תוקנה פקודת סימני המסחר – בית המשפט המחוזי הוא ערכאת הערעור על החלטות הרשם

החוק נועד לתקן מצב יוצא דופן שבו בית המשפט העליון ישב כערכאת ערעור ראשונה על החלטות רשם הפטנטים. תחת זאת, ובצורה דומה לקבוע בחוק הפטנטים, הפקודה תוקנה כך שערכאת הערעור על החלטות הרשם תהיה בית המשפט המחוזי. מי שאינו מרוצה מהכרעת בית המשפט המחוזי יוכל לבקש רשות לערעור בפני בית המשפט העליון כערכאת ערעור שנייה.
עוד נקבע, כי בתי המשפט המחוזיים בירושלים ובתל אביב-יפו יהיו היחידים המוסמכים לדון בהליכים לפי הפקודה, למעט הליכים פליליים והליכי שנוגעים להפרה. הסמכות הייחודית הזו נועדה לאפשר התמקצעות של בתי המשפט, מחד, וגמישות מסוימת למתדיינים שיוכלו לבחור אם לפנות לערכאה בירושלים או בתל אביב. במובן זה, ההסדר החדש עדיף מבחינת בעלי הדין על ההסדר הקיים בחוק הפטנטים, שם מוסמך רק בית המשפט המחוזי בירושלים, ולמתדיינים אין כל אפשרות בחירה בנדון.
תיקון הפקודה בא בעקבות המלצות ועדת אור שבדקה את מבנה בתי המשפט בישראל עוד בשנת 1997. אחת מהמלצות הועדה היתה להעביר את סמכות הערעור לבית המשפט המחוזי כדי להקל בעומס של בית המשפט העליון בישראל. בית המשפט העליון הישראלי, יש לציין, הוא יוצא דופן בכך שהוא מהווה ערכאת ערעור בזכות (ערכאת ערעור ראשונה) במספר רב של תיקים. יתרה מכך – בתיקים רבים – בג"צים – הוא מהווה ערכאה ראשונה ללא כל סינון קודם בידי הערכאות הנמוכות. המלצת הועדה, אשר התקבלה, מבקשת לייצר ערכאות נוספות בדרכו של בעל דין לבית המשפט העליון. זאת כדי לאפשר את שמיעתם של תיקים חשובים על ידי בית המשפט העליון מחד גיסא, ולחסוך מבית המשפט העליון את החובה לשמוע כל תיק ותיק, גם כאשר בתיק שאין בו משמעות משפטית או ציבורית כלשהי, מאידך גיסא.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.
תגיות: