פסיקה: אין מניעה ש-AllJobs תסרוק את לוח הדרושים של מעריב

בית המשפט המחוזי קבע כי אין בפעילותו של לוח המודעות המקוונן AllJobs כדי להפר זכות כלשהי של מעריב, וכי אין למעריב עילה מכוח עשיית עושר ולא במשפט כנגד מפעילת אתר AllJobs.

בניגוד לעניין חוגל, עליו דיווחתי בעבר, הצדדים הסכימו כי למעריב אין זכות יוצרים במודעות עצמן. ממילא, נקבע, מדובר בעובדות יבשות שאינן ראויות לכסות בצל ההגנה של זכות היוצרים. ברם, הועלתה הטענה כי אף בהעדר זכות קניין רוחני, יש מקור חוקי אחר ממנו ניתן להצמיח עילה והוא חוק עשיית עושר ולא במשפט. בעניין א.ש.י.ר. (רע"א 5768/94 א.ש.י.ר. יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב(4) 289 (1998)) המפורסם נקבע תקדים לפיו דיני עשיית עושר יכולים להקים סעד גם כאשר אין זכות קניין רוחני. עם זאת, שם דובר בזכות הדורשת רישום, ועקב מחדל מנהלתי לא נבדקה כשירות הזכות וממילא הזכות לא הוענקה. במקרה הנוכחי, עניין לנו עם זכות הנוצרת יש-מאין בד בבד עם לידתה של היצירה. במקרה זה, אם כן, הזכות לא הוענקה, לא בשל מחסום בירוקרטי כלשהו, אלא נוכח האיזון שקבע המחוקק. המחוקק עצמו קבע כי עובדות ונתונים גולמיים, דוגמת אלו המועתקים על ידי AllJobs, אינם מוגנים על ידי זכות יוצרים. נוכח אמירה מפורשת זו, נקבע, אין מקום לסטות מהאיזון, אשר נקבע אך לאחרונה בשנת 2007, על ידי הכרה בזכות תביעה מכוח דיני עשיית עושר.
השופטת מוסיפה וקובעת שאף אם היתה מכירה בזכות עקרונית לסעדים מכוח דיני עשיית עושר, לא היה מקום להעניק אותם במקרה הנוכחי בהעדרו של יסוד נוסף כנדרש לפי הלכת א.ש.י.ר. נקבע, כי בהעדר תחרות ישירה בין מעריב כמפרסם לבין AllJobs, אין בפעילותו של האחרון משום תחרות בלתי הוגנת.
בשולי הדברים, דוחה השופטת טענות חוזיות מכוחו של תקנון. נקבע, כי מדובר בתניות שמניחות מראש את קיומן של זכויות יוצרים ומשאלו אינן קיימות אין להן כל נפקות.
העדר רישום לעומת העדר זכאות
כאמור, נקבע כי אין לסטות דה-פאקטו מהאיזון שקבע המחוקק בעניינים של מהות, להבדיל מעניינים של פרוצדורה. מקריאה של פסק-הדין נדמה כי אף אם בקשת רישום זכות היתה נדחית, עקב טעמים של מהות, כגון העדר חדשנות בפטנט או במדגם, אף אז לא היה נכון להעניק סעד מכוחם של דיני עשיית עושר. דומה שתפיסה מעין זו תמשיך את מגמת הצמצום בהלכת א.ש.י.ר, מגמה עליה הצביעה השופטת בפסק-דינה.
זכות חוזית לעומת זכות קניינית
מקריאה ראשונה של פסק-הדין עולה השאלה האם התייחסותה של כבוד השופטת לתניה החוזית היא אכן התייחסות חוזית או לאו. כך למשל, רישיון השימוש בעיתון מעריב מורה:
"אין להעתיק, לתרגם, לשדר בכל אמצעי, לאחסן במאגר מידע, לפרסם או להפיץ בכל אמצעי, כל חלק מן המודפס בעיתון זה, לרבות כל מוספיו"
אם עניין לנו בתנייה חוזית, כפי שנדמה שהשופטת מתייחסת אליהן, הרי שאין בקיומן או אי-קיומן של זכויות להשפיע על שאלת אכיפות התניה. חוזה יכול לחייב אדם גם לדברים שאינם נובעים מהצדקה אחרת – כל שנדרש הוא הסכמתו החוזית שהחיוב יכול עליו. זכות קניין, מנגד, אינן דורשות הסכמה כדי לחול, אך הן דורשות עמידה בדרישות החוק לקיומן.
למען שלמות התמונה אציין כי רישיון השימוש השני – זה הלקוח מאתר NRG של מעריב מתייחס לזכויות יוצרים ונדמה שהלשון שננקטה בו אכן מתייחסת לשימוש ביצירות המוגנות בזכויות יוצרים.
לטעמי, אפשר היה לפתור את התסבוכת בקביעה כי אין לתקנון תוקף משפטי מחייב מאחר ולא היה קיבול של ההצעה החוזית. פתרון אחר היה יכול להגיע בדמות הטיעון כי מדובר בתניה מקפחת בחוזה אחיד שדינה להתבטל. עוד ניתן היה לקבוע כי בניסיון לייצר זכות שמשנה את האיזון המצוי בדיני זכויות היוצרים מהווה חוזה שנוגד את תקנת הציבור משכך הוא בטל (השוו: ע"א 427/86 בלאס נ' קיבוץ השומר הצעיר "דן", פ"ד מג(3), 323). כל אלו היו פותרים את הנתבעים מלהיות מחויבים בחיוב אובליגטורי-חוזי מכוחו של התקנון.
פסק הדין הזה מוסיף ומחזק את מעמדם של המשתמשים למול בעלי הזכויות. בהמשך לפסיקותיה הקודמת של כבוד השופטת אגמון-גונן, גם בפסק-דין זה נראה כי היא מבכרת את חופש השימוש של המשתמשים על פני הענקת תגמול למי שעמל באיסוף ויצירת התוכן. השופטת ממאנת להעניק זכות מכוחם של דיני עשיית עושר כאשר לא קיימת זכות יוצרים נוכח האיזונים הקבועים בחוק.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.