ארכיון ל ינואר, 2010

0

iPad – מלחמת השמות התחילה



אין חדש תחת השם(ש).

iPad נמכר כבר החל משנת 2002, רק לא על ידי אפל. פוג'יטסו מוכרים מוצר בשם זה. גם הiPad שלהם הוא PDA, רק כנראה קצת יותר קטן (מסך בגודל 3.5 אינטש) ומיועד לעסקים קמעונאיים.
משמאל: iPad לעומת iPad.

פוג'יטסו הגישה עוד בשנת 2003 בקשה לרישום סימן מסחר בארצות הברית, ועל פי הדיווח בכלכליסט היא עדיין לא זכתה ברישום. אפל מצדה נכנסה לזירה בשנה שעברה והגישה בקשה משלה לאחרונה (אף שהרישום נעשה ככל הנראה באמצעות חברת קש).
בעניינים של רישום סימן מסחר, לא תמיד הראשון בזמן הוא הזוכה. סימני מסחר הם בן חורג לקניין הרוחני במובן שהם לא מכוונים לעודד יצירתיות, המצאתיות וכיוצא באלה. סימני המסחר נועדו לאפשר לציבור לקשר בין מוצרים לבין מקורם. בעיקרו, הסוגיה תהיה למי יש מוניטין בסימן – האם לפוג'יטסו שמוכרת את המוצר אך במתכונת מצומצמת, או לאפל שאומנם יצאה בהצהרה על המוצר רק השבוע, אך השיקה את מנגנון השיווק המשוכלל שלה (ע"ע סטיב ג'ובס). עצם העובדה שהמדיה עוסקת במוצר של אפל בזמן האחרון, לכל היותר מדללת את המוניטין של פוג'יטסו בסימן, ויכול שהאחרונה צריכה להאיץ את הפרוצדורה בפני הרשם האמריקאי כדי לעצור את הקטר של אפל.
תגידו לי אתם – לא היה עדיף שאפל פשוט היתה בוחרת שם טוב במקום ה-iPad?
0

האם גם לכם מגיעה הארכה?

רשם הפטנטים האמריקאי (USPTO) הודיע כי בעקבות הפסיקה לעניין התאמת תקופת פטנטים (Patent Term Adjustment) יתאפשר למי שזכה בפטנט לאחרונה ומעוניין כי תקופת הפטנט תוארך בהתאם לפסיקה האחרונה, יוכל לעשות כן באמצעות פניה מתאימה ללא תשלום אגרה. עם זאת, את הפנייה יש להגיש בהתאם לדרישות החוק, תוך 180 ימים מיום הנפקת הפטנט.

פרופ' קראוצ' בעל הבלוג Patently-O סבור שהחוק לא מאפשר לרשם הפטנטים לתקן את תקופת הפטנט על פי פרוצדורה זו בכל מצב. כך למשל, הוא מדגים כי החוק מאפשר הגשת בקשה אחת בטרם יהיה צורך בעתירה (petition) הכרוכה בתשלום אגרה. לטעמו, אם הוגשה בקשה קודמת, רשם הפטנטים אינו מוסמך לפעול על סמך בקשה שנייה. עם זאת, הוא סבור שאף אם הרשם יפעל בחוסר סמכות לא יהיה בכך לגרום לבטלותו של פטנט.
ונקודה חשובה לכל מי שזה במהלך החצי השנה האחרונה בפטנט – האם בדקת את זכאותך להתאמת תקופת הפטנט?
35

פטנטים בתוכנה: תגובה לנייר העמדה של עמותת המקור

המקור, עמותה לתוכנה חופשית ולקוד מקור פתוח פרסמה את נייר העמדה שלה בעניין פטנטים בתוכנה (גרסת PDF), אשר נכתב על ידי עורך הדין יהונתן י. קלינגר. בפוסט זה אבקש לצעוד בשבילי נייר העמדה שהכתיב חברי ולהעיר הערותיי לעמדה שהציג. אבקש לברור משלל הערותיי את אלו שאני סבור שיש מקום להעיר אותן מעל במה זה.

בטרם אתחיל בביקורת על עמדה זו – גילוי נאות ומילה קצרה על אינטרסים. רבים מלקוחתיי הם ממציאים מתחום התוכנה וחברות הזנק (start-up) בתחום ההיי-טק. משום כך, האינטרס שלהם ושלי הוא שירבו אפשרויות רישום הפטנטים בתחומים אלו. עמותת המקור, לעומת זאת, מייצגת את קהילת הקוד הפתוח בישראל, לה אינטרס הופכי ונגדי. לפיו, הקהילה מבקשת כי יותר לה לפתח תוכנה כרצונה ולהפיצו בציבור. אזכיר עוד שקהילת הקוד הפתוח, על דרך הכלל, היא קהילה שיתופית הרואה בזכויות קניין רוחניות כפוגעות בחופשים של בני האדם.
האמור בפוסט זה, כמו בכל הבלוג, הוא דעתי האישית בלבד. אני מבקש להביע את דעתי הכנה והאמתית, אף שאני מודע לכך שהעובדה שהשקפתי תואמת את האינטרסים שלי מקשה על הקורא להשכיל ולראות שכך הוא המצב. כל שאוכל לציין הוא שאף בטרם היו לקוחותיי ללקוחותיי, דעתי בסוגיה זו הייתה זהה, אף אם מגובשת פחות ולעיתים אף לקתה בפירטי הדינים.
0

