תוכנית Peer to Patent הינה תוכנית ניסיונית שמשרד הפטנטים האמריקאי מריץ במהלך השנתיים האחרונות. מטרת התוכנית היא לאפשר לקהל לסייע בבחינתן של בקשות פטנט, בכך שהציבור יכול להציע פרסומים השוללים חדשנות או התקדמות המצאתית של בקשת הפטנט שבבחינה. אחד העקרונות הבסיסיים של שיטת הקוד הפתוח לפיו "בהינתן מספיק עיניים בוחנות, כל הבאגים גלויים" (זה נשמע יותר טוב באנגלית) בא לידי ביטוי בתוכנית זו, בכך שהציבור מוזמן לבחון את בקשת הפטנט ולחפש בעצמו ציטוטים הפוגעים בכשירותה של הבקשה לפטנט. בצורה זו, נטען, אנשי מקצוע ומומחים בתחום יוכלו להפנות את הבוחן למקורות מידע רלוונטיים המוכרים להם. אף מניסיוני האישי, הן כממציא והן כבעל מקצוע בתחום הפטנטים, לעיתים רבות הבוחן אינו מעמיק בהבנת ההמצאה ומשכך הוא מצטט כנגד בקשות פרסומים שאינם רלוונטיים כלל. בסיוע של אנשי מקצוע, לא מן הנמנע שהבוחנים יוכלו בצורה קלה ויעילה להתמקד בעיקר. שיפור איכותו של הליך הבחינה יוביל לפטנטים איכותיים יותר. כלומר, הבקשות שיתקבלו יהיו צפויות להיות ראויות יותר למתן פטנט, ואילו בקשות שאינן מצדיקות מתן פטנט יידחו עוד בהליך הבחינה, שכן פרסומי הידע הקודמים הרלוונטיים ביותר יובאו לידיעת הבוחנים.
- מספר הבקשות שהתוכנית יכלה לקלוט- 400
- מספר הבקשות שהתוכנית קלטה בפועל – 230
- מספר הבקשות שהציבור לא התייחס אליהן ולא הציע כל ציטוט – 30.
- סך כל הציטוטים שהציבור הציע במסגרת התוכנית – כ-600
- 44% מהסוקרים היו קשורים ל-IBM, ענקית התוכנה והפטנטים, ותומכת של הפרויקט (לפחות לפי נתוני השנה הראשונה).
- מספר הציטוטים המקסימלי שמועבר לבוחן – 10.
- 27% מהציטוטים שהציבור הציע שימשו את הבוחנים בפועל.
- ב-12% מהבקשות שהציבור הציע בהם ציטוטים – נמצאו ציטוטים שהבוחנים לא מצאו בכוחות עצמם.
זיו, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, התמחה תחת שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי. כיום, זיו הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, אשר מתמקד בתחומי הקניין הרוחני ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.
יפה, אז הם מכירים באוזלת היד שלהם, מכירים בחוסר ההבנה שלהם (המובנת – לא ניתן לשלוט בכל תחומי הידע ובמיוחד כשמדובר בפטנטים חדשניים) – ובכל זאת ממאנים להפסיק עם האבסורד הזה שנקרא "פטנטים" ובמקום זאת – רותמים את הציבור שיספק עוד טימטום (או עוד ידע – תלוי מאיזה צד אתה מסתכל על זה) למחול השדים הזה.
אני מזמן הרמתי ידים. האנושות מטומטמת מידי, וזה מגיע לה.
נ.ב.
בימים האחרונים שוחרר סרט שמומן ע"י FSF , המסביר את האבסורד שבפטנטים. בבקשה : http://patentabsurdity.com/
אנונימי, תודה על תגובתך.
נראה לי שאפשר שמהנתונים האמפיריים אפשר ללמוד דווקא שהידע של הבוחנים הוא יחסית טוב (רק 12% מהציטוטים לא נמצאו על ידי הבוחנים עצמם).
