מה בין עורך דין ובין עורך פטנטים?

Gavelסעיף 154 לחוק הפטנטים קובע כי:

א) לעורך-פטנטים תהיה זכות יחודית לעסוק בישראל בשכר בבקשות לפטנטים, למדגמים ולסימני-מסחר ובהכנת כל מסמך המוגש לרשם, ללשכה או לרשות ההגנה על קניני התעשיה במדינה אחרת, ולייצג ולטפל בכל הליך לפני הרשם או בלשכה
ב) סעיף זה אינו פוגע בזכותו של עורך-דין או של עובד המדינה בתחום תפקידו לעשות את הפעולות האמורות

כלומר, עורך הפטנטים רשאי לעסוק בעניינים מסוג אלו, אך כמוהו גם עורך הדין. למעשה, נהוג לומר כי עורך דין רשאי לעסוק בכל דבר שעורך פטנטים רשאי לעסוק. אך ההפך, כמובן, איננו נכון. עורכי דין רשאים לעסוק במגוון רחב של דינים שונים, בין אם מנהליים, פליליים או אזרחיים. לעומתם, עורכי הפטנטים מוגבלים לעולם תוכן אחד בתוך עולם המשפט והוא דיני הקניין הרוחני, ואף זאת באופן מוגבל.

אך מיהו אותו עורך הדין ובמה הוא נבדל מעורך הפטנטים?
השכלה משפטית לעומת השכלה טכנולוגית

עורך דין לעולם הינו אדם בעל השכלה משפטית גבוהה. כלומר, עורך הדין מגיע אל עולם דיני הקניין הרוחני מתחום הדינים. הוא מיומן בקריאת פסיקה והבנת תקדימים משפטיים.
לעומתו, עורך הפטנטים הינו אדם בעל השכלה גבוהה בתחום טכנולוגי (כיום, החוק מונה ששה תחומים טכנולוגיים: 1. הנדסה, 2. כימיה, 3. פיסיקה, 4. ביולוגיה, 5. רוקחות, 6. מדעי המחשב; ראו נספח ב' לחוק הפטנטים). כלומר, עורך הפטנטים מגיע על עולם דיני הקניין הרוחני מתחום הטכנולוגיה. הוא בקיא בתהליכים כימיים, ביולוגים ופיסיקליים. הוא אדם בעל בסיס טכנולוגי מספק להבין את תוכן ההמצאה – את צורת פעולתה – ולא רק את מטרתה.
ישנם גם בעלי מקצוע שהם גם עורכי דין וגם עורכי פטנטים. כלומר, הם בעלי שני תארים לפחות. הם ביצעו התמחות כפולה – הן כעורכי דין והן כעורכי פטנטים, ועברו בהצלחה הן את בחינות לשכת עורכי הדין והן את בחינות ההסמכה של עורכי הפטנטים.

כללי אתיקה שונים

הבדל נוסף בין עורך הדין לעורך הפטנטים הוא בכללים ובחוקים להם כל אחד מאלו כפוף. עורכי הדין כפופים לחוק לשכת עורכי הדין ולכללי האתיקה של הלשכה, בעוד שמעמדם של עורכי הפטנטים מוגדר בחוק הפטנטים והם כפופים לכללי האתיקה של עורכי הפטנטים. בין היתר, עורכי דין כפופים למגבלות התאגדות ומוטל עליהם איסור לפעול באמצעות חברה בערבון מוגבל. זאת בניגוד לעורכי הפטנטים שרשאים לפעול כך. המשמעות של פעולה באמצעות חברה בע"מ הינה שבמידה ויקום למישהו תביעה כנגד החברה, הוא לא יוכל להיפרע מבעליה. כלומר, אם לדוגמה בעל המקצוע יתרשל וללקוחו ייגרם נזק, ייתכן והלקוח יוכל להיפרע רק מן הכסף שבחברה. במצב מסוג זה, ייתכן שעורך הפטנטים יהיה אדם בעל ממון רב, ועדיין החוב לא ייפרע, שכן החברה תגיע למצב של חדלות פירעון ("פשיטת רגל").
הבדל נוסף שנובע מהחוקים והכללים שחלים על עורכי הדין ועורכי הפטנטים הוא חובת הסודיות. בעוד שעל עורכי הדין חלה חובת סודיות ללקוחותיהם מכוח חוק, וחובה זו אף מתרחבת כלפי על עובדי המשרד (מזכירות, עורכי פטנטים שעובדים במשרד עורכי דין וכיוצא באלה), על עורכי הפטנטים אין חובה מכוח החוק לשמור על סודיות, ובוודאי שאין חובה כזו על עובדיהם. ברם, אין כוונתי לרמוז כי עורך פטנטים ירוץ ויחשוף את המצאתו של ממציא. עורכי הפטנטים עובדים בתחום שבו סודיות היא דבר מתבקש, ומי שלא יפעל כך יימצא עצמו ללא עבודה. לעניין חיסיון תוצרי עבודתו של עורך הפטנטים – אף שהדבר אינו מעוגן בחוק, בית המשפט יצר חיסיון שכזה נוכח הדימיון בין עבודתו של עורך הפטנטים לזה של עורך הדין.

