התביעות: הגדרת המונופול של הפטנט

Barb-wire fence

(cc by-sa Ross Macbeth)

בפוסט זה אנסה להסביר על קצה המזלג כיצד מוגדר המונופולין של בעל הפטנט.

מסמך הפטנט מורכב בעיקרו משני חלקים שונים: הפירוט והתביעות.
תפקיד הפירוט לחשוף לעולם את פרטי האמצאה ולאפשר (enable) לבעל מקצוע מיומן בתחום לבצע את האמצאה. בלשונו של סעיף 12 לחוק הפטנטים הישראלי:

הפירוט יכלול שם שיש בו כדי לזהות את האמצאה, את תיאורה, עם שרטוטים לפי הצורך, וכן תיאור דרכי הביצוע של האמצאה שעל פיו יוכל בעל המקצוע לבצעה

מנגד, התביעות, Claims בלעז, תוחמות את המונופול שמוענק לבעל הפטנט. סעיף 13(א) לחוק הפטנטים מגדיר:

הפירוט יסתיים בתביעה או בתביעות המגדירות את האמצאה ובלבד שכל תביעה כאמור תהא נובעת באופן סביר מהמתואר בפירוט.

ובסעיף 49 לחוק מוגדר כי הזכות למנוע מאחר לנצל את האמצאה מוגדר על ידי התביעות, ובלא קשר לפירוט:

בעל פטנט זכאי למנוע כל אדם זולתו מלנצל בלי רשותו או שלא כדין את האמצאה שניתן
עליה הפטנט, בין בדרך המוגדרת בתביעות ובין בדרך דומה לכך שיש בה, לנוכח המוגדר
באותן התביעות, עיקר האמצאה
שהיא נושא הפטנט

וכדבריו של הנשיא מ' שמגר בעניין ע"א 345/87 hughes aircraft company נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(4) 45 (1990):

משמע, היקף ההגנה המשפטית על הפטנט, או – כפי שמקובל לכנות זאת -"תחום המונופולין
של הפטנט", צריך להיקבע על-פי המוגדר בתביעות. אולם, לבד מן התביעות כולל הפירוט של
הפטנט גם חלק נוסף, הוא תיאור הפטנט. התיאור תפקידו להביא את הרקע לפטנט ולתאר את
מהותו, מטרותיו ודרכי ביצועו. התביעות תפקידן להגדיר במדויק ובזהירות את תחום
המונופולין

התביעות דומות לקווי הגבול התחומים את חלקת האדמה. הן-הן מגדירות עד לאן רשאי הציבור לצעוד ומהיכן ידיר את רגליו.
כתיבת התביעות היא מטלה המשולה להצבת הגדר סביב אותה חלקת אדמה דמיונית. הקושי הטמון בה הוא רב והיא מהווה את עיקר מלאכת עריכת הבקשה. עת ניסוח התביעות בוחרים כל פרט ופרט, עד כדי המילים המתאימות אשר מחד מתארות את האמצאה בצורה רחבה וכללית דיה בכדי למנוע אפשרות של Design around, ומאידך מתארות את האמצאה בצורה מצומצמת דיה כדי שהיא תהיה חדשה ובעלת התקדמות המצאתית.

התביעות נחלקות לתביעות בלתי תלויות ולתביעות תלויות. תביעה בלתי תלויה כמוה כלוח חלק. מתחילים מקריאתה ומסיימים בקריאתה. תביעה תלויה, כשמה, תלויה בתביעה אחרת. היא כוללת בחובה את המגבלות (limitations – שם כללי לאלמנטים בתביעות, יהיו אלה צעדים בתהליך או רכיבים במכשיר) המנויות בתביעה בה היא תלויה וכן מגבלות נוספות אותן היא מוסיפה.
כלומר, תביעה בלתי תלויה, מגדירה את האמצאה ככוללת מספר מסוים של מגבלות (רכיבים/צעדים) ואילו התביעה התלויה מצמצמת את היקף ההגנה בהוסיפה עוד אלמנטים.