הסרט שאתה מפנה אליו (אותו הורדתי אך טרם ראית) מדבר על פטנטים על המצאות תוכנה. פטנטים חלים גם על דברים אחרים. גם אם פטנטים לא מתאימים לתוכנה (ועל כך אני חולק), לא צריך לזרוק את התינוק עם המים, ולבטל את השיטה לגבי כל סוגי ההמצאות.
לא ניתן לדעת בוודאות מדוע רק 12% מהידע התקבל – אולי פשוט המגיבים היו מטומטמים יותר מהבוחנים? (קשה להאמין, אבל אולי?…)
אני מתנצל על הטון, אבל על הציבור (ועליך) להבין, שאם הפטנטים היו משתשרשים בשחר האנושות, לא היינו מתקדמים הרבה מאז המצאת הגלגל. הפטנטים מגבילים אותנו, ואומנם יש הגיון בשמירת זכויות יוצרים, אך המנגנון הקיים היום נועד יותר להגבלת פיתוחים וגביית כספים (ראה מושג patent troll) מאשר כל דבר אחר.
עצוב לי לראות כיצד חברות מנפנפות בפטנטים שלהן כדי לעצור קידמה. אתן לך דוגמה אחרונה -
חברת IBM הצהירה לפני מספר שנים כי לא תשתמש בפטנטים שברשותה (כמה אלפים) נגד אנשים פרטים ופרויקטים של קוד פתוח. נשמע נחמד, לא? כן, מאוד נחמד. רק חבל שאי אפשר להאמין להם – לפני שבוע הן תבעו פרויקט קוד פתוח של אמולטור למיינפריים בטענה (מוצדקת לצערי) שהוא מפר כמה עשרות פטנטים שברשותה של IBM. היכן ההבטחה?
אבל בוא נשכח לרגע משינוי העמדה הפתאומית של IBM, ונבחן לרגע את הפרויקט המדובר – זהו פרויקט מדהים, שיכול לחסוך עלויות של מיליארדים (!!) לחברות כיון שהוא מאפשר להריץ אפליקציות שרצות על מחשבים שעולים מאות מיליונים, על מחשב PC פשוט. ברור שהביצועים לוקים בחסר (בכל זאת – זה PC) אך הרבה יותר קל וזול לשרשר מאות PC's מאשר לקנות מיינפריים אחד, ולקבל ביצועים טובים יותר.
מיינפריים היא טכנולוגיה מתה, אך עבור חברה כ IBM יש לחלוב את הפרה עד שהיא תיפול מהרגליים, ולכן – להבטחות בעולם העיסקי אין ערך. קידמה? זה לא מעניין את IBM. היא תמשיך לצחוק כל הדרך אל הבנק. על חשבוננו.
ויש עוד אינסוף דוגמאות (לצערי). והטענות "בעד" פטנטים הנשמעות בעיקר מאותם גופים המחזיקים בהם לא משנות את העובדה המצערת, כי אנחנו, האדם הפשוט, הטכנולוגיה, והקידמה – נעצרים/מתעכבים/משלמים על הטימטום.
כעו"ד המתמחה בפטנטים אני מניח שאתה יודע מה קיבל את "זכויות היוצרים" הראשון ומדוע. אם אינני טועה זה היה עבור איזה ספר והמידע שבתוכו. זכויות היוצרים נועדו שהמידע יועבר ויחולק (כמו בכל ספר) לשאר האדם, ויחד עם זאת לשמר ולהזכיר את מי שכתב אותו. היום הקשר היחיד ל"זכויות יוצרים" בפטנטים הוא "כמה תשלם לי עבור השימוש בפטנט". כל כך הרבה טכנולוגיות נעצרו בעשרות השנים האחרונות בגלל האבסורד הזה (HTML5 בגלל h.264, טלפונים בגלל multi-touch, וכו' וכו' וכו'). ושוב, מי נפגע מזה? נכון. אני ואתה. וכל השאר.
אני יועץ ומפתח טכנולוגיות. אני חי את העולם הטכנולוגי 24×7. ומה שאני רואה מקומם אותי. ובעיקר מעציב אותי. חוסר הנכונות של המצודדים (והמחזיקים) ברעיון הפטנטים לראות מעבר לכיס הפרטי שלהם ולהבין את גודל הפגיעה בצרכנים הוא צורם וחד משמעי. הכל בשביל כסף. זה פשוט עצוב.
אנונימי, נראה לי שיש אצלך בלבול מושגי בין זכות יוצרים לבין פטנט.
דיני זכות יוצרים כפי שהם מוכרים לנו היום החלו בשנת 1710 עם חוק אן בבריטניה. המקור של דיני הפטנטים מיוחס לממלכת ונציה. דיני הפטנטים היו קיימים בתקופת המהפכה התעשייתית, שרדו את המצאת הקטר ואת גילוי יישומי החשמל, אבל לא התכנסנו כאן לשם שיעור בהיסטוריה.
אני מתנצל על הבוטות, אבל אני באמת תוהה מאיפה עזות המצח של מתגדי הפטנטים בתוכנה לדרוש ביטול שיטה עתיקה במחי יד מהטענה (בעלמא) שאם הם היו קיימים פעם לא היינו מתקדמים מאז המצאת הגלגל.
גם אם בשיטה יש בעיות כאשר מיישמים אותה על תחום של תוכנה (תחום אחד, קטן, מיני רבים), אין זה אומר שצריך למחוק אותה מעל פני האדמה.
אגב, ישנם גם בעלי קרקעות שבוחרים לא לראות מעבר לכיס הפרטי שלהם ולבנות בניינים רבי-קומות שמסתירים את הנוף ומכערים את הסביבה. גם פה הציבור נפגע מההתנהלות שלהם והכל לשם כסף. ועדיין, אין קריאות לבטל את זכות הקניין במקרקעין. תחת זאת, קוראים להפעלה של דיני תכנון ובניה כראוי, להתחשבות באינטרס הציבורי וכיוצא באלה. הפתרון, כמו תמיד, הוא בדרך הביניים, בשביל הזהב, באיזון בין צרכי הציבור לבין שווי כלכלי העומד לנגד עיניו של בעל הקניין (יהיה זה קניין רוחני או אחר).
בוא אני אפתיע אותך – אני מסכים איתך.
אני לא קורא לביטול גורף של שיטת הפטנטים, אלא לשימוש הולם בתהליך – כזה שלא פוגע בקידמה ובצרכן.
מידי יום אנו שומעים על מלחמת פטנטים (רק בשבועיים האחרונים – אפל נגד HTC, מיקרוסופט נגד HTC, HTC חותמת הסכם עם מיקרוסופט) וזה לא נגמר. ישנן חברות היום המתעסקות אך ורק (!!) עם קניה של פטנטים ודרישת תשלומים עבור השימוש בהם. חברות שאינן תורמות מאומה אלא רק "רוכבות על הגל" של patent trolling. את השוק הזה צריך לשבור – לטובת הצרכנים.
שים לב שהפטנטים בהם אני מתמקד הן פטנטים של תוכנה בלבד, וכמפתח אני רק רואה את הבורות של המחוקק מול עיני. דוגמה דימיונית: פטנט על ממשק מסוים (כמו שאפל הוציאה לדוגמה) למעשה מונע ממני _ליצור_ ממשק משלי, דומה. מכיר את התמונה המפורסמת של מרילין מונרו שיצר אנדי וורהול? מכיר את החיקויים והשימוש במוטיב בתמונות אחרות? אם פטנטים היו חלים על אומנות, אז לא היית מכיר. ותוכנה היא בהחלט אומנות.
ולגבי הדוגמאות שנתת לשלל בעלי הון המתחשבים באינטרס הפרטי שלהם בלבד – כמובן שזה קיים. האם אני אוהב את זה? לא. האם אני יכול לשנות את זה? לא. וגם אין לי כוונה (כרגע בכל אופן…). ב"תיקון" שלי אני מתמקד אך ורק בענף התוכנה. שאחרים יבואות וירתמו ל"תיקונים" בשדות אחרים…
"אני ואתה נשנה את העולם.
