כלכליסט פרסם כתבה לפיה בחודש הבא תצהיר ישראל על הצטרפותה לפרוטוקול מדריד. בכתבה ישנה התייחסות גם להשפעות הכלכליות של הפיכתה של ישראל למרכז חיפוש בינלואמי של ארגון ה-WIPO.
מאת זיו גלסברג - 28 באפריל 2010
ארכיון ל אפריל, 2010
0
פסיקה: טבע הפרה פטנט תקף על תרופת פרוטליקס
מאת זיו גלסברג - 25 באפריל 2010
חבר המשובעים אמר את דברו: הפטנט לגבי תרופת פרוטליקס של פייזר תקף ושריר. החלטת חבר המושבעים בבית המשפט הפדראלי של מחוז ניו ג'רסי מעמידה את טבע, אשר הודתה כי הפרה את הפטנט, במצב בעייתי. חבר המושבעים קבע כי על אף טענותיה של טבע (ושל הנתבעת השנייה בתיק – סאן מהודו), הפטנט תקף. הצדדים מסכימים כי ישנן עוד סוגיות מהותיות שעל השופט בתיק להחליט (בעניינים של חוק, להבדיל מעניינים של עובדה) בטרם ייקבע גובה הפיצויים שהמפרות ישלמו (אם ישלמו).
פייזר מצדה, אשר רכשה את ווית', בעלת הרישיון הייחודי בפטנט, הודיעה כי היא מתכוונת לבקש מבית המשפט פיצויים משולשים, היות שלשיטתה טבע הפרה את הפטנט ביודעין (Willful infringement). כלכליסט מדווח כי על פי הערכות מומחים בתחום, הנזק שספגה פייזר עקב ההפרה מגיע לכדי מעל למיליארד דולר. היות ועיקר הנזק נגרם על ידי טבע, חברת התרופות הגנריות הגדולה בעולם, היא נמצאת בסיכון לקבל פסיקה לפיצויים בסך עיקר סכום זה – סכום שעשוי להיות, כאמור, משולש.
מקור: רויטרס.
0
Patent Absurdity
מאת זיו גלסברג - 21 באפריל 2010
אתם מוזמנים לראות את סרט האנטי-פטנטי-תוכנה Patent Absurdity. מדובר בסרט שמבקש להראות את הבעייתיות של פטנטים על תוכנה.
הסרט, שהופק במימון ה-FSF, מציג עמדה קוהרנטית של אלו המתנגדים לפטנטים.
היו מספר רב של דברים שאפשר להרחיב בהם ולהראות גם את הצד השני, שלמרבה הצער נעדר זכרו לחלוטין מהסרט הזה, אבל נדמה לי שהדיון הזה התקיים כבר בבלוג הזה לא אחת.
דבר אחד שאני בכל זאת רוצה לציין נוגע לפסיקה האמריקאית. הסרט מציג את התפתחות הפסיקה האמריקאית בנושא, וטוען שבתי משפט אקטיביסטים הם שאפשרו מתן פטנטים בתוכנה. שפת החוק האמריקאי היא רחבה ביותר. סעיף 101 מורה:
Whoever invents or discovers any new and useful process, machine, manufacture, or composition of matter, or any new and useful improvement thereof, may obtain a patent therefor, subject to the conditions and requirements of this title.
כפי שכבר בית המשפט העליון האמריקאי פסק, מטרת החוק לאפשר מתן פטנטים בגין "Anything new under the sun made by man". דווקא בתי המשפט הם שיצרו חריגים יש-מאין, ללא כל עיגון בלשון החוק (זאת בניגוד למצב באירופה), שאוסרים על ממציא לקבל פטנט בגין חוקי טבע, תגליות ואלגוריתמים טהורים. במצב דברים זה, קשה לי הטענה שהאקטיביסטים הם שאיפשרו מתן פטנטים על תוכנה, שכן דווקא האקטיביסטים דאגו – ובצדק – להחריג תחומים מסוימים מחוץ להישג ידם של ממציאים.
ותודה למגיב אנונימי בפוסט זה שהפנה את תשומת לבי לסרט זה.
8
תוכנית Peer to Patent לשיתוף הציבור בבחינת בקשות לפטנט תחודש
מאת זיו גלסברג - 19 באפריל 2010
רשם הפטנטים האמריקאי הודיע כי בכוונתו לחדש את תוכנית Peer to Patent.
תוכנית Peer to Patent הינה תוכנית ניסיונית שמשרד הפטנטים האמריקאי מריץ במהלך השנתיים האחרונות. מטרת התוכנית היא לאפשר לקהל לסייע בבחינתן של בקשות פטנט, בכך שהציבור יכול להציע פרסומים השוללים חדשנות או התקדמות המצאתית של בקשת הפטנט שבבחינה. אחד העקרונות הבסיסיים של שיטת הקוד הפתוח לפיו "בהינתן מספיק עיניים בוחנות, כל הבאגים גלויים" (זה נשמע יותר טוב באנגלית) בא לידי ביטוי בתוכנית זו, בכך שהציבור מוזמן לבחון את בקשת הפטנט ולחפש בעצמו ציטוטים הפוגעים בכשירותה של הבקשה לפטנט. בצורה זו, נטען, אנשי מקצוע ומומחים בתחום יוכלו להפנות את הבוחן למקורות מידע רלוונטיים המוכרים להם. אף מניסיוני האישי, הן כממציא והן כבעל מקצוע בתחום הפטנטים, לעיתים רבות הבוחן אינו מעמיק בהבנת ההמצאה ומשכך הוא מצטט כנגד בקשות פרסומים שאינם רלוונטיים כלל. בסיוע של אנשי מקצוע, לא מן הנמנע שהבוחנים יוכלו בצורה קלה ויעילה להתמקד בעיקר. שיפור איכותו של הליך הבחינה יוביל לפטנטים איכותיים יותר. כלומר, הבקשות שיתקבלו יהיו צפויות להיות ראויות יותר למתן פטנט, ואילו בקשות שאינן מצדיקות מתן פטנט יידחו עוד בהליך הבחינה, שכן פרסומי הידע הקודמים הרלוונטיים ביותר יובאו לידיעת הבוחנים.
