטית, לא ראו עין בעין עם בעלת המסעדה. ערכאת הערעור דחתה את הערעור וציינה כי המסעדה לא הצליחה להוכיח קיומה של יצירה ברת הגנה. בית המשפט הבהיר: אין הגנת זכות יוצרים על המתכון עצמו: רשימת המצרכים היא בבחינת מידע גולמי שאינו ניתן להגנה, ואף ההוראות הפונקציונאליות הכלולות במתכון, כשלעצמן, אינן זוכות להגנה כלשהי. אכן, בהעדר ביטוי מקורי בתיאור המתכון והפעולות, לא יוכל המתכון הכתוב להיות מוגן בזכות יוצרים. עוד נקבע, כי אף יצירת אוסף אין כאן משהמסעדה לא הצליחה להראות אלמנט מקורי כלשהו באוסף כולו. אכן, כל מתכון דורש ניסוי וטעייה, איך בכך אין להשליך על האוסף כי אם על האופן שבו המתכונים נוצרים ומשוכללים. אף הטענה כי המנות מתכתבות אחת עם השנייה נדחתה משזו הובאה ללא נימוק ממשי.

בהתאם, בית המשפט דחה את הערעור וקבע: אין כל זכות יוצרים במתכון ואף לא בספר מתכונים שנאספו, בהעדר ביטוי מקורי כלשהו – בין אם בתיאור המתכון ובין אם בבחירת המתכונים עצמם.

((Tomaydo-Tomahhdo, LLC v. Vozary (6th Cir. October 20, 2015)

 

0

פסיקה: עודף פירוט מגביל את היקף הפטנט

קונסולת Wii

(cc by-sa Jecowa)

כבר עמדתי על כך שבפטנטים, לעיתים, כל המוסיף גורע, וטקסט מיותר עשוי להגביל את היקף המונופולין שמעניק הפטנט. לאחרונה, ניתן פסק דין נוסף הממחיש סוגיה זו בצורה יפה.

ULTIMATEPOINTER הגישה תביעה נגד נינטנדו על כך שהשלט הרחוק של מערכת ה-Wii מפר את פטנט ארה"ב 8,049,729 שבבעלותה . הפטנט דיבר על מכשיר נישא (handheld device). אלא, שבית המשפט פירש מונח זה כמכשיר נישא לצורך הצבעה ישירה (handheld direct pointing device) וזאת לאור האמור בפירוט הפטנט.

הפירוט תיאר שני סוגים של מערכות הצבעה: ישירה ועקיפה. הצבעה עקיפה, הסביר הפירוט, מתקיימת כאשר ישנו יחס בלתי ישיר בין המכשיר לבין מיקום הסמן על גבי המסך, כגון במקרה של עכבר. בהצבעה ישירה, לעומת זאת, מצביעים בצורה ישירה באמצעות המכשיר על גבי המקום הרצוי, כגון בשימוש במסך נגיעה או סמן לייזר. חרף העובדה שתביעות הפטנט לא התייחסו לנקודה זו, בית המשפט הסכים עם נינטנדו וקבע כי הפטנט מוגבל אך למכשירים המבצעים הצבעה ישירה. לפירוש זה היתה משמעות מכרעת שכן, נקבע, שמערכת ה-Wii עושה שימוש במערכת הצבעה עקיפה, אף אם היא מנסה לתת תחושה של הצבעה ישירה למשתמש. מכאן, שפירוש זה הוביל לדחיית הטענה בדבר הפרת הפטנט.

כידוע, בתי המשפט מזהירים מפני ייבוא מגבלות על תביעות הפטנט מהפירוט. אז מדוע מקרה זה היה שונה? בית המשפט מסביר שבמקרה זה הפירוט הבהיר כי מדובר במכשיר הצבעה ישירה. כך, כותרת הפטנט היתה צרה מלשון התביעות והיא התייחסה ל- Easily deployable interactive direct-pointing system and presentation control system and calibration method therefor. הפירוט עצמו הדגיש במקומות רבים כי האמצאה מושא הבקשה הינה מכשיר הצבעה ישירה. אם בכך לא די, הפירוט הוסיף והבהיר כי ישנם יתרונות רבים בשימוש בהצבעה ישירה על פני זו העקיפה, ועודד שימוש במערכת ישירה על פני זו העקיפה:

"The written description also emphasizes how direct pointing is superior to indirect pointing. In the “Background of the Invention,” the patentee notes that “pointing devices may be classified” as either direct or indirectpointingdevices, id. col. 1 ll. 58–60, and that “[i]t needs no argument that direct-pointing systems are more natural to humans, allowing faster and more accurate pointing actions,” id. col 2 ll. 1–3.