אף שהתביעה התלויה כוללת רכיבים רבים יותר, אמרתי כי היא בעלת היקף מצומצם יותר. הדבר נובע מכך שבכדי להפר תביעה על המוצר/תהליך לבצע את כל המגבלות המופיעות בתביעה. תושמט ולו מגבלה אחת – ואין הפרה.
ניתן להסתכל על תביעת פטנט בצורה לוגית. כל תביעה מגדירה אלמנטים שחייבים להיות במוצר/תהליך המפר. כלומר, אם היא כוללת שני רכיבים, A ו-B, הרי שגם רכיב A וגם רכיב B צריכים להיכלל במוצר/תהליך המפר. ברי, כי אם נוסיף דרישה לרכיב אחר, C, בנוסף לרכיבים A ו-B, הרי שכל מוצר/תהליך שיכלול את כל הרכיבים הללו יכלול גם את רכיבים A ו-B. לעומת זאת, יהיו מוצרים/תהליכים שיכללו את A ו-B, אך לא יכללו את הרכיב הנוסף.
ניתן להסתכל על הציור הממחיש זאת, באמצעות דיאגרמת ון. שני האיזורים הצבועים בירוק מייצגים את המימושים שכוללים גם את A וגם B, ואילו האיזור הצבוע בירוק בהיר – הוא איזור קטן יותר – מייצג את כל המימושים שכוללים את A, B ו-C.
בתביעות, כמו בכל פסוק לוגי של חיתוך, כל המוסיף – גורע.
ומהכלל אל הפרט. נבחן את תביעותיו של פטנט אחד מסוים. לשם ההדגמה אתמקד בפטנט אחד מפורסם – פטנט הקליק האחד של אמזון, פטנט אמריקאי מספר 5,960,411לינק נוסף). על אף שפטנט זה הונפק (issued) בשנת 1999, הוא כרגע נמצא בהליכי בחינה מחודשת (reexamination, הליך בו עסקתי בעבר). עם זאת, אתמקד בתביעות הפטנט כפי שהופיעו בעת הנפקתו.
בחלק התביעות ישנם מספר סטים של תביעות. כל סט כולל תביעה אחת בלתי תלויה ומספר תביעות התלויות בתביעה הבלתי תלויה (בצורה ישירה, דהיינו נתלות בה ממש; או בצורה עקיפה, דהיינו נתלות בתביעה תלויה אחרת מאותו הסט).
נבחן את תביעה מספר 1 של הפטנט:
A method of placing an order for an item comprising:
under control of a client system,
displaying information identifying the item; and
in response to only a single action being performed, sending a request to order the item along with an identifier of a purchaser of the item to a server system;
under control of a single-action ordering component of the server system,
receiving the request;
retrieving additional information previously stored for the purchaser identified by the identifier in the received request; and
generating an order to purchase the requested item for the purchaser identified by the identifier in the received request using the retrieved additional information; and
fulfilling the generated order to complete purchase of the item
whereby the item is ordered without using a shopping cart ordering model.

עסקינן בתביעה לשיטה (Method) להזמין מוצר (placing an order). השיטה מחולקת לשני חלקים, החלק הראשון מתבצע תחת מערכת הלקוח, ואילו החלק השני מתבצע תחת רכיב במערכת השרת.