התוכנית נוסתה במהלך שנתיים והוקפאה בדצמבר. במתכונתה הניסיונית דובר בתוכנית אופציונאלית שמי שביקש שהבקשה שלו תיכלל בה היה צריך לפנות לרשם האמריקאי ולבקש זאת. כמו כן, התוכנית הוגבלה לתחומים טכנולוגיים מסוימים: בתחילה לתוכנה, אריכטקטורת מחשב ואבטחת מידע, ובשנה השנייה התווסף גם תחום של עיבוד מידע עיסקי.
בכנס שנערך במרץ בבית הספר למשפטים של ניו יורק (NYLS), אחד מיוזמי והוגי התוכנית, הודיע רשם הפטנטים האמריקאי, דיוויד קאפוס, כי בכוונתו להמשיך בפרוייקט לאור הצלחתו.
אז הנה קצת נתונים אמפיריים שמצאתי לגבי התוכנית:
- מספר הבקשות שהתוכנית יכלה לקלוט- 400
- מספר הבקשות שהתוכנית קלטה בפועל – 230
- מספר הבקשות שהציבור לא התייחס אליהן ולא הציע כל ציטוט – 30.
- סך כל הציטוטים שהציבור הציע במסגרת התוכנית – כ-600
- 44% מהסוקרים היו קשורים ל-IBM, ענקית התוכנה והפטנטים, ותומכת של הפרויקט (לפחות לפי נתוני השנה הראשונה).
- מספר הציטוטים המקסימלי שמועבר לבוחן – 10.
- 27% מהציטוטים שהציבור הציע שימשו את הבוחנים בפועל.
- ב-12% מהבקשות שהציבור הציע בהם ציטוטים – נמצאו ציטוטים שהבוחנים לא מצאו בכוחות עצמם.
בעיניי, לא ברור מה מידת הצלחתה של התוכנית. הנתון האחרון אומנם מראה כי רק חלק קטן מהציטוטים שהציבור הביא הוסיף על גבי מה שהבוחנים עצמם מצאו. עם זאת, התוספת הקטנה הזו מגיעה בתוספת עלות נמוכה מאוד מבחינת משרד הפטנטים. העבודה נעשית על ידי הציבור בהתנדבות, בדומה למודלים השונים של קוד פתוח, crowdsourcing ו-peer production.
העובדה שנשארו מקומות פנויים בתוכנית אשר לא אויישו, מרמזת כי הממציאים עצמם אינם מעוניינים בתוכנית. בהעדר תמריץ ממשי לציבור הממציאים להצטרף לפרוייקט הוולנטרי, בקשות "גבוליות" וכאלו שיפיקו את המירב מהפרוייקט לא ייבחנו במסגרתו. תמריץ ממשי עשוי להיות, למשל, מתן קדימות בתור הבחינה או הנחה באגרות.
עם זאת, הפרוייקט הוא אכן יוזמה מבורכת. ראשית, כיוון שהוא עשוי לעודד את הציבור ליטול חלק בהליך. מעבר לשיפור איכות הפטנטים, שיתוף הציבור בהליך הבחינה צפוי לשפר גם את אמון הציבור במערכת הפטנטים. שנית, ההליך יאפשר לצדדים שלישיים בעלי אינטרס לצטט כנגד בקשות נבחנות פרסומים. כיום, אין במסגרת הדין האמריקאי אפשרות לעשות כן, אלא לאחר מתן הפטנט ותוך עמידה בפרוצדורה לא פשוטה הדורשת השקעת משאבים.
מקורות מידע: פוסט, אתר התוכנית
0
פסיקה: אין אפשרות להחזיר מדגם לתוקפו, יהיו הסיבות למחדל אשר יהיו
מאת זיו גלסברג - 18 באפריל 2010
בבקשה להחזר תוקפו של מדגם שבוטל מס' 39367 (15.4.2010) קבעה כבוד הפוסקת י' שושני כספי, בהמשך לפסיקה קודמת שלה מחודש שעבר, כי אין מסמכותו של הרשם להחזיר לתוקפו מדגם שפקע לאחר חלוף תקופת החסד שהפקודה מעניקה. בעניין זה, להבדיל מהעניין הקודם, דובר בפיגור קצר יחסית של מספר חודשים (בניגוד לשנים), שנטען כי נגרם בשל מצבו הרפואי והכלכלי הבלתי שפיר של המבקש.
הפוסקת קבעה כי בהעדר סמכות שבדין להאריך את המועד הקבוע בפקודה, אין כל נפקות לסיבה שבגינה נגרם האיחור. תהא הסיבה מוצדקת ככל שתהיה, נרמז, תוקפו של המדגם לא יוחזר. עם זאת, הפוסקת קבעה כי:
במאמר מוסגר יצוין כי בדל ראיה כתימוכין לטענת המבקש בדבר מצבו הרפואי והכלכלי הבלתי שפיר, בעטיו לכאורה נמנע ממנו לשלם את אגרת החידוש במועדה, לא הובא כנדרש.
