ארכיון ל אוגוסט, 2010

7

פסיקה: כיצד יש לקבוע מיהו ממציא בפטנט?

"יש לי פטנט!" מצהירים לא אחת ממציאים רבים, וזאת על אף שהמציאו את המצאתם תוך כדי עבודה או שהעבירו את הזכויות בפטנט לאחר. אכן, הקשר האישי הזה שבין הממציא לתעודת התוקף שניתן להמצאתו אינו קשור במשמעות הקניינית של הפטנט. חוק הפטנטים מכיר בתופעה זו ומקים לממציאים זכות לדרוש כי שמם יתנוסס על הפטנט. סעיף 39 לחוק מקים את זכותו המוסרית של הממציא – הזכות ששמו יקשר בהמצאה – אף לאחר שהבעלות בהמצאה ובפטנט שמכוחה עברה ממנו.
עם זאת, השאלה מיהו ממציא אינה שאלה קלה, ואם נדרשה לכך הוכחה ניתן לעיין בהחלטת כבוד סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומוביץ בהתנגדות לרישום שם ממציא בבקשת פטנט 146776 אורן נ' שחל טלרפואה בע"מ (מיום 25.8.2010). כפי שעולה מההחלטה, אף העדר פער משמעותי בגרסה העובדתית באשר לתרומתו של המבקש למוצרי המשיבה ובעלת הפטנט, לא הוביל לתמימות דעים באשר לשאלת היותו ממציא. נטען, כי אין תרומתו עולה כדי המצאת ההמצאה נשוא הפטנט.
ההמצאה מוגדרת על ידי התביעות שבפטנט. משזו נקודת המוצא, הרי שבכדי לקבוע האם המבקש הינו ממציא או לאו, יש תחילה לפרש את התביעות ולעלות על טבעה האמיתי של ההמצאה נשוא הפטנט. לשם כך, ניתן, ראוי ורצוי לבחון את פירוט הפטנט.
נקבע, כי גם אם בפירוט מוזכרים רעיונות פרי עטו של המבקש, אין זה אומר שהוא ממציא הפטנט, אם זכרם של רעיונות אלו לא בא בתביעות. כך כאשר מדובר בדוגמאות למימושים אפשריים. עם זאת, כאשר דוגמה מסוימת מוגדרת כ"מועדפת", יכול גם יכול שרק מעצם הגדרתה זו חלקים ממנו יחשבו לחלק מההמצאה:

"10. באשר להיקף האמצאה, הרי לשון החוק ברורה, ועל פיה זו תקבע על פי התביעות כפי שהן נובעות מן הפירוט. הסמכות זו על הפירוט, גם היא תשובה יש לה בשכל הישר, אם כלל הפירוט דוגמא, הרי שמי שניסה את אותה דוגמא והפעיל עליה את עקרונות האמצאה אינו יכול להחשב ממציא, כי דוגמא אינה חלק מאמצאה. אולם מורכבת יותר שאלתה של הימצאותה של אפשרות מועדפת המופיעה בבקשה. על פי רוב, האפשרות המועדפת בבקשות פטנט היא האמצאה כפי ששקד עליה המבקש. אלא שפעמים רבות מגלמת אמצאה עקרון או עקרונות הרחבים יותר מאלה המיושמים באפשרות המועדפת, ועל כן התביעות אינן מגבילות את היקף ההגנה הנתבע לאפשרות זו בלבד.
11. משמעותם של הדברים היא כי אם בחר צד להציג אפשרות מסוימת בפירוט כמועדפת, ואפשרות זו היא זו הבאה ללמד את בעל המקצוע הממוצע כיצד לחזור ולבצע את האמצאה, אפשרות זו היא חלק בלתי נפרד מן האמצאה. כזכור, בקשת הפטנט נקראת כמסמך אחד ולא כמחקר היסטורי, ועל כן אין חשיבות לשאלה האם המפורט בה הוא האמצאה כפי שהומצאה ובעקבותיה נוסחו התביעות כרחבות יותר, או שהתביעות נוסחו על פי האמצאה ובשלב מאוחר יותר שוכללה זו עוד קמעה באופן המוצג כמועדף – אפשרות מועדפת היא חלק מן האמצאה, היא גם זו שמצויה בפירוט כחלק מן התנאי המוצב לבעל פטנט לפיו יגלה הוא את סוד ביצוע אמצאתו בפירוט – על מנת שיזכה להיקף ההגנה שבתביעות. עם זאת חשוב לזכור, כי על אף שזהו הכלל הפרשני, יש פרטים, חלקים או רכיבי אמצאה שעל אף הימצאותם תחת מטרית האפשרות המועדפת, אין בהם חלק המצאתי, מסיבה זו או אחרת. משכך, חייבת כל אמצאה להיבדק לגופה, ולהתפרש מתוך מסמכי הבקשה והידע הקודם לה." (ההדגשות הוספו. ז.ג.)

לטעמי, קביעה זו מלמדת כי בדין הישראלי יש חסרון בציון כי דוגמה מסוימת היא מועדפת (Preferred embodiment). יתרה מכך, לציון זה יש חסרון משמעותי – צמצום מרחב הפרשנות של התביעות נוכח המימוש הקונקרטי – מבלי שיש כל יתרון בצדו.

בהחלטתו סוקר כבוד סגן הרשם את הפטנט ואת הרכיבים אותם זיהה המבקש כפרי עטו. כך, הוא מראה כי ההמצאה אינה על רכיב נטען אחד ("הוצאת הדם מכרית האצבע המונחת על גבי תא ואקום ואינה מוכנסת לתוכו") וזאת על אף שישנן רמיזות עקיפות להוצאת הדם בצורה שכזו. יתרה מכך, על אף שאחד מרכיבי התביעה מתייחס ליחידה להוצאת דם מהאצבע, נקבע כי אין בכך שהמבקש המציא רכיב אחד אפשרי מיני רבים תחליפיים כדי להפוך אותו לממציא. מילים אחרות – בכדי להיחשב כממציא הפטנט על המבקש להמציא לא רק אופציה אחת לרכיב הנתבע בתביעות, אלא עליו להגות את הרכיב הכללי כולו, או לכל הפחות את הדוגמה המובהקת והבולטת שלו.
עם זאת, נקבע, כי רכיב אחר – "הפסקת זרימת הדם באמצעות הפסקת הואקום, שמתבצע לאחר אינדיקציה של תא פוטו- אלקטרי הסופר את טיפות הדם" – הוא-הוא לב-ליבו של הפטנט. עובדה זו נובעת מהפירוט שהדגיש כי בכך מתגברת ההמצאה על החסרים של הידע הקודם. לאור קביעה זו, ונוכח הקביעה כי המבקש המציא אלמנט זה, נפסק כי הוא ממציא הפטנט. עם זאת, כיוון שחלקים אחרים הקשורים במתקן שידור ובמתקן בדיקה לא היו פרי המצאתו של המבקש, נפסק כי שמו של הממציא הנוכחי ימשיך להתנוסס כממציא במשותף על גבי הפטנט.
בנוסף לרישומו כממציא משותף, נפסקו לטובת המבקש הוצאות ושכר טירחת עורך דין בסך 20,000 ש"ח.
נקודה אחת למחשבה: האם ניתן להיות ממציא כאשר כל תרומתך להמצאה היא בהוספת רכיבים שהיו ידועים קודם לכן?
נדמה מההחלטה כי התשובה לכך היא בשלילה – והדבר כמעט מובן מאיליו. אם ממציא של מנוע רכב חדש נעזר באחר שמציע להוסיף למכונית תיבת הילוכים, ברי כי לאחרון אין כל זכות – אף לא מוסרית – בפטנט התובע מכונית הכוללת, בין היתר, תיבת הילוכים שהיתה ידועה קודם לכן.
עם זאת – וכאן עולה הקושיה – בהמצאות קומבינציה שלל הרכיבים יכול שהיו ידועים מראש. כלומר, הרכיבים A ו-B יכול שהיו חלק מהידע הקודם, אך תרומת ההמצאה לעולם היתה בקיבוצם יחדיו. אם הקיבוץ הוא תוצר של עבודה משותפת של שני אנשים – האחד תרם את A והשני תרם את B – נדמה כי הכלל הזה, שהשכל הישר כה תומך בו, מוביל לתוצאה אבסורדית: המצאה (ואף כשירת פטנט) – יש; אך ממציא – אין.
3

