פסיקה: העתקה שאינה הפרה של זכות יוצרים – עדיין יכול שתקנה זכאות להשבה מכוח דיני עשיית עושר

עורך דין פלוני נוטל לעצמו חרות לעשות שימוש בכתב בי-דין שכתב עורך דין אלמוני. האם עומדת לאלמוני עילת תביעה? שאלה זו הובאה לבית המשפט המחוזי בעניין ע"א 40319-02-10 סגל נ' גולדהמר (10.8.2010). שם, הערכאה הראשונה ראתה ב"העתקה כמעט 'מושלמת'" מהווה הפרה של זכות היוצרים בכתב בי-הדין ופסקה פיצויים בסך 50,000 ש"ח.

בית המשפט המחוזי שדן בערעור שהוגש על פסק דין זה בחר דווקא ללכת בדרך אחרת. אף שבית המשפט המחוזי רמז בדבריו כי יש זכות יוצרים בכתבי בי-הדין המועתקים, הוא קבע שגם לולא היה זה המצב היתה קמה זכות מכוח עשיית עושר ולא במשפט. כידוע, בפרשת א.ש.י.ר (רע"א 5768/94 א.ש.י.ר. יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב(4) 289 (1998)) נקבע כי גם כאשר אין בקניין הרוחני לבדו להקים זכות להשבה, יכול שדיני עשיית עושר יבואו לעזרתו של הנגזל. בית המשפט בחן את נסיבותיה הקונקרטיות של ההעתקה שבוצעה וקבע כי קיים בה את אותו "יסוד נוסף" נדרש. יסוד זה נמצא בכך שמדובר היה בכתב בי-דין ייחודי – עתירה מנהלית נגד שר הפנים , בכך שהעתירה הועתקה במלואה ובכך שהתנהגותו של הגוזל מהווה הפרה של הוראות חוק לשכת עורכי הדין וכללי האתיקה.
בעניין זה ראוי לציין כי בעוד שבעניין AllJobs ובעניין שבא מפעלי מתכת בתי המשפט נזהרו שלא לשנות את האיזון שנקבע בדיני הקניין הרוחני, בית משפט דכאן אינו מהסס לקבוע כי גם בהעדר זכות קניינית, יש מקום להעניק סעד לניזוק. במקרה זה, להבדיל מהמקרים האחרים, זכויות המשתמשים להשתמש באספקטים לא מוגנים ביצירה לא הוגבלו בעקבות ההחלטה, שכן ממילא קיים איסור אחר – מכוח כללי האתיקה וחוק לשכת עורכי הדין – האוסר על השימוש שנעשה ביצירה. כיוון שכך, להשקפתי, אין בפסיקה זו משום שינוי אמיתי של האיזון בין זכויות המשתמשים לבין זכויות בעלי הקניין.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.