תוכנית Peer to Patent לשיתוף הציבור בבחינת בקשות לפטנט תחודש

רשם הפטנטים האמריקאי הודיע כי בכוונתו לחדש את תוכנית Peer to Patent.

תוכנית Peer to Patent הינה תוכנית ניסיונית שמשרד הפטנטים האמריקאי מריץ במהלך השנתיים האחרונות. מטרת התוכנית היא לאפשר לקהל לסייע בבחינתן של בקשות פטנט, בכך שהציבור יכול להציע פרסומים השוללים חדשנות או התקדמות המצאתית של בקשת הפטנט שבבחינה. אחד העקרונות הבסיסיים של שיטת הקוד הפתוח לפיו "בהינתן מספיק עיניים בוחנות, כל הבאגים גלויים" (זה נשמע יותר טוב באנגלית) בא לידי ביטוי בתוכנית זו, בכך שהציבור מוזמן לבחון את בקשת הפטנט ולחפש בעצמו ציטוטים הפוגעים בכשירותה של הבקשה לפטנט. בצורה זו, נטען, אנשי מקצוע ומומחים בתחום יוכלו להפנות את הבוחן למקורות מידע רלוונטיים המוכרים להם. אף מניסיוני האישי, הן כממציא והן כבעל מקצוע בתחום הפטנטים, לעיתים רבות הבוחן אינו מעמיק בהבנת ההמצאה ומשכך הוא מצטט כנגד בקשות פרסומים שאינם רלוונטיים כלל. בסיוע של אנשי מקצוע, לא מן הנמנע שהבוחנים יוכלו בצורה קלה ויעילה להתמקד בעיקר. שיפור איכותו של הליך הבחינה יוביל לפטנטים איכותיים יותר. כלומר, הבקשות שיתקבלו יהיו צפויות להיות ראויות יותר למתן פטנט, ואילו בקשות שאינן מצדיקות מתן פטנט יידחו עוד בהליך הבחינה, שכן פרסומי הידע הקודמים הרלוונטיים ביותר יובאו לידיעת הבוחנים.

התוכנית נוסתה במהלך שנתיים והוקפאה בדצמבר. במתכונתה הניסיונית דובר בתוכנית אופציונאלית שמי שביקש שהבקשה שלו תיכלל בה היה צריך לפנות לרשם האמריקאי ולבקש זאת. כמו כן, התוכנית הוגבלה לתחומים טכנולוגיים מסוימים: בתחילה לתוכנה, אריכטקטורת מחשב ואבטחת מידע, ובשנה השנייה התווסף גם תחום של עיבוד מידע עיסקי.
בכנס שנערך במרץ בבית הספר למשפטים של ניו יורק (NYLS), אחד מיוזמי והוגי התוכנית, הודיע רשם הפטנטים האמריקאי, דיוויד קאפוס, כי בכוונתו להמשיך בפרוייקט לאור הצלחתו.
אז הנה קצת נתונים אמפיריים שמצאתי לגבי התוכנית:
  • מספר הבקשות שהתוכנית יכלה לקלוט- 400
  • מספר הבקשות שהתוכנית קלטה בפועל – 230
  • מספר הבקשות שהציבור לא התייחס אליהן ולא הציע כל ציטוט – 30.
  • סך כל הציטוטים שהציבור הציע במסגרת התוכנית – כ-600
  • 44% מהסוקרים היו קשורים ל-IBM, ענקית התוכנה והפטנטים, ותומכת של הפרויקט (לפחות לפי נתוני השנה הראשונה).
  • מספר הציטוטים המקסימלי שמועבר לבוחן – 10.
  • 27% מהציטוטים שהציבור הציע שימשו את הבוחנים בפועל.
  • ב-12% מהבקשות שהציבור הציע בהם ציטוטים – נמצאו ציטוטים שהבוחנים לא מצאו בכוחות עצמם.
בעיניי, לא ברור מה מידת הצלחתה של התוכנית. הנתון האחרון אומנם מראה כי רק חלק קטן מהציטוטים שהציבור הביא הוסיף על גבי מה שהבוחנים עצמם מצאו. עם זאת, התוספת הקטנה הזו מגיעה בתוספת עלות נמוכה מאוד מבחינת משרד הפטנטים. העבודה נעשית על ידי הציבור בהתנדבות, בדומה למודלים השונים של קוד פתוח, crowdsourcing ו-peer production.
העובדה שנשארו מקומות פנויים בתוכנית אשר לא אויישו, מרמזת כי הממציאים עצמם אינם מעוניינים בתוכנית. בהעדר תמריץ ממשי לציבור הממציאים להצטרף לפרוייקט הוולנטרי, בקשות "גבוליות" וכאלו שיפיקו את המירב מהפרוייקט לא ייבחנו במסגרתו. תמריץ ממשי עשוי להיות, למשל, מתן קדימות בתור הבחינה או הנחה באגרות.
עם זאת, הפרוייקט הוא אכן יוזמה מבורכת. ראשית, כיוון שהוא עשוי לעודד את הציבור ליטול חלק בהליך. מעבר לשיפור איכות הפטנטים, שיתוף הציבור בהליך הבחינה צפוי לשפר גם את אמון הציבור במערכת הפטנטים. שנית, ההליך יאפשר לצדדים שלישיים בעלי אינטרס לצטט כנגד בקשות נבחנות פרסומים. כיום, אין במסגרת הדין האמריקאי אפשרות לעשות כן, אלא לאחר מתן הפטנט ותוך עמידה בפרוצדורה לא פשוטה הדורשת השקעת משאבים.
מקורות מידע: פוסט, אתר התוכנית

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.