The written description further disparages indirect pointing. For example, indirect pointing is criticized as “less natural” than direct pointing, id. col. 2 ll. 35–36, and as not providing “the speed and intuitiveness afforded by direct-pointing systems,” id. col. 2 ll. 41–43. Even a prior art hybrid system, using both direct and indirect pointing, is criticized as not “afford[ing] the fast and more accurate interactive pointing actions provided by some other directpointing systems,” id. col. 4 ll. 52–54, and another hybrid system is criticized for not providing “the desired flexibility afforded by truly direct-pointing methods,” id. col. 5 ll. 1–3. Although the ’729 patent does include one embodiment where the handheld device “may include a conventional, indirect pointing device,” indirect pointing is only used “where direct pointing is not possible or not desired,” id. col. 30 ll. 23–26, thus even further disparaging indirect pointing."

כלומר, עודף פירוט והתייחסות לידע הקודם גרם להצרת היקף המונופולין, ולהצרת התביעות בניגוד לאמור בהן.

((UltimatePointer, L.L.C. v. Nintendo Co. (Fed. Cir. Mar. 1, 2016)

0

פסיקה: היקף החיסיון של עורכי הפטנטים בארה"ב

בהחלטה תקדמית שניתנה אך לאחרונה, דנה ערכאת הערעור הפדראלית בשאלה האם ישנו חיסיון עורך פטנטים-לקוח, בדומה לחיסיון עורך דין לקוח. בית המשפט קבע כי חיסיון כאמור קיים, אלא שהוא צר בהרבה מהחיסיון שחל ביחסים שבין עורך הדין ולקוחו.

כידוע, בדין האמריקאי, עורכי הפטנטים – patent agents – אינם בהכרח עורכי דין.  אלו מביניהם שאוחזים גם ברישיון עריכת דין מאחת המדינות מכונים patent attorneys. עורכי הפטנטים שאינם עורכי דין – ומעתה אכנה אותם בקצרה עורכי פטנטים – אוחזים ברישיון מאת הממשל הפדראלי לערוך בקשות לפטנט, לייצג בהליכי בחינה למול רשות הפטנטים האמריקאית ואף להופיע בהליכים אחרים בפני משרד הפטנטים.

לקריאת המשך המאמר »

0

אין עוד מגבלה על מספר התביעות הבלתי תלויות בבקשת פטנט בישראל

רשות לוגו רשות הפטנטיםהפטנטים פרסמה לאחרונה עדכון להוראות הבחינה ובאופן עקיף הודיעה על ביטול חוזר רשם מ.נ. 78. כזכור, חוזר רשם זה הגביל את מספר התביעות הבלתי תלויות בכל היבט שונה של האמצאה (מכשיר, שיטה וכדומה), לשתיים לכל היותר. כך, הוגבלה יכולתו של בעל האמצאה להגדיר כרצונו את היקף המונופולין המבוקש על ידו.

כבר עם הוצאת החוזר, הבעתי ביקורת כנגד המגבלה שזה הטיל. בפרט, אני סבור שהמגבלה היתה בלתי חוקתית משהיא הוטלה ללא כל הסמכה חוקית לכך ותוך פגיעה בזכות הקניין של מבקשי הפטנט. בקצרה, האילוץ שהרשות כפתה על המבקשים, פגעה בהיקף המונופולין שהם יכלו לזכות בו במסגרת הפטנט ובכך פגעה בקניינם. כידוע, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי אין לפגוע בקניינו של אדם, אלא בתנאי פסקת ההגבלה הידועה. פסקת ההגבלה דורשת – בראש ובראשונה – שהפגיעה תעשה מכוחו של חוק, דבר, שלטעמי, לא נעשה במקרה זה.

