היום מתברר שאפל החליטה לגרור את נוקיה לבית משפט גם בבריטניה בגין הפרת פטנטים. כזכור, אפל ונוקיה מנהלות הליכי תביעה הדדיים (ראו גם כאן וכאן) בערכאות השונות בארצות הברית. אפל היא הראשונה לגרור את הסכסוכים בין החברות אל מחוץ לאדמת ארצות הברית.
מחקר אמפירי חדש שנערך על ידי שני פרופסורים למימון בחן את ההשלכות של רישום פטנטים על חברות הממומנות על ידי קרנות הון סיכון. המחקר בחן נתונים משלהי שנות ה-70 ועד שנת 2005 והתמקד במשמעות האיתות שמועבר בין הסטארט-אפיסטים לבין אנשי הון הסיכון (VC).
אחרי שבסוף 2009 ערכאת הערעור הפדראלית קבעה כי משרד הפטנטים האמריקאי שגה בחישוב תקופת התאמה לפטנטים, נראה שעניין זה לא לובן סופית.
ארגון WIPO הכיר רשמית בישראל כמרכז חיפוש ובחינה בינלאומי לצורך מנגנון ה-PCT. ההכרה אומנם אינה מפתיעה – דיווחתי עליה בעבר ובישראל אף החלו בהליכי חקיקה מתאימים. עם זאת, ישראל כעת מצטרפת לרשימה אקסלוסיבית של 15 מדינות שבהן מתקיימים הליכי הבחינה הבינלאומית.
תביעות הפרת פטנט חדשות שהוגשו לאחרונה בארצות הברית, בקצרה:
לעיתים פעולותיו של ממציא ושל עורך הפטנטים שלו עשויות לשלול את כשירות המצאתו לפטנט. כך היה בעניינם המצאתם של ד"ר עודד כפרי וחברת וואירקום קומיוניקיישנס בע"מ.
"כדי למנוע מצב בו הפרסום הבינלאומי שולל את החידוש של הבקשה המתוקנת, היה על המבקש לתקן את הפירוט של הבקשה הישראלית מייד עם הגשת בקשת ה-PCT הכוללת את היישומים החדשים. אמנם היה בתיקון כזה לשנות את תאריך הבקשה הישראלית של התוספות המהותיות, אך לא היה בפרסום של הבקשה הבינלאומית כדי לשלול את החידוש".
האם גוגל שוב פעם בצרה? אחרי התביעות של זירוקס ושל אורקל, נפתחה מולה חזית חדשה בעולם הפטנטים.
"זר מתוק" אינו אלא שם גנרי, שאין לאף אדם בעלות בו. זו קביעתו של בית המשפט המחוזי בת"א (ת"א) 1711/08 קדים (הדרכה) בע"מ נ' מולה – פרחי ליאת (14.9.2010).
דו"ח חדש של WIPO מנתח סטטיסטיקות הנוגעות להגשות של פטנטים, מדגמים וסימני מסחר מהשנים האחרונות. מחברי הדו"ח טוענים שניכרה ירידה משמעותית בביקוש לזכויות קניין רוחני בשנים 2008-2009 וזאת על רקע משבר הכלכלי הגלובלי שהעולם חווה בשנים אלו. עם זאת, לפי הדו"ח, ישנם אינדיקטורים לכך שההתאוששות מהשפעות המשבר בתחום זה החלה השנה.
למי שייכת תמונה שצולמה על ידי צלם מקצועי בהזמנתו של אחר?
פסק דין חדש מבית משפט השלום בתל אביב שופך אור על סוגיה זו.
לדעתי, נכון ליישם את האבחנה שתוארה בסעיף הקודם בין יצירה מוזמנת הממומנת על ידי היוצר והנעשית באמצעות כליו ובין יצירה מוזמנת הממומנת על ידי המזמין ובאמצעות כליו גם על פרשנותו של סעיף 35(א) לחוק החדש הנ"ל, כאשר במצב השני תיטה הדעה ל"הסכמה משתמעת" שהבעלות על היצירה היא של המזמין ולא של היוצר (ושוב, אבחנה זו ודאי שאינה תקפה להזמנת צילומים של אירוע משפחתי או פרטי, ראו סעיף 35(ב) לחוק החדש).