הפוסקת מוסיפה ומנמקת את קביעתה באינטרס הציבורי:
בהחלטתי זו, ניתן ביטוי הולם לאינטרס הציבורי אשר על הגנתו אמון רשם המדגמים. כאמור, החל מחודש דצמבר 2009, נתבשר הציבור כי פקע תוקפו של המדגם נשוא בקשה זו [כאשר התפרסם דבר הביטול ברשומות. ז.ג.]. לא מן הנמנע כי חברות מתחרות פעלו לאורו של המידע הנ"ל והחלו לעשות שימוש במדגם שרישומו בוטל. החלטה לפיה יוחזר לתוקף רישום המדגם נשוא בקשה זו לאחר זמן כה רב יש בה כדי לפגוע בזכויות צדדים שלישיים ולסכל את ניסיונו של רשם המדגמים להביא לוודאות בחיי המסחר.
להשקפתי, ניתן למצוא פתרון ביניים במקרים שבהם נגרם איחור מסיבות מוצדקות, ועדיין להימנע מלפגוע בצדדים שלישיים. אחד הפתרונות האפשריים הוא מתן זכות שימוש בגין שימוש קודם (intervening right). כך למשל, תוקפו של המדגם יכול ויושב על כנו, וזאת מבלי לפגוע בזכותם של אלו אשר הסתמכו על בטלותו של המדגם והחלו להשתמש בו. אמת – הציבור יוצא נחסר, באשר מה שהיה מותר שוב הפך אסור. ברם, כל אלו אשר הסתמכו על הפיכתו של האסור למותר, לא ייפגעו, ואלו אשר לא פעלו כן, לא יוצאים נפסדים שהרי ממילא לא ידעו אודות הפיכת האסור למותר. בצורה זו, האמון ברשם המדגמים לא ייפגע, שכן מי שנסמך עליו יהיה זכאי להגנה אישית, ועם זאת, בעל המדגם יהיה זכאי להשיב את המדגם על כנו באם יימצאו הנסיבות המצדיקות זאת.הסדר מעין זה קיים בחוק הפטנטים ולאחרונה אף דיווחתי על פסק-דין שעסק בו. אוסיף ואדגיש, כי בניגוד לדין בישראל, אשר עורך הפרדה ברורה בין המדגם לבין הפטנט, הדין האמריקאי רואה בשתי הזכויות סוגי פטנטים - אם זה הפטנט Utility Patent ואם המדגם Design Patent. הכלל אמור בדבר זכויות בגין שימוש קודם, קיים בדין האמריקאי בהקשרים רבים, ואין הוא מבדיל בין פטנט לבין מדגם.
כך או כך, הפקודה עצמה אינה מקימה זכות שכזו, ואף שניתן היה להקימה באמצעים פרשניים, נדמה מהחלטת הפוסקת כי במקרה הנוכחי לא היתה סיבה מוצדקת להתרשלותו של בעל המדגם. משכך הם פני הדברים, ממילא לא היה מקום להשיב את זכות המדגם על כנה.
4
פסיקה: הפטנט אותו נינטנדו הפרה בשלט ה-Wii – בטל.
מאת זיו גלסברג - 16 באפריל 2010
נינטדנו הפסידה בקרב בבית המשפט הפדראלי של המחוז המזרחי של טקסס, אבל ניצחה במלחמה אחרי שערכאת הערעור קיבלה את טענותיה. חבר המושבעים קבע כי הג'ויסטיקים של קונסוליות המשחקים Wii ו-GameCube הפרו את פטנט ארה"ב 6,906,700 של חברת Anascape. בעוד שמיקרוסופט הגיעה לפשרה (שפרטיה חסויים), נינטנדו החליטה להעביר את ההכרעה לערכאת הערעור הפדראלית שבוושינגטון – החלטה שהתבררה כמוצדקת, לפחות מבחינה משפטית.
הצדדים לא היו חלוקים על כך שהיה שבשנת 1998, שנתיים לפני הגשת בקשת הפטנט הרלוונטית, סוני מכרה ג'ויסטיק מסוג DualShock שמימש את ההמצאה, כפי שהוגדרה בתביעות הפטנט. אלא מאי, שהפטנט הוגש כבקשת המשך בחלקה (Continuation In Part, או CIP בקיצור), ותבע קדימות משנת 1996. כיוון שכך, אין תימה כי המחלוקת נסבה סביב חוקיותה של אותה תביעת קדימה.
כאשר מגישים בקשה מכוחה של בקשה קודמת, ניתן להסתמך על תאריך הבקשה הקודמת לצורכי חדשנות והתקדמות המצאתית מחד, ולצורך קביעת מועד פקיעת הפטנט, מאידך. ברם, בכדי שניתן יהיה להסתמך על הבקשה הקודמת עליה לעמוד בדרישות החוק באשר לדיות התיאור. ההיגיון שבכלל זה הוא ברור – בהעדרה של דרישה שכזו, יכל כל אדם להגיש בקשת דמה לפטנט, ולאחריה להגיש בקשה ממשיכה, שתוסיף על גביו המצאה אליה נחשף הממציא בשוק, ולדרוש כי זו תזכה לתאריך הבכורה של בקשת הדמה. בצורה כזו, בנקל יכול מי המעוניין בכך, לחתור תחת מטרתם של דיני הפטנטים – לעודד חדשנות על ידי מתן תגמול לממציאים של המצאות חדשות ובעלות התקדמות המצאתית. כזכור, הדין האמריקאי דורש כי הפירוט יתאר את ההמצאה (Written Description), יאפשר לבעל מקצוע להשתמש בהמצאה (Enablement), ויחשוף את המימוש האופטימלי, ככל הידוע לממציא (Best Mode).