בפועל, הרשות חרגה מהוראות חוזר מ.נ. 78 אף קודם לכן, כאשר עלו נימוקים מנימוקים שונים. רק לאחרונה אחד מלקוחותיי זכה להקלה בדרישה זו לאחר שבוחן הפטנטים הסכים כי לא הוטל עליו עול נוסף משמעותי בבחינת תביעה בלתי תלויה נוספת.

ביטול המגבלה מותיר את מבקשי הפטנט בישראל כרשאים להגיש כל מספר של תביעות בלתי תלויות, כאשר המגבלה היחידה היא מגבלת תקציב באשר כל תביעה מעבר ל-50 התביעות הראשונות חייבת באגרה נוספת. לטעמי, ניתן היה בהחלט לקבוע אגרה נוספת בגין כל תביעה בלתי תלויה מעבר לכמות מסוימת, ובכך לעודד את מבקשי הפטנט לפעול בחסכנות בעת עריכת בקשות פטנט וניסוח תביעות פטנט. יחד עם זאת, עדיף המצב הנוכחי בו אין כל מגבלה מאשר זה שקדם לו שכלל מגבלה בלתי חוקתית לכאורה.

(מקור: הודעת הרשם)

0

לסניף החיפאי של G&A גלסברג, אפלבאום ושות' דרוש עורך פטנטים

G&A גלסברג, אפלבאום ושות' מרחיבים את הסניף הצפוני ומחפשים עורך פטנטים נוסף לצוות. הסניף ממוקם בחיפה, במושבה הגרמנית.

דרישות:

  • רישיון עו"פ ישראלי – חובה
  • רקע מעשי בהנדסת תוכנה / הנדסת אלקטרוניקה / הנדסת חומרה – חובה
  • יכולת עבודה עצמאית בעריכת בקשות לפטנט בתחומי ההייטק ובהכנת תגובות לדוחות בחינה – חובה
  • רישיון עו"פ בטריטוריות נוספות / רישיון עריכת דין – יתרון

המשרה מיועדת לגברים ולנשים כאחד.

מועמדים מוזמנים לשלוח קורות חיים, דוגמה של בקשה ערוכה ושל תגובה לדוח בחינה, ומכתב מלווה לכתובת ziv@ga-adv.com.

0

כלל חדש להפרה משותפת

akamai-logoפרשת Akamai ו-Limelight תהיה זכורה היטב לקוראי הבלוג. הפטנט שנדון שם התייחס למערכת הספקת תוכן (CDN) אשר ליימלייט ביצעה בחלקה, תוך שהיא סומכת על משתמשיה שיבצעו חלק אחר מהשיטה. לאחר שהמחוזי הפך את החלטת המושבעים ודחה את התביעה, ערכאת הערעור קבעה כי מדובר בהפרה משנית. בית המשפט העליון הפך את ההחלטה וקבע כי לעולם לא תהיה הפרה משנית מבלי שתהיה הפרה ישירה. עתה, התיק הוחזר לערכאת הערעור שדנה בו בהרכב מלא. ערכאת הערעור קבילה את המסרים העבים ששלח אליה בית המשפט העליון והתאימה את הכלל הנוגע להפרה (ישירה) משותפת, כך שהוא יהיה רחב דיו בכדי לכלול התנהלויות כגון זו של ליימלייט.

ערכאת הערעור חזרה על הקביעה הידועה כי הפרה ישירה של פטנט שיטה מחייבת כי כלל צעדי השיטה יבוצעו ויהיה ניתן לייחסם ליישות אחת. אלא, שבעוד שבעבר תיאוריית ההפרה המשותפת (divided infringement או joint infringement) דרשה כי יישות אחת תנחה את האחרות בביצוע השלבים השונים בשיטה, עתה קבעה ערכאת הערעור כי אף כאשר הצדדים מייצרים מיזם משותף (Joint enterprise) יהיה בכך כדי לייצר חבות:

לקריאת המשך המאמר »

2

פסיקה: מחיקת חלקים מהפירוט עשויה להוות "הוספת חומר חדש"

Helsinn logoהחלטה שניתנה לאחרונה ברשות הפטנטים שופכת אור על הקשיים העומדים בפני מי שמבקש לקבל פטנט על אמצאה שעיקרה בחירה מבין שלל אפשרויות קיימות וסבירות. במסגרת החלטתה של סגנית הרשם ז'קלין ברכה בעניין בקשה לפטנט 180,336 של חברת הלסין טרפיוטיק, נדונה בקשת פטנט העוסקת בתהליך לייצור צורה גבישית של תרכובת אנאמורלין.

