על פי הדיווח בלנמגזין, ניו זילנד לקראת ביטול פטנטים בתוכנה. כיוון שאינני בקיא בפרטים ואף אינני מתיימר להכיר את הדין הניו זילנדי בנושא, לא אוכל לעמוד בהרחבה על המצב המשפטי שם. עם זאת, נוסח החוק, כפי שהוא מצוטט בלנמגזין לא היה נראה לי יוצא דופן מהמוכר לי.
סעיף 15 להצעת החוק קובע:
15. Other exclusions(1) Human beings, and biological processes for their generation, are not patentable inventions.(2) An invention of a method of treatment of human beings by surgery or therapy is not a patentable invention.(3) An invention of a method of diagnosis practised on human beings is not a patentable invention.(3A) A computer program is not a patentable invention.(4) A plant variety is not a patentable invention.(5) For the purposes of subsection (4), plant variety has the same meaning as that given to the term variety in section 2 of the Plant Variety Rights Act 1987.
כלומר, החוק מחריג תוכניות מחשב וקובע כי הן אינן המצאות כשירות לפטנט. ההחרגה הזו אינה יחידה במינה, והיא מזכירה את ההחרגה באמנה האירופאית. סעיף 52 לאמנה, שכותרתו Patentable inventions קובע:
(2) The following in particular shall not be regarded as inventions within the meaning of paragraph 1:(a) discoveries, scientific theories and mathematical methods;(b) aesthetic creations;(c) schemes, rules and methods for performing mental acts, playing games or doing business, and programs for computers;(d) presentations of information.
בסעיף קטן (3) מבהירה האמנה כי ההחרגות שלעיל תקפות רק כאשר ההמצאה כולה נופלת לאחת הקטגוריות. או בלשון האמנה:
(3) The provisions of paragraph 2 shall exclude patentability of the subject-matter or activities referred to in that provision only to the extent to which a European patent application or European patent relates to such subject-matter or activities as such.
בפועל, בזכות או באשמת סייג זה (תלוי מה נקודת המוצא המוסרית/תועלתנית שלכם לגבי פטנטים בתוכנה) ניתנים באירופה פטנטים על המצאות תוכנה, בלבד שאין מדובר בתוכנה לבדה.
סייג זה המצמצם את תכולת החריג, לטעמי, דומה לסייג אליו נרמז בלינמגזין בדבר מערכות משובצות מחשב. כלומר, כל עוד מדובר בהמצאה שהיא תוכנה בלבד – אין מקום לקבל פטנט. אך כאשר מדובר בהמצאה שרכיב אחד שלה הינו תוכנה – הרי שהחריג אינו חל. כיוון שכך, וכיוון שתוכנה לעולם אינה עושה דבר מבלי שחומרה תקרא אותה ותפעל על פי הוראותיה, ההחרגות הללו אינן יכולות להספיק. המצאת תוכנה, כפי שהגדרתי בעבר, לעולם אינה רק התוכנה, כי אם התהליך שמתבצע על ידי המכונה המפעילה את התוכנה; או המכשיר שפועל על פי הוראות התוכנה.
בהערת אגב – אעיר לפני שיוער לי – ברור לי שבמונח "מערכות משובצות מחשב" יש מטען פרשני לא פשוט. אנשים עשויים לחשוב שמחשב בייתי אינו מערכת משובצת מחשב, אך סורק MRI שמופעל על ידי תוכנה הוא אכן מערכת שכזו. קווי הגבול הללו הם קשים לשרטוט. עם זאת, כאשר המונח החוקי אינו computer אלא computer program הרי שכאשר תוכנית המחשב אינה עומדת לבדה אלא היא משמשת מכונה – computer – לביצוע פעולות, הרי שלטעמי, (ולפי הפסיקה האירופאית) מדובר במערכת משובצת מחשב.
אני סבור כי לעולם תוכנה לבדה לא יכולה לזכות לפטנט שכן לתוכנה אין אפשרות לבצע כל פונקציה ללא מערכת שפועלת על פי הוראותיה. כיוון שכך, חריגים כדוגמת אלו הנמנים לעיל נראים לי ראויים. תוכנה, כשהיא עומדת לבדה, אינה עושה דבר. ככזו, היא אינה מועילה, בלשון חוק הפטנטים הישראלי, ואינה ראויה להגנה מכוח דיני הפטנטים.
ותודה לליאור קפלן על ההפניה למקור.
