"פטנט נהדר" מוכרז חדשות לבקרים (למשל, בחיפוש הפשוט הזה), וכבר עמדתי על ההבדל בין המצאה לבין פטנט בפוסט קודם. ברם, לא כל המצאה, ואפילו היא חדשה ומעורבת בה התקדמות המצאתית, יכולה להיות כשירת פטנט.
בפוסט זה אתייחס בקצרה לנושא שראוי לעסוק בו בהרחבה: מהן סוגי ההמצאות שזכות הפטנט יכולה להגן עליהן. בלעז נהוג לכנות את הסוגיה שבמרכז פוסט כ- Subject matter. רוצה לומר – מהו התוכן שיכול להיות מוגן באמצעות זכות הפטנט.
התשובה לשאלה זו – סבוכה היא, ובעיקרה משתנה ממדינה למדינה. לשם מיקוד, אבקש להתמקד בתשובה לסוגיה זו בישראל.
רעיון אבסטרקטי - לא זוכה להגנה פטנטית (cc by-nc-sa Ennuipoet * FreeVerse Photography)
דרישת ה-Subject matter מופיעה בחוק הפטנטים הישראלי בסעיף 3, הקובע:
אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית – היא אמצאה כשירת פטנט.
החוק פותח ומתייחס למונח "אמצאה". ברם, החוק לא מספק הגדרה כלשהי למונח זה. למונח זה ככל הנראה יש את אותה המשמעות של המונח "המצאה" וההבדל בכתיב אינו מרמז על שוני אמיתי כי אם על עברית ערכאית. במאמר מוסגר יצויין כי סעיף 3 לחוק כנוסחו דהיום בא להתאים לדרישותיה של אמנה בינלאומית המתייחסת תחת אמצאה ל-invention.
עם זאת, החוק מוסיף ומורה "בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך". מכאן אנו למדים כי לכל הפחות ישנן המצאות מסוג "מוצר" וישנן המצאות מסוג "תהליך". דהיינו, ישנן המצאות למוצרים, שהן המצאות המגדירות את המבנה (structure) של המוצר. טול לדוגמה פלס, מכשיר מופלא המנצל את חוק כלים שלובים. הפלס מורכב ממיכל המוצמד לרכיב ישר (מעין "סרגל"). כמו-כן, המיכל מכיל בתוכו נוזל הממלא כמעט לגמרי את נפח המיכל. בשארית המיכל יכול להיות גז כלשהו, למשל חמצן, או תערובת של גזים, למשל אוויר. הנה נוכחנו לדעת כי פלס הוא אמצאה שהיא מוצר שכן הוא בעל מאפיינים מבניים מסויימים. מנגד, טול לדוגמה את תהליך הפסטור, לו אין ולו מאפיין מבני אחד, אלא הוא מורכב משורה של צעדים אותם יש לבצע.
כמו, כן תגלית איננה בגדר המצאה. מי שגילה חוק פיזיקלי, תיאוריה מתמטית או כל תגלית דומה, אינו יכול לזכות בהגנה פטנטית על תגליתו. ברם, אם המציא המצאה – ואפילו היא מבצעת אפיליקציה של התגלית – המצאתו תוכל עקרונית לזכות בהגנה פטנטית. כך למשל במקרה של הפלס, שעושה שימוש בחוק הפיזיקלי האמור: חוק כלים שלובים אינו בבחינת המצאה כשירת פטנט, אך הפלס אכן כשיר.
אך בקיומה של המצאה לא די. החוק מוסיף ומורה כי על האמצאה להיות בכל תחום טכנולוגי. בנקודה זו מתחיל הקושי האמיתי בדין הישראלי. תחום טכנולוגי אינו מוגדר בחוק. אף היזקקות להגדרה מילונית אינה מועילה בהרבה. כך למשל, המילון החדש של אבן שושן מגדיר:
טכנולוגיה: מכלול האמניות התעשיתיות והשמושיות, כלל המדעים השמושיים השונים עוסקים בדרכים ובאמצעים של עבוד חומרים למיניהם.
בעניינו של אלי תמיר, קבע רשם הפטנטים כי שיטות לעשיית עסקים אינן מתחום הטכנולוגיה. בפסיקתו, הסתמך הרשם על כך שהחוק מחייב כי לעורכי הפטנטים יהיו תארים בתחומים מסויימים, ומתחומים אלו נעדר תחום הכלכלה. מכאן, אני מסיק כי רשימת התחומים הללו בוודאי נחשבים לתחומי טכנולוגיה. תחומים אלו כוללים: הנדסה, כימיה, פיסיקה, ביולוגיה, רוקחות ומדעי המחשב.
ברם, על אף הסקתי זו, לשכת הפטנטים הישראלית מקשה על בעלי המצאות מתחום המחשבים. כך למשל, בעניין Biosense נ' אלביט מערכות, נקבע כי תוכנה אינה נשוא להגנה באמצעות פטנט בישראל. אני סבור כי פסיקה זו, בכל הכבוד, שגויה ואינה בהתאם לחוק. הפסיקה, לטעמי, אף סותרת פסיקה קודמת של בית המשפט המחוזי. עם זאת, יש לזכור כי בית המשפט העליון מעולם לא בחן סוגיה זו, ומשום כך אין לנו קביעה משפטית מחייבת לכאן או לכאן. בהערת שוליים אוסיף, כי רשות הפטנטים פירסמה קול קורא לקבלת ניירות עמדה בסוגיה זו, ודומה כי הרשם נכון לבחון מחדש את הסוגיה (הקשה, יש להודות) של כשירותן של המצאות מבוססות מחשב.