תוכנית הלילה של ערוץ 10, צינור לילה, הציגה רשימה של "אירועי אינטרנט" מהשנה החולפת וזו הפעם הראשונה שנתקלתי בסיפור של שיר המונדיאל של שאקירה.
ולמי שלא מכיר – זה השיר של שאקירה
והנה השיר המקורי:
לאחרונה ניתנו מספר רב של החלטות הנוגעות לכשירותו של סלוגן לרישום כסימן מסחר. להלן סיקור תמציתי של חלק מהחלטות אלו:
"סעיף 16 שונה הוא מסעיף 8 מהותית. בעוד סעיף 8 קובע כי סימן לא יהיה כשר לרישום עד שיהא בו אופי מבחין במידה שיכול הוא לאבחן כאמור, בין טובין לטובין, קובע סעיף 16 כי סימן לא יפסל לרישום אלא אם יקבע שאין בו מידה כלשהי של אופי מבחין. מידה כלשהי, משמעותה כל שהוא יותר מ-0. אך יותר מכך, משמעות הסעיף היא כי צריך להתקיים בסימן אופי פוזיטיבי ניכר של היעדר אופי מבחין על מנת שלא ניתן יהיה לרשום אותו."
"נאמר לעיל כי הסימן שבפני אינו בעל אופי מבחין, וככזה אין הוא כשיר לרישום. עוד הוסף לגביו שהוא בעל אופי שיווקי תדמיתי וככזה יקשה עליו עד מאד לרכוש אי פעם אופי מבחין, בהיותו ראוי להישאר פתוח לציבור. עם זאת, כשם שעמדתי על כך לעיל, ניכרים בו בסימן מספר מרכיבים המבדלים אותו מסיסמת שיווק רגילה. צורתו התחבירית, על אף שאין היא דמיונית וזועקת שונות, עדיין במידת מה, ולו במידה קטנה מאד, שונה היא מהמשפט השגור בו היה נוקט דובר האנגלית שעה שהיה חפץ לומר אני אוהב את זה. פנייתה העקיפה אל הצרכן, שלא נעשית בדרך של הוראה אהוב את זה, או של ניבוי, אתה תאהב את זה, אלא בדרך של שימת מילים בפיו. השימוש שנעשה בה בכל פעם שמוצג בפרסומת או בכל מוצר אחר סימנה המעוצב של המבקשת, לצד השימוש הנפרד שנעשה בה, כל אלה מצטרפים לכך שהוכח בפני באמצעות סקר, כי אחוז ניכר מהציבור הרלבנטי מקשר את הסיסמא אל המבקשת. על אף שכאמור אין בכל האמור כדי לבסס קיומו של אופי מבחין במידה ניכרת, הרי לא אוכל לומר כי אין בהם ולו מידה כשלהי, של אופי כאמור."
דיני הפטנטים האמריקאים דורשים כי ממציאים יחשפו במסגרת בקשת הפטנט שלהם את הדרך הטובה ביותר הידועה להם לנצל את ההמצאה. דרישה זו, המכונה Best Mode, מחייבת כי בכל הקשור לתביעות הפטנט, הבקשה תפרט את הצורה המועדפת, ככל שיש כזו, על מבקש הבקשה לנצל אותה. בעוד שישנה דרישה לחשוף את דרך הניצול המיטבית, אין כל דרישה להצביע עליה מפורשות ודי כי הבקשה תכלול גם אותה כאחת משלל אפשרויות שמתוארות.
למי נתונות הזכויות בתמונה היסטורית של טל ברודי במעמד הזכייה בשנת 77' בגביע אירופה לאלופות? זו השאלה שעמדה במרכזו של פסק הדין של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו.
"[הצלם] השכיל לבחור את העיתוי, את זווית הצילום ואת המרחק ממושא הצילום כדי לסמל ולהנציח באמצעותו רגע ייחודי בהיסטוריה של הספורט הישראלי"
משרדי הפטנטים האירופאי (EPO) והסיני (SIPO) הודיעו על שיתוף פעולה ביניהם במטרה להפוך את הפרסומים הסיניים לנגישים יותר לקהל קורא האנגלית. המשרדים מקדמים פרוייקט של תרגום אוטומטי מאנגלית לסינית ומסינית לאנגלית, כך שניתן יהיה לערוך חיפושים אחר מילות מפתח אנגליות גם במסמכים סיניים, ולהפך. בצורה זו, חיפוש בשפה אחת יאפשר מציאתם של פטנטים ובקשות לפטנט בשפה אחרת.