האם לפנות לעורך דין או לעורך פטנטים?

לאחר שהבהרנו מה בין עורך הדין ועורך הפטנטים, ובעיקר מה שונה ביניהם, נשאלת השאלה למי לפנות?
ניתן לפנות לעורך דין, לעורך פטנטים ואף לאדם שמחזיק בשני התארים. ראש וראשון – יש לפנות למי שעוסק בתחום. לא כל עורך דין מכיר את תחום הפטנטים, ומוטב למי שלא מכיר את התחום – אף אם הוא עורך דין – שלא יטעה לחשוב כי הוא מסוגל להבינו "תוך כדי תנועה". אדם שכזה, לטעמי, יהיה רשלן בן רשלן.
שנית -רצוי לפנות למי שמבין את ההמצאה שלכם. בין אם יש לבעל המקצוע תואר ראשון במדעי המחשב ובין אם לאו, אם הוא לא מבין את ההמצאה שלכם הדבר יפגם באיכות תוצריו גם אם מדובר בהמצאה מבוססת מחשב. ישנם משרדים שונים המתמחים בנושאים טכנולוגיים מסויימים, ואז צפוי שיכירו את עולם התוכן של ההמצאה שלכם, ויטיבו להבין אותה.
אבל הבנת ההמצאה אינה מספיקה. בעל המקצוע צריך להכיר את תחומי הדין הרלוונטיים. כך למשל, המצאות מבוססות מחשב הן המצאות שקשה יותר להשיג בעבורם פטנט. הדבר נובע, בין היתר, מפסיקה בתחום זה. ועל אף שסביר שמי שעוסק בתחום הפטנטים מתעדכן בפסיקה, סוד גלוי הוא שאנשים נוטים להתעמק בפסיקה הרלוונטית לתחום שלהם.
חשוב שבעל המקצוע שלכם יהיה מעודכן בפסיקה שוטפת ישראלית, אמריקאית, אירופאית או בכל מדינה שבה אתם מעוניינים לקבל פטנט. אף שזהו בעיניי מרכיב חשוב ולעיתים אף מכריע באיכות בעל המקצוע. עם זאת ברור שללקוח שאינו יודע דבר על דיני הפטנטים, ישנו קושי אמיתי להעריך מרכיב זה. עם זאת, ניתן להיעזר במספר אינדיקטורים.
לעורכי דין, שהם כאמור בעלי רקע משפטי, ישנה נטייה להעמיק ולהרחיב בקריאת פסקי דין לעומת עורכי פטנטים. זוהי, כאמור, רק אינדיקציה (המתבססת, בסופו של יום, על דעה קדומה) ותו לאו.
אינדקציה טובה בהרבה היא מעורבותו של בעל המקצוע בהליכי ליטיגציה. בניגוד לבעל מקצוע שעוסק אך ורק בעריכת פטנטים ובתהליך הבחינה שלהם (prosecution), מי שעוסק גם בניהול ההליכים בפני בתי המשפט, נחשף לפנים חשובים של דיני הפטנטים. כך למשל השיעורים המאלפים ביותר שלמדתי לגבי מה שמותר, ויותר חשוב – מה שאסור, לכתוב בבקשה לפטנט למדתי במהלך הליכים שכאלה, בהם נגלים הכשלים במסמך הפטנט. מי שעוסק בליטיגציה מתעדכן בפסיקה גם ממקור ראשון.
כך למשל, מי שנחשף בבית משפט למשמעות של התבטאות אומללה של בעל המקצוע במהלך הליך הבחינה של הפטנט ידע להיזהר בהתבטאויותיו בהליכי בחינה שהוא מנהל. בבחינת מי שנכווה ברותחין נזהר בפושרין.
עם זאת, אין מכך להסיק, וחלילה אין בכוונתי לרמוז שמי שאינו עוסק בליטיגציה אינו כשיר לערוך פטנטים. זהו כאמור רק אינדיקטור אחד שיכול לסייע.

עורך דין פטנטים?

חוב אחרון – אין דבר כזה עורך דין פטנטים. אנשים נוטים להתבלבל ולכנות עורכי פטנטים בשם זה, אך לא מדובר בכותרת מוכרת. כך גם אין עורך דין ממין מיוחד המתמחה אך ורק בפטנטים, אותו ניתן היה לכנות עורך דין פטנטים.

 

לסיכום, בפוסט זה הסברתי כי עורך דין הוא בעל השכלה משפטית ואילו עורך הפטנטים הוא בעל השכלה טכנולוגית, ושניהם יכולים לעסוק בעריכת פטנטים. הצעתי להעדיף את מי שבקיא בתחום הפטנטים בכלל, ובתחום הפרטני בפרט; להעדיף את מי שמבין את ההמצאה, ומכיר את הפסיקה. אף שהקריטריון האחרון חשוב ללקוח ממוצע קשה לאמוד אותו. לשם כך הצעתי להעדיף את מי שעוסק גם בליטיגציה בנוסף לעריכת פטנטים.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.