זיו, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, התמחה תחת שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי. כיום, זיו הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, אשר מתמקד בתחומי הקניין הרוחני ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.
הטיעון שלך, אם נקבל אותו, מעלה שאלה מעניינת: האם תוכנה, "כשהיא עומדת לבדה" כמו שטענת, יכולה להפר פטנט?
נדמה שמהטיעון עולה שלא, ואם זה מחזיק מים, יכולה להיות כאן הגנה מעניינת לכל פרוייקטי התוכנה החופשית באשר הם — שכן, בד"כ, פרוייקטים כאלה מספקים תוכנה "כשהיא עומדת לבדה".
לצורך הדוגמה: מיקרוסופט הגישה תביעה כנגד חברת Tom-Tom ששיוקה מערכת מולטימדיה לרכב, מבוססת לינוקס, ושהשתמשה במערכת קבצים vfat שחלקים ממנה מכוסים בפטנטים של מיקרוסופט. אז מהטענה שלך, אם אני מבין אותה נכון, עולה שחברת רד-האט, שמספקת מערכת הפעלה מבוססת לינוקס שגם היא משתמשת במערכת vfat, לא צריכה לדאוג — לפחות כל עוד היא מספקת תוכנה בלבד.
אגב, במקרה המפורסם של מגזין 2600 הכריע בית משפט אמריקאי שתוכנה יכולה להחשב כ־"טכנולוגיה" לצורך ההגדרה של ה־DMCA (ים של מסמכים על המשפט, http://w2.eff.org/IP/Video/MPAA_DVD_cases — אני לא חושב שמישהו אפילו טען שתוכנה אינה טכנולוגיה); אני תוהה עד כמה זה משפיע על הטיעון שלך.
שי, לקחת את הדיון מתחום ה-Subject matter לתחום ההפרה, ויש כמה דברים נוספים שצריך לקחת בחשבון. אעיר לגביהם מבלי להיכנס לפרטי המקרה הספציפי עליו הצבעת.
בראש ובראשונה, כל פטנט מוגדר על ידי תביעותיו. משכך, בכדי להפר צריך לבצע את הכתוב בתביעות. עם זאת, ישנן גם דוקטרינות שמדברות על הפרה תורמת, כלומר פעולה שסייעה לאחר או שעודדה אחר לבצע הפרה בעצמו. יכול להיות שמי שמספק את התוכנה, שכאשר היא מורכבת על גבי המחשב נוצרת המכונה שנתבעה בפטנט פלוני, יהיה ייחשב כמי שביצע הפרה תורמת של הפטנט.
נחזור שנייה לטיעון שלי, שאגב מקובל גם באירופה מכוח האמנה וגם בארה"ב מכוח הנוהג והאמור ב-MPEP (סעיף 2106.01). אפרוק אותו לגורמים:
* פטנט מגן על המצאה.
* על ההמצאה לבצע פונקציה מסוימת.
* תוכנית מחשב, *לכשעצמה*, אין בכוחה לבצע כל פונקציה.
* כיוון שכך, תוכנית מחשב *לכשעצמה* אינה בגדר המצאה לעניין דיני הפטנטים.
הנקודה המרכזית נעוצה בשאלה למה הכוונה ב"לכשעצמה". והתשובה – כאשר אין עוד מלבדה. כאשר התוכנה אינה קשורה בדבר מוחשי שיעזור לה לבצע את הפונקציה. כזו היא תוכנית מחשב הכתובה על דף נייר, כזו היא תוכנית מחשב הכתובה על לוח.
בארצות הברית, וכפי שדיווחתי בעבר גם באירופה, הפסיקה קובעת כי ניתן לתבוע הוראות למחשב על גבי מדיה פיסית (לדוגמה, תוכנית על דיסק). תביעה מסוג זה מכונה תביעת Beauregard על שם התקדים המשפטי שאפשר את קיומן. תביעות כאלו נתפסות כאפשריות כיוון שהמוצר – הדיסק המגנטי, לדוגמא, הוא בעל משמעות פונקציונאלית – הכנס אותו למחשב והרי שהמחשב יבצע דבר מה.
אגב – כן. אני מבין לגמרי שזה נראה כמו תעלול משפטי טיפשי. אני לא בטוח שאני אוהב את הטריק הזה, או מסכים שזו הפרשנות הראויה לכך שתוכנית מחשב לכשעצמה אינה פטנטבילית. אחרי הכל, מהי תוכנית מחשב ללא המדיה על גביה היא שמורה?