משרד הפטנטים האמריקאי, ה-USPTO, פרסם בתחילת החודש הנחיות חדשות לבחינה האם המצאה הינה בעלת התקדמות המצאתית לפי הדין האמריקאי ולכן ראוי כי יינתן פטנט בגינה. על אף שאין מדובר בהנחית בעלות תוקף מחייב, הן חשובות משתי סיבות: הראשונה, הן מסכמות בתמצית את גוף הפסיקה בנושא זה לאחר פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין KSR. ההנחיות חשובות גם מסיבה נוספת: הבוחנים האמריקאים מונחים על ידי הכללים המוגדרים בהנחיות ובפועל הם יפעלו על פיהם.
משרד הפטנטים האמריקאי, ה-USPTO, השיק מערכת ויזואליזציה להצגת מדדי היעילות שלו. התצוגה, כפי ששמה מעיד עליה, היא בצורת לוח שעוני מחוונים (Dashboard).
בית המשפט הפדרלי של המחוז הדרומי בניו יורק דחה בקשה לפסק דין כי הפטנטים של טבע על תרופת הקופקסון, תרופת הדגל של טבע.
זכויות קניין רוחני יכולות לדור בכיפה אחת ולתת הגנה משלימה לאספקטים שונים.
ראובן מייצר ומשווק מִתקן המשמש לקיבוע מסכי מחשב לשולחנות. שמעון – אשר משמש כסוכן מכירות של המוצר אותו מייצר ראובן – מתחיל לייצר בעצמו מִתקן דומה. ראובן פונה לבית המשפט על מנת למנוע את ייצור ושיווק המתקן המתחרה של שמעון וכן על מנת לדרוש פיצויים המגיעים לו, לטענתו. בית המשפט מונע את ייצור ושיווק המוצר המתחרה של שמעון ומעניק לראובן פיצויים. בתגובה, שמעון מכניס שינויים במוצרו ומתחיל לייצר ולשווק מוצר חדש. ראובן פונה שוב לבית המשפט על מנת למנוע את שיווק המוצר החדש של שמעון. בית המשפט מאפשר את ייצורו ושיווקו של המוצר החדש. שני הצדדים מערערים על פסק דינו של בית המשפט. זו, בקליפת אגוז, הפרשה שלפנינו.
הנתבעים טוענים כי לא היה מקום כלל להיזקק לתביעה בגין גניבת עין משנדחתה התביעה להפרת פטנט. אין לקבל טענה זו. התביעות אינן מוציאות זו את זו, ואין בעניין זה כל הסדר שלילי. בית המשפט קבע, בעקבות חוות דעת המומחה המוסכם, כי לא הופר הפטנט של נובל. אין פירוש הדברים שמותר לגנוב את דעת הבריות כך שהם יוטעו לחשוב שהנתבעים מוכרים להם את מוצרי התובעים.
רשות הפטנטים פרסמה חוזר רשם מ.נ. 84 הנוגע לדרישת הודעת הסתלקות מרכיבים של סימני מסחר. לפי הוראת החוזר, מבקשי סימן מסחר לא יידרשו ליתן הודעת הסתלקות ביחס לרכיבים של סימן המסחר, אלא במקרים יוצאי דופן.
הנדון: דרישת ויתור כתנאי לרישום סימן מסחר
- סעיף 21(א) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב – 1972 (להלן: "הפקודה") קובע כדלקמן: "היה סימן מסחר מכיל דבר המקובל באותו מסחר או דבר שאינו בעל אופי מבחין מבחינה אחרת, וראה הרשם שאין בעל הסימן זכאי לשימוש ייחודי בדבר האמור או במקצתו, רשאי הוא, בבואו להחליט אם יירשם הסימן או אם יישאר רשום בפנקס, לדרוש כתנאי לכך שבעל הסימן יוותר על הזכות לשימוש ייחודי באותו דבר או יוותר ויתור אחר הנחוץ לדעתו לשם קביעת זכויותיו לפי הרישום."