רשם הפטנטים האמריקאי טעה בחישוב תקופות פטנטים

בפסק-דין חשוב ותקדימי קבעה ערכאת הערעור (Federal Circuit) כי האופן שבו חישב רשם הפטנטים האמריקאי (USPTO) את תקופת הפטנט היתה שגויה.
בדרך כלל פטנט אמריקאי תקף עשרים שנה לאחר תאריך הגשת הבקשה. אך מאחר והליך הבחינה עשוי להתארך ולקחת שנים רבות, החוק מכיר במצבים בהם התקופה תתארך (Patent Term Adjustment). בבסיס כלל משפטי זה העיקרון לפיו אם התארכה בחינת בקשת הפטנט שלא באשמת בעל הפטנט, אין זה נכון לגזול ממנו שנים בהן הפטנט יהיה בר-אכיפה.
ה-USPTO נהג לחשב את התקופה בצורה שקבעה תקופה קצרה מזה שהחוק קבע. כך למשל, ה-USPTO נהג לחשב הארכות שונות שהדין מכיר כחופפות ובכך למעשה קיצר את התקופה.
בפסק-הדין המצופה נקבע כי אופן החישוב היה מוטעה. כעת שורה של בעלי פטנטים צפויים לבקש הצהרה על תקופה ארוכה יותר מזו שניתנה להם.
בלוג הפטנטים Patently-O מדווח כי מבדיקה מדגמית עולה כי כשבעים אחוזים מהפטנטים שנבדקו זכאים להארכת תוקפם לאור הפסיקה.

לפסק-הדין: (Wyeth and Elan Pharma v. Kappos (as USPTO Director) (Fed. Cir. 2009

0

חבר מושבעים טקסני דחה תביעה נגד גוגל בהפרת פטנט


הבלוג הטקסני EDTexweblog מדווח שגוגל הצליחה להתגונן מפני תביעת פטנטים שהוגשה במחוז המזרחי. על פי הדיווח, גוגל נתבעה בגין הפרת פטנט בשירות הAdSense שלה, ולאחר שמיעת הוכחות חבר המושבעים המקומי קבע כי גוגל אינה מפרה את הפטנט וכי ממילא מדובר בהמצאה שלא היתה כשירה לרישום כפטנט שכן התביעות אינן חדשות ונעדרות התקדמות המצאתית.

המחוז המזרחי של טקסס נחשב לאחד מהפורומים האהובים על בעלי הפטנטים להגשת תביעות. לא זו בלבד שהתביעות מתבררות שם במהירות גבוהה יחסית, אחוז ההצלחה לבעלי הפטנטים שם נחשב גבוה. לאחר נסיקה בפופולריות המחוז נקבעו שם תקנות מיוחדות לתיקי פטנטים, בכדי לשמור על יעילות הדיון. בשנים האחרונות, לאחר שהרבה תביעות הוגשו במחוז, החלה האטה בקצב בירור התיקים במחוז (שעדיין נחשב גבוה).
הנצחון של גוגל הוא ניצחון בנוק-אוט: הצלחה כפולה בשתי הטענות המרכזיות (העדר הפרה ובטלות הפטנט). גודל ההצלחה חשוב במיוחד נוכח העובדה שמדובר במשפט שהוכרע בידי המושבעים המקומיים. הטקסנים נחשבים לאוהבי בעלי הזכויות: אם יש לך פטנט שהמדינה נתנה לך ומישהו פוגע לך בזכויות, כנראה שעל פי המושבע הטקסני הממוצע מותר לך לירות בו קודם ולשאול שאלות אחר כך.
מסתבר שלפעמים סטריוטיפים אינם נכונים.
0

קול קורא להגשת מועמדות למאמר סטודנטיאלי מצטיין

רשות הפטנטים, המדגמים וסמני המסחר פרסמה קול קורא להגשת מועמדות לפרס לשנת 2010.
הפרס הוא בסכום המכובד של 10,000 ש"ח.
יש להגיש מועמדויות עד 15.7.2010.
לא מצאתי לינק מתאים, אז אני מביא את תוכן הקול הקורא כלשונו.
הערה: במהלך ה-Copy-Paste התבלבלו המספרים והתהפכו להם. עשיתי כמיטב יכולתי לתקן. עם זאת טעות לעולם חוזרת. אתם מתבקשים לא להסתמך על המידע שמופיע כאן ולברר בעצמכם את הפרטים המדויקים לאשורם.
כללי‬
‫רשות הפטנטים המדגמים וסימני המסחר מזמינה סטודנטים להגיש מאמרים מצטיינים לתחרות בנושא פטנטים, מדגמים וסימני מסחר על פרס בסך 10,000 ש"ח.
‫קריטריונים להצגת מועמדות והענקת הפרס:‬
‫הפרס יינתן למאמר סטודנטיאלי מצטיין בעברית, מכל מוסד אקדמי בארץ, ובכלל זה מאמר לקראת פרסום, עבודת סמינריון, סמינריון מורחב או עבודת מאסטר לתואר שני, דוקטורט או פוסט-דוקטורט, או כל חלק מהם, שהיקפו לא יעלה על 15,000 מילים (כולל הערות שולים). המאמר יהא בתחום דיני הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, וייכתב בפורמט משפטי, דהיינו ההפניות והאזכורים במאמר יופיעו כהערות שוליים בתחתית כל עמוד.‬
‫הערכת איכותו של המאמר תעשה בהתחשב במידת חדשנותו, מקוריותו ותרומתו לקידום המשפט בתחומים האמורים. וועדת הפרס עשויה לשנות משיקולי מתן הפרס או לחלקו מעת לעת לפי העניין.‬

‫נוהל הגשת מועמדות‬
‫מאמרים יוגשו בשלושה עותקים בדפוס (רווח שורה 1.5 בפונט דוד 12) לוועדת הפרס עד ליום 15 ליולי 2010 בשעה 21:00 אחר הצהריים.‬
‫הגשת המאמרים תעשה במישרין למרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה בתא דואר 63 בפקולטה, במקרה של מסירה ידנית, או באמצעות דואר רשום לכתובת:‬
‫וועדת פרס רשות הפטנטים המדגמים וסימני המסחר למאמר סטודנטיאלי מצטיין‬
‫באמצעות המרכז למשפט וטכנולוגיה חיפה‬
‫הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה‬
‫הר הכרמל, חיפה 31905 ישראל‬
‫הודעה על זכייה בפרס‬
‫הודעה על זכייה בפרס תוצג באתר האינטרנט של רשות הפטנטים וכן של הפקולטות החברות בועדת הפרס או מי מהן.‬
‫מועד אחרון להגשת מועמדות הינו ה- 15 ליולי 2010 בשעה 21:00 בצהריים.
תגיות: ,
5

מארבים: בעיה קניינית ולא רק קניין רוחנית

קראתי לאחרונה את הפוסט של תומר כהן: נגן הווידאו הנסיוני של יוטיוב ופטנטים בתוכנה. בפוסט הכותב מתאר את אחד התרחישים המצוטטים ביותר כנגד הענקת פטנטים בתוכנה.

