ארכיון ל ספטמבר, 2010

0

אפל ונוקיה: סכסוך חוצה גבולות

היום מתברר שאפל החליטה לגרור את נוקיה לבית משפט גם בבריטניה בגין הפרת פטנטים. כזכור, אפל ונוקיה מנהלות הליכי תביעה הדדיים (ראו גם כאן וכאן) בערכאות השונות בארצות הברית. אפל היא הראשונה לגרור את הסכסוכים בין החברות אל מחוץ לאדמת ארצות הברית.

פטנט הינה זכות טריטוראלית ולכן התביעות במדינות השונות ממילא מסתמכות על פטנטים שונים (אף אם מקבילים). משכך, התוצאה בהליך אחד – אין בה כדי להשפיע (לפחות לא פורמאלית) על תוצאות ההליך האחר.
0

מחקר חדש: רישום פטנטים בשלב ראשוני – אינדיקציה להצלחת הסטארט-אפ

מחקר אמפירי חדש שנערך על ידי שני פרופסורים למימון בחן את ההשלכות של רישום פטנטים על חברות הממומנות על ידי קרנות הון סיכון. המחקר בחן נתונים משלהי שנות ה-70 ועד שנת 2005 והתמקד במשמעות האיתות שמועבר בין הסטארט-אפיסטים לבין אנשי הון הסיכון (VC).

החוקרים הגיעו למסקנה שרישום הפטנטים בטרם ישנה השקעה של הון סיכון במיזם משמש לאיתות בדבר איכות המיזם. התורה הכלכלית גורסת שכאשר ישנו א-סימטריה במידע, בכדי להימנע מכשלי שוק (דוגמת שוק הלימונים של אקרלוף), על הפרטים למזער את פערי המידע. פתרון אפשרי אחד הוא לאותת לצד השני ולהעביר לו מידע. האיתות יכול לכלול ביצוע פעולות שהן אינדיקטיביות לאיכויות ולמידע שאותו רוצים להעביר. כך למשל, תואר ראשון בממוצע 85 יכול להיתפס כאיתות למעסיקים שבעל התעודה עשוי להיות עובד איכותי.
בין היתר, נמצא כי בסטארט-אפים שבהם רישום הפטנטים נעשה בטרם גיוס הון הסיכון, הסיכוי ל-IPO (הצעה ראשונית לציבור) מוצלח גבוה יותר. כמו-כן, מיזמים שפועלים לרישום פטנט בעצמם מושכים השקעות גדולות יותר מקרנות הון הסיכון בכל שלבי גיוס הממון – ולא רק בשלב הגיוס הראשוני.
מילים אחרות – רישום מוקדם של פטנט בטרם גיוס ההון מהווה אינדיקציה להצלחה עתידית של הסטארט-אפ. משכך, החוקרים סבורים כי מדובר בפעולת איתות איכותית ומומלצת בכדי להקטין את פערי המידע.
נדמה לי שכל מי שמכיר את התנהלות התעשייה מבין שרישום הפטנטים נעשה פעמים רבות בשביל לשלוח מסר חיובי למשקיעים פוטנציאליים. התוצאות המעניינות מבחינתי הן דווקא אלו המוצאות קשר בין פעולת הרישום לבין הנפקה מוצלחת בסופו של יום. כלומר, בסופו של יום, האיתות הזה איכותי. יכול להיות שהדבר גם נובע מהעלויות הגבוהות של הליך רישום הפטנטי הראשוני – בדומה למתן אחריות לתקופה ארוכה – עלותו הגבוהה של האיתות מפחיתה את הסיכוי שמי שהאיתות אינו רלוונטי לגביו ישקיע את כספו בשליחת האיתות.
לינק למאמר.
תגיות:
0

התאמת תקופת הפטנט – האם ה-USPTO עדיין טועה בחישוב?

אחרי שבסוף 2009 ערכאת הערעור הפדראלית קבעה כי משרד הפטנטים האמריקאי שגה בחישוב תקופת התאמה לפטנטים, נראה שעניין זה לא לובן סופית.

