מעכשיו: פריצת מכשירים סלולאריים – חוקית

חוק ה-Digital Millenium Copyright Act האמריקאי, או בקיצור ה-DMCA, קובע, בין היתר, כי ניסיון לעקוף מנגנוני ניהול זכויות קניין (נ"זק, ובלעז Digital Rights Management – DRM) הינו אסור וכי בפעולה מסוג זה יש הן עבירה פלילית והן עוולה אזרחית. המשמעות של חקיקה זו היא שההסדרה הפרטית של אפשרות הגישה והשימוש ביצירה נשוא זכות יוצרים עומדת מעל לכל. ברצונו של בעל הזכויות הוא יכול לייצר איזון שונה מזה הקבוע בדיני זכויות היוצרים, ולהפרת האיזון החדש עשויות להיות משמעותיות פליליות ואזרחיות. כך למשל, ייתכן ומנגנון הנז"ק מונע שימוש מותר ביצירה שאינו מהווה הפרה של זכות יוצרים, כגון העתקת חלקים ממנה לצורך ביקורת או לשם דיווח עיתונאי.

בכדי לצמצם את אפשרותו של בעל הזכויות לזכות בהגנה רחבה יתר על המידה, החוק מתיר למי שעומד בראש ספריית הקונגרס לקבוע פעולות עקיפה של מנגנוני נז"ק אשר מוחרגות מתכולת החוק. למעשה, החוק מחייב את ראש הספרייה לשוב ולבחון את הסוגיה כל שלוש שנים, מתוך הכרה בכך שעם התקדמות הטכנולוגיה ישובו ויצוצו פעולות נוספות האסורות על פי החוק ועם זאת ראוי כי יהיו מותרות. ואכן כך נעשה בשלהי חודש יולי השנה.
ראש הספרייה קבע שתי קטגוריות חדשות המאפשרות עקיפת מנגנוני הגנה בטלפונים סלולאריים. לפי הקביעה, פריצה לשם חיבור הטלפון עם רשת אחרת אינה מהווה הפרה של חוק ה-DMCA. הדבר נכון גם באשר לפריצה לשם הרצת תוכניות על גבי המכשיר. למעשה, בקביעה זו מתאפשר בצורה חוקית לפרוץ למכשירים סלולאריים, ובראשם iPhone, בכדי להריץ על גביהם תוכנות אשר לא אושרו להרצה. כידוע, אפל נודעת לשמצה בכך שהיא מסננת אפליקציות רבות לפי שיקוליה שלה (ראו למשל כאן, וכאן, וכאן).
הקטגוריות החדשות הללו אכן חשובות ומשמעותיות, אבל הן צרות למדי. כך למשל, מדובר אך ורק על מכשירי טלפון, והחריג אינו חל, ככל הנראה, על מכשירים אחרים דוגמת ה-iPad. בעיה נוספת היא העובדה שמדובר בפטור הניתן למשתמשי הקצה – למי שפורץ בפועל, ולא למי שמפיץ תוכנות המאפשרות את הפריצה.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.