אביא את הדברים מפי דוברם:

בשנות התשעים האינטרנט היה עוד בחיתוליו, ושני פורמטים שלטו בתמונות שהוצגו בדפי האינטרנט – פורמט JPEG המיועד לתמונות, ופורמט GIF שהיה מתאים יותר לציורים ותמונות פשוטות יותר ואנימציות. חברה בשם Unisys השתלטה על פטנט לאלגוריתם הדחיסה LZW שהיה בשימוש בפורמט תמונות זה, ובאמצע שנות התשעים התחילה לדרוש תמלוגים על שימוש באלגוריתם הדחיסה הרשום כפטנט והם הבעלים החוקיים שלו. האבסורד הוא שבשלב כלשהו, בתחילת שנות האלפיים הם התחילו לדרוש תמלוגים גם מבעלי אתרים שמאחסנים קבצי GIF כחלק מעיצוב האתר. סופה של הסאגה בנוגע ל־GIF נגמרה באמצע שנות האלפיים עם פקיעת הפטנט של יוניסיס, ופורמט חדש בשם PNG שהוגדר כיורשו של GIF והיה נקי מפטנטים.

התרחיש

במקרה המתואר בעל טכנולוגיה שחרר אותה לציבור דה-פקטו, אף שבמישור המשפטי הוא פעל לקבלת פטנט על הטכנולוגיה. הציבור, לאחר שנוכח מהיתרונות שהטכנולוגיה הציעה, אימץ אותה כתקן ("סטנדרט"). ברם, לאחר שהציבור קיבל על עצמו את התקן החדש, הסתמך עליו ואף התאים את שאר מערכותיו לנצל את הטכנולוגיה, או אז נזכר בעל הטכנולוגיה בזכותו הקניינית עליה והחל דורש תגמולים בגין השימוש בה.

לא רק בפטנטים או בקניין רוחני

המצב שבסיס התרחיש שלעיל מכונה לעיתים "מארב" של בעל הזכות. אף שכבר עמדתי על החשש מפני תרחיש זה ביחס לרישיונות ויראליים שנושאים זכות יוצרים ולא פטנטים (ראו: קוד פתוח, שוק סגור? בחינת מוסד הקוד הפתוח תחת דיני ההגבלים העסקיים, בעמ' 14), הוא כלל אינו ייחודי לקניין רוחני. לדוגמה, בעליו של מבנה עשוי להרשות לאדם להשתמש במבנה לשם פתיחת עסק מבלי לכרות חוזה כלשהו. בעל העסק הוא בבחינת בר-רשות במבנה, אך ללא זכות להמשיך ולהשתמש בנכס בהמשך. לאחר שבעל העסק השקיע מכספו וממרצו בהקמת העסק, שיפוץ המבנה, פרסום כתובתו וכיוצא באלה, נזכר בעל הנכס כי המבנה בבעלותו וכי הוא מעוניין להשתמש בו לצורכיו שלו או לקבל כסף בגין השימוש בו. בעל העסק מוצא עצמו במצב ביש. אף שמארב אפשרי בכל סוג של קניין, ברי כי בקניין רוחני – מקום אשר אין נכס מוחשי לגעת בו, הבעיה אקוטית יותר. כך למשל, אם במארב בקניין מוחשי, בו על מבצע המארב להשקיע מזמנו וממשאביו בביצוע המארב כשבסופו של יום הוא ייזכה ליתרון מול נארב אחד, הרי שבקניין רוחני המארב הוא סקלאבילי בהרבה. בהשקעה דומה לזו של בעל הנכס המוחשי, בעל הנכס הקניין רוחני מוצא עצמו ביתרון למול נארבים רבים, שמספרם עשוי לנוע מאלפים בודדים ועד מיליארדים. אכן, "התשואה" של מבצע המארב גבוהה בהרבה כאשר הנכס שלרשותו הוא נכס קניין רוחני.

פתרונות

הפתרונות לתרחישי המארב מצויים בשני מישורים: מישור מניעתי ומישור אכיפתי. במישור המניעתי, יש לחייב את בעל הנכס להעניק רשות עתידית להנות מהנכס. במישור האכיפתי, יש למנוע מבעל הנכס לאכוף את זכויותיו בדיעבד ולאחר שהתברר כי התבצעה פעולה אסורה של מארב. פתרונות אלו יפים הן למצב של מארב בקניין מוחשי והן למצב של מארב בקניין שאינו מוחשי. להלן אדגים פתרונות אפשריים למארב בעולם הפטנטים.

פתרונות למארב פטנטי

במישור המניעתי, גופי תקינה כגון IEEE Standards Association נוהגים לחייב את מי שמשתתף בקביעת תקן להעניק רישיון נצחי לכל טכנולוגיה מוגנת בפטנט שיש ברשותו בה יש להיעזר לשם שימוש בתקן. חדשות לבקרים מתחייבים חברי הפאנלים השונים שאחראים על תקינה כי החברות אשר הם מייצגים יעניקו רישיון נצחי שכזה. כך נמנע הצורך להתמודד עם טכנולוגיה מוגנת בפטנטים של חברות ענק כגון IBM, מיקרוסופט ושכמותם.

