סימון כוזב – הטרנד הבא

פסק דין חדש של ערכאת הערעור הפדראלי גרם לפרץ תביעות בגין סימון כוזב.

סעיף 292 לחוק האמריקאי קובע קנס בסך לא יותר מ-500 דולרים למי שמסמן את מוצריו בסימון כוזב מתוך מטרה להטעות את הציבור. סימון כוזב יכול להיות סימון מוצר במספר פטנט, תוך הפניה לפטנט וכיוצא באלה, אך גם סימון מוצר כחוסה בצלה של בקשת פטנט הנמצאת בבחינה (patent pending). בכדי לעודד את אכיפתו של סעיף זה, קבע המחוקק מנגנון של אכיפה אזרחית – תביעת Qui tam – המאפשר לכל אדם להגיש את התביעה ולהתחלק עם הממשלה בגובה הקנס שנקבע.
בעניין (The Forest Group, Inc. v. Bon Tool Co. (Fed. Cir. 2009 הפך בית המשפט הלכה ישנה בת כמעט מאה שנה, לפיה הקנס מושת בגין כל כותר המסומן בסימון כוזב. בית המשפט סטה מקביעה זו והכריע כי הקנס הוא בגין כל פריט מהכותר. כלומר, על פי ההלכה הישנה מי שסימן מוצר, ממנו מכר מיליוני פריטים, בסימון כוזב, היה חשוף לקנס בסך 500 דולרים בלבד, היום הוא חשוף לקנס מקסימלי בגובה אסטרונומי – 500 דולרים כפול מספר הפריטים שמכר.
נוכח הלכה ישנה זו הוראת חוק זו הפכה כמעט לאות מתה, ותביעות ספורות בלבד הוגשו בגין סימון כוזב, לרוב במסגרת תביעות שכנגד ולא במסגרת עצמאית.
בית המשפט בחן גם את מקור ההלכה וראה כי היא אינה רלוונטית עוד לימנו אנו. בעוד שבעבר היה מדובר בקנס מינימלי של 200 דולרים בגין כל הפרה, הרי שכיום מדובר בקנס מקסימלי. כאשר מדובר בקנס מינימלי יש היגיון לחסום את גובהו כך שהוא יהיה פרופורציונאלי לעבירה, שהרי אם בית משפט אנוס לקבוע קנס בגובה של 200 דולרים לפחות בגין כל פריט, גובה הקנס עשוי להיות עצום.
בעקבות פסיקה זו, הוצפו בתי המשפט בתביעות בגין סימון כוזב. אתר חדש שנפתח עוקב אחרי התביעות השונות, ולפי הפרסומים בו הוגשו מתחילת השנה לא פחות מ-220 תביעות – כלומר למעלה מ-50 תביעות בחודש, וזאת לעומת מספר תביעות זניח בחמישים השנים האחרונות. עיקר התביעות, כצפוי או לא כצפוי, מוגשות על ידי עורכי פטנטים אמריקאים. ברי, כי לעורך פטנטים נגישות גבוהה לפטנטים ולהחלטות רלוונטיות בנושא. כיוון שכך, הם ככל הנראה הגוף היעיל ביותר לאכוף את האיסור האמור.
התביעות הללו הוגשו אף בטרם נקבע הקנס הפרטני בעניין Bon Tool. בעניין ההוא, ערכאת הערעור החזירה את הדיון לערכאה הדיונית לקביעת גובה הקנס לאור ההלכה החדשה. הערכאה הדיונית קבעה בסוף אפריל כי גובה הקנס הינו כל ההכנסות שנוצרו בעקבות מכירת המוצרים המוסמנים. קביעה זו, אף שהיא אינה מחייבת ואינה מהווה הלכה, עשויה לעודד את גל התביעות שהרי גובה הקנס שקול למחזור שהגיע עקב מכירת המוצרים המסומנים. מכאן שלא זו בלבד שגובה הקנס המקסימלי הוא עצום, אלא שגם הקנס הצפוי בפועל יהיה גבוה.
אף שיש שרואים במגישי התביעות זן חדש של "טרולי פטנטים", אין אלא מדובר במי שממש את מטרת החוק – אכיפה אזרחית אפקטיבית של איסור הנועד להגן על הציבור.
היום כבר לא יכול להיות ספק – שנת 2010 היא לא שנה טובה לסמן בה את מוצריך בסימון שאינו סימון אמת.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.