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי התיאור הקודם היה חסר אלמנטים שנתבעו בתביעות, וכיוון שכך, אינו יכול לשמש לצורך מתן קדימות לפטנט שכן הוא אינו כולל תיאור של ההמצאה (Written Description). נוכח קביעה זו, לא נותר לבית המשפט אלא לקבוע כי ההמצאה לא היתה חדשה עת הוגשה בקשת הפטנט, וכי הפטנט בטל.
2
ישראל ופרוטוקול מדריד לסימני מסחר
מאת זיו גלסברג - 15 באפריל 2010
רשם הפטנטים הישראלי הודיע כי ישראל צפויה להצטרף רשמית לפרוטוקול מדריד בחודשים הקרובים.
לפי ההודעה, מנכ"ל WIPO, ד"ר פרנסיס גארי, יגיע בסוך מאי לביקור רשמי בישראל. במהלך הביקור, ישראל תכריז רשמית על הצטרפותה לפרוטוקול, והמימוש בפועל צפוי להתחיל בחודש ספטמבר השנה.
פרוטוקול מדריד מאפשר להגיש בקשה לרישום סימן מסחר בלמעלה מ-80 מדינות, באמצעות בקשה בינלאומית אחת במשרד המקומי. בצורה זו, הפרוטוקול מפשט את הפרוצדורה ומקטין את עלויות העסקה של מי שמבקש לזכות בהגנה של סימן מסחר במספר טריטוריות שונות. מנגד, החיסרון בשימוש בפרוטוקול הוא קשירת גורלה של הבקשה הבינלאומית והסימנים שמכוחה, בגורל בקשה לאומית. במקרה שבו הבקשה הלאומית נדחית או נזנחת, תוקפם של הבקשה הבינלאומית והסימנים שמכוחה פוקע.
בעוד שמימוש פרוטוקול מדריד הינו ללא ספק בשורה טובה למגישי הבקשות, עבור העוסקים בתחום הוא אינו בהכרח דבר חיובי. לאחר מימוש הפרוטוקול בישראל, משרד ישראלי יוכל לפעול להגשת סימני מסחר במדינות חברות ללא צורך בשימוש בעמיתים זרים הרשאים לפעול באותן מדינות. אומנם, הדבר מוזיל עלויות עמיתים, דבר שמאפשר ייקור עלויות שכר טרחה של אנשי המקצוע במידה מסוימת. ברם, הפרוטוקול הינו דו-צדדי, וכפי שהעמית הזר לא יידרש עוד בעבור מבקש ישראלי, כך העמית הישראלי לא יידרש בעבור מבקש זר. היקף העבודה שמגיעה לאנשי המקצוע הישראליים מעמיתים זרים מחו"ל, בכל הקשור להגשת סימני מסחר, צפוי לרדת משמעותית.
לקראת ההכרזה, רשות הפטנטים מתעתדת לערוך סמינר בן יומיים לאנשי המקצוע בתחום. בהזדמנות זו, אפשר לדווח על עוד שני סמינרים שהרשות עורכת – סדנא לשימוש במערכת ה-PatentScope לאור הוספת המאגר הישראלי למערכת, וכן סמינר בדבר שיטת סיווג הפטנטים הבינלאומית (IPC). ימי הדרכות אלו, בעיניי, חשובים לשיפור הידע של ציבור אנשי המקצוע בישראל, שיוביל, בסופו של יום, לשיפור השירות המשפטי שניתן ללקוחותיהם.
0
פסיקה: קמפיין הפירסום של מאזדה 6 לא הפר זכויות יוצרים
מאת זיו גלסברג - 14 באפריל 2010
(תא (מרכז) 385-12-07 אלוני נ' דלק מוטורס בע"מ (10.4.2010))
בעניין זה נידונה טענתו של התובע כי הנתבעות הפרו את זכות היוצרים שלו בקמפיין פרסומי שפרסמו למכונית מאזדה 6. את תלונתו הפנה התובע כלפי פרסום שכלל תמונה של מכונית מאזדה על רקע תנועת מים ודגים ולצדה הכיתוב "Mazda 6 החדשה העוצמה שבזרימה". הקמפיין כלל תמונות שונות בסגנון זה, אשר בחלקן מופיע מקור אור, ורובן על רקע בצבע כחול.
התובע הציג קמפיין שהוא עצמו פרסום קודם לכן לאופנוע קוואסאקי. שם נעזר בתמונה של אופנוע שועט לעבר מקור אור. מעל התמונה הופיע הכיתוב "קמפיין דינמי – צייר לי עוצמה בזרימה * Dynamic Campaign – paint me power on stream" ומתחת לתמונה "התנועה החיצונית שבזרימה משפיעה על העוצמה הפנימית".
בית המשפט סירב לראות במעשי הנתבעים העתקה של יצירתו של התובע. ראשית, כיוון שבפרטי התמונות השונות היה שוני, שנבע משימוש באותו רעיון באמצעות ביטוי דומה-אך-שונה. כזכור, זכות יוצרים אינה מעניקה הגנה על רעיון, כי אם על ביטוי בלבד. עוד קבע בית המשפט, כי אף מהראיות עולה תמונה לפיה הפרסומת נוצרה בצורה בלתי תלויה ולא קשורה לפרסומת של התובע. כך למשל, בית המשפט הסביר כי נוכח סרטון הפרסומת של מכונית מאזדה, סרטון אשר הופק בחו"ל ולא היתה לגביו מחלוקת כי אינו כולל העתקה כלשהי של הפרסומת של התובע, לא היה אלא מתבקש כי התמונה תכלול רקע של ים; כי השימוש במילה "עוצמה" נהוג ושגור בתחום הרכבים וכי הוספת המילה "זרימה" נוכח הנסיבות אינה אלא מתבקשת.
