משטר הפטנטים האמריקאי – מעבר מזכות קניינית לזכות מעין-נזיקית

בארצות הברית החל מעבר ממשטר שבו זכות הפטנט זוכה למעמד קנייני לזכות נחותה המקבלת סממנים של זכות נזיקית בלבד.

בית המשפט העליון האמריקאי קבע הלכה בעניין (eBay v. MercExchange LLC 547 US 388 (2006 בדבר המקרים בהם זכאי בעל פטנט אשר הופר לצו המונע מהמפר להמשיך ולהפר את הזכות שלו.

החוק האמריקאי אינו מדבר בצווי מניעה. המקור החוקי לצווים אלו הינו מקור של דיני היושר – Equity – אשר מעניקים זכויות וחובות שלא מכוח החוק החרות. בית המשפט העליון, אשר דן במספר זעום של תיקים כל שנה, בחר לעסוק בשאלה מהם המבחנים שאותם יש להחיל מקום בו מתבקש צו מניעה קבוע כנגד מפר פטנט.
בערכאה הדיונית, בבית המשפט המחוזי, נדחתה בקשתו של בעל הפטנט (MercExchange) לצו מניעה שכן הוא אינו מנצל את ההמצאה הגלומה בפטנט בעצמו. בערכאת הערעור הקביעה נהפכה תוך אמירה שבמקרים של הפרות פטנטים, הכלל הוא שיש להעניק צו מניעה קבוע כנגד מפר לאחר שההפרה הוכחה.
בית המשפט העליון חשב אחרת.
בית המשפט הצהיר כי צו מניעה כנגד מפר פטנט הינו צו מניעה ככל הצווים, וככזה עליו לעמוד בכללים הידועים של דיני היושר והם:
  1. בעל הפטנט יראה כי הוא סבל נזק בלתי הפיך.
  2. התרופות שהחוק מעניק אינם מספיקות לריפוי הנזק.
  3. מאזן הנוחות, בין התועלת לבעל הפטנט לנזק למפר, נוטה לטובת בעל הפטנט.
  4. האינטרס הציבורי אינו שולל מתן הצו.
כלומר, אין מקום לקבוע כלל לפיו טרולי פטנטים אינם זכאים לצווי מניעה מחד גיסא, ואין גם מקום לקבוע כי כל בעל פטנט שהופר זכאי לצו מניעה קבוע, מאידך גיסא.
קביעה זו התקבלה פה אחד בבית המשפט העליון, אך היא הובאה בשלוש דעות שונות. אחת הדעות, זו שנכתבה בידי השופט קנדי, התייחסה מפורשות לטרולי הפטנטים:

In cases now arising trial courts should bear in mind that in many instances the nature of the patent being enforced and the economic function of the patent holder present considerations quite unlike earlier cases. An industry has developed in which firms use patents not as a basis for producing and selling goods but, instead, primarily for obtaining licensing fees […]. For these firms, an injunction, and the potentially serioussanctions arising from its violation, can be employed as abargaining tool to charge exorbitant fees to companies that seek to buy licenses to practice the patent […] . When the patented invention is but a small component of the product the companies seek to produce and the threatof an injunction is employed simply for undue leverage in negotiations, legal damages may well be sufficient tocompensate for the infringement and an injunction maynot serve the public interest. In addition injunctive reliefmay have different consequences for the burgeoning num-ber of patents over business methods, which were not ofmuch economic and legal significance in earlier times. The potential vagueness and suspect validity of some of these patents may affect the calculus under the four-factor test

הפסיקה האמריקאית אכן מתבססת על הדין שם. עם זאת, השינוי דה-פאקטו בפסיקה זו הביא לשינוי מהותי בדיני הפטנטים. ממצב שבו פטנט זכה למעמד קנייני טהור, מעמדו נשחק ואין עוד מדובר בזכות בעלת מעמד גבוה כבעבר. זכות קניינית חלה כלפי כולא עלמא, ועל הכל לכבד אותה. בעל מקרקעין שגבולו הושג, אינו צריך להסביר מה הנזק שנגרם לו ולהראות שכסף לבדו לא יפצה אותו בכדי לדרוש שמשיג הגבול יצווה לעזוב את נכסו. והנה – בעל הפטנט אינו זוכה לעדנה שכזו. עליו הנטל להראות לבית המשפט כי יש מקום למנוע מהמפר להמשיך את הפרתו.

מבחינה מהותית, מפר אשר מנצל את ההמצאה בבסיס הפטנט, יכול להיות מחויב בפיצוי בגין נזקים שגרם לבעל הפטנט – נזקים כגון הפסד הכנסות בשל המכירות או הפסד תגמולים – אבל, וזה העיקר, יכול להמשיך את הפרתו. בגין הפרות עתידיות, יכול שאותו מפר יצטרך להמשיך ולשלם פיצויים, אך בית המשפט לא ימנע מבעדו להמשיך ולהפר. כך שהלכה למעשה, הדבר שקול למתן רישיון כפייה למפר בגין תגמולים שאת גובהם קובע בית המשפט.
בפועל, הפסיקה בעניין eBay יצרה מצב שבו בעל פטנט אינו זוכה בצורה אוטומטית לצו מניעה בארצות הברית, שכן אין עוד הנחה כי הוא סובל נזק בלתי הפיך רק מעצם ההפרה. עליו להראות שנגרם לו נזק שכזה בפועל. הפסד הכנסה בלבד אינו מהווה נזק שכזה. משכך, על דרך הכלל, טרולי הפטנטים וגם מי שאינם פועלים עוד בתחום בו מצוי הפטנט, זכאים לפיצויים בכסף בלבד ולא לצו מניעה.
עם זאת, ההלכה אינה מרתיעה טרולי פטנטים מלפעול. הפיצויים הנפסקים בגין הפרה עשויים להגיע לסכומים של מיליוני דולרים רבים. עם זאת, השוט שהיה בעבר בידי בעלי הפטנטים האמריקאיים, שוט שמצוי בידו של כל בעל קניין, למנוע מאחרים לפעול כל עוד הם מפרים את זכותו – לא עומדת להם כבעבר.
המצב בישראל, אם מישהו תוהה, הוא שונה בהחלט. אומנם, השיקולים במתן צו מניעה זמני הם אותם שיקולים הנובעים מדיני היושר (אף שהם מוסדרים מפורשות בתקנות סדר הדין האזרחי). אך כאשר מדובר בסעד קבוע כנגד מפר, לאחר שההפרה הוכחה כדבעי בבית המשפט – החוק החרות בישראל קובע חד משמעית – "בתביעה על הפרה זכאי התובע לסעד בדרך צו-מניעה ולפיצויים". להשקפתי, כך צריך להיות.
לסיכום, התייחסתי בפוסט זה למשמעות של פסק הדין בשל בית המשפט העליון בעניין eBay. פסק דין זה קובע כי הדין הכללי לגבי צווי מניעה חל גם באשר לצווי מניעה בפטנטים וכי אין כל הנחה אוטומטית כי בעל הפטנט סבל נזק בלתי הפיך רק מעצם ההפרה. כיוון שכך, בעל הפטנט, ובמיוחד בעל פטנט אשר אינו מנצל את ההמצאה הגלומה בפטנט שלו בעצמו, עשוי למצוא עצמו במצב שעל אף זכותו הלכאורה קניינית עומדת לרשותו רק זכות נזיקית להיפרע ממונית מהמפר.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.