אף שנראה כי זהו פתרון ראוי, הוא אינו יכול לתת מענה בכל מצב. ארגוני תקינה מסדירים תקנים פורמאליים, אך ישנם תקנים אד-הוקים שנוצרים בפועל, דוגמת השימוש הנרחב בקבצים מסוג מסוים.

במישור האכיפתי, המצב אינו ברור דיו. הדין קובע כי בעל פטנט זכאי להנות מתגמולים ולמנוע מאחרים להשתמש בטכנולוגיה מוגנת הפטנט שלו, אף אם לא עמד על זכויותיו מלכתחילה. ישנם מקרים בהם הסעדים העומדים לרשותו של בעל הפטנט יהיו מוגבלים בשל חלוף הזמן. למשל בארצות הברית, החוק קובע כי במקרה שההפרה בוצעה שש שנים או יותר בטרם הוגשה התביעה, לא יזכה בעל הפטנט לפיצויים בגין ההפרה.

להשקפתי, בידי בתי משפט הכוח למנוע ניצול ציני של קניין. כך למשל, מי שמבצע "מארב" הוא בבחינת מי שפועל שלא בתום לב. ייתכן שהוא אף מושתק נוכח פעולתו בעבר והסתמכות הציבור על המצג שהציג עת שינה מצבו לרעה. שתי קונסטלציות משפטיות אלו מאפשר לבית המשפט לדחות תביעות שיוגשו, אם יוגשו. ברם, אבקש להדגיש כי לא כל מי שהשתמשו בזכויותיו במשך תקופה ללא שהגיב על כך הוא בבחינת מי שמבצע "מארב". מבצע המארב, לדידי, הוא מי שפעל לשם יצירת המצב ממנה הוא מבקש להיבנות בעתיד.

לסיכום, בפוסט זה ביקשתי לתאר בקצרה מהו תרחיש "מארב" בזכויות קנייניות. הראיתי כי תרחיש זה, אף שהוא מוזכר תדיר בהקשרם של פטנטים בתוכנה, אינו ייחודי לקניין הרוחני כלל. רמזתי כי אף בקוד פתוח יש חשש למעין מארב שכזה (והקורא המתעניין מוזמן לקרוא את עבודת הסמינר שלי אליה הפנתי). הדגמתי מגוון פתרונות לסוגיה, בין אם על ידי מניעת המארב ובין אם על ידי עיקור הזכות לאחר המארב כך שלא ניתן יהיה לאכוף אותה.

0

פרסום בקשות פטנט בישראל

הצעת חוק חדשה אותה יוזמת רשות הפטנטים מקווה להסדיר את פרוצדורת פרסום בקשות הפטנט בישראל ולהתאימה לזו הנהוגה בעולם. כמו כן, הצעת החוק מבקשת מבקשת לקבוע ייחוד עילה לתביעות בענייני המצאות, כך שדיני עשיית עושר ולא במשפט לא יחולו במקום שבו הוראות חוק הפטנטים חלות.

הצעת חוק הפטנטים (תיקון – פרסום בקשות פטנט), התש"ע-2010 מבקשת לחולל מהפך בפרוצדורה הנהוגה עם בקשות פטנט בישראל. כיום, כאשר מוגשת בקשת פטנט רשות הפטנטים הישראלית, אין מתפרסם תוכנה עד אשר היא מתקבלת. למעשה עד קיבולה, יתפרסמו פרטים מעטים לגביה כגון זהות המבקש, תאריכיה וכן כותרתה, אך פרטים אלו אינם מגלים לציבור את תוכנה.
לאחר הקיבול, הבקשה מתפרסמת ומועמדת לעיון הציבור לשם הגשת התנגדויות.
עם זאת, המצב מחוץ למדינת ישראל הוא שונה. כך למשל, בקשה בינלאומית (PCT) מתפרסמת כלשונה לאחר 18 חודש מתאריך הבכורה שלה. הדבר נכון גם לגבי בקשות פטנט אמריקאיות.
השוני בין הדינים השונים מעמיד את המבקש הישראלי בחיסרון: בעוד שבישראל בקשתו אינה מתפרסמת, ומשום כך הוא לא יהיה זכאי לפיצויים על שימוש בהמצאתו עד אשר תקובל הבקשה, מחוץ לישראל תוכן הבקשה מתפרסמת. מתחרה פוטנציאלי עשוי לגלות את תוכן הבקשה הישראלית על ידי עיון בבקשות מקבילות לה מחוץ לישראל, ולהשתמש בהמצאה בתחומי המדינה ללא חשש.
הצעת החוק מציעה לפתור חריגה זו, ולאחד את צורת הפרסום של בקשות ישראליות לזו הנהוגה במסגרת ה- Patent Cooperation Treaty.
בשולי הצעת החוק, מוצע שינוי נוסף ומהותי עוד יותר – ייחוד עילת התביעה לענייני המצאות לתביעה לפי חוק הפטנטים. פסק הדין בעניין א.ש.י.ר ( רע"א 5768/94 א.ש.י.ר יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב(4) 289) יצר אי-ודאות באשר לקיומן של עילות תביעה בגין שימוש בהמצאות שאינן מכוחו של חוק הפטנטים. כך למשל, על פי פסק הדין, בהעדר הוראה מפורשת בחוק הפטנטים, ייתכן ודיני עשיית עושר ולא במשפט חלים על המצאות. הבעייתיות הכרוכה בכפילות דינים כזו נובעת מכך שחוק הפטנטים מבקש ליצור איזון בין אינטרסים שונים, איזון אשר מקומו נעדר מדיני עשיית עושר ולא במשפט. בין היתר, ייתכן ודיני עשיית עושר ולא במשפט יאפשרו תביעה בגין שימוש בהמצאה אף אם לא מדובר בהמצאה כשירת פטנט, אף אם מדובר בהמצאה שניתן בגינה פטנט בעבר אך תוקפו פג או אף אם מדובר בהמצאה כשירת פטנט שאינה נושא לפטנט ישראלי.
לשם יצירת ודאות בסוגיה זו, וסתימת "החור" עליו הצביע בית המשפט העליון בעניין א.ש.י.ר, הצעת החוק קובעת ייחוד עילת התביעה כך שהחוק היחיד שישלוט בסוגיות ממן אלו יהיה חוק הפטנטים.
הצעת החוק לא שכחה להתייחס לחוק עוולות מסחריות המסדיר סוג אחר של קניין רוחני – סודות מסחריים – אשר מהווה חלופה לפטנט. כך שאם הצעת החוק תתקבל, ממציא יוכל עדיין לבחור בין מסלול "סודי" ולזכות בהגנה של סוד מסחרי ובין מסלול "פומבי" בו הוא חושף את המצאתו מחד אך מקבל זכות פטנט מאידך.
0