רישום מוקדם של שמות מתחם בעברית – נדרש סימן מסחר רשום

איגוד האינטרנט הישראלי הודיע כי הוא מתחיל ברישום מוקדם של שמות מתחם בעברית עם סיומת il. לפי ההודעה, זכאים להגיש בקשה ישות משפטית ישראלית (חברה, עמותה וכיוצא באלה) או מי שמחזיק סימן מסחר רשום. לפי הכללים שנקבעו, הרישום המוקדם הוא לשם מתחם הזהה לשם הישות או לסימן המסחר.

בשולי הדברים, מסתבר כי איגוד האינטרנט הישראלי מאפשר רישום מוקדם גם של שמות מתחם עם סיומת בעברית, שמות מתחם שהניהול שלהם טרם הוסדר, ועל כך חברת הרישום דומיין דה נט מלינה.

0

פסיקה: אין הפרת זכויות בהפצת מוצרי RICH

בתביעה שהתנהלה בין ויטה פרי גליל לבין Rich והמפיצה החדשה שלה, יצאה הראשונה מובסת.

הרקע לתביעה – הפסקת ההפצה של קצפת RICH ושאת מוצריה של RICH על ידי התובעת והמשך הפצתה על ידי מפיצה חדשה. לשם תביעתה, ניסתה המפיצה להיאחז בזכות קניין רוחני נטענות במארזי הקצפת והעוגות של RICH.
לטענת התובעת, את אריזת הקצפת עיצבה היא, על חשבונה והזכויות בה הועברו אליה. נטען, כי בשנת 2008 שכרה התובעת מעצב בכדי שיעצב את האריזה. לראיה, הביאה התובעת חוזה חתום, אף שאינו נושא תאריך, ובו מעביר היוצר-מעצב את זכויותיו ביצירה לתובעת.
כבוד השופט זפט קבע חד משמעית כי למעצב לא היתה כל זכות שיכל להעביר. נקבע, כי האריזה עוצבה בהתבסס על אריזה קודמת עד כדי העתקה כמעט מושלמת. בלשונו של בית המשפט:
"מהשוואה בין האריזות הישנות לבין אריזת הקצפת נראה כי הרכיבים העיקריים והמהותיים בהם ערימת התותים, הקצפת שמעל התותים, הסימן RICH'S, והמשפט "הקצפת הטעימה שתמיד מצליחה" המופיעים באריזת הקצפת הועתקו מהאריזות הישנות באופן שלכל היותר מדובר בעיבוד נוסף של האריזות הישנות"
כיוון שכך, המעצב לא יצר יצירה מקורית העומדת בדרישות הנמוכות של החוק – מידה מינימלית של יצירתיות או מקוריות. לעניין זה, קבע, אין נפקא מינא אם הזכויות באריזה המקורית – אותה "עיבד מחדש" המעצב – הן בבעלותן של הנתבעות או לאו. זכות היוצרים אינה קמה מקום שבו אין יצירה חדשה ובהעדר טענה כי לתובעת זכות כלשהי בעיצוב הישן, נשמט הבסיס לטענתה כי הנתבעות מפרות את זכותה שלה.
אך התובעת הלינה גם על הפרה של מדגם רשום שבבעלותה. המדגם, אשר מתייחס לקופסא של עוגה, הונפק ונרשם כדין. בתעודת המדגם ניתנה הצהרת חידוש ולפיה החידוש שבמדגם הינו בחלק התחתון של הקופסא. מהצהרה זו ניסתה התובעת לחמוק בטענה כי יש לראות את המדגם כמגן על הקופסא כמכלול שלם. עם זאת, מדגם על תחתית הקופסא היה יכול להיות מופר, עקרונית. אלא מאי – שהתובעת עצמה הודתה כי אין בחלק זה אלא רכיבים שמטרתם מכתיבה את צורתם ומשכך הם אינם ראויים להגנת המדגם.
בסיכומו של יום, התביעה נדחתה על שלל רכיביה. בית המשפט פסק הוצאות בסך 50,000 ש"ח בצירוף מע"מ לטובת כל אחת מהנתבעות.
(ת"א (ת"א) ויטה פרי גליל (החדשה) בע"מ נ' נטו מלינדה סחר בע"מ (מים 25.8.2010))
0

סרביה מצטרפת ל-EPO


סרביה הכריזה כי סיימה את ההכנות לכניסתה לאמנת הפטנטים האירופאית EPC. החל מה-1 באוקטובר סרביה תהפוך למדינה ה-38 החברה בארגון ה-EPO.

בקשות לפטנט אירופאי שיוגשו לאחר ה-1 באוקטובר 2010 יוכלו ליעד גם את סרביה, וזאת בניגוד לבקשות שהוגשו קודם לכן. עם זאת, ה-EPO מאפשר לדחות את תאריך הבקשה לבקשות שיוגשו במהלך ספטמבר כאילו הוגשו ב-1 באוקטובר. משמע, גם אם סרביה חשובה לכם – אפשר להגיש את הבקשה האירופאית במהלך ספטמבר ולדחות את התאריך שלה ל-1 באוקטובר. אין צורך לתזמן את ההגשה ליום זה.
לאחר הצטרפותה של סרביה לאמנה, רשימת החברות באמנה ובארגון תהיה כדלהלן:
AL ( Albania)
AT ( Austria)
BE ( Belgium)
BG ( Bulgaria )
CH ( Switzerland )
CY ( Cyprus )
CZ ( Czech Republic )
DE ( Germany )
DK ( Denmark )
EE ( Estonia )
ES ( Spain )
FI ( Finland )
FR ( France )
GB ( United Kingdom )
GR ( Greece )
HR ( Croatia )
HU ( Hungary )
IE ( Ireland )
IS ( Iceland )
IT ( Italy )
LI ( Liechtenstein )
LT ( Lithuania )
LU ( Luxembourg )
LV( Latvia )
MC ( Monaco )
MK ( Former Yugoslav Republic of Macedonia )
MT ( Malta )
NL ( Netherlands )
NO ( Norway )
PL ( Poland )
PT ( Portugal )
RO ( Romania )
RS ( Serbia )
SE ( Sweden )
SI ( Slovenia )
SK ( Slovakia )
SM ( San Marino )
TR ( Turkey )
התצוגה הגרפית, מתוך אתר ה-EPO.
תגיות:
0

לקסמרק תובעת בגין הפרת פטנט במחסניות הלייזר שלה

חברת לקסמרק הודיעה כי פתחה בשני הליכים כנגד לא פחות מ-24 יצרניות של מחסניות חלופיות למדפסות הלייזר שלה. לטענתה, המחסניות החלופיות מפרות 15 פטנטים שלה.