- על פי הוראה זו נדרשים בעלי בקשות לרישום סימני מסחר ליתן הודעות ויתור ביחס למרכיבים בסימנים שהרשם סבור כי הם מקובלים במסחר או שאינם בעלי אופי מבחין וזאת כתנאי לרישומם. יצויין כי בפועל במהלך השנים יושמה דרישה זו באופן בלתי אחיד ובמקרים רבים נוצרה אי וודאות באשר למדיניות הרשות בנושא זה ולמשמעות אי הפעלת הדרישה בכל מקרה ומקרה.
- דיני סימני המסחר מבטאים את התפיסה שאין להעניק לאדם זכות בלעדית להשתמש בסימן שהינו חסר אופי מבחין או מקובל במסחר, כאמור בסעיפים 8 עד 12 בפקודה. בנוסף, סימן המסחר המבוקש לרישום נבחן בכללותו ונרשם בכללותו ואף ללא הודעות ויתור כאמור, אין ברישום הסימן כדי להעניק לבעל הסימן זכות לשימוש ייחודי בכל רכיב בסימן בנפרד.
- לאור זאת, החל מיום כניסתו לתוקף של חוזר זה יחדל הרשם, ככלל, להתנות רישום סימנים הכוללים רכיבים שאינם בעלי אופי מבחין במתן הודעת וויתור כאמור. אין באמור כדי למנוע מהרשם להפעיל את סמכותו לפי סעיף 21 לפקודה במקרים המתאימים, לפי שיקול דעתו.
- בעל הסימן יוכל מסיבותיו הוא, במידה שיחפוץ בכך, לבקש מהרשם להוסיף הודעת ויתור כתנאי לרישום.
- הוראות חוזר זה תואמות את המגמה הרווחת במדינות אירופה שלא לדרוש עוד הודעות וויתור מסוג זה.
- אין באמור בחוזר זה כדי לגרוע מהוראות חוזרי רשם מ.נ. 29 (בקשות לרישום סיסמאות כסימני מסחר) ומ.נ. 37 (סימנים המכילים אותיות בודדות ומספרים).
- תחולה: חוזר זה ייכנס לתוקף ביום 3.10.2010.
- אנו צופים כי שינוי הנוהל יביא לייעול הליכי הבחינה וקיצור משכה ואחידות רבה יותר בתוצאותיה.
עוד פטנט לפייסבוק. ב-31.8.2010 הם ניתן לפייסבוק פטנט ארה"ב US7,788,260 שכותרתו "Ranking search results based on the frequency of clicks on the search results by members of a social network who are within a predetermined degree of separation ". בתרגום חופשי – דירוג תוצאות חיפוש בהתבסס על תדירות הלחיצות על ידי חברים ברשת חברתית הנמצאים במרחק חברתי מוגדר מראש. למותר לציין כי מדובר בפטנט על תוכנה.
כן כן, גם מהתמונות לא יכול להיות ספק מה מקור ההשראה להמצאה זו.
כבוד סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומוביץ קיבל בחלקה את התנגדותה של חברת Polo/Lauren לרישום סימני מסחר הנושאים בחובם את המילה POLO והכוללים מקל גולף/הוקי החוצה את האות O בזוית. הדחייה נעשתה לאור קיומו של סימן מסחר רשום השייך למתנגדת – סימן שאינו רק סימן רשום אלא אף סימן מוכר היטב.
לא זאת אף זאת, סבור אני כי פעמים סימן הוא מפורסם עד כדי כך שניתן לומר שעצם מוכרותו מצויה היא בידיעה שיפוטית (ר' למשל F.W. Mostert, Famous and Well Known Marks, Butterworth, 1997, בעמ' 16). אטעים נקודה זו. בין סוגי העניינים המקובלים כמצויים בידיעה שיפוטית מצויות כל העובדות שהן "מן המפורסמות במקום מושבו של בית המשפט הדן בענין, או שהן ידועות לרוב בני האדם. מכל מקום, המדובר בידיעות שהאדם הסביר אינו חולק על נכונותן" (אליהו הרנון, הפעלת הידיעה השיפוטית – אימתי וכיצד? עיוני משפט כרך ד', 5, בעמ' 9). שעה שקובע המחוקק בהגדרתו, כי דבר מוכרותו של סימן אינה עניין לקיום מכירות או פרסום בישראל (למרות שאלה ודאי נלקחים בחשבון), אלא עניין הוא למידת ההכרות שמכיר אותו הציבור, הרי אך טבעי הדבר כי פעמים הימצאותו של סימן מסחר בציבוריות המסחרית שיווקית, ולעיתים אף התרבותית, כמוהו כאותה עובדה שהאדם הסביר אינו חולק על נכונותה. ולענייננו, אין ספק כי הסימן פולו של המעצב ראלף לורן הוא סימן מסחר מוכר היטב בישראל.