פסק דין זה מדגים, לטעמי, את ההבדל בין זכות יוצרים הכוללת זכות למנוע מאחרים ליצור יצירות תלויות (העתק ויצירה נגזרת) לבין זכויות אחרות, כגון פטנט, מדגם וסימן מסחר, המעניק מונופול לבעליו גם ללא קשר למקור היצירה המפרת. כך למשל, לו היה מדובר בפטנט, השאלה הראייתית בדבר מקור הפרסומת של מאזדה, היתה שאלה מיותרת, שאין לה כל נפקות משפטית. בזכות מסוג שכזה, בית המשפט לא היה יכול להימנע, כפי שעשה כאן, מהכרעה בדבר השאלה הבסיסית והראשונית – האם כלל יש זכות ביצירה ומה היקפה, שהרי, ללא זכות, ברי כי לא יכולה להיות כל הפרה.
בעניין זה, בית המשפט מיאן לענות על השאלה הבסיסית והמקדמית, אף כי נראה כי לו היה נדרש לסוגיה, היתה תשובתו בשלילה, לפחות בכל הקשור לסלוגן "העוצמה שבזרימה". בית המשפט ציין כי אין בצירוף זה של מילים לכשעצמו מידת יצירתיות מוגברת שתצדיק הענקת זכות יוצרים בגינו (להבדיל מ: "אין סוסים שמדברים עברית", ת.א 59229/96 אקו"ם בע"מ נ' פלד (לא פורסם, 2.9.1998); "הופה-הולה-הולה-הופה" (ת.א 2378/98 אקו"ם בע"מ נ' ראובני פרידן בע"מ (לא פורסם, 10.7.1998); "הסיידר לא נופל רחוק מהעץ" (ת.א 1010/88 נשר נ' רחמים (לא פורסם)); ובדומה ל: "טיפול בכאב בראש … ובראשונה" (ע"א 1519/07 אמנון מוסק נ' גלסקו סמיתקליין (ישראל) בע"מ (לא פורסם, 21.9.2008))
עוד ניתן להבחין כי הסלוגן עצמו שבו נעזרו לא היה אלא צירוף מילים בודד מתוך שורה שלמה בה השתמש התובע. השאלה אם לתובע זכות בצירוף "העוצמה שבזרימה" שונה מהשאלה האם יש לו זכות בצירוף "קמפיין דינמי – צייר לי עוצמה בזרימה". כך, בעוד שנדמה שבמשפט השלם יש זכות לכשעצמה, באשר יש בה דבר מה נוסף מעבר לצירוף סתמי ורגיל של מילים יומיומיות, נדמה לי שאין כל זכות בצירוף הקצר "העוצמה שבזרימה". הזכות במשפט הארוך – אולי קיימת, אך היא אינה מופרת כל עוד שעיקרה אינו מועתק. עיקרה, נדמה לי, לא יכול להיות להיות "העוצמה שבזרימה".
הדבר מזכיר את אשר קורה לא אחת בעת רישום סימני מסחר – מי שמבקש לקבל הגנה על סימן מסחר הכולל צירוף של מרכיבים, יידרש ליתן הודעת הסתלקות (disclaimer) המצהיר כי אין לו זכות במרכיבים אלא כשהם בצירוף המדובר. כך, אם היה התובע פונה לרישום סימן מסחר בגין "צייר לי עוצמה בזרימה", לא מן הנמנע כי היה נדרש להצהיר כי אינו מבקש זכות עבור המילים "צייר", "לי", "עוצמה" "בזרימה" וצירופים שלהם השונים מהסימן עצמו.
הענקת זכות מצומצמת יותר – בין אם מדובר בזכות יוצרים ובין אם מדובר בסימן מסחר – קלה יותר, באשר היא מעניקה מונופול מצומצם יותר לבעל הזכות, ונוכח סימן או ביטוי מצומצם (היינו, הכולל הרבה מרכיבים) הקשר בינה ובין היוצר/המבקש ברור יותר.
4
בקשת פטנט חושפת – האם אפל מתכננת משקפי HD ל-iPod ?
מאת זיו גלסברג - 13 באפריל 2010
בקשת פטנט של אפל התפרסמה, והתחילה לעשות קצת רעש תקשורתי. בהתחלה, לאור תאריך הפרסום שלה – הראשון באפריל – היו שחשבו שמדובר בבדיחה, אבל מדובר בבקשה אמיתית לגמרי.
פרסום בקשת פטנט ארה"ב מספר 2010/0,079,356 מתאר משקפיים (או תצוגה אחרת שמולבשת על ראש) שמשמשות כתצוגה למכשיר נייד, כגון iPod. הבקשה פורסמה בתחילת החודש ומאז התחילה הרשת להתייחס אליה ולכנות את הגדג'ט הזה בשם החיבה iSpecs. לפי הבקשה, המשקפיים מאפשרים תצוגת 3D ב-HD, הם מצוידים במצלמה בקדמתם כך שניתן לצלם ולבצע חישובים לפי מה שהמשתמש רואה לפניו. כמו כן, הבקשה מתארת שליטה על המשקפיים, בין היתר, על ידי תזוזת ראש.