ההליך הראשון, בפני ה-ITC, צפוי להסתיים קודם להליך השני ולכלול לכל היותר צו מניעה לייבוא המחסניות לתוך ארצות הברית. בהליך השני, בפני בית המשפט הפדרלי המחוזי של המחוז הדרומי של אוהיו, לקסמרק עותרת לקבלת צו מניעה קבוע וכן לפיצויים כספיים.
ההודעה של לקסמרק לא כללה פירוט של שמות הנתבעים.
אין זו הפעם הראשונה שבפני ה-ITC מוגשת תלונה בגין מחסניות חלופיות. בתלונות הקודמות המוכרות לי, היתה זו HP שהתלוננה. תלונותיה אלו עדיין בבירור.
תגיות: ,
2

פסיקה: אין הפרת פטנט במערכת לפריצה דלתות – שלל סוגיות

פסק הדין שנידון בבית המשפט המחוזי בחיפה מעורר מספר סוגיות מעניינות.
במרכזה של תביעה זו מערכת לפריצה "קרה", שהיא מערכת המאפשרת פריצת דלתות שלא באמצעות חומרי נפץ או מקור אש דומה. לתובעת הוענק פטנט ישראלי בגין מערכת זו וכן נרשם לזכותה מדגם.
לאחר הגשת הבקשה לפטנט ובטרם נבחנה הבקשה על ידי רשם הפטנטים, פירסם משרד הביטחון מכרז למערכות פריצה קרה שכאלו. במכרז זה זכתה אחת הנתבעות. לאחר זכייה זו החלה התובעת בשורה של הליכים לנסות ולערער על תוצאות המכרז. התובענה דנן היא הצעד האחרון בעניין זה.
תוקפו של הפטנט
במסגרת טענות ההגנה, נטען כי דינו של הפטנט להתבטל. במסגרת טענה זו, הוצגו מספר פרסומי ידע קודם שמתארים מערכות דומות לזו שנתבעה בפטנט. עם זאת, קיומו של רכיב אחד – טבעת מסתובבת – הוא שהציל את הפטנט מלהתבטל נוכח העדר חדשנות. תפקידה של הטבעת לאפשר גישה למפתח אותו מבקשים לפרוץ מזוויות שונות. בית המשפט קבע כי:
בשל האפשרות הקיימת שרשם הפטנטים, אף אם היה נחשף למוצרים הקיימים ולפטנטים הרשומים בתחום הרלוונטי, היה בכל זאת רושם את הפטנט או חלקו, אך בשל ההמצאה הכרוכה בהתקן הטבעת המסתובבת, סבור אני כי למרות הבעייתיות הרבה ברישומו של הפטנט מלכתחילה, אין זה מן המידה שאורה במסגרת הליך זה על ביטולו של הפטנט, על קרבו וכרעיו.
לטעמי, בעניין זה בית המשפט נקלע לכלל טעות. עיקרון טוהר הפנקס מחייב ניקוי פנקס הפטנטים מהמצאות שלא ראויות להיות מוגנות בפטנט. האינטרס הציבורי מחייב זאת, שכן הפטנט, המהווה מעין חוזה בין הממציא לציבור, מעניק לממציא מונופול בתמורה לגילוי פרטי ההמצאה. ואם מדובר בהמצאה שהיתה כבר ידועה או שבעל מקצוע מיומן יכל להגיע אליה לבדו – הרי שהממציא לא קיים את חלקו, וממילא אין כל הצדקה כי הציבור יהיה מנוע מלנצל את ההמצאה. אם נתקל בית המשפט בפטנט שלא ראוי להירשם כפטנט – טובת הציבור מחייבת את מחיקתו, אף אם הצדדים מחליטים אחרת (ראו סעיף 34 לחוק הפטנטים כדוגמה).
אמנם, כפי שבית המשפט קובע, נטלי ההוכחה לעניין זה רובצים על הטוען טענת הבטלות. אך נדמה לי כי מהכתובים עולה כי הנתבעים עמדו בנטל זה. יתרה מכך, בית המשפט קובע עוד כי אין בהחלטתו למנוע פתיחת הליך נפרד ונוסף בפני רשם הפטנטים. ראשית, אני סבור כי בקביעותיו של בית המשפט יש משום השתק פלוגתא בסוגיה זו, שסוגר את דרכם של הנתבעים מלפתוח בהליך זה. אך חשוב מכך – יעילות הדיון מחייבת הכרעה בסוגיה זו לכשהיא מתעוררת. שליחתם של הצדדים לפתוח בהליך חדש ונפרד הכרוך בהוצאות נפרדות ובשמיעת אותן הראיות שכבר נשמעו בפני בית המשפט נראית בעיניי ככפילות מיותרת.
חובה לדווח על ידע קודם המוכר למבקש פטנט
במסגרת פסק הדין ביקר בית המשפט את העובדה שמספר פריטי ידע קודם לא נחשפו בפני הרשם.

מכל מקום, תהא אשר תהא רמת הפתיחות והגילוי שנהגו התובעים עם עו"ד לנגר בבואם לשכור את שירותיו להגשת הפטנט, ולכשעצמי סבור אני כי הם נמנעו מלגלות לו על קיומם של מוצרים דומים הנמצאים בשוק מזה שנים, ואם היו מגלים לו זאת, בוודאי היה שוטח העובדות בפני הרשם, ברור כי בסופו של יום אינפורמציה מהותית עד מאוד זו, לא נפרשה בפני רשם הפטנטים, בעת שדן באישור הפטנט.

עם זאת, חשוב להדגיש כי בישראל, בניגוד לארצות הברית, אין חובה כללית לגלות את כלל פרטי הידע הקודם הידועים למבקש הפטנט. סעיף 18 לחוק הפטנטים מסמיך את הרשם לדרוש פרטים אלו, ולאחרונה הוא החל לעשות כן (ראו חוזר רשם מ.נ. 83), אך בהעדר דרישה כזו, אין המבקש מחויב לגלות את כלל הפרסומים הידועים לו.
אסייג את דברי. יתכן גם יתכן, כי מכוח חובת תום הלב הכללית במשפט הישראלי יהיה המבקש חייב להגיע לרשם הפטנטים בכפיים נקיות ולגלות פרסומים מהותיים הידועים לו. אך למיטב ידיעתי אין כל פסיקה המתייחסת לחובה מעין זו, ובמצב זה, אם מבקש בית המשפט לעגן אותה, ראוי כי הדבר ייעשה מפורשות. במקרה דנן, בית המשפט לא קבע כי הופרה חובה שכזו, אך מנימת הכתובים נהיר כי הוא חש שלא בנוח עם התנהלותו של התובע.
הפרת פטנט בפרסום מכרז
במסגרת התביעה נתבעה גם מדינת ישראל בגין הפרת פטנט בפרסום המכרז. נטען, כי משרד הביטחון העביר מוצר של התובעים לנתבעים כדי שיעתיקו אותו וכי העביר לנתבעים גם שרטוטים. בית המשפט דוחה טענות אלו מבחינה עובדתית, ומדגיש כי במסגרת המכרז לא צורפו שרטוטים:

בעניין זה ראוי להוסיף כי ,על פי עדותו של רס"ן סימון האפיון [של המכרז. ז.ג.] לא כלל שרטוטים, ואף לא תמונות, אלא היה בלשונו של העד "אפיון ביצועים", וליצרן ניתן חופש פעולה מלא להחליט על בסיס איזו טכנולוגיה הוא ייצר את המוצר שיתחרה במכרז.

עם זאת, אבקש להתייחס דווקא לפן המשפטי של טענה זו. היתכן כי בפרסום שרטוטים יש משום הפרת פטנט לכשעצמה? הפרת פטנט מתרחשת כאשר יש ניצול של ההמצאה נשוא הפטנט או עיקרה. ניצול מוגדר בחוק הפטנטים:

(1) לענין אמצאה שהיא מוצר, כל פעולה שהיא אחת מאלה – ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;

(2) לענין אמצאה שהיא תהליך – שימוש בתהליך, ולגבי מוצר הנובע במישרין מן התהליך – כל פעולה שהיא אחת מאלה: ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה, או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;

ברי, כי בפרסום שרטוטים – אף יהיו אלו שרטוטים מדויקים של מוצר המפר את הפטנט – אין משום ייצור, אין משום שימוש, אין משום הצעה למכירה, אין משום מכירה ובוודאי שאין משום ייבוא. כיוון שכך, אף בפרסומם של שרטוטים לא יכולה להיות הפרה של פטנט. ייתכן ויש עידוד של הפרה על ידי אחר, ויכול שיש כאן הפרה תורמת מסוג אחר, אך הפרה עצמאית ונפרדת – לאו.