עוד תביעה נגד הBlackBerry

שוק הסלולארי כמרקחה, ולכל מי שיש פטנט ביד ממהר לשלוף אותו. תביעות הדדיות בין אפל לנוקיה, תביעה של קודאק כנגד אפל ו-RIM הוגשו אך לאחרונה. היום מוטורולה החליטה לשגר חץ לעבר RIM,בעלת ה-BlackBerry.
בפעם האחרונה ש-RIM הקנדית הגיעה לבית משפט בארצות הברית בענייני פטנטים, היא המשיכה עד לערכאה הערעור הפדראלית (NTP, Inc. v. Research in
Motion, Ltd., 418 F.3d 1282 (Fed. Cir. 2005)) ושם הפסידה על אף הטענה ששרתיה ממוקמים מחוץ לארצות הברית (כן, קנדה זה עדיין מחוץ לארצות הברית).
הפעם אין מדובר בתביעה בבית משפט פדראלי מחוזי, אלא בתלונה ל-Internationl Trade Commision האמריקאי. מוטורולה לא תוכל לזכות בפיצויים ממוניים, אך אם תלונתה תתברר כמוצדקת, RIM עשויה למצוא עצמה עם צו מניעה למכור מכשירי BlackBerry בתחומי ארצות הברית.

לכתבה בWall Street Journal.

0

פייזר תובעת את טבע על הפרת פטנט

היום התפרסם כי פייזר הגישה תביעה נגד טבע בגין הפרת פטנט בארצות הברית. בתביעתה טוענת פייזר כי בגרסתה הגנרית של טבע לתרופת Zyvox שלה, יש משום הפרת פטנט. התביעה היתה צפויה, לאחר שמוקדם יותר השבוע טבע הגישה בקשה מה-FDA לשווק את התרופה הגנרית.

כידוע, תרופות גנריות הן תרופות המשתמשות באותו החומר הפעיל של התרופה האתית המקבילה, והן בעלות אותן השפעות. עלות הייצור של תרופות גנריות נמוך משמעותית מזו של ייצור התרופה האתית, מאחר ובמסגרת ייצורן אין צורך במחקר, למעט ביצוע ניסויים קליניים לשם קבלת אישור רגולטורי לשימוש בתרופה.

לכתובות בנושא: TheMarker, גלובס.

6

המצאות כשירות לפטנט

"פטנט נהדר" מוכרז חדשות לבקרים (למשל, בחיפוש הפשוט הזה), וכבר עמדתי על ההבדל בין המצאה לבין פטנט בפוסט קודם. ברם, לא כל המצאה, ואפילו היא חדשה ומעורבת בה התקדמות המצאתית, יכולה להיות כשירת פטנט.
בפוסט זה אתייחס בקצרה לנושא שראוי לעסוק בו בהרחבה: מהן סוגי ההמצאות שזכות הפטנט יכולה להגן עליהן. בלעז נהוג לכנות את הסוגיה שבמרכז פוסט כ- Subject matter. רוצה לומר – מהו התוכן שיכול להיות מוגן באמצעות זכות הפטנט.
התשובה לשאלה זו – סבוכה היא, ובעיקרה משתנה ממדינה למדינה. לשם מיקוד, אבקש להתמקד בתשובה לסוגיה זו בישראל.

רעיון אבסטרקטי - לא זוכה להגנה פטנטית (cc by-nc-sa Ennuipoet * FreeVerse Photography)


דרישת ה-Subject matter מופיעה בחוק הפטנטים הישראלי בסעיף 3, הקובע:

אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט.

החוק פותח ומתייחס למונח "אמצאה". ברם, החוק לא מספק הגדרה כלשהי למונח זה. למונח זה ככל הנראה יש את אותה המשמעות של המונח "המצאה" וההבדל בכתיב אינו מרמז על שוני אמיתי כי אם על עברית ערכאית. במאמר מוסגר יצויין כי סעיף 3 לחוק כנוסחו דהיום בא להתאים לדרישותיה של אמנה בינלאומית המתייחסת תחת אמצאה ל-invention.
עם זאת, החוק מוסיף ומורה "בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך". מכאן אנו למדים כי לכל הפחות ישנן המצאות מסוג "מוצר" וישנן המצאות מסוג "תהליך". דהיינו, ישנן המצאות למוצרים, שהן המצאות המגדירות את המבנה (structure) של המוצר. טול לדוגמה פלס, מכשיר מופלא המנצל את חוק כלים שלובים. הפלס מורכב ממיכל המוצמד לרכיב ישר (מעין "סרגל"). כמו-כן, המיכל מכיל בתוכו נוזל הממלא כמעט לגמרי את נפח המיכל. בשארית המיכל יכול להיות גז כלשהו, למשל חמצן, או תערובת של גזים, למשל אוויר. הנה נוכחנו לדעת כי פלס הוא אמצאה שהיא מוצר שכן הוא בעל מאפיינים מבניים מסויימים. מנגד, טול לדוגמה את תהליך הפסטור, לו אין ולו מאפיין מבני אחד, אלא הוא מורכב משורה של צעדים אותם יש לבצע.
כמו, כן תגלית איננה בגדר המצאה. מי שגילה חוק פיזיקלי, תיאוריה מתמטית או כל תגלית דומה, אינו יכול לזכות בהגנה פטנטית על תגליתו. ברם, אם המציא המצאה – ואפילו היא מבצעת אפיליקציה של התגלית – המצאתו תוכל עקרונית לזכות בהגנה פטנטית. כך למשל במקרה של הפלס, שעושה שימוש בחוק הפיזיקלי האמור: חוק כלים שלובים אינו בבחינת המצאה כשירת פטנט, אך הפלס אכן כשיר.
אך בקיומה של המצאה לא די. החוק מוסיף ומורה כי על האמצאה להיות בכל תחום טכנולוגי. בנקודה זו מתחיל הקושי האמיתי בדין הישראלי. תחום טכנולוגי אינו מוגדר בחוק. אף היזקקות להגדרה מילונית אינה מועילה בהרבה. כך למשל, המילון החדש של אבן שושן מגדיר:

טכנולוגיה: מכלול האמניות התעשיתיות והשמושיות, כלל המדעים השמושיים השונים עוסקים בדרכים ובאמצעים של עבוד חומרים למיניהם.

בעניינו של אלי תמיר, קבע רשם הפטנטים כי שיטות לעשיית עסקים אינן מתחום הטכנולוגיה. בפסיקתו, הסתמך הרשם על כך שהחוק מחייב כי לעורכי הפטנטים יהיו תארים בתחומים מסויימים, ומתחומים אלו נעדר תחום הכלכלה. מכאן, אני מסיק כי רשימת התחומים הללו בוודאי נחשבים לתחומי טכנולוגיה. תחומים אלו כוללים: הנדסה, כימיה, פיסיקה, ביולוגיה, רוקחות ומדעי המחשב.
ברם, על אף הסקתי זו, לשכת הפטנטים הישראלית מקשה על בעלי המצאות מתחום המחשבים. כך למשל, בעניין Biosense נ' אלביט מערכות, נקבע כי תוכנה אינה נשוא להגנה באמצעות פטנט בישראל. אני סבור כי פסיקה זו, בכל הכבוד, שגויה ואינה בהתאם לחוק. הפסיקה, לטעמי, אף סותרת פסיקה קודמת של בית המשפט המחוזי. עם זאת, יש לזכור כי בית המשפט העליון מעולם לא בחן סוגיה זו, ומשום כך אין לנו קביעה משפטית מחייבת לכאן או לכאן. בהערת שוליים אוסיף, כי רשות הפטנטים פירסמה קול קורא לקבלת ניירות עמדה בסוגיה זו, ודומה כי הרשם נכון לבחון מחדש את הסוגיה (הקשה, יש להודות) של כשירותן של המצאות מבוססות מחשב.
אבקש לסייג את שציינתי לעיל. מתוך מכלול ההמצאות שנבחנות על ידי לשכת הפטנטים, ישנן גם המצאות מבוססות מחשב הזוכות להיות מוגנות על ידי פטנט. לשכת הפטנטים נוהגת לבחון את ההמצאות תוך הסתכלות על "עיקר ההמצאה", מונח עמום וחמקמק, תוך ניסיון לעקוב אחר העיקר ולהתעלם מן הטפל – האם ההמצאה היא בדרך ביצוע תהליך על ידי המחשב או האם היא בתהליך אותו מבצעים. כך למשל, אם עיקר ההמצאה בדרך שבה המחשב מבצע תהליך, הלשכה עשויה לאשר את ההמצאה ככשירת פטנט ולהעניק למבקש פטנט (ובלבד שההמצאה עומדת גם בכל הדרישות הנוספות של החוק, כגון חידוש והתקדמות המצאתית). בצורה זו מבקש הרשם למנוע ניסיונות לקבל פטנטים בגין המצאות מתחומים שאינם טכנולוגייים כגון עשיית עסקים על ידי הלבשתן באיצטלה של המצאות מבוססות מחשב.

עד כה עסקתי בשאלה מה תוכנן של המצאות כשירות פטנט אליבא דסעיף 3, אולם לא בכך סגי. סעיף 7 לחוק שכותרתו "סייג למתן פטנטים" מוסיף וקובע חריגים לתוכנן של המצאות:

על אף האמור בסעיף 2 לא יוענק פטנט על –
(1) תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם;
(2) זנים חדשים של צמחים או בעלי חיים, זולת אורגניזמים מיקרו-ביולוגיים שלא הופקו מהטבע.

סעיף 7 מחריג שני סוגי המצאות כך שהם לא ייזכו בהגנה פטנטית. הסוג הראשון כולל בחובו תהליכים אשר מטרתם לטפל בגוף האדם. הרציונאל העומד בבסיס חריג זה, הוא שהדין אינו מעוניין להעניק בלעדיות לאף אדם על טיפולים מצילי חיים. המחוקק הישראלי ביקש שלא להגן בפטנט על שיטות דוגמת "שיטת היימליך", שכן ברגע האמת לכשיזדקק הרופא להשתמש באותה שיטה, הוא יהיה קרוע בין חובתו המוסרית והאתית למטופל ובין הזכות הקניינית של בעל הפטנט האוסרת עליו לבצע את השיטה ללא קבלת אישורו של האחרון.
הסוג השני המוחרג מתייחס לזנים חדשים של צמחים או בעלי חיים. כלומר, לא תינתן הגנה באמצעות פטנט על הרכבה של זנים חדשים, זיווג בין בעלי חיים שונים וכדומה. מי שהמציא זן צמחים חדש יכול לזכות בהגנה באמצעות חוק אחר: חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג – 1973. אך מי שמבקש לזכות בהגנה קניינית על בעל חיים חדש יימצא שאין בדין הישראלי מזור. הדין הישראלי ביקש שלא להעניק הגנה על סוגי בעלי חיים וזאת מתוך עיקרון מוסרי.