רשות הפטנטים פרסמה הודעה לציבור בעניין בקשות פטנט הכוללות מעל 200 עמודים, וכעת היא מבקשת את תגובת הציבור בטרם ההודעה תהפוך לחוזר רשם.
הנדון: הודעה בעניין בקשות לפטנט הכוללות מעל 200 עמודים
מזה זמן, נוהג ציבור המבקשים להגיש בקשות לפטנט הכוללות מעל 200 עמודים גם על גבי CD (או DVD לפי הצורך).
בהעדר הנחיות ברורות באשר לאופן הגשת בקשות כאלה, הריני להבהיר כדלקמן:
1. בקשות כאמור תוגשנה בפורמט הבא:
- א. הבקשה תהיה מחולקת לשלושה קבצים כדלקמן: קובץ תיאור, קובץ תביעות, וקובץ שרטוטים (במידה וישנם);
- ב. הקבצים המרכיבים את הבקשה יוגשו הן בקובץ מסוג WORD (לקריאה בלבד) והן בקובץ מסוג PDF;
- ג. במועד ההגשה יכונו הקבצים "תיאור", "תביעות" ו"שרטוטים";
- ד. המבקש לתקן פירוט לפי סעיף 22 לחוק יגיש את הגרסה המלאה של הבקשה הכוללת את התיקונים המבוקשים. הגירסה תוגש הן בקובץ WORD (לקריאה בלבד) והן בקובץ מסוג PDF . סימון התיקונים יעשה באמצעות "עקוב אחר שינויים" בקובץ ה-WORD בלבד. בהגשת גרסאות חדשות בעקבות תיקונים בהתאם לסעיף 22 שם הקבצים יכלול את מספר הבקשה, לדוגמא "תיאור123456", "תביעות123456"
2. מסמכי הבקשה המוגשים כאמור לעיל יוגשו חתומים באמצעות חתימה סרוקה שתתווסף לעמוד האחרון. כן יוגש העמוד האחרון מודפס וחתום בידי מגישו על מנת לבדוק את ההתאמה בינו לבין הקובץ שצורף.
3. הכללים לעיל חלים גם על בקשות הכוללות רצפים גנטיים .הרצפים מהווים חלק מהתיאור לכן יש לכללם בקובץ התיאור שיוגש כמפורט בסעיף 1 לחוזר זה. פורמט זה הינו בנוסף לפורמט הגשת הרצפים בהתאם לחוזרים מ.נ. 51 ו-מ.נ. 64.
4. אין שינוי בהגשת טופס הבקשה לגבי בקשות אלה.
5.הנחיות ההגשה המפורטות בהודעה זו נובעות מהצורך לקלוט את הבקשות ישירות, ללא סריקה, במערכת התפעולית ולפרסם (לאחר הקיבול) במאגר האינטרנטי.
לטעמי יש בעיה אחת בהוראות אלו – הן מחייבות שימוש בתוכנת Word, שהיא, כידוע, תוכנה קניינית של מיקרוסופט. אמנם, רוב מוחלט של המשרדים בישראל נעזרים בתוכנות אלו (ומשרדי שלי בין אלה), אך ראוי לטעמי כי הרשם לא יגביל את ציבור המבקשים לשימוש בפורמט קנייני. זאת ועוד, אל לו למשרד ממשלתי לחייב את הציבור להשתמש בתוכנה קניינית מסוימת.
זיו, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, התמחה תחת שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי. כיום, זיו הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, אשר מתמקד בתחומי הקניין הרוחני ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.
