נתונים חדשים שמתפרסמים מצביעים שיכול מאוד להיות שהתשובה היא לא. הבלוג TechCrunch מדווח כי מנתונים פיננסיים שאוניברסיטת טקסס פירסמה עולה כי עד עתה יש לה תשואה שלילית של 73%- ו-10%- בשתי קרנות של Intellectual Ventures, טרול הפטנטים המפורסם.
אומנם, כפי שהבלוג מדווח, מדובר על נתונים שעשויים להשתנות ושתלויים גם בעיתוי הכניסה של האוניברסיטה להשקעות. עם זאת, אם הנתונים הללו לא ישתנו, הדבר עשוי ללמד שבתוחלת – רכישת פטנטים לשם מינוף כלכלי באמצעות תביעות בלבד איננה משתלמת.
(ותודה לתומר אפלדורף על ההפניה)
זיו, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, התמחה תחת שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי. כיום, זיו הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, אשר מתמקד בתחומי הקניין הרוחני ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.
סליחה על הבורות – אבל מה עושה בדיוק טרול פטנטים?
משפט יספיק.
טרול פטנטים הוא מי שמחזיק בפטנט ואינו פועל אקטיבית בשוק. טרול פטנטים מרוויח את לחמו מתמלוגים בגין רישוי הפטנט ומפיצויים בגין הפרת הפטנט ללא רישיון. ראה גם כאן
האם יש טרולי פטנטים גם בארץ? האם היו פסיקות בעניין?
אנונימי, תודה על תגובתך.
אני לא מודע לפעילות של טרולי פטנטים בישראל. נוכח גודל השוק הקטן ובהעדר פסיקה של פיצויים בהיקפים יוצאי דופן, ועל אף עלויות ההתדיינות הזולות בהרבה בישראל מאשר בארצות הברית, נדמה לי שסיכוייו של טרול פטנטים להשיג רווחים נאים בארץ אינם גדולים.
תודה על התשובה אבל העניין הוא שיש כאן כמה וכמה מרכזי פיתוח של חברות גדולות או אם אני מבין נכון אם יתקפו במדינה אחרת ששם יוכלו להפיק רווח גדול יותר
כל מקרה צריך להיבחן לגופו. אבל על דרך הכלל – הפיצויים בישראל צפויים להיות נמוכים יותר מאלו בארצות הברית. גם צו מניעה בארץ הוא בעל משמעות כלכלית קלה יותר מאשר צו זהה הניתן במדינה לה שוק גדול.
או בקצרה – נראה לי שהבנת נכון. הרווח בישראל יהיה קטן יותר.
ראוי גם לאזכר את פס"ד פלאימפורט השני (ע"א 280/73) המדגים את הסיכונים שבניהול תביעת הפרת פטנט (לאחר שנקבע בפס"ד הראשון שהאמצאה המוגנת בפטנט – שמכוחו ניתן צו מניעה – אינה כשירה, הוכרה זכאות המתחרה ש"נחסם" לרווחי בעלת הפטנט – הבטל, או המבוטל למפרע – בתקופה שבה נהנתה מבלעדיות עקב הצו, בעילת עשיית עושר ולא במשפט). ניתן גם למצוא דוגמאות בהליכי התנגדות או ביטול שצלחו כשעל המבקש/ בעל הפטנט הושתו הוצאות גבוהות. יש גם דוגמא פרוזאית יותר מהימים האחרונים (תא (חי') 34912-11-09 הידרו-נע נ' סאן הייטק בע"מ) שם נקבע שאפילו הפטנט תקף (ואף בכך הוטל ספק) הרי שהוא לא הופר בידי הנתבעים (שלטובת כל אחד מהם נפסקו הוצאות בגובה 30000 ש"ח).
שרון, תודה רבה על תגובתך. כתמיד, מעבר להיותה נכונה ועניינית, היא גם מעוררת לדיון נקודה חשובה והיא הסיכון הכרוך בפנייה לתביעת הפרה.