מומלצימר נ' צימר מומלץ

בית המשפט המחוזי קבע כי אין בשם האתר "צימר מומלץ" משום גניבת עין לעומת אתר "מומלצימר".
התובע, בעליו של אתר מומלצימר ושותפו לשעבר של הנתבע, הגיש תביעה בגין גניבת עין באתר חדש שהנתבע פתח ושמו "צימר מומלץ".
בית המשפט דחה את התביעה ופסק לטובת הנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ וכן פיצוי בגין צו המניעה הזמני שהוצא בסך 15,000 ש"ח.
בית המשפט הדגיש כי בעוולה של גניבת עין יש צורך להוכיח קיומו של מוניטין, וזאת להבדיל מתביעה בגין הפרתו של סימן מסחר שאז אין צורך בהוכחתו של רכיב זה. לשם הוכחת מוניטין, הביא התובע ראיות לכך שהאתר מומלצימר מופיע כאחד האתרים הראשונים בתוצאות חיפוש לא ממומנות של גוגל. ברם, בית המשפט קבע כי בכך לא סגי.

הימצאותו של אתר האינטרנט "מומלצימר" במופע ראשון, או באחד מן המופעים העליונים ברשימת תוצאות החיפוש באתר אינה חזות הכל, ואינה יכולה ללמד, כשלעצמה, על קיום מוניטין לעסקם של התובעים.

לטעמי קביעה זו מתיישבת עם השכל הישר, שכן כידוע לכל, ניתן לבצע מניפולציות טכניות ולהוביל אתר למיקום גבוה בתוצאות חיפוש של גוגל (ראו: Searcg Engine Optimization). בית המשפט הסביר כי ניתן היה להוכיח קיומו של מוניטין לאתר או למי שעומד מאחוריו בדרכים אחרות.

בהקשר של מוניטין לאתר האינטרנט עצמו, ניתן היה, למשל, להביא נתונים על אודות כמות הכניסות לאתר התובעים, להציג את פופולאריות האתר במנועי חיפוש שונים, להראות כי ישנם קישורים בלתי ממומנים מאתרים אחרים שאינם של התובעים, הממליצים להיעזר בשירותי האתר, להביא אינדיקציות לכך שגולשי האינטרנט מעדיפים את אתר "מומלצימר" על פני אתרים אחרים, ולהביא נתונים אודות מספר המפרסמים באתר התובעים, פריסתם הגיאוגרפית, על כמות הפרסומים באתר התובעים לעומת פרסומים באתרים אחרים, ועוד.

בהקשר של קיום מוניטין לתובעים כ"יצרנים" של אתר האינטרנט, הסוגיה מעט מורכבת יותר. אמנם, במקרים מסוימים נקבע בפסיקה כי אין חשיבות לזיהויו של המוצר עם יצרן ספציפי ואין צורך בהיכרות עם בעל הזכות במוניטין (ע"א 498/66 "דוחן" חברה לייצור ושיווק בע"מ נ' "יצהר" חרושת שמנים בע"מ, פ"ד כ(4), 600). כך גם בתחום האינטרנט, הרחב כל כך, כאשר יתכנו מקרים בהם קהל גולשי האינטרנט יהיה אדיש לחלוטין לזהותו של ספק המידע (כאשר, למשל, מדובר במידע טכני, עובדתי), משום שהדגש הוא על מהירות וקלות איתור המידע, ופחות על מקור המידע. אולם יהיו מקרים שבהם תתכן חשיבות לזהות ספק המידע, והדבר רלוונטי לאתרי אינטרנט הכוללים מידע שהוא בגדר הערכה, המלצה, חוות דעת או כלי עזר מיוחדים. אתר אינטרנט המביא לציבור הגולשים מידע מסוג כזה, ומבקש לחסות בצל הגנתם של דיני התחרות העסקית, עשוי להראות כי רכש די מוניטין משום שהוא מספק לגולשים מידע אמין, איכותי, בדוק, ואף הפך לבעל שם כ"בר סמכא" בתחום, ביחס לאתרים אחרים.

מעבר לנדרש, נקבע כי אף אין חשש סביר להטעיה שכן העיצוב הכולל של האתרים שונה. בנוסף נקבע, כי במעשיהם של התובעים דבק רבב המעיד על חוסר תום לבם.
השופט העיר כי התובעים רשמו שם מתחם zimermumlaz.co.il על שמם לאחר שנודע להם אודות האתר המתחרה, בכדי לפגוע באפשרות של "צימר מומלץ" לפעול.
חמור מכך, התובעים הסתירו עובדות אלה מעיני בית המשפט, כאשר ציינו כי שם מתחם זה אכן רשום על שמם, אך לא גילו את המועד שבו רכשו שם מתחם זה, ואף הציגו את אתר האינטרנט שהעלו הם עצמם בשם מתחם זה, במסגרת נספח ה' לכתב התביעה, כאילו היה הוא אתר הנתבעים, ולא אתר התובעים. התנהגות זו משליכה על ניקיון כפיהם של התובעים ומלמדת על חוסר תום לבם בהגשת הבקשה והתביעה.
אף שהמשוכה היתה קלה יותר למעבר אם היה מדובר בתביעה בגין הפרתו של סימן מסחר, בית המשפט קבע כי אף לו היה מדובר בתביעה מסוג זה, לא היתה ידם של התובעים על העליונה. נקבע, כי בהיותו סימן מילולי (word mark) המורכב ממילה גנרית (צימר) ומילה תיאורית (מומלץ) הרי שההלחם "מומלצימר" ראוי להגנה מצומצמת כסימן מסחר.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.