בצד הלקוח, השיטה כוללת הצגת מידע המזהה את המוצר (אותו מוצר שמזמינים); ובתגובה לפעולה אחת בלבד שליחת הזמנת המוצר ביחד עם מזהה של הרוכש למערכת השרת.
בצד השרת, ההזמנה מתקבלת; מידע נוסף שנשמר קודם לכן נשלף באמצעות המזהה של הרוכש; יוצרים (generating) הזמנה לרכוש את המוצר לרוכש תוך שימוש במידע הנוסף; ומבצעים (fulfilling) את ההזמנה.
התביעה מוסיפה ומסיימת בפסקת whereby, פסקה המסבירה אפקט של התהליך מבלי להוסיף מגבלות נוספות. הפסקה קובעת שההזמנה מבוצעת ללא שימוש במודל עגלת קנייה.
זהו אם כן המונופול בו זכה בעל הפטנט. לעיתים ישנם מונחים שעשויים להתפרש במובנים שונים, ולשם פרשנותם יש לפנות לפירוט או לתיק הבחינה ולראות כיצד מבקש הפטנט התייחס אליהם. כך למשל המונח shopping cart ordering model, אשר אינו מונח ברור לכשעצמו. ניתן למצוא הסבר למשמעות מונח זה, בין היתר, בעמודה 2 של הפטנט בשורות 16-49.
חשוב לשים לב שתביעה זו כוללת פעולות שמבוצעות על ידי הלקוח ועל ידי השרת. כלומר, הלקוח עצמו אשר מבצע את רק את צד הרכישה אינו מפר את הפטנט. אגב, ספק בעיני שתביעה זו אי פעם תופר במהלך הרגיל של העסקים, שכן גם המוכר אינו מבצע את כל הצעדים הנתבעים, וכוונתי לאותם צעדים אותם מבצע הלקוח בכדי להזמין. המקור החוקי לחשש זה הוא החלטת בית המשפט הפדרלי לערעורים בעניין BMC Resources, Inc. v. Paymentech, L.P, 498 F.3d 1373. אני ער ומודע לכך שפעולתו של הלקוח מתבצעת בכותלי האתר של הספק, וככזו ניתן היה לחשוב שהספק מנחה את פעולתו, כנדרש בפסק הדין הנ"ל. ברם, החלטה אחרת של בית המשפט הפדרלי המחוזי (Global Patent Holdings, LLC v. Panthers BRHC. LLC, 586 F. Supp. 2d 1331 (S.D. Fla. 2008)) קבעה כי בתרחיש מסוג זה, הספק אינו מנחה או שולט בלקוח כיצד לפעול ברמה הנדרשת בכדי שפעולותיו של הלקוח ייוחסו לבעל האתר.
נשוב לפטנט בו אנו עוסקים ונבחן את תביעה מספר 3, היא תביעה תלויה בתביעה מספר 1.
The method of claim 1 wherein the single action is clicking a button.
תביעה תלויה זו מוסיפה על הצעדים האמורים בתביעה מספר 1 וקובעת שהפעולה האחת (המתבצעת בצד הלקוח) היא לחיצה על כפתור.
הנה ראינו כי פטנט הקליק האחד, אינו בהכרח על קליק אחד, באשר תביעה מספר 1, הרחבה יותר, קובעת כי ההזמנה מתבצעת לאחר פעולה אחת, אשר יכולה להיות קליק אך יכולה להיות גם פעולה אחרת (דוגמת השמעת קול).
לסיכום, בפוסט זה הסברתי כי התביעות בפטנט הן המגדירות את היקף הזכות הנתונה לבעליו. הדגמתי באמצעות פטנט הקליד האחד של אמזון כיצד יש לקרוא תביעות. עוד תיארתי את כלל ה- All Limitations Rule, לפיו כי בכדי להפר תביעה יש לבצע את כל המגבלות המוגדרות בה. נגעתי בקצרה בדין האמריקאי בכל הנוגע להפרת פטנט במשותף (Joint Infringement) והסברתי כי ספק בלבי אם ניתן לאכוף את התביעות אותן סקרתי בפוסט זה.
בפוסט זה הסברתי בקצרה מה ההבדל בין חלק התביעות בפטנט לבין חלק התיאור. התביעות תוחמות במדויק את המונופולין לו זוכה בעל הפטנט בעוד שהפירוט נועד לגלות לציבור מידע, ובכללו גם כיצד ניתן לנצל את האמצאה.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.