יתרה מכך, וזהו העיקר – העיקרון הגלום בדיני הפטנטים,חשיפה וגילוי בתמורה למונופול, מחייב כי נאפשר לכל דכפין להמשיך ולהפיץ את הבשורה. המצאה שזכתה לפטנט זוכה להגנה מפני ניצול בפועל, ולא מפני לימוד תוכנה. נהפוך הוא – המטרה שלשמה מוענק המונופול על ניצול האמצאה היא העשרת הידע והשיח הציבורי בתובנות חדשות והמצאות מועילות שכשזמנן יגיע גם הן יצטרפו לנחלת הכלל. עד זמן זה, תיאורם לבדו הינו האספקט שלהן שנכנס בכנפיה של נחלת הכלל. (ובהערת אגב אוסיף שזו הסיבה לכך שבארצות הברית ישנה קביעה פוזיטיבית כי אף אין זכות יוצרים בפירוט בקשת הפטנט ובשרטוטים שבה)
מדגם או פטנט
לזכות התובע, כאמור, עמד גם מדגם רשום. בית המשפט קבע כי מדובר במדגם שכל רכיביו אינם אלא מוכתבים מהפונקציונאליות הנדרשת מהם. כיוון שכך, נקבע, לא היה מקום לרשום אותו כמדגם. בלשון בית המשפט:

עיון במדגם מעלה כי טענה זו בדין יסודה. אכן המדובר בהתקן מכאני אשר צורתו מוכתבת אך ורק על ידי התפקיד שהוא בא למלא.

בעניין זה ראוי להבהיר שאף כי הפונקציונאליות של חפץ אינה שוללת את כשרות צורתו לרישום כמדגם, הרי בשעה שהצורה מוכתבת כל כולה רק על ידי הפונקציה שהחפץ בא למלא, אין היא ראויה לרישום בתור מדגם. (בעניין זה ראה, בין היתר, ע"א 430/67, שרנוע בע"מ נגד מפעלי סרן מאוחדים בע"מ (בפירוק) נגד תנובה ואח', פ"ד כב' (1), 113, וכן ע"א 513/89 s/ interlogo a, נגד lines bros .s.a ואח' , פ"ד מח (4), 133)

בית המשפט הוסיף וקבע מעבר לנדרש כי המדגם אף לא היה חדש במועד רישומו ואף משום טעם זה – דינו להתבטל.

בסופו של יום, דחה בית המשפט את התביעה על שלל רכיביה ועילותיה ופסק הוצאות משפט בסך 30,000 ש"ח בתוספת מע"מ לנתבעים 1-4 (החברה הנתבעת, בעלי מניותיה ומנהליה) והוצאות בסכום זהה לנתבעת 5 – מדינת ישראל.

(ת"א (חיפה) 34912-11-09 הידרו-נע נ' סאן הייטק בע"מ (22.8.2010))

0

אזהרה לציבור

רשות הפטנטים פרסמה היום אזהרה לציבור. מצאתי לנכון להביא אותה בבלוג זה כלשונה.

כמו כן, לקורא המעוניין אזכיר את הפוסט שלי בדבר עורכי דין ועורכי פטנטים.

אזהרה לציבור
לאחרונה הובא לידיעתנו, כי אנשים שאינם עורכי דין או עורכי פטנטים עוסקים לכאורה, בשכר, בפעילות שנתייחדה לעורכי דין ולעורכי פטנטים, ובכלל זה הכנת מסמכים המוגשים לרשם הפטנטים בישראל ובחו"ל, גם אם אינם חותמים על המסמכים בשם הלקוח.
הנני להביא לידיעת הציבור כי פעילות אותם גורמים בלתי מוסמכים עומדת בניגוד לסעיפים 154 ו-192 לחוק הפטנטים, תשכ"ז–1967, ומשרד המשפטים – רשות הפטנטים, שוקלים נקיטת צעדים משפטיים כנגד אותם גורמים.
כל אדם מהציבור הזקוק לשירותי ייעוץ ורישום בתחום הפטנטים, סימני המסחר והמדגמים מוזהר בזאת שלא לפנות לאותם גורמים הפועלים בצורה בלתי חוקית, שכן הסתייעות באותם גורמים עלולה לגרום להם נזק בלתי הפיך.
רשימת עורכי הפטנטים המורשים לפעול בישראל מפורסמת באתר האינטרנט של רשות הפטנטים בקישור:
0

פסיקה: זניחה מכוונת של בקשה אינה הפיכה

בשנת 2003 נשלחה למר שמואל סדובסקי הודעה לפני קיבול בקשתו שמספרה 110548. עם זאת, הבקשה, אשר עסקה בספוגית ניקוי בעלת שני צדדים המתאפיינים במידת קרצוף שונה, נזנחה כיוון שאגרת הפרסום לא שולמה. שנתיים לאחר מכן, נשלחה על ידי סמנכ"ל חברת סדובסקי בע"מ בקשה ל"חידוש רישום פטנט" בטענה כי שריפה שהתחוללה במפעל המבקש גרמה לקצר בתקשורת עם מייצגו, עורך הדין ועורך הפטנטים מרק פרידמן. הבקשה, שלוותה בתצהיר, התקבלה והבקשה התפרסמה כדין.

חוגלה קימברלי הגישה את התנגדותה וכיוון שכך נפתח הליך על ריב בין המבקש לבין המתנגדת.

במהלך ההתנגדות התגלה מחומר הראיות כי תוכנו של התצהיר, אם הדבר ינוסח בזהירות, לא היה מדיוק. כך למשל, השריפה המדוברת התרחשה רק לאחר שבקשת הפטנט כבר סורבה בפועל. יתרה מכך, לאחר שהמבקש ויתר על חיסיון עו"ד-לקוח ותיקו של המבקש אצל עורך דינו נבדק, התברר כי אותו סמנכ"ל הורה לעורך הדין שלא לשלם את דמי הפרסום. כלומר, בקשת הפטנט נזנחה לא משום מחדל, אלא מחמת מעשה ממש. במצב דברים זה, לא היה מקום להשתמש בסמכותו של הרשם להחיות את הבקשה על ידי הארכת המועד לתשלום האגרה המדוברת.
מעבר לנדרש, בחן רשם הפטנטים את הבקשה למול אחד מפריטי הידע הקודם – פטנט אמריקאי US 4,254,530 – וקבע כי הוא שולל את חדשנות האמצאה נשוא הפטנט.
לבסוף ובשולי הדברים, פסק כבוד הרשם הוצאות לטובת המתנגדת בסך 25,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
0

פסיקה: תגלית חדשה לגבי מוצר ידוע – אינה מצדיקה מתן פטנט

עמדתי בבלוג זה לא אחת על כך שתביעות הפטנט מגדירות את המונופול המוענק לבעל הפטנט. כיוון שכך, על כל תביעה בפטנט (claim בלעז) להיות חדשה ובעלת התקדמות המצאתית לכשעצמה.

