פקודת הפטנטים והמדגמים, 1926

1. השם הקצר

פקודה זו תיקרא פקודת הפטנטים והמדגמים.

חלק א' – הקדמה

2. פירוש (תיקון: 1937, תש"ח, תש"ס, תשס"ח)

בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים דלקמן מלבד אם ענין הכתוב יחייב פירוש אחר –

"חפץ", כשמדובר בסימני-אמצאה, פירושו כל חפץ של תעשיה וכל חומר, מלאכותי או טבעי, או מקצתו מלאכותי ומקצתו טבעי;

"זכות-יוצרים", פירושה זכות ייחודית להשתמש במדגם לגבי כל חפץ מכל סוג שנרשם בו מדגם.

"בית-משפט" פירושו בית-משפט אשר לו שיפוט בדבר כפי שנקבע ע"י הוראותיה של פקודה זו או, מקום שלא נקבע בית-משפט, בית-המשפט העליון היושב כבית-משפט לערעורים;

"מדגם" אין פירושו אלא קווי דמות, צורה, דוגמא או קישוט שמייחדים לכל חפץ ע"י תהליך או אמצעי תעשייתי, אם בעבודת-יד או במכונה או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין – רואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית-עין, אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מיכני;

"בית-משפט מחוזי" פירושו בית-המשפט המחוזי או בתי-המשפט המחוזיים שנקבעו בצו מאת שר המשפטים כדי לשמש בשיפוט עפ"י פקודה זו;

"אמצאה" פירושה תוצרת חדשה, סחורה חדשה או אופן חדש של שימוש באמצעי שנתגלה או נודע או שומש מכבר, לכל צורך חרושת או תעשייה;

"ממציא ומבקש" כולל, בכפיפות להוראות פקודה זו, את נציגו החוקי של ממציא או מבקש שמת;

"נציג חוקי" פירושו המבצע של צוואה או מנהל עזבון שנתמנה ע"י בית המשפט, וכשאין מבצע או מנהל עזבון, פירושו האיש או האנשים האחראים, עפ"י חוק הירושה הנוהג, לפרעון חובותיו של המת;

"פטנט" פירושו כתב-זכות לאמצאה;

"בעל הפטנט" פירושו מי שרשום באותה שעה בפנקס הרישום כמקבל הפטנט או כבעליו;

"סוכן-פטנטים" פירושו אדם, פירמה או חברה העוסקים לשם ריווח בעסק של הגשת בקשות לפטנטים והשגתם בישראל או במקומות אחרים;

"בעל מדגם חדש או מקורי"

(א) כשיוצר המדגם מבצע את העבודה בשביל אדם אחר בשכר, פירושו האדם שהמדגם נעשה בשבילו;

(ב) מקום שאיזה אדם רכש את המדגם או את הזכות להשתמש במדגם לגבי איזה חפץ, בין באופן בלעדי לו לבדו או באופן אחר –

פירושו – בכל הנוגע בדבר רכישת המדגם או הזכות, וכדי מידת רכישתם – האדם שרכש את המדגם או את הזכות כדלעיל;

(ג) בכל מקרה אחר, פירושו יוצר המדגם; ומקום שעברה זכות הקנין במדגם או בזכות השימוש בו מידי הבעלים המקוריים לאיזה אדם אחר, כולל המונח אותו אדם אחר.

"ארגון הסחר העולמי" – ארגון הסחר העולמי שהוקם בהסכם שנחתם במרקש ביום 15 באפריל 1994;

"מדינה חברה" – מדינה שהיא צד לאמנת פריס או חברה בארגון הסחר העולמי;

"אמנת פריס" – אמנה בדבר הגנת הקנין התעשייתי שנחתמה בפריס בשנת 1883 ותיקוניה, ככל שישראל חייבת בהם.

3. פנקס רישום פטנטים ומדגמים

(1) יש לנהל עפ"י פקודה זו פנקס פטנטים ופנקס מדגמים, ופנקסים אלה יהיו שמורים בבתי המשפט בירושלים או במקום אחר שייקבע מזמן לזמן מאת שר המשפטים, בצו.

(2) פנקס הפטנטים יכיל את שמותיהם ואת כתובותיהם של בעלי הפטנטים ושל האנשים הרשומים כבעלי פטנטים בהתאם להוראות הסעיפים 25 ו-54, והודעות בדבר העברתם של פטנטים, רשיונות לפטנטים, תיקונם של פטנטים וביטולם וענינים אחרים, ככל אשר ייקבע.

(3) פנקס המדגמים יכיל את שמותיהם וכתובותיהם של בעלי המדגמים, הודעות-העברה בדבר העברתם של מדגמים, רשיונות למדגמים, ביטול רישומם של מדגמים ובדבר ענינים אחרים, ככל אשר ייקבע.

(4) שר המשפטים ימנה רשם פטנטים ומדגמים (הנקרא בפקודה זו "הרשם") ועל ידו יעזרו פקידים ומזכירים, ככל אשר יקבע הרשם מזמן לזמן, בהסכמת שר המשפטים.

(5) באין הוכחה המעידה את ההפך, ישמשו פנקס הפטנטים ופנקס המדגמים ראייה לכל הענינים שפקודה זו מחייבת או מתירה רישומם באותם פנקסים.

3א.  הטלת תפקידים שיפוטיים וקבלת סמכויות (תיקון: תשס"א)

(א)  השר רשאי להטיל על עובד המדינה שהוא עורך דין הכשיר להיות שופט מחוזי (להלן – פוסק בקנין רוחני) למלא כל תפקיד שיפוטי שעל הרשם למלא, או שהרשם מוסמך או רשאי לעשותו לפי הוראות פקודה זו, למעט הסמכות להתקין תקנות לפי סעיף 56, ואם יוטל התפקיד על סגן רשם הפטנטים יראו אותו, לצורך מילוי תפקידו זה, פוסק בקנין רוחני.

(ב)  פוסק בקנין רוחני שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף קטן (א) ימלא את התפקיד לפי הוראות פקודה זו ומוקנות לו, לשם מילוי תפקידו, הסמכויות הנתונות לרשם בפקודה זו.

(ג)  כל פעולה שנעשתה כדין בידי פוסק בקנין רוחני, שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף קטן (א), דינה – לענין פקודה זו, כדין פעולה שנעשתה בידי הרשם.

חלק ב' – פטנטים

הוראות כלליות

4. זכות של ממציא לקבל פטנט

(1) בכפיפות לתנאים ולהוראות שבפקודה זו מכל הבחינות, הזכות לממציא האמיתי והראשון של כל אמצאה חדשה למתן פטנט, שיקנה לו את הזכות הייחודית להשתמש באותה אמצאה לנצלה, לעשותה, לעבדה, לייצרה, לספקה ולמכרה או לתת רשיונות בעבורה.

(2) כל הפטנטים הניתנים עפ"י פקודה זו ניתנים על אחריותו של המקבל ומבלי כל ערבות או אחריות מצד הממשלה הן בנוגע לחידוש שבאמצאה או לתועלתה או לסגולותיה והן בנוגע להתאמתה אל הפירוט.

5. בקשה למתן פטנטים (תיקון: תש"ח)

(1) כל ממציא אמיתי וראשון של אמצאה רשאי להגיש בקשה לפטנט, בין לבדו ובין ביחד עם איש אחר או אנשים אחרים, ויש להגישה לרשם הפטנטים בטופס הקבוע.