אגב, אף שמדובר בפטנט שאינו נחשב פטנט בתוכנה, אין אלא מדובר בפטנט שעיקר ההבדל בינו לבין הידע הקודם מתבטא בתוכנה של המשקפיים. נקודה למחשבה למתנגדי פטנטים בתוכנה.
(מקור: הארץ)
ותודה לעו"ד גיא הימן שהפנה את תשומת לבי לאייטם זה.
2
ניסוח פונקציונאלי של תביעות
מאת זיו גלסברג - 12 באפריל 2010
היקף המונופול שמוענק לבעל הפטנט, כידוע, מוגדר על ידי תביעות הפטנט (claims). התביעות – מטרתן לזהות באופן ברור ומדויק את ההמצאה כשירת הפטנט המתוארת במסמך הפטנט, בכדי שלציבור תינתן התראה ראויה על תחום הקניין של בעל הפטנט – תחום שהציבור מנוע לחדור אליו ללא הסכמת בעל הפטנט.
כפי שכבר ציינתי בפוסטים קודמים, ישנם סוגים רבים של המצאות. יש המצאות שהן תהליך המורכב ממספר צעדים ויש שהן מוצר, המורכב מאלמנטים מבניים המגדירים אותו. ברם, לעיתים רבות התביעות נכתבות בשפה שהיא פונקציונאלית ואינה כוללת את הצעד או את האלמנט המבני שגורם לתוצאה. כך למשל, במקום לתבוע כי במכשיר יש מודם סלולארי, אפשר לתבוע דווקא כי הוא מכיל אמצאי המאפשר תקשורת אלחוטית.
הקורא בוודאי יבחין כי לשון הנעזרת בשפה פונקציונאלית היא רחבה בהרבה מזו המגדירה באמצעים מבניים את ההמצאה. הדבר ברור ובולט אף בדוגמה שהבאתי, שהרי מודם סלולארי הוא ללא ספק אמצאי המאפשר תקשורת אלחוטית, וככל שיש אמצאים אחרים המאפשרים תקשורת אלחוטית, כדוגמת משדר גלי רדיו או גלים אחרים, ואף רמקול המגביר גלי קול, הרי שהם יכללו במסגרת השפה הפונקציונאלית.
ברם, החוק הישראלי והחוק האמריקאי קובעים דווקא כלל המצמצם בצורה משמעותית את היקף התביעה. יוער, כי החוק האמריקאי שונה בעקבות פסק דין שבו נקבע כי שפה פונקציונאלית אינה מדויקת דיה (indefinite). קביעה זו, יש להדגיש, מובילה למסקנה שהפטנט אינו מגדיר מפורשות את ההמצאה הנתבעת, ומשום כך עליו להתבטל.
כיום, סעיף 112 לחוק האמריקאי, פסקה שישית, קובע:
An element in a claim for a combination may be expressed as a means or step for performing a specified function without the recital of structure, material, or acts in support thereof, and such claim shall be construed to cover the corresponding structure, material, or acts described in the specification and equivalents thereof.
בצורה דומה, סעיף 13(ב) לחוק הפטנטים הישראלי קובע:
ניתן לבטא בתביעה יסוד מיסודותיה של האמצאה כאמצעי או כצעד לעשיית פעולה מסויימת ואין צורך לפרט את המבנה, החומר או הפעולות הדרושות לעשייתה של אותה פעולה; רואים תביעה שבוטאה כאמור כאילו פורטו בה המבנה, החומר או הפעולות הנוגעות בדבר כפי שתוארו בפירוט.
סעיפים אלו קובעים כלל לפיו אף ששפת התביעה אינה מתארת את האלמנט המבני, החומרי או את הפעולה שיש לבצע, רואים אותה ככוללת את שלל המבנים, החומרים והצעדים המבצעים את הפונקציה הרלוונטית, כפי שפורטו בתיאור הפטנט. כך, אם נשוב לדוגמה הקודמת, במצב שבו תיאור הפטנט מתאר שימוש במודם סלולארי בלבד, הרי ששני הניסוחים האפשריים- זה המשתמש באמצעי לביצוע פונקציה וזה המתייחס מפורשות למודם סלולארי – זהים הם בהיקפם. ככל שהתיאור יפרט מנעד רחב יותר של אמצעים, כך היקף התביעה יהיה רחב יותר.
סעיפים אלו, המתייחסים לצורת פרשנותן של תביעות המכונות Means-Plus-Function, קובעים כלל פרשנות מצמצם לניסוח מעין זה. על דרך הכלל, כללי פרשנות התביעות אוסרים על ייבוא לימיטציות מתוך הפירוט אל התביעות, אם אלו אינן מופיעות בתביעות או מתחייבות נוכח הצהרות בעת הבחינה, הגדרות בפטנט או הידע הקודם כפי שהובן על ידי בעל מקצוע מיומן בתחום. כלל פרשנות תביעות ה- Means-Plus-Function הינו חריג בוטה לכלל האמור, אשר אינו רק מתיר, אלא אף מחייב, ייבוא של פרטי מימוש מהתיאור לתוך לב-לבו של הפטנט, לתביעות.
לטעמי, מוטב להימנע משימוש בשפה הנתונה להוראות סעיפים אלו. זאת כיוון שעם כל הרצון הטוב, לעיתים רחוקות בלבד יכול מנסח הפירוט לכלול את כל האפשרויות השונות. לרוב יהיו מימושים מסוימים שישכחו מלבו או שהוא לא יהיה מודע אליהם. מכיוון שכך, מוטב להשתמש בשפה שאינה פונקציונאלית ככל שהדבר ניתן.
