מהו פטנט? מבוא בסיסי ביותר לאחת הזכויות המסובכות ביותר

Man with an idea

(cc by-sa Rego - d4u.hu)

הראש היהודי, בניגוד לפתגם המפורסם, לא ממציא לנו פטנטים. הראש היהודי ממציא המצאות, שהן לעיתים כן ולעיתים לא כשירות פטנט.
בניגוד למובנה היומיומי של המילה "פטנט" השגורה בפי כולנו, יש למונח זה גם משמעות משפטית. בפוסט זה, ולרגל הקמת הבלוג החדש, אפרט בקצרה את המשמעות של מונח זה.

זכות הפטנט הינה זכות בלעדית על המצאה לזמן קצוב. לעיתים מתייחסים אליה כאל מתן מונופול על ההמצאה. חשוב לציין שהזכות הבלעדית הינה זכות למנוע מאחרים לעשות שימוש בהמצאה, והיא לא בהכרח מעניקה לבעל הפטנט את הזכות להשתמש בהמצאה שלו, כפי שהמונח "מונופול" עשוי לרמוז. יתכן, כפי שקורה ברובם המוחלט של המקרים, שההמצאה הינה שיפור של המצאה קיימת. למשל כיסא עם משענת מהווה המצאה המשפרת לפחות המצאה קודמת אחת – כיסא. במקרה כזה, יתכן ופטנט על ההמצאה הקודמת ימנע מהממציא להשתמש בשיפור אותו הוא המציא ללא הסכמת בעל הפטנט הקודם. יתכנו גם מצבים בהם חוקים אחרים מונעים את השימוש בהמצאה, למשל כאשר מדובר בהמצאה בעלת אופי ביטחוני-צבאי או כאשר ישנה דרישת אישור של גוף רגולטורי, כמו במקרה של תרופה חדשה.
כך או כך, בפני הממציא סלולה הדרך להגיש בקשה לרישום פטנט, גם מבלי שקיבל את הסכמתם של בעלי פטנטים קודמים, ואף ללא שנתן את דעתו לשיקולים נזיקיים או אחרים של ההמצאה. כך למשל, משדר חדש עשוי להיות כשיר לרישום כפטנט, אף אם הוא מסוכן לבריאות הסובבים אותו. פועל יוצא של פטנט כזה יהיה בלעדיות של בעל הפטנט על המשדר, אף אם משדר זה אינו שימושי במיוחד נוכח מסוכנותו.

הפטנט, כמו כל זכות קניינית אחרת, הינה זכות טריטוריאלית המוגבלת לתחומי המדינה שהעניקה אותו. משום כך, נהוג להגיש מספר בקשות פטנט מקבילות בגין אותה המצאה במדינות שונות, בהתאם לשוק שבו צפויה ההמצאה להיות ממוסחרת או בהתאם למקום הייצור של המוצר. חשוב להדגיש, כי על אף שקיים מנגנון המאפשר הגשה של בקשה בינלואמית (בקשת PCT), לא קיימת זכות פטנט בינלאומית. למעשה, הבקשה הבינלאומית מאפשרת הגשה של בקשות פטנט לאומית (כלומר, במדינות מסוימות) מכוחה, ויתרונה הוא בדחיית מועד בו על מבקש הפטנט להגיש את בקשתו בכל מדינה בה הוא מעוניין לקבל פטנט.
כיוון שפטנט מוענק על ידי כל מדינה על פי חוקיה שלה, דיני הפטנטים משתנים ממדינה למדינה. עם זאת, ישנם סטנדרטים אחידים בין הדינים השונים. בכלליות, פטנט מוענק לגבי המצאה שעומדת בשני קריטריונים: חדשנות והתקדמות המצאתית.
חדשנות: על ההמצאה להיות חדשה במובן שבכל הפרסומים הפומביים (אי שם בעולם) לא יהיה ניתן לאתר את כל רכיבי ההמצאה. פרסומים פומביים כוללים בחובם מאמרים, בקשות פטנט שהתפרסמו, חלק מבקשות הפטנט אף לפני שהתפרסמו, מוצרים שנמכרו או שהשתמשו בהם בפומבי.
התקדמות המצאתית: דרישה זו מוסיפה על החדשנות ואומרת שגם אם ניקח מספר פרסומים יחדיו עדיין לא נקבל את ההמצאה כולה. ההחלטה אילו פרסומים מותר לחבר יחדיו לצורך בחינת קריטריון זה נעשית בהתחשב בידע של איש מקצוע בתחום הרלוונטי, בהתאם לתכני המסמכים וכדומה. כך למשל, בתחום של פיסיקה גרעינית, לא סביר שנבחר לאחד בין מסמך מתחום הפיסיקה למסמך מתחום הרופאה האלטרנטיבית. עם זאת, יתכנו מצבים שבמסמך אחד רלוונטי, תתגלה מוטיבציה לחבר למסמכים מתחום הרפואה האלטרנטיבית, ואז החיבור הופך סביר יותר.
בכל טריטוריה, ישנו גוף שונה הבוחן האם המצאה היא כשירת פטנט. כך למשל, בארצות הברית ישנו את משרד הפטנטים וסימני המסחר האמריקאי (USPTO), באירופה מדובר בגוף בשם משרד הפטנטים האירואפי (EPO), ובישראל מדובר ברשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר. כל גוף עשוי לקבל החלטה שונה לגבי כשירותה של המצאה למתן פטנט, בין היתר בשל ההבדלים בדינים החלים על כל גוף שכזה.

לסיכום, הפטנט הינה זכות למנוע מאחרים להשתמש בהמצאה למשך תקופת זמן קצובה. מדובר בזכות טריטוריאלית שמעניקה כל מדינה על פי חוקיה, אך ככלל על ההמצאה להיות חדשה ובעלת התקדמות המצאתית.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.