אבקש לסייג את שציינתי לעיל. מתוך מכלול ההמצאות שנבחנות על ידי לשכת הפטנטים, ישנן גם המצאות מבוססות מחשב הזוכות להיות מוגנות על ידי פטנט. לשכת הפטנטים נוהגת לבחון את ההמצאות תוך הסתכלות על "עיקר ההמצאה", מונח עמום וחמקמק, תוך ניסיון לעקוב אחר העיקר ולהתעלם מן הטפל – האם ההמצאה היא בדרך ביצוע תהליך על ידי המחשב או האם היא בתהליך אותו מבצעים. כך למשל, אם עיקר ההמצאה בדרך שבה המחשב מבצע תהליך, הלשכה עשויה לאשר את ההמצאה ככשירת פטנט ולהעניק למבקש פטנט (ובלבד שההמצאה עומדת גם בכל הדרישות הנוספות של החוק, כגון חידוש והתקדמות המצאתית). בצורה זו מבקש הרשם למנוע ניסיונות לקבל פטנטים בגין המצאות מתחומים שאינם טכנולוגייים כגון עשיית עסקים על ידי הלבשתן באיצטלה של המצאות מבוססות מחשב.
עד כה עסקתי בשאלה מה תוכנן של המצאות כשירות פטנט אליבא דסעיף 3, אולם לא בכך סגי. סעיף 7 לחוק שכותרתו "סייג למתן פטנטים" מוסיף וקובע חריגים לתוכנן של המצאות:
על אף האמור בסעיף 2 לא יוענק פטנט על –
(1) תהליך לטיפול רפואי בגוף האדם;
(2) זנים חדשים של צמחים או בעלי חיים, זולת אורגניזמים מיקרו-ביולוגיים שלא הופקו מהטבע.
סעיף 7 מחריג שני סוגי המצאות כך שהם לא ייזכו בהגנה פטנטית. הסוג הראשון כולל בחובו תהליכים אשר מטרתם לטפל בגוף האדם. הרציונאל העומד בבסיס חריג זה, הוא שהדין אינו מעוניין להעניק בלעדיות לאף אדם על טיפולים מצילי חיים. המחוקק הישראלי ביקש שלא להגן בפטנט על שיטות דוגמת "שיטת היימליך", שכן ברגע האמת לכשיזדקק הרופא להשתמש באותה שיטה, הוא יהיה קרוע בין חובתו המוסרית והאתית למטופל ובין הזכות הקניינית של בעל הפטנט האוסרת עליו לבצע את השיטה ללא קבלת אישורו של האחרון.
הסוג השני המוחרג מתייחס לזנים חדשים של צמחים או בעלי חיים. כלומר, לא תינתן הגנה באמצעות פטנט על הרכבה של זנים חדשים, זיווג בין בעלי חיים שונים וכדומה. מי שהמציא זן צמחים חדש יכול לזכות בהגנה באמצעות חוק אחר: חוק זכות מטפחים של זני צמחים, התשל"ג – 1973. אך מי שמבקש לזכות בהגנה קניינית על בעל חיים חדש יימצא שאין בדין הישראלי מזור. הדין הישראלי ביקש שלא להעניק הגנה על סוגי בעלי חיים וזאת מתוך עיקרון מוסרי.
האמור לעיל נכון ויפה לדין הישראלי. אבקש להזכיר הוא שכוחו של הדין הישראלי יפה לתחומי המדינה, והוא אינו משליך על מדינות אחרות. כך למשל, הדין האמריקאי מקל בהרבה מזה הישראלי. ואף הדין האירופאי (החל מכוחה של אמנת הפטנטים האירופאית, ה-EPC) שונה מזה הישראלי, ופותח אשנב רחב יותר לעולם המחשבים. הדין האמריקאי, לשם הדגמה, קובע כי כל המצאה – בין שהיא טכנולוגית ובין שהיא לא טכנולוגית – עשויה להיות כשירת פטנט. נדרש, עם זאת, שההמצאה תהיה בגדר המצאה ולא בגדר תגלית. בהערת אגב נוספת ואחרונה, אציין כי בימים אלו ממש הובא לפתחו של בית המשפט העליון האמריקאי עניינו של מר בילסקי (Bilski), אשר אי שם בשלהי שנות ה-90, הגיש בקשת פטנט על שיטה לעשיית עסקים וטרם צלח לעבור את המשוכה הראשונה בהליך הבחינה: משוכת ה-Subject matter. פסיקתו של בית המשפט העליון האמריקאי צפויה להבהיר את המצב החוקי בארצות הברית לאשורו בכל הקשור לבקשות פטנט לשיטות לעשיית עסקים ולתהליכים שעשויים להתבצע בצורה מנטלית בלבד.
חשיבותם של הדינים השונים היא רבה ומכרעת. רבים וטובים מיזמי ההיי-טק הישראלים אינם מתמקדים בפטנטים ישראליים כי אם בפטנטים אמריקאיים, אירופאיים וכדומה. על אף שישנה חשיבות לחסום מתחרים פוטנציאליים גם בישראל על ידי פטנט ישראלי, יש מי שמעדיף להשקיע משאבים בצרכים אחרים ומזניח לגמרי הגנה קניין רוחנית על המצאותיו בישראל.
לסיכום, בפוסט זה הסברתי כי לא כל דבר יכול להצדיק מתן פטנט. כך למשל, הדין אינו מכיר בתגליות לשם דיני הפטנטים, ומחייב קיומה של המצאה. בדין הישראלי, הדרישה היא כי ההמצאה תהיה מתחום הטכנולוגיה, ומשום כך אין מעניקים בישראל פטנטים בגין שיטות לעשיית עסקים. הסברתי כי בישראל ישנה נטייה שלא ליתן פטנטים בגין המצאות תוכנה.
זיו, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, התמחה תחת שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי. כיום, זיו הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, אשר מתמקד בתחומי הקניין הרוחני ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.