פסיקה: פקיעת פטנט זמנית מועילה רק לשחקנים חדשים בשוק ולא לקיימים

(ת"א 1346/07 (ת"א) עבדה נ' חגים נחלים שיווק בע"מ (2.3.2010))

בפסק דין שניתן לאחרונה על ידי השופטת ד"ר דבורה פלפל, סגנית נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, התברר עניינו של מר עבדה, בעליו של פטנט ישראלי אודות יקלוט המאפשר שתי צורות שימוש: בנשיאה על הגב, ובגרירה באמצעות גלגלים וידית נשיאה. הנתבעים רכשו את המותג "מודן" ומכרו תיקים תחת שם זה. ברקע התביעה הנוכחית, תביעה קודמת שהגיש עבדה נגד מודן וכן הסכם הרשאה שנערך בינו ובין הנתבעות באשר לתקופת ניסיון עונתית.

בית המשפט התייחס ליחס שבין מודן לבין הנתבעות, וקבע כי הן אינן באות בנעליהן. משום כך, חבות מודן כלפי עבדה, כפי שנקבעה בתביעה הקודמת, אינה חלה על הנתבעים.
בית המשפט דחה את טענת הנתבעים כאילו הסכם ההרשאה אפשר להם להמשיך ולמכור תיקים שיוצרו בתקופת הניסיון, גם בזמן שלאחריה.
הנקודה שעניינה אותי בפסק הדין נגעה לזכויות הציבור בכלל והנתבעות בפרט לניצול אמצאה שהפטנט עליה פקע והוחזר לתוקף. בכדי שהפטנט יהיה בר-תוקף, יש לשלם אגרת חידוש במספר מועדים. בהעדר תשלום שכזה, ולאחר חלוף תקופת זמן של ששה חודשים, תוקף הפטנט פוקע ודבר הפקיעה מפורסם ברבים. סעיף 63 לחוק הפטנטים קובע כי:
מי שהחל לנצל בישראל אמצאה שהפטנט עליה פקע לאחר שדבר פקיעת הפטנט פורסם לפי סעיף 58, או מי שלאחר אותו תאריך עשה הכנות ממשיות לניצולה, זכאי להוסיף ולנצל את האמצאה לצרכי עסקו בלבד, גם לאחר שהוחזר הפטנט לתקפו.
הוראה דומה המעניקה זכויות שימוש באמצאה על אף הפטנט מכוח שימוש קודם קיימת גם בדין האמריקאי ומכונה intervening right (ראו: MPEP 2591: Intervening rights in reinstated patents).
בית המשפט קבע כי זכות זו אינה מוענקת לכל מי שמנצל את האמצאה בזמן שהפטנט פוקע, אלא רק למי שהחל בניצול האמצאה לאחר שדבר פקיעת הפטנט פורסם.
לצורך קביעתו, הסתמך בית המשפט על פסק הדין בעניין ע"א 18/75 ליברמן נ' דייטלצוייג, פ"ד כט(2) 513. שם נקבע:
"[…] אם הפטנט פקע, ובדרך כלל קורה דבר זה בגלל הזנחתו של בעל הפטנט, ובתקופת הביניים עד שהוחזר תקפו של הפטנט החל אדם לנצל את ההמצאה או עשה הכנות ממשיות לניצולה, פעולות אשר יכולות להיות קשורות בהשקעות כספיות ניכרות, הרי אותו אדם יהיה זכאי להוסיף ולנצל את האמצאה לצרכי עסקו… הפירוש המצמצם שאותו מציע בא-כוח המערער יטול מההוראה הנ"ל כמעט כל משמעות מעשית שהיא, ואדם אשר בנה עסק על-סמך הנחה שהפטנט איננו בתוקף, הנחה שהיתה מוצדקת בזמן שנעשו ההכנות לניצול האמצאה, יצטרך לסבול הפסדים כבדים, לא בגלל אשמתו הוא, אלא עקב הזנחת בעל הפטנט לשמור כיאות על זכות מונופולין שהמחוקק העניק לו".
בית המשפט קבע סכום פיצויים על דרך האומדנא. לצורך חישוב זה, נסמך בית המשפט על התמלוגים שנקבעו בהסכם ההרשאה, וקבע פיצויים בסכום הזהה לתמלוגים על פי ההסכם בעבור מכירת 3500 תיקים בשנה למשך תשע שנות ההפרה: 157500 ש"ח. מספר התיקים נקבע על פי הערכת בית המשפט. כמו כן, ניתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים להמשיך לשווק, להפיץ ולמכור ילקוטים המפרים את הפטנט.
קביעת בית המשפט בעניין זה מלמדת כי פקיעה זמנית של הפטנט בגין אי תשלום אגרה יכולה להועיל רק לשחקנים חדשים בשוק, כלומר מי שהחל בניצול האמצאה בזמן שהפטנט פקע, ולא משרתת מי שהפר את הפטנט בעוד הוא היה בר-תוקף.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.