האמור לעיל נכון ויפה לדין הישראלי. אבקש להזכיר הוא שכוחו של הדין הישראלי יפה לתחומי המדינה, והוא אינו משליך על מדינות אחרות. כך למשל, הדין האמריקאי מקל בהרבה מזה הישראלי. ואף הדין האירופאי (החל מכוחה של אמנת הפטנטים האירופאית, ה-EPC) שונה מזה הישראלי, ופותח אשנב רחב יותר לעולם המחשבים. הדין האמריקאי, לשם הדגמה, קובע כי כל המצאה – בין שהיא טכנולוגית ובין שהיא לא טכנולוגית – עשויה להיות כשירת פטנט. נדרש, עם זאת, שההמצאה תהיה בגדר המצאה ולא בגדר תגלית. בהערת אגב נוספת ואחרונה, אציין כי בימים אלו ממש הובא לפתחו של בית המשפט העליון האמריקאי עניינו של מר בילסקי (Bilski), אשר אי שם בשלהי שנות ה-90, הגיש בקשת פטנט על שיטה לעשיית עסקים וטרם צלח לעבור את המשוכה הראשונה בהליך הבחינה: משוכת ה-Subject matter. פסיקתו של בית המשפט העליון האמריקאי צפויה להבהיר את המצב החוקי בארצות הברית לאשורו בכל הקשור לבקשות פטנט לשיטות לעשיית עסקים ולתהליכים שעשויים להתבצע בצורה מנטלית בלבד.
חשיבותם של הדינים השונים היא רבה ומכרעת. רבים וטובים מיזמי ההיי-טק הישראלים אינם מתמקדים בפטנטים ישראליים כי אם בפטנטים אמריקאיים, אירופאיים וכדומה. על אף שישנה חשיבות לחסום מתחרים פוטנציאליים גם בישראל על ידי פטנט ישראלי, יש מי שמעדיף להשקיע משאבים בצרכים אחרים ומזניח לגמרי הגנה קניין רוחנית על המצאותיו בישראל.

לסיכום, בפוסט זה הסברתי כי לא כל דבר יכול להצדיק מתן פטנט. כך למשל, הדין אינו מכיר בתגליות לשם דיני הפטנטים, ומחייב קיומה של המצאה. בדין הישראלי, הדרישה היא כי ההמצאה תהיה מתחום הטכנולוגיה, ומשום כך אין מעניקים בישראל פטנטים בגין שיטות לעשיית עסקים. הסברתי כי בישראל ישנה נטייה שלא ליתן פטנטים בגין המצאות תוכנה.

0

פשרה בין סמסונג לבין Rambus


לאחר שנים שבהם חברת Rambus טענה כי סמסונג, אחת מיצרניות השבבים הגדולות בעולם, הפרה את פטנטים שלה, שתי החברות התפשרו מחוץ לכותלי בית המשפט.
במסגרת ההסכם, סמסונג תשלם ל-Rambus כ-900 מיליון דולר (!) בכדי להימנע מבירור התביעה בבית משפט. Rambus תעניק לסמסונג רישיון להשתמש בפורטפוליו הפטנטים שלה בכל השבבים שמיוצרים על ידה. התשלום מחולק לתשלום חד פעמי של 200 מיליון דולר כמו גם התחייבות לרכוש מניות באותו סכום ותשלום רבעוני של כך 25 מיליון דולר למשך 5 שנים.
המניה של Rambus לא איחרה להגיב, ועלתה ביום ההכרזה בכ-15 אחוז. אין ספק, לפעמים משתלם לרשום פטנטים.

להודעה הרשמית של החברות: Press release.

1

מדגם לדף הבית של גוגל

לאחרונה הנפיק משרד הפטנטים האמריקאי מדגם לחברת גוגל. מדגם USD599,371, שניתן בספטמבר 2009, מגן על העיצוב של עמוד הבית של גוגל, כפי שהוא מתואר בשרטוט זה:

מדגם מעניק זכות על הצורה האסתטית של המוצר, במקרה זה ההצגה הגרפית של דף האינטרנט.
בשנים האחרונות ישנה נטייה הולכת וגוברת להגיש בקשות למדגמים בכדי להגן על עיצובים של דפי אינטרנט. בעניינם של מדגמים, חשוב לזכות כי גם שם נדרש שהעיצוב יהיה חדש, ומשום כך חשוב להגיש את הבקשה טרם פרסומו והעלאתו לאינטרנט.

הערה קטנה נוספת בענייני מדגמים – בארצות הברית מדגמים מכונים Design Patents ואילו פטנטים מכונים Utility Patents. משום כך מדגמים אמריקאים מאוזכרים על ידי השימוש באות D. למשל – USD599,371

תגיות: ,
6

מה בין עורך דין ובין עורך פטנטים?

Gavelסעיף 154 לחוק הפטנטים קובע כי:

א) לעורך-פטנטים תהיה זכות יחודית לעסוק בישראל בשכר בבקשות לפטנטים, למדגמים ולסימני-מסחר ובהכנת כל מסמך המוגש לרשם, ללשכה או לרשות ההגנה על קניני התעשיה במדינה אחרת, ולייצג ולטפל בכל הליך לפני הרשם או בלשכה
ב) סעיף זה אינו פוגע בזכותו של עורך-דין או של עובד המדינה בתחום תפקידו לעשות את הפעולות האמורות

כלומר, עורך הפטנטים רשאי לעסוק בעניינים מסוג אלו, אך כמוהו גם עורך הדין. למעשה, נהוג לומר כי עורך דין רשאי לעסוק בכל דבר שעורך פטנטים רשאי לעסוק. אך ההפך, כמובן, איננו נכון. עורכי דין רשאים לעסוק במגוון רחב של דינים שונים, בין אם מנהליים, פליליים או אזרחיים. לעומתם, עורכי הפטנטים מוגבלים לעולם תוכן אחד בתוך עולם המשפט והוא דיני הקניין הרוחני, ואף זאת באופן מוגבל.