אני ואתה, אז יבואו גם כולם."
אנונימי, שוב, נדמה לי שיש אצלך בלבול מושגים קטן שכקצת מקשה על הדיון. פטנט לא מונע ממך ליצור ממשק שדומה – מבחינה ויזואלית – לממשק אחר. הוא כן יכול למנוע ממך להשתמש בפונקציונאליות מסוימת.
אגב, אני גם לא מסכים שתוכנה היא אמנות. אני מערער גם על הקונצנזוס שקיים שקוד תוכנה הוא סוג של הבעה עצמית של המתכנת (ואני אומר את זה מתוך עברי בעולם התוכנה), אבל זה כבר עניין אחר לגמרי.
אם אפסח על נקודות אלו, ואגיע לעיקר – אם זכות אינה נאכפת, היא אינה קיימת. הרי, בסופו של יום, אם משיגים את גבולי, אין לי אלא לפנות לרשויות בכדי לממש את הזכות שלי. אני לא רואה כל בעיה בקרבות הפטנטים שמתחוללים.
השנאה לטרולי פטנטים מובנת. הם נדמים כיצורים נתעבים שכל רצונם הוא לעשות רווח קל. אם נבחן בעיניים כלכליות את קיומם של גופים אלו נגלה, לטעמי, כי מדובר דווקא ביצורים שמעודדים את כלכלת הממציאים. בעוד שממציא בדרך כלל מגיע אלי ושואל – עכשיו שיש לי ביד המצאה מצוינת, מה אני עושה? איך אני מרוויח ממנה? – ובדרך כלל התשובה היא שהוא צריך לחפש משקיעים (אחרי שדאג להגן על ההמצאה שלו) ולמכור להם את עצמו כיזם, טרולי הפטנטים מייצרים שוק אחר – שוק שמאפשר לממציא להמציא. בסופו של תהליך זה הוא יכול למצוא טרול פטנטים ולעשות EXIT קטן מבלי להיכנס לתחום היזמות שבדרך כלל זר לו.
נקודה אחרונה שרציתי לעורר אצלך – הדיון אצלנו נסוב סביב הטכנולוגיה. סביב פטנט בתוכנה. ודווקא התחום שמציב קושי מוסרי אמיתי נזנח לגמרי. פטנטים בגין תרופות ובגין המצאות אחרות מאריכות ומצילות חיים ניתנים ומונעים טיפול רפואי ויעיל באנשים רבים. דווקא תחום זה שבו המונופול שניתן לממציא משמעו שאנשים ימותו נמצא בתוך קונצנזוס מובהק. שם לא מדובר עוד ב"ביטוי עצמי" ולא בהתקדמות טכנולוגית. אלא מדובר בחיים של ממש. חיים, שאנחנו מבינים שאפשר להקריב (ממש כך!) על מזבח החדשנות, שאלמלא אותם קורבנות התרופות העתידיות לא יומצאו ויפותחו.
שלום זיו, שתי הערות לי, יותר לתגובה האחרונה שלך ופחות לתוכן הפוסט.