(2) הבקשה צריכה להכיל הצהרה ובה ייאמר כי יש לו למבקש אמצאה אשר הוא או – במקרה בקשה משותפת – לכל הפחות אחד מן המבקשים, טוען שהוא ממציאה האמיתי והראשון וכי רוצה הוא לקבל פטנט בעדה; יש לצרף אל הבקשה פירוט.

6. פירוט

(1) בפירוט צריך לתאר בפרוטרוט את טיב האמצאה ואופן השימוש בה, וצריך לפתוח בשם האמצאה ולסיים בהודעה ברורה בדבר האמצאה שדורשים זכויות בעבורה.

(2) יכול הרשם לדרוש להגיש לו שרטוטים מתאימים, אם יחד עם הפירוט ואם בזמן מן הזמנים לפני קבלת הפירוט, ואם האמצאה היא כימית יכול הוא לדרוש להגיש לו דוגמאות טיפוסיות, וכל שרטוט שהוגש לו ייחשב חלק מן הפירוט.

7. הגנת ארעי

(1) מיד לכשהוגשו הבקשה והפירוט חייב הרשם לברר אם הם בצורה הקבועה, ואם נחה דעתו בענין זה ושולמו האגרות שתיקבענה, יתן למבקש קבלה בכתב המאשרת את הגשת הבקשה והפירוט.

(2) ניתנה קבלה על הגשת בקשה, הרי במשך הזמן שבין תאריך הבקשה ובין תאריך חיתומו של הפטנט, מותר להשתמש באמצאה ולפרסמה מבלי לפגוע עי"כ בפטנט שיינתן לאמצאה, וקוראים להגנה זאת הגנת-ארעי.

8. בדיקת הפירוט ותיקונו

(1) הרשם, רשאי בכל עת, לפני קבלת הפירוט, לדרוש מאת המבקש לעשות תיקונים בבקשה או בפירוט ככל שיהא צורך בכך כדי שתתקיימנה על ידי כך הוראות הסעיפים 5 ו-6 מפקודה זו.

(2) אם נראה לרשם כי האמצאה שהמבקש תובע נתבעה או תוארה: –

(א) בכל פירוט שהוגש קודם לכן או בכל פטנט שנרשם קודם לכן, או

(ב) בכל פירוט או פטנט אשר להגנתם או לרישומם הוגשה בקשה הנותנת לכל אדם אחר זכות-בכורה לפטנט או לרישום על פני המבקש בתוקף הוראות סעיף 52 מפקודה זו (בין שפירוטו של המבקש כבר נתקבל ובין שלא נתקבל, ובין שניתן לו כבר פטנט בעד אמצאתו, ובין שלא ניתן לו פטנט כזה), יודיע הרשם את הדבר למבקש, ורשאי הוא לדרוש מאתו להכניס כל תיקון שיהא צורך בו, בתנאי שבשום פנים לא יהא הדבר מחובתו של הרשם, לערוך חקירה כדי לברר אם אמנם נתבעה או תוארה או נרשמה האמצאה הנתבעת כך.

(3) מקום שלא תוקנו בקשה או פירוט, הרי תאריכה של הבקשה יהא בתאריך התיקון, אם יורה הרשם כך.

(4) אם נוכח הרשם כי האמצאה הנתבעת ע"י המבקש כבר נתבעה או תוארה:

(א) בכל פירוט שהוגש קודם לכן או בכל פטנט שנרשם קודם לכן, או

(ב) בכל פירוט או פטנט אשר להגנתם או לרישומם הוגשה בקשה הנותנת לכל אדם אחר זכות-בכורה לפטנט או לרישום על פני המבקש, בתוקף הוראות סעיף 52 מפקודה זו (בין שפירוטו של המבקש כבר נתקבל ובין שלא נתקבל, ובין שניתן לו כבר פטנט בעד אמצאתו ובין שלא ניתן לו פטנט כזה), הרי, חוץ אם תסולק ההתנגדות ע"י תיקונו של הפירוט כדי הנחת-דעתו, יחליט הרשם אם בפירוטו של המבקש שיפורסם בצורת מודעה לקהל יש להסתמך, בתנאי שאם הוכח לרשם כי האמצאה הנתבעת נתבעה כולה ובמיוחד בכל פירוט שכבר הוגש קודם לכן, יסרב הרושם לקבל את הפירוט לאותה אמצאה.

(5) הרשם יסרב לקבל כל בקשה ופירוט לאמצאה שהשימוש בהם יהא, לדעתו, מתנגד לחוק, או למוסר או לסדרי הציבור.

9. בקשה לפטנטים בעלי ערך צבאי

אם סבור הרשם כי האמצאה המתוארת בבקשה ובפירוט נוגעת למכשירי-מלחמה או לכלי-מלחמה או שהיא בעלת ערך צבאי, עליו להעביר את הבקשה אל שר המשפטים ולאחר שיערוך שר המשפטים אותה חקירה אשר יראה צורך בה, יוכל, –

(א) לצוות שלא ייתן פטנט, אם סבור הוא כי טובת הציבור מחייבת לבלי תת פטנט;

(ב) לצוות לקבל את הבקשה, אלא לתת את הפטנט באותם התנאים, בדבר נתינת רשיונות לממשלה או בדבר זכות הקניה ע"י הממשלה, ככל אשר ימצא לראוי.

10. פרסום הודעה על קבלת פירוט

(1) קיבל הרשם פירוט, יודיע למבקש את דבר הקבלה.

(2) משנתקבל הפירוט, בין שנתקבל ע"י הרושם ובין שנתקבל לאחר ערעור על החלטת הרושם בהתאם לסעיף 51, יפרסם הרשם את דבר קבלת הפירוט, והבקשה והפירוט בצירוף השרטוטים, אם יש שרטוטים, יהיו גלויים לביקורת הקהל.

(3) לאחר קבלת הפירוט ועד לחיתום הפטנט על הפירוט או כעבור מועד החיתום, תהיינה למבקש אותן זכויות-יתר וזכויות אחרות שהיו לו אילו נחתם הפטנט על האמצאה ביום קבלת הפירוט:

בתנאי שלא יהא מבקש זכאי להגיש משפט על הפרת פטנט עד שלא ניתן לו פטנט על האמצאה.

11. התנגדות למתן פטנט

(1) בתוך שני חדשים מיום התפרסם דבר קבלת הפירוט, יכול כל אדם להודיע לרשם את התנגדותו למתן הפטנט מפני אחד הנימוקים דלקמן –

(א) שהשיג המבקש את האמצאה ממנו או מאחד האנשים שהוא נציגו החוקי;

(ב) שתבעו את האמצאה בפירוט שהוגש לשם קבלת פטנט ישראלי ואשר תאריכו הוא או יהא קודם לתאריך הפטנט שמתנגדים לנתינתו;

(ג) שפטנט לאמצאה הנתבעת כבר נרשם ע"י המתנגד בהתאם למודעה הרשמית מס' 136 מיום 30 בספטמבר, 1919.

(ד) שנתפרסמה האמצאה ברבים מתוך שהופיעה באחד המסמכים שיצאו לאור בישראל לפני הבקשה;

(ה) שהמתנגד הוא בעל פטנט עותומני לאמצאה הנתבעת וכי הפטנט ראוי לרישום בהתאם להוראות סעיף 55, וכי הוגשה בקשה לאותו רישום;

(ו) שטיב האמצאה או האופן שבו תבוצע אינם מבוארים ומתוארים בפירוט די הצורך;

(ז) אם היתה זו בקשה המוגשת עפ"י סעיף 52 – שהפירוט מתאר או תובע אמצאה אחרת ולא את זו שביקשו עליה הגנה במדינה נכריה, וכי אותה האמצאה היא נושא לבקשה שהוגשה ע"י המתנגד בימים שבין הגשת הבקשה במדינה נכריה ובין הגשת הבקשה בישראל.