אך מיהו אותו עורך הדין ובמה הוא נבדל מעורך הפטנטים?
לקריאת המשך המאמר »

9

מהו פטנט? מבוא בסיסי ביותר לאחת הזכויות המסובכות ביותר

Man with an idea

(cc by-sa Rego - d4u.hu)

הראש היהודי, בניגוד לפתגם המפורסם, לא ממציא לנו פטנטים. הראש היהודי ממציא המצאות, שהן לעיתים כן ולעיתים לא כשירות פטנט.
בניגוד למובנה היומיומי של המילה "פטנט" השגורה בפי כולנו, יש למונח זה גם משמעות משפטית. בפוסט זה, ולרגל הקמת הבלוג החדש, אפרט בקצרה את המשמעות של מונח זה.

זכות הפטנט הינה זכות בלעדית על המצאה לזמן קצוב. לעיתים מתייחסים אליה כאל מתן מונופול על ההמצאה. חשוב לציין שהזכות הבלעדית הינה זכות למנוע מאחרים לעשות שימוש בהמצאה, והיא לא בהכרח מעניקה לבעל הפטנט את הזכות להשתמש בהמצאה שלו, כפי שהמונח "מונופול" עשוי לרמוז. יתכן, כפי שקורה ברובם המוחלט של המקרים, שההמצאה הינה שיפור של המצאה קיימת. למשל כיסא עם משענת מהווה המצאה המשפרת לפחות המצאה קודמת אחת – כיסא. במקרה כזה, יתכן ופטנט על ההמצאה הקודמת ימנע מהממציא להשתמש בשיפור אותו הוא המציא ללא הסכמת בעל הפטנט הקודם. יתכנו גם מצבים בהם חוקים אחרים מונעים את השימוש בהמצאה, למשל כאשר מדובר בהמצאה בעלת אופי ביטחוני-צבאי או כאשר ישנה דרישת אישור של גוף רגולטורי, כמו במקרה של תרופה חדשה.
כך או כך, בפני הממציא סלולה הדרך להגיש בקשה לרישום פטנט, גם מבלי שקיבל את הסכמתם של בעלי פטנטים קודמים, ואף ללא שנתן את דעתו לשיקולים נזיקיים או אחרים של ההמצאה. כך למשל, משדר חדש עשוי להיות כשיר לרישום כפטנט, אף אם הוא מסוכן לבריאות הסובבים אותו. פועל יוצא של פטנט כזה יהיה בלעדיות של בעל הפטנט על המשדר, אף אם משדר זה אינו שימושי במיוחד נוכח מסוכנותו.

הפטנט, כמו כל זכות קניינית אחרת, הינה זכות טריטוריאלית המוגבלת לתחומי המדינה שהעניקה אותו. משום כך, נהוג להגיש מספר בקשות פטנט מקבילות בגין אותה המצאה במדינות שונות, בהתאם לשוק שבו צפויה ההמצאה להיות ממוסחרת או בהתאם למקום הייצור של המוצר. חשוב להדגיש, כי על אף שקיים מנגנון המאפשר הגשה של בקשה בינלואמית (בקשת PCT), לא קיימת זכות פטנט בינלאומית. למעשה, הבקשה הבינלאומית מאפשרת הגשה של בקשות פטנט לאומית (כלומר, במדינות מסוימות) מכוחה, ויתרונה הוא בדחיית מועד בו על מבקש הפטנט להגיש את בקשתו בכל מדינה בה הוא מעוניין לקבל פטנט.
כיוון שפטנט מוענק על ידי כל מדינה על פי חוקיה שלה, דיני הפטנטים משתנים ממדינה למדינה. עם זאת, ישנם סטנדרטים אחידים בין הדינים השונים. בכלליות, פטנט מוענק לגבי המצאה שעומדת בשני קריטריונים: חדשנות והתקדמות המצאתית.
חדשנות: על ההמצאה להיות חדשה במובן שבכל הפרסומים הפומביים (אי שם בעולם) לא יהיה ניתן לאתר את כל רכיבי ההמצאה. פרסומים פומביים כוללים בחובם מאמרים, בקשות פטנט שהתפרסמו, חלק מבקשות הפטנט אף לפני שהתפרסמו, מוצרים שנמכרו או שהשתמשו בהם בפומבי.
התקדמות המצאתית: דרישה זו מוסיפה על החדשנות ואומרת שגם אם ניקח מספר פרסומים יחדיו עדיין לא נקבל את ההמצאה כולה. ההחלטה אילו פרסומים מותר לחבר יחדיו לצורך בחינת קריטריון זה נעשית בהתחשב בידע של איש מקצוע בתחום הרלוונטי, בהתאם לתכני המסמכים וכדומה. כך למשל, בתחום של פיסיקה גרעינית, לא סביר שנבחר לאחד בין מסמך מתחום הפיסיקה למסמך מתחום הרופאה האלטרנטיבית. עם זאת, יתכנו מצבים שבמסמך אחד רלוונטי, תתגלה מוטיבציה לחבר למסמכים מתחום הרפואה האלטרנטיבית, ואז החיבור הופך סביר יותר.
בכל טריטוריה, ישנו גוף שונה הבוחן האם המצאה היא כשירת פטנט. כך למשל, בארצות הברית ישנו את משרד הפטנטים וסימני המסחר האמריקאי (USPTO), באירופה מדובר בגוף בשם משרד הפטנטים האירואפי (EPO), ובישראל מדובר ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. כל גוף עשוי לקבל החלטה שונה לגבי כשירותה של המצאה למתן פטנט, בין היתר בשל ההבדלים בדינים החלים על כל גוף שכזה.

לסיכום, הפטנט הינה זכות למנוע מאחרים להשתמש בהמצאה למשך תקופת זמן קצובה. מדובר בזכות טריטוריאלית שמעניקה כל מדינה על פי חוקיה, אך ככלל על ההמצאה להיות חדשה ובעלת התקדמות המצאתית.