מילים אחרות – תביעה למוצר צריכה להגדיר אלמנטים מבניים (מלשון מבנה, structure) שלא נמצאו יחדיו במוצר בעבר ושצירופם יחדיו לא היו מובנים מאליהם לבעל מקצוע ממוצע בתחום; ואילו תביעה לתהליך צריכה להגדיר צעדים שלא נמצאו יחדיו בשיטה ושאף איגודם אינו מובן מאליו ויש בו משום התקדמות המצאתית.
בעניין התנגדות לבקשת פטנט מס' 140901 כהן נ' התעשיה הצבאית לישראל בע"מ (12.8.2010) הומחשה דרישה זו. בקשת הפטנט שנדונה שם עסקה בשריון מורכב משלוש שכבות ושנועד לפזר אנרגיה קינטית מקליעים. כבוד סגן הרשם קבע כי צירופם של האלמנטים המבניים המרכיבים השיריון, כפי שנתבעו, היה ברור מאליו, וזאת על סמך עדויות מומחים. עם זאת, כבוד סגן הרשם הודה בחוסר יכולתו להכריע באשר לשאלה אם בעל מקצוע מיומן היה יודע לצרף את אחד האלמנטים המבניים לשם השגת המטרה בה הבחין הממציא:
"השאלה היחידה לגביה לא הצלחתי להכריע, היא האם עטיפת שכבות שריון בטקסטיל, ובפרט בקבלר, שימשה בתחום האמצאה כאמצעי לצורך מניעת היפרדותן של השכבות לאחר פגיעה של קליע בשריון. דהיינו לא לצורך אחסנתם, ולא לצורך שמירתם אלא דווקא, כפי שטוענן המבקש בבקשתו ובסיכומיו לצורך עמידת השריון בפגיעות חוזרות של קליעים, לאחר הפגיעה הראשונה."
סוגיה זו לא הוכרעה, ואף על פי כך נקבע כי אין באמצאה התקדמות המצאתית. תגלית בדבר יתרון נוסף – הגם יתרון שלא היה ידוע קודם לכן – אינו מצדיק מתן מונופול על מוצר שהיה קיים בעבר. ובלשון סגן הרשם:
"השכל הישר מחייב גם הוא קבלתה של טענה זו. בקובעי כי שריון העשוי שלוש שכבות בעלות קושי יורד ועטוף בטקסטיל מוספג, היה בתחום השגתו של בעל המקצוע הממוצע, שוב אין חשיבות לשאלה האם ידע או התכוון אותו בעל מקצוע למנוע גם הפרדות השכבות לאחר פגיעה או שיתרון זה נעלם מעיניו. לא למותר להדגיש בעניין זה כי אין לנו עניין במוצר שהוא חדש או שונה או בשימוש שהוא חדש או שונה. מדובר באותו המוצר המשמש לאותה מטרה, אלא שהמבקש טוען כי הוא מצא יתרון נוסף שלא היה ידוע אודותיו קודם לכן. "
תפיסה זו מתיישבת היטב עם כך שפטנט אינו ניתן בגין תגלית, חוק טבע או רעיון אבסטרקטי. עצם גילוי אמת כלשהי – חשובה ככל שתהיה – אין בכך כדי להצדיק מתן בלעדיות על מה שהיה כבר חלק מנחלת הכלל.
בכדי להתגבר על קושי זה, היה על הממציא להגביל את תביעתו כך שהתגלית שגילה במוצר הלא-פטנטבלי תגדיר מוצר חדש. כך למשל, כפי שהובהר בהחלטה – יכול שאופן עטיפת השיריון שונה מבחינה טכנית ממה שהיה ידוע ומובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע.
בעניינו של הממציא הזה ושל אמצאה זו, הוחלט כי אין מקום להעניק פטנט. גם כיוון שהוא לא תיקן את התביעות במהלך ההתנגדות ולאורה והמשיך וביקש לנכס לעצמו מונופול על תביעות חמדניות, אך גם כיוון כי מבחינה עובדתית לא הוכחו כל העובדות הדרושות לעניין.
עם זאת, ישנם מקרים בהם ניתן לקבל הגנה פטנטית גם בגין אמצאה שמנצלת מוצר שהיה ידוע גם בעבר. הדוגמה המובהקת לכך נמצאת בעולם התרופות – שם ניתן לקבל הגנה פטנטית על חומר פעיל ידוע שהתגלתה בו תכונה חדשה המטפלת במחלה חדשה. כך, אם תרופה פלונית הידועה כמשכחת כאבים מתגלה כטיפול יעיל ואפקטיבי לנשירת שיער, ניתן יהיה לקבל הגנה מסוימת על התגלית הזו. לשם קבלת מונופול על שימוש חדש שכזה, על התביעה להיות מנוסחת בצורה כזו שתגדיר גם את השימוש החדש כחלק מהלימיטציות שבה.
ההכרה בתביעות לשימוש חדש דורשת איזון בין אינטרסים נוגדים: מחד, עידוד מחקר ושיתוף מידע; ומאידך, מניעת פגעה בנחלת הכלל. בישראל, איזון זה בא לידי ביטוי בהכרה בתביעות מסוימות לשימוש חדש, אך לא בכולן (ראו חוזר רשם מ.נ. 30).
0

מדגם חדש לאפל: Slide to Unlock


מדגם ארה"ב שמספרו D621,849 ניתן לאפל ביום 17.8.2010, והוא מתייחס לממשק המשתמש המוכר "slide to unlock". על אף שמו, Design Patent, המדגם האמריקאי אינו מגן על הפונקציונליות של הממשק אלא רק על צורתו האסתטית. בפוסט הזה ניתן לראות כיצד שם הזכות בילבל את הכותב והטעה אותו לחשוב שההגנה היא על השימוש הכללי בממשק נעילה שכזה.

זכות המדגם בישראל מוסדרת בפקודת הפטנטים והמדגמים (אשר הסדירה את ענייני הפטנטים בטרם כניסתו לתוקף של חוק הפטנטים). המונח מדגם מוגדר שם בצורה ברורה וממצה:

"מדגם" אין פירושו אלא קווי דמות, צורה, דוגמה או קישוט שמייחדים לכל חפץ ע"י תהליך או אמצעי תעשייתי, אם בעבודת יד או במכונה או בפעולה כימית, בצורה נפרדת או מחוברת, הבולטים לעין-רואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית עין, אבל אין המונח כולל כל שיטה או עיקר של בנין או כל דבר שאינו בעיקרו אלא התקן מיכני;

זכות המדגם הינה זכות רחבה לשימוש בלעדי במדגם. זאת, בניגוד לזכות היוצרים המעניקה שימוש בלעדי ביצירה מוגנת מסוימת או בנגזרותיה. כלומר, בניגוד לזכות היוצרים, המדגם מעניק זכות בלעדית גם לשימוש בלתי תלוי. כך, העובדה שמי שמשתמש במדגם לא הכיר ולא ראה מימיו את המדגם עצמו – ולכן לא העתיק – אינה מעלה ואינה מורידה לעניין הפרתו של מדגם. זכות המדגם חייבת ברישום אצל רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ובקשה לרישום שכזו נבחנת לא רק לקיומה של מקוריות אלא גם להיות המדגם חדש.

0

מדוע יש לפעול במהירות ובליווי משפטי כבר בגילוי ראשוני של הפרת זכות היוצרים?

כאשר ישנה הפרה של זכות, על הצד הנפגע לשקול צעדיו בקפידה ולפעול במהירות. לקח זה למד על בשרו מאיר סדן, שהחלטה בעניין בקשתו לצו מניעה נגד HP ניתנה ביום 2.8.2010.