(2) הגיש אדם הודעת-התנגדות ימסור הרשם את ההודעה למבקש וכעבור שני חדשים ולאחר שישמע את טענותיהם של בעל הבקשה ומתנגדו, אם רוצים הם להשמיע את טענותיהם, יחליט הרשם בדבר.

12. מתן הפטנט וחיתומו

(1) לא הוגשה התנגדות, או הוגשה התנגדות והוחלט לתת פטנט, הרי לאחר תשלום המס הקבוע יינתן פטנט למבקש או – אם היתה הבקשה משותפת לאנשים אחדים – למבקשים, והרושם יצווה לחתום את הפטנט בחותם משרד הרישום של הפטנטים.

(2) חיתום הפטנט בהקדם האפשרי, אבל לא לאחר שמונה-עשר חודש מיום הבקשה:

בתנאי שאם נתעכב החיתום מפאת ערעור או התנגדות אפשר לחתום את הפטנט בזמן שיצווה בית-המשפט המחוזי או הרשם, הכל לפי הענין.

(3) מת מבקש לפני חיתום הפטנט וניתן הפטנט לנציגו החוקי, אפשר לחתום את הפטנט בכל עת בתום שנים-עשר חודש לאחר מות המבקש.

(4) אם אי-אפשר, מאיזו סיבה שהיא, לחתום את הפטנט במועד הקצוב בסעיף זה אפשר להאריך את המועד לאחר תשלום האגרה שתיקבע לכך ולאחר שיקיימו את התנאים הקבועים.

13. תאריכו של פטנט

תאריכו וחיתומו של פטנט יהיו בתאריך הבקשה חוץ אם הותנה בפירוש אחרת בפקודה זו:

בתנאי שאין להגיש משפט בשל הפרה שנעשתה לפני קבלת הפירוט.

14. תקפו, היקפו וטופסו של פטנט

(1) פטנט שנחתם בחותם משרד הרישום של הפטנטים יהיה בר תוקף בכל רחבי ישראל:

בתנאי שיכול בעל פטנט לייחד את הפטנט שלו לאחד המקומות או החבלים של ישראל, ויהא לו אותו תוקף כאילו ניתן הפטנט בעיקרו על מנת שלא יחול אלא על אותו המקום או החבל בלבד.

(2) כל פטנט יהיה ערוך בטופס הקבוע ולא יהא ניתן אלא לאמצאה אחת בלבד, אלא שיכול הפירוט לכלול בו יותר מתביעה אחת, ואם הוגש משפט, לא יוכל איש לבוא ולהגיש התנגדות לפטנט מחמת שהפטנט ניתן ליותר מלהמצאה אחת.

15. תקופת הפטנט

(1) המועד הקצוב לכל פטנט שיש לו תוקף יהא שש-עשרה שנה מתאריך הפטנט, חוץ אם נאמר בפירוש אחרת בפקודה זו.

(2) כוחו של פטנט יפוג, אם לא ישלם בעליו את האגרה הדרושה תוך הזמן הקבוע לכך:

בתנאי שעל פי בקשת המבקש ולאחר תשלום האגרה הנוספת הדרושה, יאריך הרשם את הזמן כמבוקש בבקשה אך לא למעלה משלושה חדשים.

(3) הוגש משפט על הפרת פטנט שנעשתה לאחר שבעל הפטנט סירב לשלם את האגרה תוך המועד הקבוע ובטרם ניתנה לו ארכה לתשלום האגרה, יכול בית המשפט אשר לפניו מובא המשפט, לסרב לפסוק לו דמי-נזק בשל אותה הפרה, אם ימצא לראוי לעשות כן.

16. פטנט לתוספת אמצאה

(1) מי שביקש או קיבל פטנט לאמצאה וחזר וביקש פטנט נוסף על שכלול או שינוי שעשה באמצעותו, יכול הוא, אם ימצא לראוי, לבקש בבקשתו לפטנט נוסף, כי המועד הקצוב לפטנט הנוסף יהא כמועד הפטנט המקורי, או למשך הזמן שנותר עד לסיום מועד הפטנט המקורי.

(2) אם הגיש אדם בקשה שיש בה משאלה כזאת, אפשר ליתן לו פטנט (הקרוי בפקודה זאת "פטנט לתוספת-אמצאה") למשך המועד האמור לעיל.

(3) פטנט לתוספת-אמצאה יהא כוחו יפה כל זמן שיפה כוחו של פטנט האמצאה המקורית ולא יותר מכן, ואין משלמים שום אגרה בעד חידוש פטנט לתוספת-אמצאה;

בתנאי שאם בוטל הפטנט לאמצאה המקורית, הרי אם יצווה כך בית המשפט או הרשם, יהא הפטנט לתוספת-אמצאה כפטנט בפני עצמו, והאגרות שצריך לפרען וימי הפרעון של האגרות יקבעו עפ"י התאריך שלו, ואולם זמן תקפו לא יעלה על הזמן שנותר לפטנט של האמצאה המקורית.

(4) מתן פטנט לתוספת-אמצאה ייחשב עדות מכרעת כי האמצאה היא דבר הראוי לפטנט לתוספת-אמצאה, ואין לחלוק על תקפו של הפטנט מתוך נימוק שהאמצאה צריכה היתה להיות ענין לפטנט בפני עצמו.

17. החזרת פטנטים שעבר זמנם

(1) פטנט שבוטל מחמת שבעליו לא שילם את האגרות הקבועות במועד הקבוע, יוכל בעל הפטנט להגיש לרשם בקשה באופן הקבוע ולבקש ממנו שיתן צו להשיב לו את הפטנט.

(2) כל בקשה כזאת צריכה להכיל הודעה בדבר הסיבות שגרמו לאי-פרעון האגרות הדרושות.

(3) אם נראה מתוך ההודעה ההיא שאי-הפרעון לא נעשה בכוונה וכי היה איזה איחור-יתר בהגשת הבקשה, יפרסם הרשם את הבקשה באופן הקבוע, וכל אדם יוכל למסור תוך זמן קבוע הודעת-התנגדות למשרד הרישום של הפטנטים.

(4) ניתנה הודעה כזאת, חייב הרשם להודיע את הדבר למבקש.

(5) ככלות המועד הקבוע ידון הרשם בענין ויתן צו להחזיר את הפטנט או לדחות את הבקשה.

18. תיקוני פירוט

(1) יכול מבקש או בעל פטנט להגיש בכל עת ובכל שעה בקשה בכתב למשרד רישום הפטנטים בה יבקש רשות לתקן את הפירוט, לרבות השרטוטים שהם חלק הימנו, בדרך וויתור, תיקון או ביאור, ויפרש את מהותו של התיקון המוצע ואת הטעמים שהמריצוהו לכך.

(2) את הבקשה להכנסת התיקונים המוצעים ואת טיב התיקונים יפרסמו באופן הקבוע, ובתוך חודש ימים מיום שנתפרסמה הבקשה לראשונה יוכל כל איש למסור למשרד רישום הפטנטים הודעת-התנגדות לתיקונים.

(3) נמסרה הודעה כזאת, יודיע הרשם את דבר ההתנגדות למגיש הבקשה וידון בענין ויחליט בו.

