פסיקה: קיומו של מדגם מחריג את תחולת הלכת א.ש.י.ר

בעניין ת"א (מרכז) 10648-09-09 שבא מפעלי מתכת בע"מ נ' לאוניד שפרן (29.7.2010) נדחתה תביעה בגין עשיית עושר ולא במשפט אשר נסמכה על הטענה כי הנתבעים מכרו חיקו של מהדקים ליציקות בטון שהתובעת יצרה. בית המשפט דחה את התביעה נוכח קביעות עובדתיות לפיהן התובעת לא הוכיחה כי היא שיצרה את המהדקים וכי הנתבעים מכרו חיקויים של המהדקים הרלוונטיים.
עם זאת, בית המשפט הוסיף אוביטר בו הוא התייחס לשימוש שניסתה התובעת לעשות בדיני עשיית העושר. במקרה זה נטען כי לזכות התובעת קיים מדגם רשום. עם זאת, התובעת ביכרה לבסס את המקור לחיוב (להבדיל מגובה החיוב עצמו) על בסיס עשיית עושר על ידי הנתבעים ולא על בסיס הפרת המדגם הרשום. יודגש, כי בניגוד גמור לעניין א.ש.י.ר (רע"א 5768/94 א.ש.י.ר. יבוא יצור והפצה נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב(4) 289 (1998)), שם דובר במדגמים אשר לא נרשמו ולא זכו להגנה, כאן דובר במדגמם שנרשם כדין. במצב דברים זה, קבע בית המשפט, אין הצדקה לפנות לדיני עשיית העושר, המהווים, לצורך עניין זה, דינים שיוריים.

"עסקינן במקרה שבו התובעת עצמה לא רק טוענת שהמהדק הישר שהיא משווקת ניתן להגנה בדרך של רישום קניין רוחני (מדגם), אלא אף טוענת לקיומו ולתוקפו של מדגם כזה שרשמה בפועל. למרות זאת בחרה התובעת – מבלי שטרחה לנמק צעד זה – לזנוח את עילת התביעה של הפרת המדגם. נתון זה מעורר את השאלה האם ראוי בכלל להגן על מוצר שנרשם בפועל כמדגם גם באמצעות דיני עשיית עושר ולא במשפט. למצער ניתן לומר שתשובה חיובית לשאלה זו אינה מובנת מאליה (לדיון בסוגיה בהקשר הרחב שלה ראו: ע' גרוסקופף, הגנה על כללי תחרות באמצעות דיני עשיית עושר ולא במשפט, אופקים חדשים במשפט, תשס"ב, עמ' 303-330). הלכת א.ש.י.ר נתפסת כמקור להגנה באמצעות דיני עשיית עושר ולא במשפט על רעיונות שלא זכו להגנת קניין רוחני משום שאינם יכולים לקבל הגנה כזו, או משום שכעניין שבעובדה לא פעל במי שהיה זכאי להגנת הקניין הרוחני באופן הנדרש על מנת לקבלה מסיבה כלשהי, מוצדקת יותר או מוצדקת פחות. לפחות חלק מהשופטים שישבו בדין בפרשת א.ש.י.ר אף ייחסו משקל לשאלה מדוע לא קיבל המוצר נשוא התביעה הגנה בדיני הקניין הרוחני, והיו שסברו כי רק בהתקיים הצדקה למחדל ההגנה הקניינית ראוי לשקול הענקת הגנה מתחום דיני עשיית העושר. כל זאת כאשר עסקינן במוצר שלא קיבל הגנה מתחום הקניין הרוחני. ספק גדול אם יש הצדקה להחיל הגנה המבוססת על דיני עשיית עושר על מוצר שזכה, לפחות לכאורה ולטענת מי שתובע להגן על הייחודיות שלו במוצר הזה, להגנת דיני הקניין הרוחני (בענייננו – על ידי רישום מדגם)."

בדומה לפסק הדין בעניין AllJobs שם בית המשפט סירב להכיר בעילה מכוח דיני עשיית עושר מחשש לשינוי האיזון המהותי של דיני זכויות היוצרים, בית המשפט דכאן מיאן אף הוא להתבסס על דינים אלו כאשר דיני המדגמים היו יכולים לבסס את עילת התביעה. פסק דין זה מצטרף לשורה של פסקי דין אשר גודרים את תחולתה של הלכת א.ש.י.ר. לפי המגמה הקיימת היום, נדמה כי לא בנקל ניתן יהיה לזכות בתביעה שעילתה עשיית עושר והיא אינה מובאת מכוחה של זכות קניין רוחני שרירה וקיימת.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.
תגיות: