ישראל שוקלת להצטרף לתוכנית Patent Prosecution Highway

רשות הפטנטים הודיעה כי היא שוקלת אפשרות להצטרף לתוכנית Patent Prosecution Highway. תוכנית PPH הינה תוכנית להאצת תהליך רישום פטנטים במשרדים שונים בעולם. לפי התוכנית, כאשר בקשה לפטנט מתקבלת באחד המשרדים השונים ברחבי העולם המשתתפים בתוכנית (נכון להיום: ארה"ב, יפן, דרום קוריאה, אירופה, אנגליה, גרמניה, קנדה, אוסטרליה, דנמרק, פינלנד וסינגפור) בקשות מקבילות לה עוברות למסלול בחינה מהיר בשאר המשרדים. כל בקשה מקבילה מקודמת לתחילת תור הבחינה והבחינה מקוימת לאור צליחת תהליך הבחינה במשרד הראשון.

רשות הפטנטים מבקשת את עזרת הציבור בגיבוש עמדתה באשר לשאלה אם תוכנית זו כדאית או לאו. הציבור מתבקש להעביר לרשות ניירות עמדה עד ליום 6.9.2010.
נראה כי החשש העיקר הוא הגברת העומס על בוחני הפטנטים. כך לדוגמה, בעוד שבאפריל השנה הודיעה הרשות הישראלית כי באותו החודש נבחנו בקשות בנות 4 שנים בתחום המחשבים, הרי שבארה"ב בשנת 2009 בקשות מאותו תחום טכנולוגי המתינו בממוצע כ-30 חודשים לבחינה, וכ-40 חודשים עד סיום הבחינה (ראו כאן סטטיסטיקה ארה"ב). כלומר, התור בישראל ארוך יותר מזה שבארה"ב, ולכאורה הפעלת התוכנית תחייב קידומן של בקשות ישראליות רבות, אשר הבקשות המקבילות להן בארה"ב כבר נבחנו.
סוגיות נוספות שעשויות לעורר בעיה הן כלל ה"כל הקודם זוכה" (סעיף 9 לחוק הפטנטים) ודחיית הבחינה נוכח קיומה של בקשה אחרת שטרם פורסמה (סעיף 19 לחוק). שינוי סדר התור עשוי לעורר בעיות בבחינה. כך למשל, אם הבקשות נבחנות לפי סדר הגעתן, ברי כי הבקשה הראשונה התובעת אמצאה פלונית תגבר על בקשה שנייה לאותה האמצאה. כאשר הסדר אינו נשמר, יהיה על הבוחנים לוודא כי אין בקשה אחרת הקודמת בזמן לזו שמקודמת.
אינני מתיימר לדעת כיצד יש לפתור בעיות אלו. הייתי יכול לחשוב שאפשר לערוך חיפוש בבקשות המצויות בתור לפני הבקשה שאותה יש לקדם ולבדוק אם בהן יש לפגום בחדשנות האמצאה ובהתקדמות ההמצאתית שבה. עם זאת, מעולם לא שימשתי בוחן פטנטים. אני אומנם ער לקשיים הקיימים בביצוע מלאכה זו, אך וודאי אינני מודע לכולם. כיוון שכך, יהיה זה יומרני מצדי להציע פתרון כאשר את הבעיות כולן אינני מכיר.
על אף האמור, אני סבור כי התועלת שבתוכנית עולה על הקשיים שבמימושה.
אנמק בקצרה:
סעיף 17(ג) וכן הוראות חוזר רשם מ.נ. 70 מאפשר קיבול בקשה על סמך קיבול בקשה מקבילה מחוץ לישראל. כיוון שכך, מרגע הקיבול של הבקשה שמחוץ לישראל, הדרך לקיבול בישראל סלולה והיא אכן מהווה פעולה פשוטה יותר. אומנם, ניתן שיהיו הבדלים בדינים שבגינם הבחינה לא תצלח בישראל (כך למשל במקרה של שיטות לעשיית עסקים), אך עיקר הבדיקה העובדתית הקשה – מציאת פריטי הידע הקודם הקרובים ביותר לאמצאה – כבר בוצעה. כיוון שכך, סיום עניינו של מבקש הפטנט בישראל יכול להיעשות בצורה מהירה יחסית. כך, יצא האחרון נשכר שכן הוא זוכה בבלעדיות על האמצאה גם בישראל במהרה, ואילו העיכוב שנגרם לשאר המבקשים, הממתינים כעת בתור לאחר בקשה אחת נוספת, הינו קל יחסית.
בסופו של יום, רשות הפטנטים הישראלית אמונה על רוות ציבור המבקשים. עומס מיותר עליה, גורר עיכוב בקיבול בקשות ופגיעה בציבור. כל עוד הרשם יאשר כי קיבול על ידי כלל משרדי הפטנטים הקשורים עמו בתוכנית ה-PPH יכולים להוות בסיס להפעלת סעיף 17(ג), דומה בעיניי כי ציבור המבקשים הישראלי ירוויח מהצטרפות ישראל לתוכנית.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.