(4) לא נמסרה הודעת-התנגדות או נמסרה הודעת-התנגדות ולא הופיע המתנגד, יחליט הרשם אם יש להתיר את התיקונים ובאיזו תנאים.

(5) לא יתירו שום תיקון שעל פיו יהא בפירוט משום תביעה לאמצאה רחבה יותר בעיקרה או שונה בעיקרה מן האמצאה שתבעוה בפירוט שלפני התיקון.

(6) רשות לתקן תהא עדות מכרעת על זכותו של הצד להכניס את התיקון המותר, פרט למקרה תרמית, והתיקון יפורסם לפי האופן הקבוע וייחשב כחלק מן הפירוט:

בתנאי שתהא הזכות לבית המשפט, בבואו לפרש את הפירוטים המתוקנים, להסתמך על הפירוט שנתקבל ונתפרסם.

(7) סעיף זה לא יחול משהוגש משפט על הפרת הפטנט או כל זמן שמשפט נגד ביטול הפטנט תלוי ועומד בפני בית המשפט.

19. תיקוני פירוט ע"י בית-המשפט

בכל משפט המוגש על הפרת פטנט או משפט שהובא לפני בית משפט לביטול פטנט, יוכל בית המשפט לתת צו בו ירשה את בעל הפטנט לתקן את הפירוט שלו, כפי שבית המשפט ימצא לראוי לקבוע, ולפי התנאים שיקבע ביחס לתשלום הוצאות המשפט, לפרסום או לענינים אחרים:

בתנאי שלא ירשה שום תיקון אשר על פיו יהא בפירוט המתוקן משום תביעה לאמצאה שונה בעיקרה מהאמצאה שנדרשה בפירוט לפני שהוכנסו בו התיקונים ואם הוגשה בקשה לתת צו כזה צריך להודיע את דבר הבקשה לרשם, ותהא לו לרשם הזכות להופיע לפני בית המשפט ולטעון, ואם יצווה בית המשפט, יהא חייב להופיע לפניו.

20. הגבלה על גביית דמי נזק

מקום שהתירו לתקן פירוט לפי פקודה זו והוגש משפט על השימוש באמצאה לפני מתן ההחלטה המתירה את התיקון, לא יפסוק בית המשפט כל דמי-הנזק, אלא אם הוכיח בעל הפטנט, להנחת-דעתו של בית המשפט, כי תביעתו המקורית נערכה בתום-לב ובמידה סבירה של מומחיות וידיעה.

20א. הצגת אמצאה אינה פוגעת בזכות על פטנט (תיקון: 1937)

הצגתה של אמצאה בתערוכה תעשייתית או בין-לאומית, או פרסומו של תיאור של אמצאה בזמן שהתערוכה מתקיימת בו, או השימוש באמצאה לצורך התערוכה במקום שבו מתקיימת התערוכה או השימוש באמצאה בימי התערוכה ע"י כל אדם במקום אחר, בלא שהממציא יסכים או ישתתף בכך, או קריאת הרצאה ע"י הממציא בפני אגודה מדעית או פרסומה של ההרצאה בקובץ הפרוטוקולים של האגודה, לא יפגעו בזכותו של הממציא לבקש ולקבל פטנט בעד האמצאה או בתקפו של כל פטנט שניתן על יסוד הבקשה, בתנאי כי:-

(א) המציג, בטרם יציג את האמצאה או האיש הקורא את ההרצאה או המרשה את הפרסום, יתן לרושם את המודעה הקבועה על כוונתו לעשות כן, וכן

(ב) הבקשה לפטנט תוגש לפני יום פתיחת התערוכה או יום קריאת ההרצאה או פרסומה או תוך ששה חדשים מיום זה.

 רשיונות-חובה וביטול פטנטים

 21. רשיונות חובה וביטול פטנטים (תיקון: תשכ"ח)

(1) יכול אדם הנוגע בדבר להגיש בקשה לרשם ובה יטען שלא סופקו דרישותיו הצודקות של הציבור בקשר עם אמצאה שניתן עליה פטנט ויבקש שיתנו רשיון-חובה, ולא – לבטל את הפטנט.

(2) על הרשם לעיין בבקשה, ואם לא יבואו הצדדים לכלל הסכם ביניהם לבין עצמם, ונתברר לו שיש לה לבקשה על מה שתסמוך, יהא זה מחובתו להביא את הבקשה לפני בית – המשפט המחוזי.

(3) הובאה בקשה כזאת ע"י הרשם לפני בית המשפט והוכח, כדי הנחת-דעתו של בית המשפט, שלא סופקו דרישותיו הצודקות של הציבור בקשר אם האמצאה שניתן עליה פטנט, יכול בית המשפט לצוות על בעל הפטנט לתת רשיונות באותם התנאים שיצדקו בעיני בית המשפט, ואם סבור בית המשפט שלא יהא במתן רשיונות משום סיפוק דרישותיו ההוגנות של הציבור, יכול הוא לתת צו לבטל את הפטנט, ובלבד –

(1) שאין להביא לפני בית המשפט בקשה לרשיון-חובה לפני תום שלוש שנים מיום חיתום הפטנט;

(2) שלא ינתן צו לביטול פטנט לפני תום שתי שנים מיום מתן רשיון-החובה הראשון לשימוש באמצאה שעליה ניתן הפטנט;

(3) שלא יינתן רשיון-חובה או צו לביטול פטנט אם נתן בעל הפטנט נימוקים סבירים מדוע לא סופקו דרישותיו הסבירות של הציבור.

(4) כשדנים בקשה עפ"י סעיף זה רואים את בעל הפטנט וכל איש התובע זכויות בפטנט בין כבעל-רשיון יחידי ובין באופן אחר, כצדדים במשפט, וליועץ המשפטי לממשלת ישראל הזכות להשמיע את טענותיו.

(5) לצורך סעיף זה תחשבנה דרישותיו הצודקות של הציבור כדרישות שלא סופקו –

(א) אם אין בעל הפטנט מעבד די הצורך חפץ שיש לו פטנט עליו, ואינו מספקו במידה הדרושה ובתנאים נאותים ומחמת כך סובלת שלא כדין אחת המלאכות או אחת התעשיות בישראל, או שנוצרה תקלה על דרך ביסוס מלאכה חדשה או חרושת חדשה בישראל או שאין מספיקים די הצורך את הביקוש לחפץ שיש עליו פטנט או לחפץ המיוצר ע"י התהליך שניתן לו פטנט;

(ב) אם סובלת אחת המלאכות או התעשיות בישראל שלא כדין מחמת התנאים שהעמיד בעל הפטנט לקניית החפץ שיש לו פטנט עליו או לשימוש בו או לניצולו של תהליך הפטנט;

(ג) אם בעל הפטנט אינו מייצר בישראל את המוצר, שעליו או על ההליכים לייצורו ניתן לו פטנט, והוא מסרב ליתן, בתנאים סבירים, רשיון ליצרן מקומי לייצר את המוצר או להשתמש בתהליך.

(6) צו בית המשפט המצווה לתת רשיון עפ"י סעיף זה יהא כוחו יפה כאילו נכלל ברשיון שנערך כהלכה בין הצדדים שבמשפט.

22. ביטול פטנטים

(1) פטנט ניתן לביטול ע"י הגשת בקשה לבית-המשפט המחוזי.