אף כאשר אין ברירה אלא להיעזר בשפה פונקציונאלית, כפי שקורה לא אחת בפטנטים על תוכנה, הרי שעדיף להשתמש בניסוח השונה מצורת האמצאי-פלוס-פונקציה. הרי – מה היא המקדחה, אם לא אמצעי לקידוח? משאבה היא אמצאי לשאוב; receiver הוא בסך הכל means for receiving. דוגמאות מסוג זה אינן חסרות, ואף שנדמה שההבדלים בין הניסוחים הם סמנטיים, הרי שהמחוקק יצר הבדל משפטי בהיקפה של תביעה הנתבעת בצורה אחת לעומת תביעה המנוסחת בצורה שנייה. הפסיקה האמריקאית הפעילה בעקביות את הוראות סעיף 112 וחיפשה אחר מבנים מקבילים בפירוט כאשר ננקטה שפת Means for function, ואף לעיתים כאשר ננקטה שפה של Means to function. עם זאת, כאשר מדובר בשם רכיב הרומז על הפונקציה המבוצעת, דוגמת reciever, הפסיקה האמריקאית נוטה שלא להפעיל את הוראות סעיף 112 ולהצר את תחום היקף התביעה.
אף שבישראל, ככל הידוע לי, סוגיה זו טרם הובאה להכרעה, אני סבור כי הדין הוא דומה. אעיר עוד כי אף שישנו הבדל מהותי בין שפת החוק האמריקאי בסעיף 112 ובין זו של ההסעיף הישראלי – והכוונה לכך שסעיף 112 מקים הגנה למבנים שמתוארים בפירוט וכן למבנים אקוויולנטיים להם, ואילו הסעיף הישראלי מתייחס רק למבנים המפורטים, הרי שמידת ההגנה שניתנת היא זהה. בעוד בארצות הברית זכות הפטנט נותנת הגנה להמצאה, כפי שהיא מוגדרת בתביעות, הדין הישראלי מקים הגנה כנגד ניצול של עיקר ההמצאה "בין בדרך המוגדרת בתביעות ובין בדרך דומה לכך שיש בה, לנוכח המוגדר באותן התביעות, עיקר האמצאה שהיא נושא הפטנט" (סעיף 49 לחוק הפטנטים). כלומר, ההגנה מפני מפר זהה בישראל ובארצות הברית, ככל שמדובר בתביעות Means-Plus-Function, שכן מי שישתמש במימוש דומה של אלמנט זה עד כדי אקוויוולנט יבצע את ההמצאה, כפי שהיא מוגדרת על ידי הדין האמריקאי, וכן יבצע את עיקר ההמצאה, כפי שהיא מוגדרת על ידי הדין הישראלי.
פסק דין חדש של בית המשפט הפדראלי לערעורים (Pressure Products Medical Supplies, Inc. v. Greatbatch Ltd. (Fed. Cir. 2010)) קובע, כי לא ניתן להסתמך על מבנים שאינם מתוארים בפירוט הפטנט, אף אם הם היו מוכרים והיוו חלק מהידע הקודם. יתרה מזאת, נקבע, אף הפנייה מפורשת בתיאור הפטנט לא לפרסומי ידע קודם שכוללים מבנים רלוונטים אינו מספיק בכדי לאפשר להסתמך עליהם לצורך פרשנות התביעות. ככל הנראה הפנייה לפרסומי הידע הקודם, תוך הכללתם באמצעות הפנייה (incorporation by reference) עשויה להספיק. למען הזהירות, מוטב לכלול את הפרסום באמצעות הפנייה ולהתייחס מפורשות למטרת ההכללה – הוספת מימושים אפשריים שמשיגים את הפונקציה המדוברת.
לסיכום, בפוסט זה התייחסתי לניסוח תביעות הנעזר בשפה פונקציונאלית. אף שמדובר בשפה שעל פניה היא רחבה ביותר, החוק מחיל עליה כלל פרשנות מצמצם, ומשום כך יש להעניק לה פרשנות צרה וזאת בהתאם לכתוב בפירוט הפטנט. ככל שניתן, מומלץ לצמצמם את השימוש בניסוחים כגון אלה, ולבכר תיאור מבני של רכיבי ההמצאה, או, בהעדר חלופה אחרת, להשתמש בשפה הרומזת לפונקציה אף שאינה מנוסחת בצורה של Means-Plus-Function.
0
האם תעשיית הסלולאר על הכוונת של טרול הפטנטים IV?
מאת זיו גלסברג - 1 באפריל 2010
פטנט US 7,679,604 שכותרתו "Method and apparatus for controlling a computer system" מתאר כיצד ניתן לשלוט על מכשירים אלקטרוניים באמצעות הזזתם. פטנט זה, אשר ניתן ביום 16.3.2010 מעניק מונופול בגין שליטה על מכשיר, כגון PDA או סלולארי, באמצעות שתי תנועות נגדיות של המכשיר (הזזה או סיבוב על גבי אחד משלוש המישורים X, Y, Z, ותנועה הופכית מתאימה). לפי הדיווחים, מדובר ב-Feature שקיים ברוב הסולאריים המודרניים ובכללם ב-iPhone של אפל, בנקסוס-1 של גוגל, בדרויד של מוטורולה, ב-Palm Pre של פאלם ובנוקיה 5800.