בעניין ת"א (י-ם) 16071-06-10 סדן נ' היולט פאקרד (ישראל) בע"מ (2.8.2010) קבע בית המשפט כי אף שהוכחה הפרה לכאורה של זכותו של סדן, הוא אינו זכאי לסעד זמני בדמות צו מניעה זמני. על פי הנטען בתביעתו של סדן, HP הפרה ומפרה את זכותו בגופן (font) שעיצב בפרסומותיה. במסגרת תביעתו הוא עתר לצו מניעה זמני שיאסור על HP להמשיך ולהשתמש בגופן עד בירור תביעתו.
בית המשפט בחן את הבקשה וקבע כי התובע הוכיח במידה הנדרשת להליך הזמני את הפרת זכותו. עם זאת, בית המשפט סירב להעניק את הסעד הזמני. הנימוק לכך מורכב משני ראשים.
הראשון, מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיבה, באשר הנזק שייגרם לה בגין הפסקתו של קמפיין הפרסום שלה הוא גדול בהרבה מזה שייגרם למבקש אם מסע הפרסום יימשך. למסקנה זו מגיע בית המשפט נוכח עלותו של מסע הפרסום, אבל גם לאור דרישתו המקורית של המבקש מהמשיבה – שישולם לו סכום של 400 ש"ח בצירוף מע"מ בגין השימוש שנעשה בגופן. כלומר, בפנייתו הראשונית הודה המבקש, הלכה למעשה, כי אין כל מניעה שהמשיבה תעשה שימוש ביצירתו וכי כסף לבדו יפצה אותו בגין הפגיעה בזכותו הקניינית.
אבל בכך לא די – הראש השני המצדיק אליבא דבית משפט את דחיית הבקשה הוא השיהוי בפעולתו של המבקש:
"ארבע שנים עברו, כאמור, מאז החל מסע הפרסום. גם אם טענת המבקש נכונה, והוא לא ידע על כך עד לסתיו דאשתקד, חלפו עוד חודשים ארוכים מעת שנודע לו על הפגיעה לכאורה ועד שהגיש את תביעתו-זו."
הסעד הזמני נועד לעצור את המשך הפגיעה בבעל הזכות. ברם, אם בעל הזכות ידע על הפגיעה והשתהה בפעולתו יש בכך כדי להראות כי עצירת הפגיעה אינה בראש מעייניו. כיוון שכך, אין הצדקה ליתן צו מניעה בטרם קביעה שיפוטית בדבר זכותו של המבקש.
1

פסיקה: העתקה שאינה הפרה של זכות יוצרים – עדיין יכול שתקנה זכאות להשבה מכוח דיני עשיית עושר

עורך דין פלוני נוטל לעצמו חרות לעשות שימוש בכתב בי-דין שכתב עורך דין אלמוני. האם עומדת לאלמוני עילת תביעה? שאלה זו הובאה לבית המשפט המחוזי בעניין ע"א 40319-02-10 סגל נ' גולדהמר (10.8.2010). שם, הערכאה הראשונה ראתה ב"העתקה כמעט 'מושלמת'" מהווה הפרה של זכות היוצרים בכתב בי-הדין ופסקה פיצויים בסך 50,000 ש"ח.

בית המשפט המחוזי שדן בערעור שהוגש על פסק דין זה בחר דווקא ללכת בדרך אחרת. אף שבית המשפט המחוזי רמז בדבריו כי יש זכות יוצרים בכתבי בי-הדין המועתקים, הוא קבע שגם לולא היה זה המצב היתה קמה זכות מכוח עשיית עושר ולא במשפט. כידוע, בפרשת א.ש.י.ר (רע"א 5768/94 א.ש.י.ר. יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב(4) 289 (1998)) נקבע כי גם כאשר אין בקניין הרוחני לבדו להקים זכות להשבה, יכול שדיני עשיית עושר יבואו לעזרתו של הנגזל. בית המשפט בחן את נסיבותיה הקונקרטיות של ההעתקה שבוצעה וקבע כי קיים בה את אותו "יסוד נוסף" נדרש. יסוד זה נמצא בכך שמדובר היה בכתב בי-דין ייחודי – עתירה מנהלית נגד שר הפנים , בכך שהעתירה הועתקה במלואה ובכך שהתנהגותו של הגוזל מהווה הפרה של הוראות חוק לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה.
בעניין זה ראוי לציין כי בעוד שבעניין AllJobs ובעניין שבא מפעלי מתכת בתי המשפט נזהרו שלא לשנות את האיזון שנקבע בדיני הקניין הרוחני, בית משפט דכאן אינו מהסס לקבוע כי גם בהעדר זכות קניינית, יש מקום להעניק סעד לניזוק. במקרה זה, להבדיל מהמקרים האחרים, זכויות המשתמשים להשתמש באספקטים לא מוגנים ביצירה לא הוגבלו בעקבות ההחלטה, שכן ממילא קיים איסור אחר – מכוח כללי האתיקה וחוק לשכת עורכי הדין – האוסר על השימוש שנעשה ביצירה. כיוון שכך, להשקפתי, אין בפסיקה זו משום שינוי אמיתי של האיזון בין זכויות המשתמשים לבין זכויות בעלי הקניין.
0

אורקל תובעת: אנדרויד של גוגל מפר פטנטים וזכות יוצרים

ענקית מסדי הנתונים, אורקל, הגישה בסוף השבוע הזה תביעה נגד גוגל. לפי כתב התביעה (אותו ניתן להוריד מפה), אורקל טוענת שגוגל מפרה שבעה פטנטים שהיא מחזיקה. הפטנטים המדוברים היו במקור בבעלותה של חברת סאן והם נוגעים לטכנולוגיה הרלוונטית ל-Java. אורקל טוענת כי גוגל מפרה את הפטנטים הללו במערכת ההפעלה שלה לטלפונים ניידים – אנדרויד. כידוע, מדובר במערכת הפעלה המופצת תחת רישיון קוד פתוח, ואשר הפכה פופולארית בשנים האחרונות בקרב משתמשים ויצרנים רבים.

לפי כתב התביעה, מערכת ההפעלה אנדרויד כוללת תוכניות Java המורצות על גבי Dalvik, מכונה וריטואלית (VM), שמאפשרת קימפול בזמן ריצה (Just-in-time compilation). תכונות אלו מפרות את הפטנטים של אורקל, נטען.

התביעה אינה עוסקת בפטנטים לבד, כי אם גם בהפרה של זכויות יוצרים. לפי הנטען, משתמשים של אנדרויד (ובכלל אלו גם יצרני מכשירים) חייבים להשיג חלקים מפלטפורמת Java לשם ייצור ושימוש בשירותים של אנדרויד. בכך, נטען, גוגל מעודדת שימוש לא מורשה ביצירה מוגנת שלה, ומשום כך מעודדת הפרת זכות יוצרים.
התביעה הוגשה במחוז הצפוני של קליפורניה, מחוז פופולארי למדי להגשת תביעות מסוג זה (מקום #4 בשנת 2009).
0

ישראל שוקלת להצטרף לתוכנית Patent Prosecution Highway

רשות הפטנטים הודיעה כי היא שוקלת אפשרות להצטרף לתוכנית Patent Prosecution Highway. תוכנית PPH הינה תוכנית להאצת תהליך רישום פטנטים במשרדים שונים בעולם. לפי התוכנית, כאשר בקשה לפטנט מתקבלת באחד המשרדים השונים ברחבי העולם המשתתפים בתוכנית (נכון להיום: ארה"ב, יפן, דרום קוריאה, אירופה, אנגליה, גרמניה, קנדה, אוסטרליה, דנמרק, פינלנד וסינגפור) בקשות מקבילות לה עוברות למסלול בחינה מהיר בשאר המשרדים. כל בקשה מקבילה מקודמת לתחילת תור הבחינה והבחינה מקוימת לאור צליחת תהליך הבחינה במשרד הראשון.