(2) בקשה לביטול פטנט יכול להגישה –

(א) היועץ המשפטי לממשלת ישראל; או

(ב) כל אדם הטוען –

((I שהפטנט נתקבל מתוך מעשי-תרמית מצד בעל הפטנט לגבי זכויותיו של המבקש או לגבי זכויותיו של אדם אחר שהוא תובע מטעמו או מכוחו;

((II שהוא או כל איש שהוא טוען מטעמו או מכוחו היה הממציא האמיתי של כל אמצאה הנכללת בתביעת בעל הפטנט; או

((III שכל איש אחר שהוא תובע מטעמו או מכוחו טובת-הנאה בכל מסחר, עסק, או תעשיה, ייצר או ניצל או מכר בפומבי בישראל, עוד לפני יום הפטנט, דבר שבעל הפטנט טוען שהוא המציאו.

 הליכים משפטיים

 23. משפט בשיתוף חבר-יועץ

(1) בכל תביעה או הליך על הפרת פטנט או ביטולו יוכל בית המשפט, אם ימצא לראוי, לבקש את עזרתו של חבר-יועץ בעל הכשרה מיוחדת.

(2) אם ישולם שכר לחבר-יועץ עפ"י הסעיף הזה, ייקבע השכר ע"י בית המשפט וייפרע כפי שייקבע.

24. צו מניעה

במשפט על הפרת פטנט יהא התובע זכאי לסעד בדרך צו-מניעה ודמי-נזק:

בתנאי שלא יהא בעל הפטנט זכאי לגבות דמי-נזק בגין הפרת פטנט שניתן אחרי תאריך תחילת פקודה זו מכל נתבע שיוכיח כי בשעת ההפרה לא ידע ממציאותו של הפטנט.

25. (בוטל) (תיקון: תש"ח)

 שונות

 26. הוראת בדבר פטנט שנתפרסם קודם זמנו

פטנט לא ייחשב מחוסר תוקף מחמת זה בלבד שהאמצאה שבגינה ניתן הפטנט או חלק הימנה נתפרסמו לפני תאריך הפטנט, ובלבד שיוכיח בעל הפטנט לבית המשפט שהפרסום היה שלא בידיעתו ושלא בהסכמתו וכי החומר שנתפרסם הושג או נתקבל ממנו, ואם נודע לו דבר הפרסום לפני שהגיש את הבקשה לפטנט, עליו גם להוכיח שמשנודע לו דבר הפרסום ביקש וקיבל בכל הזריזות הראויה הגנה לאמצאתו.

27. פטנט כשהבקשה מוגשת ע"י נציגו החוקי של ממציא שמת

(1) מי שטוען שהוא ממציא אמצאה ומת בלא להגיש בקשה למתן פטנט לאמצאה יכול נציגו החוקי להגיש בקשה ואפשר ליתן לו פטנט.

(2) כל בקשה כזאת צריכה להכיל הצהרה מאת נציגו החוקי האומרת כי הוא מאמין שהמת היה הממציא האמיתי הראשון של האמצאה.

28. פטנט שאבד או נשמד

פטנט שאבד או נשמד או שלא הראו אותו מסיבה המניחה את דעת הרשם, יכול הרשם בכל עת לטבוע חותם על העתקה שניה מן הפטנט.

29. פרסום הבקשה והפירוט ברשומות

יכול הרשם לפרסם בכל עת ברשומות או בעתון אחר שייקבע לכך תיאור ופרטים של כל אמצאה שניתן עליה פטנט ופרסום כזה יהא על חשבון בעל הפטנט.

חלק ג' – מדגמים

30. בקשה לרישום מדגמים

(1) הגיש אדם בקשה בטופס ובצורה הקבועים וטען כי הוא בעליו של כל מדגם חדש או מקורי שלא נתפרסם קודם לכך בישראל, יכול הרשם לרשום את המדגם עפ"י חלק זה.

(2) מותר לרשום אותו מדגם בסוגים אחדים, ואם יש ספק על אודות הסוג שיש לרשום בו את המדגם יחליט הרשם בענין.

(3) יכול הרשם, אם ימצא לראוי, לסרב לרשום מדגם שהוגש אליו לרישום, וחובה עליו לסרב לרשום מדגם אם סבור הוא כי בשימושו יהא מתנגד לחוק או לסדרי הציבור.

(4) בקשה שמחמת אשמתו או רשלנותו של המבקש לא הושלמה עד כדי כך שתהא אפשרות לרשמה במועד הקבוע תיחשב כאילו הסתלקו הימנה.

(5) אם נרשם מדגם יהא תאריך רישומו כתאריך הבקשה לרישום.

31. רישום מדגם בסוגים חדשים (תיקון: תשס"ח)

מדגם שנרשם בסוג אחד או בסוגים אחדים של סחורות ובעליו עורך בקשה לרשום אותו בעוד סוג אחר או סוגים אחרים, לא יסרבו לבקשתו ולא יבוטל הרישום –

(א) על שום שהמדגם אינו חדש או אינו מקורי, מחמת זה בלבד שכבר נרשם קודם לכן; או

(ב) על שום שהמדגם נתפרסם קודם לכן בישראל, מחמת זה בלבד שייחדוהו לסחורה מסוג שנרשם בו מדגם קודם לכך:

בתנאי שלא יהא בו ברישום המאוחר כדי להאריך את תקופת זכות היוצרים למדגם למעלה מן התקופה הנובעת מן הרישום הקודם.

32. תעודת רישום

(1) עם רישומו של מדגם יתן הרשם לבעליו תעודת-רישום.

(2) אם אבדה התעודה המקורית או בכל מקרה אחר שימצא הרשם לראוי, יכול הוא ליתן העתקה אחת או כמה העתקות מאותה התעודה.

33. זכות היוצרים לאחר הרישום (תיקון: תש"ס, תשס"ח)

(1) עם רישומו של מדגם תהא לבעליו הרשום זכות-יוצרים עליו למשך חמש שנים מיום הרישום, בכפיפות להוראות הפקודה הזאת.

(2) אם נתבקש הרשם במועד הקבוע ובאופן הקבוע, לפני כלות חמש השנים הללו, להאריך את מועד זכות-היוצרים ושולמה האגרה הקבועה, יאריך הרושם את תקופת זכות היוצרים לחמש שנים נוספות מיום תום חמש השנים הראשונות.

(3) אם נתבקש הרשם במועד הקבוע ובאופן הקבוע, לפני כלות התקופה השניה של חמש שנים, להאריך את מועד זכות-היוצרים, יכול הרשם, בכפיפות לכל תקנה עפ"י הפקודה הזאת ומששולמה האגרה הקבועה, לתקופה שלישית של חמש שנים החל מיום כלות התקופה השניה של חמש שנים.

(4)  על אף הוראות סעיפים קטנים (2) ו-(3), לא ביקש בעל מדגם להאריך את מועד זכות היוצרים ולא שילם את האגרה, במועד הקבוע כאמור בסעיפים קטנים (2) או (3), רשאי הוא, בתוך תקופה של שישה חודשים שתחילתה בתום התקופה הראשונה או השניה של חמש השנים, לפי הענין, לבקש להאריך את מועד זכות היוצרים, כפוף לתשלום אגרה נוספת על האגרה הקבועה לפי סעיפים קטנים אלה.

34. (תיקון: תשי"ב) (בוטל).

35. עיון במדגמים רשומים (תיקון: תשס"ח)

(1) במשך כל אותה התקופה שבה קיימת זכות-יוצרים במדגם או במשך תקופה קצרה מזו שתיקבע לכך, ובלבד שלא תהא פחות משנתיים מיום רישומו של המדגם, לא יהא מדגם פתוח לעיון אלא לבעליו או למי שהורשה מטעמו בכתב או למי שהורשה ע"י הרשם או ע"י בית המשפט:

בתנאי שאם סירב הרשם לרשום מדגם מחמת שהוא מזדהה עם מדגם שנרשם קודם לכן, רשאי מבקש הרישום לעיון במדגם הרשום כך.