תיקון הפירוט על ידי מחיקת תוכן – עשוי להיות שינוי מהותי

בקשת הפטנט נדחתה משלל סיבות, אך המרכזית שבהן היתה העדר התקדמות המצאתית. לטענת מבקשת הרישום, האמצאה היתה גלומה בשימוש במערכת ממסים ספציפית שרק היא תאפשר את ביצוע התהליך. אלא, שדווקא בפירוט הבקשה תיארה המבקשת שלל ממסים שונים כחלופות ולידיות להגעה לתוצאה הנתבעת. המבקשת, שהועמדה על הקושי בסתירה זו, טענה כי מדובר בטעות סופר שטרם תוקנה. תיקון נושא זה, נקבע, הינו מהותי והוא ישפיע על תאריך הבקשה (ובכך ימנע כל אפשרות לאשר אותה):

62. אכן רשאי מבקש פטנט לתקן את פירוט הבקשה עד קיבולה וזאת ללא הגבלה (ראה סעיף 22 לחוק). במידה ויימצא כי תיקונים הם בעלי אופי מהותי יקבלו את תאריך הגשתם. ברי כי קביעת תאריך חדש לתיקון שהוגש כעת, יחייב לדחות את תאריך כל הבקשה וזאת משום שטענת המבקשת היא כי השימוש במתנול כממס הוא העומד בבסיס אמצאתה. נראה כי מיניה וביה עולה המסקנה כי התיקון שמתבקש הוא תיקון מהותי משום שנוגע הוא לשאלה מהי האמצאה שהמציאה המבקשת. במלים אחרות, בשונה מן האמצאה שתוארה בבקשה המקורית לפיה ניתן היה להגיע לגביש המיוחל באמצעות ממסים שונים, כעת מסופר לציבור סיפור אחר, דהיינו, כי לא ניתן להגיע לגיבוש באמצעות כל ממס חוץ מן הממס הנבחר מתנול. אם יש בבחירה זו של הממס כדי לבסס את זכותה של המבקשת לפטנט, הרי שהיה עליה לפרט בחירה זו כבר בתאריך הקובע ולא להמתין עמה לסיום שלב הבחינה.

סגנית הרשם הוסיפה וציינה כי אם אכן ידעה המבקשת על הטעות מזה זמן רב, היה עליה לפעול לתקנה זה מכבר או לכל הפחות לגלותה לרשות, מכוח חובות הגילוי הקבועות בסעיף 18 לחוק הפטנטים.

טענות סותרות בבקשות מקבילות

נוסף על הקושי בעניין הסתירה בין הטענה בפני הרשות ובין האמור בבקשת הפטנט, קושי נוסף התעורר בסתירה בין טענותיה של מבקשת הפטנט בפני משרד הפטנטים הישראלי ובין הטענות בהליך מקביל למול משרד הפטנטים האירופאי. המבקשת טענה כי שיחזרה תהליך שתואר בידע הקודם. אלא, שלטענתה בפני רשות הפטנטים הישראלית, תוצר אותו תהליך הוא חומר אמורפי. לעומת זאת, בדיון בבקשה המקבילה האירופאית, טענה המבקשת כי שחזור אותו תהליך קודם ידוע מוביל לייצירת חומר גבישי דווקא.

טענות עובדתיות סותרות אלה, שאין ספק כי אינן יכולות לדור בכפיפה אחת, הובילו את סגנית הרשם למסקנה כי לא ניתן לאשר את בקשת הפטנט. פורמאלית, סגנית הרשם לא החילה דוקטרינות של השתק שימנעו העלאת טענות סותרות, אלא קבעה כי על בסיס אותו נימוק ששיכנע את הרשות באירופה לאשר את הבקשה – מוביל השינוי במסד העובדתי למסקנה כי הבקשה הישראלית נעדרת התקדמות המצאתית:

57. במלים אחרות, בניגוד לנטען בהליך בפניי נטען בפני הערכאה באירופה כי המלח שנתקבל היה גבישי. מכאן הסיקה הערכאה את מסקנתה כי בעל מקצוע ממוצע היה מנסה לגבש מלח דווקא ולא בסיס חופשי. מכאן שאם כעת טוענת המבקשת כי לא ניתן היה לגבש את המלח, הרי שיש להסיק את המסקנה ההפוכה, דהיינו כי בעל מקצוע היה מנסה לגבש דווקא את הבסיס החופשי.
58. איני יודעת מדוע נקטה המבקשת בקו טענות בישראל ההפוך לקו הטענות שננקט בפני משרד הפטנטים באירופה. עם זאת ברור כי הטענות שנטענו שוב אינן מתיישבות זו עם זו.
59. אף מבלי להכריע בשאלה האם יש לראות בהתנהגות המבקשת ככזו היוצרת השתק מלטעון טענות הפוכות בפני פורום אחר בהתאם להלכה שנקבעה בעניין ע"א 513/89 Interlego נ' Exin ואח', פ"ד מח(4) 133, הרי שההנמקה שניתנה בערכאה האירופית על פי טענות המבקשת סותרת את האמור בפניי. במלים אחרות, לא ניתן לטעון כי בעל מקצוע ממוצע היה מנסה לגבש דווקא מלח משום שבפרסום הקודם הצליחו הממציאים לגבש מלח ועל כן יש בגיבוש הבסיס החופשי משום התקדמות המצאתית ומאידך לטעון כי היה מנסה לגבש דווקא מלח משום שבפרסום הקודם לא הצליחו לגבש מלח. מכאן שמקובלת עליי עמדת הבוחנת במכתבה כי ניתן להסיק מטענת המבקשת לפיה לא הצליחה לגבש את המלח כי סביר שבעל מקצוע ממוצע היה מנסה לגבש דווקא את הבסיס החופשי, כפי שעשתה המבקשת שבפניי.

(בקשת פטנט 180336(השגה על החלטת בוחן) HELSINN THERAPEUTICS (U.S.), INC. (מיום 27.10.2015))

הערות:

הליך זה מבהיר את החשיבות שבקו טיעון אחיד בפני רשויות פטנטים שונות. כזכור, גם בדין האמריקאי קיימות חובות גילוי ועצם מסירת פרטים הנסתרים על ידי טענות שנטענו בפני רשויות פטנטים זרות עשויה להוביל לביטול הפטנט. מכאן עולה החשיבות של ניהול הליכי הבחינה בכל הטריטוריות השונות על ידי יד מכוונת אחת המודעת לטענות ולהתרחשויות במדינות השונות.

בקשת הפטנט שנדונה אף ממחישה שלפעמים "תפסת מרובה לא תפסת". אף שהנייר סובל הכל, כתיבת הממסים שלימים התברר כי לא השיגו את המטרה שנתבעה, יצרה קושי משמעותי ברישום הפטנט. לעיתים, ובמיוחד במקום בו מדובר באמצאה שהיא בעיקרה בחירה בנתיב אחד מבין שלל נתיבים ידועים המוכרים לבעל מקצוע מיומן מהתחום, מוטב שלא להרחיב את האמצאה בתיאור וריאציות נוספות שלה.

0

ג'ון אוליבר על פטנטים

מסתבר שג'ון אוליבר הקדיש פרק אחד לפטנטים ולטרולי פטנטים. כמובן, שקשה להגיד שהוא מציג את הנושא בצרוה מקיפה; הוא מסתמך על מחקרים אמפיריים בעיתיים ושנויים במחלוקת וגם על גידול במספר התביעות שנגרם בצורה מכוונת על ידי הממשל האמריקאי. עדיין, פטנטים בפריים טיים זו תמיד סיבה למסיבה.

ובינתיים, לא להאמין, הבחור צייר כבר 19,183 חתולים!