פרסום בקשות פטנט בישראל

הצעת חוק חדשה אותה יוזמת רשות הפטנטים מקווה להסדיר את פרוצדורת פרסום בקשות הפטנט בישראל ולהתאימה לזו הנהוגה בעולם. כמו כן, הצעת החוק מבקשת מבקשת לקבוע ייחוד עילה לתביעות בענייני המצאות, כך שדיני עשיית עושר ולא במשפט לא יחולו במקום שבו הוראות חוק הפטנטים חלות.

הצעת חוק הפטנטים (תיקון – פרסום בקשות פטנט), התש"ע-2010 מבקשת לחולל מהפך בפרוצדורה הנהוגה עם בקשות פטנט בישראל. כיום, כאשר מוגשת בקשת פטנט רשות הפטנטים הישראלית, אין מתפרסם תוכנה עד אשר היא מתקבלת. למעשה עד קיבולה, יתפרסמו פרטים מעטים לגביה כגון זהות המבקש, תאריכיה וכן כותרתה, אך פרטים אלו אינם מגלים לציבור את תוכנה.
לאחר הקיבול, הבקשה מתפרסמת ומועמדת לעיון הציבור לשם הגשת התנגדויות.
עם זאת, המצב מחוץ למדינת ישראל הוא שונה. כך למשל, בקשה בינלאומית (PCT) מתפרסמת כלשונה לאחר 18 חודש מתאריך הבכורה שלה. הדבר נכון גם לגבי בקשות פטנט אמריקאיות.
השוני בין הדינים השונים מעמיד את המבקש הישראלי בחיסרון: בעוד שבישראל בקשתו אינה מתפרסמת, ומשום כך הוא לא יהיה זכאי לפיצויים על שימוש בהמצאתו עד אשר תקובל הבקשה, מחוץ לישראל תוכן הבקשה מתפרסמת. מתחרה פוטנציאלי עשוי לגלות את תוכן הבקשה הישראלית על ידי עיון בבקשות מקבילות לה מחוץ לישראל, ולהשתמש בהמצאה בתחומי המדינה ללא חשש.
הצעת החוק מציעה לפתור חריגה זו, ולאחד את צורת הפרסום של בקשות ישראליות לזו הנהוגה במסגרת ה- Patent Cooperation Treaty.
בשולי הצעת החוק, מוצע שינוי נוסף ומהותי עוד יותר – ייחוד עילת התביעה לענייני המצאות לתביעה לפי חוק הפטנטים. פסק הדין בעניין א.ש.י.ר ( רע"א 5768/94 א.ש.י.ר יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב(4) 289) יצר אי-ודאות באשר לקיומן של עילות תביעה בגין שימוש בהמצאות שאינן מכוחו של חוק הפטנטים. כך למשל, על פי פסק הדין, בהעדר הוראה מפורשת בחוק הפטנטים, ייתכן ודיני עשיית עושר ולא במשפט חלים על המצאות. הבעייתיות הכרוכה בכפילות דינים כזו נובעת מכך שחוק הפטנטים מבקש ליצור איזון בין אינטרסים שונים, איזון אשר מקומו נעדר מדיני עשיית עושר ולא במשפט. בין היתר, ייתכן ודיני עשיית עושר ולא במשפט יאפשרו תביעה בגין שימוש בהמצאה אף אם לא מדובר בהמצאה כשירת פטנט, אף אם מדובר בהמצאה שניתן בגינה פטנט בעבר אך תוקפו פג או אף אם מדובר בהמצאה כשירת פטנט שאינה נושא לפטנט ישראלי.
לשם יצירת ודאות בסוגיה זו, וסתימת "החור" עליו הצביע בית המשפט העליון בעניין א.ש.י.ר, הצעת החוק קובעת ייחוד עילת התביעה כך שהחוק היחיד שישלוט בסוגיות ממן אלו יהיה חוק הפטנטים.
הצעת החוק לא שכחה להתייחס לחוק עוולות מסחריות המסדיר סוג אחר של קניין רוחני – סודות מסחריים – אשר מהווה חלופה לפטנט. כך שאם הצעת החוק תתקבל, ממציא יוכל עדיין לבחור בין מסלול "סודי" ולזכות בהגנה של סוד מסחרי ובין מסלול "פומבי" בו הוא חושף את המצאתו מחד אך מקבל זכות פטנט מאידך.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.