(2) משכלתה תקופת זכות-היוצרים או תקופה קצרה מזו כאמור לעיל, יהא המדגם פתוח לעיון, וכל אדם רשאי ליטול העתקות הימנו בשלמו את האגרה הקבועה.

(3) עפ"י סעיף זה אפשר לקבוע תקופות שונות לסוגי סחורות שונות.

36. ביטול רישום של מדגם (תיקון: תשי"ב)

כל אדם מעונין רשאי לפנות לרשם בכל עת בבקשה לבטל רישום של מדגם בטענה שהמדגם פורסם בישראל לפני תאריך רישומו.

37. גניבת דעת מדגם רשום

(1) כל עוד קיימת זכות-יוצרים באיזה מדגם אסור לשום אדם –

(א) לייחד, לצרכי מכירה, את המדגם או כל חיקוי-תרמית או חיקוי בולט הימנו לכל חפץ הכלול בסוג סחורה שרשום בו המדגם, חוץ אם יש לו רשיון או רשות בכתב מאת הבעלים הרשומים, ואסור לו לעשות כל דבר כדי לאפשר לו לייחד את המדגם כאמור לעיל; או

(ב) לפרסם סחורה או להציעה למכירה, אם ידע כי ייחדו לאותה סחורה מדגם או כל חיקוי הימנו, אם חיקוי מתוך רמאות ואם חיקוי בולט, שלא בהסכמת בעליו הרשום.

(2) כל העובר על הסעיף הזה יהא צפוי לשלם לבעל הרשום של המדגם סכום שלא יעלה על חמישים לירות כדמי-נזק קצובים בעד כל עבירה ועבירה, ואם העדיף בעל סימן המדגם להביא למשפט לגביית דמי-נזק בשל אותה עבירה ולמען קבל צו-מניעה לשם מניעת הישנות העבירה, יהא צפוי העבריין לשלם את דמי הנזק שיפסוק בית המשפט ולהיות כפוף לצו-מניעה בהתאם לכך:

בתנאי שהסכום הכולל שמותר לגבותו כדמי-נזק קצובים בעד מדגם אחד לא יעלה על מאה לירות.

38. (בוטל) (תיקון: תש"ח)

חלק ד' – הוראות כלליות

39. זכותה של הממשלה להשתמש בפטנטים

לפטנט יהא תוקף כלפי ממשלת ישראל כתוקף שיש לו כלפי כל אדם אחר:

בתנאי שכל מחלקה ממשלתית תהא רשאית להשתמש בכל פטנט בתנאים שיוסכם עליהם בין בעל הפטנט ובין המחלקה בהסכמת שר האוצר של ממשלת ישראל, ואם לא באו אלה לכלל הסכם, ייקבעו התנאים על ידי נשיא בית-המשפט העליון או ע"י בורר שיתמנה על ידו.

39א. שימוש במדגם לטובת המדינה (תיקון: תשס"ח)

(א) השר רשאי להתיר שימוש במדגם על ידי משרדי הממשלה או על ידי מפעל או מוסד של המדינה, בין שנרשם לפי פקודה זו ובין שלא נרשם אך מבקשים לרשמו, אם ראה שהדבר דרוש להגנת המדינה או לקיום הספקה או שירותים חיוניים.

(ב) השר רשאי, אם ראה שהדבר דרוש למטרות המנויות בסעיף קטן (א), לתת היתר לפי הסעיף הקטן האמור גם לאדם הפועל על פי חוזה עם המדינה, כדי להבטיח או להקל את ביצועו של החוזה ולצורכי המדינה בלבד.

(ג) הוראות סעיפים 106, 108 עד 111 ו-113 עד 115 לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967, יחולו לעניין היתר שניתן לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים.

(ד) בסעיף זה, "השר" – השר שקבעה הממשלה.

40. עיון בפנקסים והעתקת קטעים מהם

כל פנקס המתנהל עפ"י פקודה זו יהא פתוח לקהל לעיון בכל שעה נוחה, בכפיפות להוראות הפקודה הזאת. והעתקות מאושרות מכל רישום בפנקס כזה, כשהן טבועות בחותם משרד רישום הפטנטים תינתנה לכל דורש לאחר תשלום האגרה הקבועה.

41. איסור הפירסום של פירוט, שרטוטים, וכו'

(1) אם הסתלק אדם מבקשה לפטנט או אם איזו בקשה לפטנט נעשתה בטלה, הרי כל הפירוטים והשרטוטים שצורפו לבקשה או הוגשו בקשר עמה, חוץ אם נאמר בפירוש אחרת בפקודה זו, לא יהיו בשום עת פתוחים לעיון הקהל ולא יתפרסמו ע"י הרשם.

(2) אם הסתלק אדם מבקשה למדגם או אם סרבו לבקשה, הרי הבקשה וכל שרטוט, צילום, העתקה, תבנית או דוגמא שהוגשו בקשר עם הבקשה, לא יהיו בשום עת פתוחים לעיון הקהל ולא יתפרסמו ע"י הרשם.

42. סמכותו של הרשם לתקן טעויות סופר

עפ"י בקשה בכתב בצירוף האגרה הקבועה, יכול הרשם:

(א) לתקן כל טעות-סופר שנפלה בבקשה לפטנט או בקשר עם הבקשה או בכל פטנט או בכל פירוט;

(ב) לבטל את רישומו של מדגם, אם כולו ואם לגבי סחורה מסויימת שבקשר עמה נרשם המדגם;

(ג) לתקן כל טעות-סופר בציורו של מדגם או בשמו וכתובתו של בעליו של כל פטנט או מדגם או בכל ענין אחר שנרשם בפנקס הפטנטים או בפנקס המדגמים.

43. רישום העברות ומסירות בפנקסים (תיקון: תשס"ח)

(1) נעשה אדם זכאי בפטנט או בזכות-יוצרים למדגם רשום או בכל טובת-הנאה בהם, אם בדרך העברה, מסירה, רשיון או כל פעולה חוקית אחרת, עליו לפנות אל הרשם בבקשה לרשום את זכותו, ומשהוכחה הזכות, להנחת-דעתו של הרשם, ירשום אותו הרשם כבעליו של אותו פטנט או מדגם ויצווה לרשום בפנקס את דבר המסמך הנוגע לזכותו או היוצר את טובת-ההנאה שלו.

(2) מי שרשום כבעל פטנט או מדגם תהא לו, בכפיפות להוראות הפקודה הזאת ולכל זכות המופיעה בפנקס כמוקנה לכל אדם אחר, הסמכות להעביר לחלוטין את הפטנט או המדגם, ליתן רשיונות בנוגע אליהם או לטפל בהם בדרך אחרת, וליתן קבלות בנות-תוקף בעד כל תמורה שקיבל בשל כל העברה, רשיון או טיפול כאלה.

(3) פרט לבקשות שהוגשו עפ"י סעיף 44, הרי כל מסמך או שטר שלא נרשמו בפנקס בהתאם להוראות הסעיפים-הקטנים (1) ו-(2) לא יתקבלו בשום בית-משפט כעדות המוכיחה זכות-קנין על פטנט או זכות-יוצרים למדגם או כל טובת-הנאה בהם, אלא אם ציווה בית המשפט אחרת.

44. תיקון הפנקסים ע"י בית המשפט

(1) על פי בקשתו של כל אדם המוצא את עצמו מקופח מחמת שלא כללו איזו רשימה בפנקס הפטנטים או המדגמים, או מחמת שהשמיטו ממנו איזו רשימה, או מחמת שכללו רשימה בלא נימוק מספיק, או מחמת שאיזו רשימה נשארה בפנקס שלא כדין או מחמת טעות או פגם באחת הרשימות שבאחד הפנקסים הללו, יכול בית המשפט המחוזי ליתן צו להכניס אותה רשימה בפנקס או למחוק אותה ממנו או לשנותה, ככל אשר ימצא לראוי.

(2) בכל הליך משפטי עפ"י סעיף זה יכול בית המשפט להחליט בכל שאלה שיהא צורך להחליט עליה בקשר עם תיקונו של פנקס.

(3) ההודעה הקבועה על דבר כל בקשה עפ"י סעיף זה תימסר לרשם ותהא לו לרשם הזכות להופיע במשפט ולהשמיע את טענותיו בענין זה, ויהא חייב להופיע אם נצטווה בכך ע"י בית המשפט.

(4) כל צו של בית-משפט המתקן פנקס יצווה למסור לרשם הודעה על התיקון באופן הקבוע, ומשקיבל הרשם הודעה כזאת, יתקן את הפנקס לפיה.

45. השימוש בסמכות ההכרעה ע"י הרשם

אם ניתנה לרשם סמכות-הכרעה עפ"י פקודה זו, לא ישתמש באותה סמכות לרעתו של מבקש פטנט או של מבקש רישום פטנט עותומני עפ"י סעיף 54 או של מבקש תיקון בפירוט או של מבקש רישום מדגם, אם לא נתן לו למבקש אפשרות להשמיע את טענותיו.

46. הוצאות משפט

בכל הליך משפטי המובא לפני הרשם עפ"י פקודה זו תהא לו לרשם הסמכות לצוות לפסוק לאחד הצדדים במשפט את ההוצאות שימצאן סבירות ולהורות מי מן הצדדים ישלם את ההוצאות וכיצד תשולמנה.

47. עדות בפני הרשם

(1) בכפיפות לכל תקנות שיתקינו עפ"י הפקודה הזאת, הרי בכל הליך משפטי בפני הרשם עפ"י פקודה זו תהא עדות ניתנת בהצהרה בשבועה, באין הוראות האומרות את ההיפך, אלא שמקום שמוצא הרשם כי מן הראוי לגבות עדות בעל-פה במקום עדות בכתב או נוסף עליה או להרשות לכל מוסר עדות להיחקר חקירה-שכנגד, רשאי הוא לעשות כן.

(2) מקום שגבו חלק מן עדות בעל-פה, תהיינה לרשם כל הסמכויות של שופט בית-משפט שלום בנידון כפיית עדים להופיע בנידון כל ענינים כיוצא בהם.

48. תעודה מאת הרשם תשמש עדות

תעודה בדבר איזו רשימה שמותר לו לרשם לרשמה או בדבר ענין או דבר שמותר לו לעשותו, ונראה מגופה של התעודה כי היא חתומה ע"י הרשם, תשמש הוכחה על רישומה של אותה רשימה ועל תכנה ועל עשייתו או אי-עשייתו של הדבר או הענין, אלא אם כן הוכח היפוכו של דבר.

49. הצהרה של קטן, שוטה, וכו'

אם היה אדם פסול להגיש הצהרה או לעשות איזה דבר שהוא מורשה או חייב לעשותו עפ"י פקודה זו מחמת שלא הגיע לגיל הבגרות או מחמת שהוא שוטה או מחמת כל פסלות אחרת, רשאי אפוטרופסו או אדם אחר המורשה מטעם החוק להגיש בשמו אותה הצהרה או הצהרה שתהא מתאימה לענין עד כמה שהמסיבות תרשינה, ולעשות אותו דבר בשמו של האדם הנתון לפסלות.

50. פנקס סוכני פטנטים

(1) לא ישמש אדם כסוכן-פטנטים ולא יתאר עצמו ולא יציג עצמו בכך, אלא אם כן הוא רשום כסוכן-פטנטים בפנקס סוכני הפטנטים.

(2) כל העובר על הוראות סעיף זה יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס של עשרים לירות.

(3) שום דבר האמור בזה יתפרש כאילו הוא מונע אנשים שיש להם רשיונות לעסוק כעורכי-דין בישראל מלהגיש מסמכים במשרד הרישום של הפטנטים ומדגמים או להופיע מטעם כל אדם בכל הליך משפטי או בבירור כל בקשה.

(4) פנקס סוכני הפטנטים יתנהל ע"י הרשם, ותהא לו לרשם הזכות להטיל אגרה בעד כל רישום, ככל אשר ייקבע.

51. ערעורים (תיקון: 1938) (תיקון: תשס"ח)

(1) משפט על הפרת פטנטים וזכות-יוצרים למדגמים יהיה בגדר שיפוטו של בית-המשפט המחוזי.

(2) ערעורים על החלטות הרשם באחד הענינים הבאים יובאו לפני בית-המשפט המחוזי –

(א) סירוב לקבל פירוט של פטנט;

(ב) (מתייחס לסעיף 25 שבוטל);

(ג) סירוב לרשום פטנט עותומני (סעיף 54);

(ד) החלטה בנידון התנגדות למתן פטנט;

(ה) דחיית בקשה להחזרת פטנט לקדמותו;

(ו) צווים בנוגע לתיקונם של פירוט או פטנטים;

(ז) סירוב לרשום מדגם;

(ח) צו על יסוד בקשה לביטולו של רישום מדגם.

(3) כל ערעור כזה יוגש ע"י הודעת-ערעור שתימסר למשרד בית המשפט תוך חודש ימים מתאריך החלטתו של הרשם.

52.  דין קדימה (תיקון: תשי"ב, תש"ס, תשס"ב)

(א) הגיש בעל מדגם בקשה לרישום מדגם על מדגם שכבר הגיש, הוא או מי שקדם לו בזכות הבעלות, בקשה לרישומו במדינה חברה אחת או יותר (להלן  בקשה קודמת), רשאי הוא לדרוש כי לענין סעיפים 30(1) ו-36 יראו את תאריך הבקשה הקודמת הראשונה כתאריך הבקשה שהוגשה בישראל (להלן – דין קדימה), אם נתמלאו כל אלה:

(1)  הבקשה בישראל הוגשה בתוך שישה חודשים לאחר הגשת הבקשה הקודמת הראשונה;

(2)  דין הקדימה נדרש בישראל בתוך חודשיים לאחר הגשת הבקשה בישראל;

(3)  הוגשו לרשם, במועד שקבע שר המשפטים, העתק הבקשה הקודמת והשרטוטים שנלוו אליו, מאושרים בידי רשות מוסמכת במדינה החברה שאליה הוגשה הבקשה הקודמת;

(4)  המדגם המתואר בבקשה הקודמת והמדגם שהמבקש מבקש לרשום בישראל – דומים בעיקרם.

(ב)  הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על בקשה לרישום מדגם המבוססת על בקשה קודמת לרישום דגם תועלת.