האחת, בעניין טרולי הפטנטים: הדעות החלוקות בעניינם נובעות בעיקר מראייה שונה של ערך הפטנטים שהם סוחרים בהם. רוב עורכי הדין שיצא לי לשמוע את דעתם בעניין יוצאים מהנחה שפטנטים, מרגע שהוענקו, חזקה עליהם שהם מייצגים חידוש בעל־ערך, ומערכת כלכלית שמקלה על הבאת החידוש לידי צרכנים שיכולים להנות ממנו היא חיובית בעיקרה. רוב אנשי הטכנולוגיה שחושבים על טרולי־פטנטים, חושבים על Eolas וזוג הפטנטים שלה על תוספים לדפדפן (הראשון שכלל חידוש טריויאלי לחלוטין, והשני שתבע נוהג שהיה כבר נפוץ מאד בזמן שהבקשה הוגשה — אבל נהנה מהיותו פטנט־המשך); חברות שעיסוקן לא בהבאת המצאות חדשות לשוק, אלא בהגנה על זכויות בלתי־ראויות, "המצאות" ברורות־מאליהן, ושאר מלכודות. לצערי, אינני מכיר נתונים שיוכלו להעיד מי מהצדדים צודק יותר (כלומר, איזה מסוגי הפטנטים נפוץ יותר אצל חברות שעיקר עיסוקן בסחר בפטנטים). ברור, כי פטנטים גרועים — שאני מאמין שיש להם גם יותר סיכוי להגיע לבתי משפט — מחוללים רעש רב יותר.
הערה שניה, לגבי פטנטים בגין תרופות לעומת תוכנה: חלק גדול מהויכוח הוא כלכלי בעיקרו. המצאת תרופה דורשת ממון רב; עיון במספר לא קטן של פטנטים על תוכנה מעלה מחשבה שעלות רישום הפטנט גימדה את עלות הפיתוח הטכנולוגי שהוא מכסה. או במלים אחרות: לגבי פטנטים על תרופות, כולם מבינים למה צריך את זה. לגבי תוכנה, חלק עצום ממפתחי התוכנה חושב שהעסק מיותר לחלוטין.
שי, אתה צודק לגמרי. אנחנו שומעים בעיקר על המצאות שנדמה לנו שלא ראוי היה להעניק להם פטנט. אם מדובר בהמצאות שהן חסרות התקדמות המצאתית וחדשנות הרי שמדובר בפטנטים שדינם להתבטל (אף אם הפטנטים עצמם ניתנו), ואין זה משנה אם מדובר בפטנט בתוכנה, בתרופה או בכל תחום אחר.
אני לא יודע לגבי Eolas, כיוון שאיני בקיא בפרטי הפטנט או ההליכים שהתנהלו. אני כן יודע שהפטנט הזה נבחן בליטיגציה יקרה מאוד, כך שאני דווקא מניח שאם מיקרוסופט הפסידו את הקרב ההוא, כנראה שהפטנט הזה מכיל התקדמות המצאתית כלשהי.
יש קושי רב בעולם הפטנטים. הטיה מוכרת מעולם הפסיכולוגיה מדבר על "חוכמת הבדיעבד" – hindsight. אחרי שראינו את הפתרון, הוא נראה לנו טריוויאלי.
השופט ברנזון כתב פעם: "קל להיות חכם לאחר המעשה ולאמור:'אין בזה כל רבותא. כל איש בקיא במקצוע יכול היה לעשות זאת ללא-קושי'. אך אין להביט על הענין כפי שהוא נראה בדיעבד אחרי המצאתה של המשיבה, אלא כפי שהיה נראה לפני שנודעה ההמצאה".
כיוון שכך, דיני הפטנטים מחפשים משהו יותר קונקרטי מאשר התחושה הזו ש"זה ברור לעשות את זה". אני מסכים שישנם מקרים שבהם המבחנים הקיימים מביאים לתוצאה בעייתית.
לגבי תוכנה, אני חושש שאתה טועה לגבי עלויות פיתוח. בהזדמנות תעשה חישוב כמה עולה להחזיק שני מתכנתים למשך שנה שישבו ויפתחו משהו ראשוני להראות למשקיעים. לדעתי, עלות פיתוח בתוכנה היא גבוה בהרבה מתחומים אחרים מהתעשיות המסורתיות.
אני אבל כן רוצה לסיים את התגובה שלי בהסכמה לדברים שמשותפים לכל מי שמתנגד לפטנטים בתוכנה – גם אני חושב שמקום שיש פטנט שתובע המצאה שאינה חדשה ואינה בעלת התקדמות המצאתית – ראוי כי הוא יבוטל.