הפטנט, אשר עבר מספר בעלויות, מוחזק בצורה עקיפה על ידי Intellectual Ventures, אחד מטרולי הפטנטים הידועים ביותר (שאפילו זכה לערך בויקיפדיה).
בשל רוחבו של הפטנט, וכיוון שהוא מוחזק על ידי מי שאינו עוסק בייצור מוצרים אלא במקסום ערכן של זכויות קניין רוחני, תביעה עתידית בין Intellectual Ventures לבין שלל חברות הסלולאר היא, ככל הנראה, רק שאלה של זמן.
כזכור, וכפי שדיווחתי עוד היום, חברות הסלולארי מנהלות כיום מלחמת חורמה אחת בשניה ותביעות רבות בגין הפרת פטנטים מתבררות בימים אלו. אז מה זה עוד תביעה אחת?
פרסומים קודמים: TheMarker, בלוג גדג'טי.
ותודה לישי רבינוביץ' על שהפנה את תשומת ליבי לאייטם זה.
0
בעיה אחת פחות לאפל: פוג'יטסו ויתרה על הסימן iPad
מאת זיו גלסברג - 1 באפריל 2010
מספר ימים בטרם השקתו הצפויה של ה-iPad החדש של אפל, התפרסם כי החברה הצליחה להגיע להסדר עם פוג'יטסו לגבי סימן המסחר. כזכור, עם חשיפת השם של המוצר, התברר כי פוג'יטסו הגישה זה מכבר בקשה לסימן מסחר מתאים וכן עשתה בו שימוש. הזכויות בבקשה (שטרם קובלה, יש לציין) הועברו לאחרונה מפוג'יטסו לאפל. אף שהדבר לא פורסם, סביר להניח שפוג'יטסו לא ויתרה על הסימן ללא פיצוי נאות, בצורה זו או אחרת.
0
קצת על ה-Intenational Trade Commission
מאת זיו גלסברג - 1 באפריל 2010
אפל שוב מוצאת עצמה בדיון לפני ה-ITC, והפעם בדיון שלא היא יזמה. Elan Microelectronics, חברה טיוואינית המייצרת שבבים ומסכי מגע, הגישה תלונה ל-ITC בגין הפרת פטנט שלה על מסך Multi-touch על ידי מסכי המגע של המכשירים השונים של אפל. החברה דורשת בתלונתה כי ייאסר על אפל להמשיך ולהכניס לארצות הברית מוצרים המפרים את הפטנט שלה, ובכלל אלו גם את ה-iPhone וה-iPod. תלונה זו, יש לציין, הגיעה לאחר שבשנה שעברה הגישה החברה תביעה נגד אפל בגין הפרת אותו הפטנט בבית משפט פדרלי בקליפורניה. במסגרת התביעה ההיא, אלן לא פעלה לקבלת צו מניעה שיאסור על אפל להמשיך למכור מוצרים מפרים, אלא דרשה פיצויים בלבד.
התלונה האחרונה וקיומו של דיון "מקביל" בבית משפט מחוזי, מצדיקים התייחסות קצרה לגוף הזה, ה- ITC, אשר שמו מופיע בכתורות פעמים רבות בהקשר של הפרות פטנטים.
על אף שמה, הועדה הבינלאומית למסחר (International Trade Commission , או בקצרה ITC) אינה גוף בינלאומי. מדובר בגוף מנהלי של ממשלת ארצות הברית אליו ניתן לפנות כאשר ישנן הפרות של זכויות קניין רוחני או כאשר ישנו מסחר בלתי הוגן. ה-ITC יכולה אומנם למנוע ייבוא לתוך ארצות הברית, אך היא אינה מוסמכת לאסור על מכירה של מוצר שמיוצר כל-כולו בתחומי המדינה. עם זאת, בימים אלו של גלובליזציה, מעטים הם המוצרים אשר כל חלקיהם מיוצרים בתחומי ארצות הברית. ברוב המקרים, ישנם מספר לא מבוטל של חלקים שמגיעים ממדינות עולם שלישי בהן כוח העבודה זול.
סמכותו של ה-ITC מוגבלת לא רק בחוסר היכולת להתערב בעניינים שאינם קשורים לסחר-חוץ, אלא גם – ויש יאמרו בעיקר – בהעדר יכולתו לפסוק פיצויים בגין הפרה. כיוון שכך, מסלול דואלי של תביעה בבית משפט לקבלת פיצויים ותלונה ל-ITC לקבלת צו מניעה הינו אפשרי. במצבים כאלו, ייתכן כי אחת הערכאות תשהה את הדיון עד סיום ההליך המקביל, אך הדבר מסור לשיקול דעתה.
ריבוי הפניות ל-ITC בשנים האחרונות נובע בעיקר מהמהירות העצומה שבה הוא דן בתלונות. בניגוד לתביעה בבית משפט שבמקרים הטובים ביותר מגיעה לדיון בפני שופט כשנתיים לאחר הגשת התביעה, תלונות ב-ITC מתבררות, דרך כלל, במהלך שנה וחצי מהגשתן.
0 
פטנט לכבוד ה-1 באפריל
מאת זיו גלסברג - 1 באפריל 2010
לכבוד ה-1 באפריל – פטנט אחד המתאים לתאריך.
פטנט US 6,241,620 מתאר מדבקה לזכוכית שתגרום לכל אם פולניה להתקשר לזגג. הציור על גבי המדבקה נועד ליצור את הרושם כאילו משהו נתקע בזכוכית.
אז – שלא יעבדו עליכם.
זיו, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, התמחה תחת שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי. כיום, זיו הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, אשר מתמקד בתחומי הקניין הרוחני ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.