רשות הפטנטים מבקשת את עזרת הציבור בגיבוש עמדתה באשר לשאלה אם תוכנית זו כדאית או לאו. הציבור מתבקש להעביר לרשות ניירות עמדה עד ליום 6.9.2010.
נראה כי החשש העיקר הוא הגברת העומס על בוחני הפטנטים. כך לדוגמה, בעוד שבאפריל השנה הודיעה הרשות הישראלית כי באותו החודש נבחנו בקשות בנות 4 שנים בתחום המחשבים, הרי שבארה"ב בשנת 2009 בקשות מאותו תחום טכנולוגי המתינו בממוצע כ-30 חודשים לבחינה, וכ-40 חודשים עד סיום הבחינה (ראו כאן סטטיסטיקה ארה"ב). כלומר, התור בישראל ארוך יותר מזה שבארה"ב, ולכאורה הפעלת התוכנית תחייב קידומן של בקשות ישראליות רבות, אשר הבקשות המקבילות להן בארה"ב כבר נבחנו.
סוגיות נוספות שעשויות לעורר בעיה הן כלל ה"כל הקודם זוכה" (סעיף 9 לחוק הפטנטים) ודחיית הבחינה נוכח קיומה של בקשה אחרת שטרם פורסמה (סעיף 19 לחוק). שינוי סדר התור עשוי לעורר בעיות בבחינה. כך למשל, אם הבקשות נבחנות לפי סדר הגעתן, ברי כי הבקשה הראשונה התובעת אמצאה פלונית תגבר על בקשה שנייה לאותה האמצאה. כאשר הסדר אינו נשמר, יהיה על הבוחנים לוודא כי אין בקשה אחרת הקודמת בזמן לזו שמקודמת.
אינני מתיימר לדעת כיצד יש לפתור בעיות אלו. הייתי יכול לחשוב שאפשר לערוך חיפוש בבקשות המצויות בתור לפני הבקשה שאותה יש לקדם ולבדוק אם בהן יש לפגום בחדשנות האמצאה ובהתקדמות ההמצאתית שבה. עם זאת, מעולם לא שימשתי בוחן פטנטים. אני אומנם ער לקשיים הקיימים בביצוע מלאכה זו, אך וודאי אינני מודע לכולם. כיוון שכך, יהיה זה יומרני מצדי להציע פתרון כאשר את הבעיות כולן אינני מכיר.
על אף האמור, אני סבור כי התועלת שבתוכנית עולה על הקשיים שבמימושה.
אנמק בקצרה:
סעיף 17(ג) וכן הוראות חוזר רשם מ.נ. 70 מאפשר קיבול בקשה על סמך קיבול בקשה מקבילה מחוץ לישראל. כיוון שכך, מרגע הקיבול של הבקשה שמחוץ לישראל, הדרך לקיבול בישראל סלולה והיא אכן מהווה פעולה פשוטה יותר. אומנם, ניתן שיהיו הבדלים בדינים שבגינם הבחינה לא תצלח בישראל (כך למשל במקרה של שיטות לעשיית עסקים), אך עיקר הבדיקה העובדתית הקשה – מציאת פריטי הידע הקודם הקרובים ביותר לאמצאה – כבר בוצעה. כיוון שכך, סיום עניינו של מבקש הפטנט בישראל יכול להיעשות בצורה מהירה יחסית. כך, יצא האחרון נשכר שכן הוא זוכה בבלעדיות על האמצאה גם בישראל במהרה, ואילו העיכוב שנגרם לשאר המבקשים, הממתינים כעת בתור לאחר בקשה אחת נוספת, הינו קל יחסית.
בסופו של יום, רשות הפטנטים הישראלית אמונה על רוות ציבור המבקשים. עומס מיותר עליה, גורר עיכוב בקיבול בקשות ופגיעה בציבור. כל עוד הרשם יאשר כי קיבול על ידי כלל משרדי הפטנטים הקשורים עמו בתוכנית ה-PPH יכולים להוות בסיס להפעלת סעיף 17(ג), דומה בעיניי כי ציבור המבקשים הישראלי ירוויח מהצטרפות ישראל לתוכנית.
0

פסיקה: קיומו של מדגם מחריג את תחולת הלכת א.ש.י.ר

בעניין ת"א (מרכז) 10648-09-09 שבא מפעלי מתכת בע"מ נ' לאוניד שפרן (29.7.2010) נדחתה תביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט אשר נסמכה על הטענה כי הנתבעים מכרו חיקו של מהדקים ליציקות בטון שהתובעת יצרה. בית המשפט דחה את התביעה נוכח קביעות עובדתיות לפיהן התובעת לא הוכיחה כי היא שיצרה את המהדקים וכי הנתבעים מכרו חיקויים של המהדקים הרלוונטיים.
עם זאת, בית המשפט הוסיף אוביטר בו הוא התייחס לשימוש שניסתה התובעת לעשות בדיני עשיית העושר. במקרה זה נטען כי לזכות התובעת קיים מדגם רשום. עם זאת, התובעת ביכרה לבסס את המקור לחיוב (להבדיל מגובה החיוב עצמו) על בסיס עשיית עושר על ידי הנתבעים ולא על בסיס הפרת המדגם הרשום. יודגש, כי בניגוד גמור לעניין א.ש.י.ר (רע"א 5768/94 א.ש.י.ר. יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב(4) 289 (1998)), שם דובר במדגמים אשר לא נרשמו ולא זכו להגנה, כאן דובר במדגמם שנרשם כדין. במצב דברים זה, קבע בית המשפט, אין הצדקה לפנות לדיני עשיית העושר, המהווים, לצורך עניין זה, דינים שיוריים.

"עסקינן במקרה שבו התובעת עצמה לא רק טוענת שהמהדק הישר שהיא משווקת ניתן להגנה בדרך של רישום קניין רוחני (מדגם), אלא אף טוענת לקיומו ולתוקפו של מדגם כזה שרשמה בפועל. למרות זאת בחרה התובעת – מבלי שטרחה לנמק צעד זה – לזנוח את עילת התביעה של הפרת המדגם. נתון זה מעורר את השאלה האם ראוי בכלל להגן על מוצר שנרשם בפועל כמדגם גם באמצעות דיני עשיית עושר ולא במשפט. למצער ניתן לומר שתשובה חיובית לשאלה זו אינה מובנת מאליה (לדיון בסוגיה בהקשר הרחב שלה ראו: ע' גרוסקופף, הגנה על כללי תחרות באמצעות דיני עשיית עושר ולא במשפט, אופקים חדשים במשפט, תשס"ב, עמ' 303-330). הלכת א.ש.י.ר נתפסת כמקור להגנה באמצעות דיני עשיית עושר ולא במשפט על רעיונות שלא זכו להגנת קניין רוחני משום שאינם יכולים לקבל הגנה כזו, או משום שכעניין שבעובדה לא פעל במי שהיה זכאי להגנת הקניין הרוחני באופן הנדרש על מנת לקבלה מסיבה כלשהי, מוצדקת יותר או מוצדקת פחות. לפחות חלק מהשופטים שישבו בדין בפרשת א.ש.י.ר אף ייחסו משקל לשאלה מדוע לא קיבל המוצר נשוא התביעה הגנה בדיני הקניין הרוחני, והיו שסברו כי רק בהתקיים הצדקה למחדל ההגנה הקניינית ראוי לשקול הענקת הגנה מתחום דיני עשיית העושר. כל זאת כאשר עסקינן במוצר שלא קיבל הגנה מתחום הקניין הרוחני. ספק גדול אם יש הצדקה להחיל הגנה המבוססת על דיני עשיית עושר על מוצר שזכה, לפחות לכאורה ולטענת מי שתובע להגן על הייחודיות שלו במוצר הזה, להגנת דיני הקניין הרוחני (בענייננו – על ידי רישום מדגם)."