52א. הוראות מיוחדות ביחס לספינות, אווירונים, ולכלי רכב (תיקון: 1937, תש"ח, תשי"ב)

(1) בכפיפות להוראות סעיף זה לא תיחשב זכותו של בעל-פטנט כזכות שהופרה: –

(א) מחמת השימוש באניה נכרית באמצאה שיש עליה פטנט בגופה של הספינה או במכונות או במכשירים או בשאר אבזרים שלה, אם שוהה הספינה שהות זמנית או בדרך מקרה במימי החוף הכלולים בתחומי שיפוטה של ישראל, ואין משתמשים באמצאה אלא לצרכיה הממשיים של הספינה גרידא;

(ב) מחמת השימוש באמצאה שיש עליה פטנט בבניה או בהפעלה של אוירון או כלי-רכב של ארצות נכריות או של אבזריהם אם לא באו האוירון או כלי-הרכב לישראל אלא באופן זמני או בדרך מקרה בלבד.

(2) סעיף זה לא יחול אלא על ספינות, אוירונים וכלי-רכב של ארצות נכריות –

(א) שהן חברות לאמנה כמשמעותה בסעיף 52; או

(ב) שלגביהן קבע שר המשפטים, בצו שפורסם ברשומות, שלפי חוקיהן ניתנות זכויות דומות לספינות, לאוירונים ולכלי-רכב ישראליים המגיעים לארצות אלה או למים טריטוריאליים שלהן.

(3) לצורך הסעיף הזה ספינות ואוירונים דינם כדין ספינות ואוירונים של הארץ אשר בה הם רשומים, וכלי-רכב דינם כדין כלי-רכב של הארץ אשר בה נוהגים בעליהם לשבת.

(4) (בוטל).

52ב. סייגים בנוגע צווים שניתנו קודם ליום עשרים ושישה בפברואר, 1935 (תיקון: 1937)

כל הצווים מאת הנציב העליון במועצה שניתנו קודם ליום עשרים וששה בפברואר, 1935, יהא להם תוקף כאילו ניתנו עפ"י סעיף 52 או עפ"י סעיף 52א מפקודה זו; וכל הסתמכות בכל צו מצווים אלה על סעיף 51 מפקודת הפטנטים וסימני האמצאה, 1924, תיחשב כהסתמכות על סעיף 52 או סעיף 52א מפקודה זו.

53. פטנטים ומדגמים שנרשמו עפ"י המודעה הרשמית מס' 136 לשנת 1919

פטנט או מדגם שהיו בתאריך תחילת פקודה זו רשומים עפ"י המודעה הרשמית מס' 136 מיום 30 בספטמבר, 1919, יהא להם, למיום פקודה זו ואילך, אותו תוקף כאילו ניתנו או נרשמו עפ"י פקודה זו ובכל הענינים יהיו כפופים להוראות פקודה זו:

בתנאי שהתקופה שבה יהא תוקף למתן אותו פטנט או לרישומו של אותו סימן-אמצאה לא תעלה על התקופה שבה היה תוקף למתן או לרישום עפ"י חוק הארץ שבה ניתן הפטנט מעיקרא או נרשם הסימן מעיקרא.

54. פטנטים עותומנים (תיקון: תשס"ח)

למרות הוראות פקודה זו, הרי בעליו של פטנט עותומני שניתן עפ"י חוק הפטנטים העותומני לפני יום 1 בינואר 1918, רשאי, תוך שנים-עשר חודש מתאריך תחילת פקודה זו, לרשום אותו פטנט במשרד הרישום של הפטנטים לאחר שיקיים את הוראות המודעה הרשמית מס' 136 מיום 30 בספטמבר 1919, וכל פטנט שנרשם כך ייחשב כאילו הוא בר-תוקף ממש כאילו נרשם עפ"י המודעה הרשמית לפני היום שבו קיבלה פקודה זו תוקף.

55. עבירות (תיקון: 1938)

(1) כל הרושם רשימה כוזבת בפנקס המתנהל עפ"י פקודה זו או גורם לרשימתה וכל הכותב או גורם לכתיבת כתב המכוון בשקר להיות העתק של רשימה באותו פנקס, וכל המגיש כתב כזה כעדות כשהוא יודע כי אותה רשימה או אותו כתב הם כוזבים, יאשם בעבירה ויהא צפוי למאסר שנה אחת או לקנס של מאה לירות.

(2) כל הטוען בשקר כי חפץ הנמכר על ידו הוא חפץ שיש עליו פטנט או המתאר בשקר כל מדגם שייחדוהו חפץ שנמכר על ידו כמדגם שנרשם, יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס של עשר לירות.

(3) כל המוכר חפץ שטבועה עליו או חקוקה עליו או שייחדו לו בדרך אחרת המלה "פטנט" או "רשום" או מלה אחרת האומרת או שמשתמע מתוכה כי החפץ הוא חפץ פטנט או כי המדגם שייחדו לו נרשם, דינו לצורך סעיף זה כאדם הטוען כי החפץ הוא חפץ-פטנט או כי המדגם שייחדו לחפץ הוא מדגם רשום.

(4) כל הכותב על איזה חפץ, לאחר שפקע כוחה של זכות-יוצרים למדגם, את המלה "רשום", או כל מלה או מלים שמשתמע מתוכן כי עדיין קיימת זכות-יוצרים למדגם, יאשם בעבירה ויהא צפוי לקנס של עשרים וחמש לירות.

(5) בית המשפט המוסמך לדון בעבירה עפ"י סעיף זה יהא בית-המשפט המחוזי אשר במקום שבו נעשתה העבירה או כל מעשה המהווה חלק הימנה, או בית-המשפט המחוזי אשר במקום בו מתגורר הנאשם או אחד הנאשמים או מנהל בו עסקים.

(6) שום דבר האמור בזה לא ימנע אדם המוצא את עצמו מקופח או שניזוק בשל מעשה שסעיף זה חל עליו מלהגיש תביעה משפטית להשגת סעד בדרך צו-מניעה או דמי-נזק בשל אותו היזק, בין שאותו אדם מסר ידיעות או נקט בפעולות, המביאות או מכוונות להביא לידי הגשת משפט פלילי נגד אדם שאפשר להביאו במשפט פלילי עפ"י סעיף זה בשל כל מעשה אשר בגללו הוגשה אותה תביעה משפטית, ובין שלא מסר אותן ידיעות או לא נקט באותן פעולות.

56. תקנות (תיקון: 1938, תש"ס)

(1) יכול הרשם, באישורו של שר המשפטים ובכפיפות להוראות פקודה זו, להתקין אותן תקנות ולעשות אותם מעשים שיראה צורך בהם לשם הענינים דלקמן –

(א) להסדרת פעולות הרישום עפ"י פקודה זו;

(ב) לסיוגן של סחורות לצרכי מדגמים;

(ג) לעשייתן או לדרישתן של העתקות מפירוטים, משרטוטים ומשאר מסמכים;

(ד) להסדרת פרסומן ומכירתן של העתקות מפירוטים, משרטוטים ומשאר מסמכים באותם המחירים ובאותו אופן שיישרו בעיניו;

(ה) להסדרת הכנתם, הדפסתם, פרסומם ומכירתם של מפתחות-ענינים וקיצורם של פירוטים ושל שאר מסמכים במשרד הרישום של פטנטים והעיון בהם;

(ו) להסדרת הנהלתו של פנקס סוכני-פטנטים עפ"י פקודה זו;

(ז) לקביעת האגרות שתשולמנה בעד מתן פטנט ובעד רישום מדגם וחידושו ובעד בקשות לכך ובעד ענינים אחרים בקשר עם פטנטים ומדגמים עפ"י פקודה זו.

(2) תקנות שהתקינון עפ"י סעיף זה יפורסמו ברשומות.

חלק ה' – (בוטל) (תיקון: תשס"ח)

אודות המחבר

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.