בדומה לפסק הדין בעניין AllJobs שם בית המשפט סירב להכיר בעילה מכוח דיני עשיית עושר מחשש לשינוי האיזון המהותי של דיני זכויות היוצרים, בית המשפט דכאן מיאן אף הוא להתבסס על דינים אלו כאשר דיני המדגמים היו יכולים לבסס את עילת התביעה. פסק דין זה מצטרף לשורה של פסקי דין אשר גודרים את תחולתה של הלכת א.ש.י.ר. לפי המגמה הקיימת היום, נדמה כי לא בנקל ניתן יהיה לזכות בתביעה שעילתה עשיית עושר והיא אינה מובאת מכוחה של זכות קניין רוחני שרירה וקיימת.

תגיות:
0

מעכשיו: פריצת מכשירים סלולאריים – חוקית

חוק ה-Digital Millenium Copyright Act האמריקאי, או בקיצור ה-DMCA, קובע, בין היתר, כי ניסיון לעקוף מנגנוני ניהול זכויות קניין (נ"זק, ובלעז Digital Rights Management – DRM) הינו אסור וכי בפעולה מסוג זה יש הן עבירה פלילית והן עוולה אזרחית. המשמעות של חקיקה זו היא שההסדרה הפרטית של אפשרות הגישה והשימוש ביצירה נשוא זכות יוצרים עומדת מעל לכל. ברצונו של בעל הזכויות הוא יכול לייצר איזון שונה מזה הקבוע בדיני זכויות היוצרים, ולהפרת האיזון החדש עשויות להיות משמעותיות פליליות ואזרחיות. כך למשל, ייתכן ומנגנון הנז"ק מונע שימוש מותר ביצירה שאינו מהווה הפרה של זכות יוצרים, כגון העתקת חלקים ממנה לצורך ביקורת או לשם דיווח עיתונאי.

בכדי לצמצם את אפשרותו של בעל הזכויות לזכות בהגנה רחבה יתר על המידה, החוק מתיר למי שעומד בראש ספריית הקונגרס לקבוע פעולות עקיפה של מנגנוני נז"ק אשר מוחרגות מתכולת החוק. למעשה, החוק מחייב את ראש הספרייה לשוב ולבחון את הסוגיה כל שלוש שנים, מתוך הכרה בכך שעם התקדמות הטכנולוגיה ישובו ויצוצו פעולות נוספות האסורות על פי החוק ועם זאת ראוי כי יהיו מותרות. ואכן כך נעשה בשלהי חודש יולי השנה.
ראש הספרייה קבע שתי קטגוריות חדשות המאפשרות עקיפת מנגנוני הגנה בטלפונים סלולאריים. לפי הקביעה, פריצה לשם חיבור הטלפון עם רשת אחרת אינה מהווה הפרה של חוק ה-DMCA. הדבר נכון גם באשר לפריצה לשם הרצת תוכניות על גבי המכשיר. למעשה, בקביעה זו מתאפשר בצורה חוקית לפרוץ למכשירים סלולאריים, ובראשם iPhone, בכדי להריץ על גביהם תוכנות אשר לא אושרו להרצה. כידוע, אפל נודעת לשמצה בכך שהיא מסננת אפליקציות רבות לפי שיקוליה שלה (ראו למשל כאן, וכאן, וכאן).
הקטגוריות החדשות הללו אכן חשובות ומשמעותיות, אבל הן צרות למדי. כך למשל, מדובר אך ורק על מכשירי טלפון, והחריג אינו חל, ככל הנראה, על מכשירים אחרים דוגמת ה-iPad. בעיה נוספת היא העובדה שמדובר בפטור הניתן למשתמשי הקצה – למי שפורץ בפועל, ולא למי שמפיץ תוכנות המאפשרות את הפריצה.
0

הפטנט של i4i שרד הליך בחינה מחדש

במזל טוב, פטנט ארה"ב 5,787,449 של i4i קיבל אישור מחודש של משרד הפטנטים האמריקאי. הפטנט, שהיה במרכזה של התביעה בין i4i לבין מיקרוסופט, תביעה בה i4i זכתה לפיצויים בסך 290 מיליון דולר בגין הפרת הפטנט בתוכנת עיבוד התמלילים Word של מיקרוסופט, עבר תהליך של בחינה מחדש (reexamination). לאחרונה אישר משרד הפטנטים את זכאותה של i4i להחזיק בפטנט נוכח היות האמצאה הגלומה בפטנט חדשה ובעלת התקדמות המצאתית כנדרש.

הליך הבחינה מחדש, שמספרו 90/010,347 נפתח בשנת 2008, במקביל לקיומו של ההליך בבית המשפט, והסתיים זה עתה בהחלטה כי הפטנט שריר וקיים.
2

פטנט חדש לגוגל – מעקב אחרי סמן העכבר


פטנט חדש שניתן לגוגל ביולי השנה חושף – גוגל רוצה לעקוב אחרי סמן העכבר שלנו. לפי הפטנט, בזמן הצגת תוצאות החיפוש, גוגל מעוניינת לדעת היכן מצביע העכבר שלנו, אף אם לא לחצנו על אף תוצאה. מידע זה, לפי הפטנט, יכול לשמש בתור פידבק למנוע החיפוש לגבי רלוונטיות התוצאות השונות.

הפטנט החדש, פטנט ארה"ב מספר 7,756,887 שכותרתו "System and method for modulating search relevancy using pointer activity monitoring" מתאר בתקציר כדלהלן:

A method and system of modulating search result relevancy use various types of user browsing activities. In particular, a client assistant residing in a client computer monitors movements of a user controlled pointer in a web browser, e.g., when the pointer moves into a predefined region and when it moves out of the predefined region. A server then determines a relevancy value between an informational item associated with the predefined region and a search query according to the pointer hover period. When preparing a new search result responsive to a search query, the server re-orders identified informational items in accordance with their respective relevancy values such that more relevant items appear before less relevant ones. The server also uses the relevancy values to determine and/or adjust the content of an one-box result associated with a search query.

מבט לתביעות הפטנט מגלה כי, בניגוד לדוגמאות אחרות שהראיתי כאן בעבר, המונופול שניתן לגוגל הינו רחב למדי. כך למשל, תביעה מספר 1 מכסה הצגה של תוצאות חיפוש, זיהוי זמן "ריחוף" (hover) מעל אחת התוצאות המוצגות ושליחת מידע לגבי זמן הריחוף לשרת. בצד השרת, התביעה דורשת כי יעודכן מדד הרלוונטיות של תוצאת החיפוש בעקבות זמן הריחוף. מדד הרלוונטיות האמור משמש לשם הצגת תוצאות לחיפוש נוסף בעתיד.

1. A method of providing search results, comprising: at a client: presenting, in response to a search query, a plurality of search results received from a remotely located search engine, each search result occupying a respective region on a display; determining a hover period comprising a length of time that a user hovers a user-controlled pointer over the display region occupied by a respective search result of the plurality of search results without user selection of the respective search result; and transmitting, to a server, information about the length of the hover period and the respective search result over which the user-controlled pointer was hovering; at a server: updating a relevancy value of the respective search result at least partially in accordance with the received user hover periods; and in response to a second search query after the update of the relevancy value, identifying a set of search results for the second search query in accordance with their relevancy values, the set of search results including the respective search result whose relevancy value has been updated.
לא ברור אם גוגל אכן משתמשת בהמצאה זו בפועל. אם אכן כן, עליה להפעיל תוכנית בצד הלקוח שבאמצעותה היא תוכל לעקוב אחרי זמן הריחוף. למיטב ידיעתי, אין תוכנית כזו, ויש לי גם הרגשה שאם היתה תוכנית שכזו, אבירי הפרטיות היו מתריעים על קיומה בחוצות העיר.
(מקורות: SEO by the sea, Ask Pavel)