פרופ' קרואצ' מבלוג Patently-O מדווח על בעיה חדשה-ישנה שצצה לעניין תקופת ההתאמה.
הקדמה קצרה: בניגוד לדין האמריקאי הישן, אז היתה הזכות קצרה יותר (17 שנה) אך היא תקופת ההגנה נספרה ממועד קבלת הפטנט, היום המועד הרלוונטי הוא יום הגשת הבקשה לפטנט. משמע, שבמקרים מסוימים הליכי בחינה ארוכים של הבקשה עשויים לגזול מהזמן שבו לבעל הפטנט יש מונופולין בגין המצאתו.
המחוקק האמריקאי היה ער לקושי זה והוא ניסה לצמצם את הפגיעה בבעל ההמצאה בקובעו כי עיכובים מסוימים בבחינת הבקשה שאינם בשליטת המבקש לא יפגעו בתקופת הפטנט. התחשיב מקזז מתקופה זו עיכובים להם גרם המבקש (שהרי אם המבקש גרם לעיכובים נוספים, אין לו להלין על עיכובים מאת הרשות), ובסופו נקבעת תקופת התאמה לפטנט – Patent Term Adjustment – המתווספת לעשרים השנים מיום הגשת הבקשה.
אז על מה מלינים כעת? כאשר מוגש ערעור על החלטת בוחן פטנטים, עובר זמן מיום ההגשה ועד היום בו התיק נפתח בערכאה המתאימה (BPAI). בתקופה זו, הבוחן רואה את הערעור ופעמים רבות מחליט לחזור בו מהדחייה המקורית ולהמשיך בהליך הבחינה. עם זאת, תקופת העיכוב הזו אינה נספרת במניין הימים המתווספים לתקופת הפטנט.
1

נחתם הסכם להפיכת רשות הפטנטים הישראלית למרכז בחינה בינלאומי של WIPO

ארגון WIPO הכיר רשמית בישראל כמרכז חיפוש ובחינה בינלאומי לצורך מנגנון ה-PCT. ההכרה אומנם אינה מפתיעה – דיווחתי עליה בעבר ובישראל אף החלו בהליכי חקיקה מתאימים. עם זאת, ישראל כעת מצטרפת לרשימה אקסלוסיבית של 15 מדינות שבהן מתקיימים הליכי הבחינה הבינלאומית.

אין ספק כי מדובר בהכרה בינלאומית באיכותו של משרד הפטנטים הישראלי וביכולתו של המשרד לערוך חיפוש פטנטים איכותי ולייצר דוחות חיפוש ובחינה ברמה גבוהה.
במסגרת חתימת ההסכם עם WIPO, התחייב המשרד למספר דרישות סף, וביניהן מצבת כוח אדם של לפחות 100 בוחני פטנטים. מימון לתוספת כוח האדם סביר שיימצא באגרות שהמשרד יגבה בגין שירותיו החדשים. כמו כן, המשרד התחייב גם לשמור תיעוד של הליך חיפוש הפטנטים, תיעוד שסביר שישמר גם בפעולת הבחינה של הבקשות הישראליות. תיעוד זה צפוי לייעל את יכולתו של הציבור לבחון את תקפותם של פטנטים קיימים.
ותודה לעו"ד תומר אפלדורף על ההפנייה.
0

תביעות הפרה חדשות

תביעות הפרת פטנט חדשות שהוגשו לאחרונה בארצות הברית, בקצרה:

  • אפל תובעת יצרנית של עזרים ל-iPod בגין הפרת פטנטים ומדגמים. עיקר התביעה מתייחסת למחברים (connectors) הקנייניים של אפל ואשר בהם היצרנית, מטבע הדברים, משתמשת. התביעה הוגשה בבית המשפט הפדרלי של המחוז הצפוני של קליפורניה. הפטנטים והמדגמים הרלוונטיים הם: פטנט 7,517,222, פטנט 7,627,343, פטנט 7,751,853, פטנט 7,783,070, מדגם D618,189, מדגם D588,545. (מקור)
  • חברת BackWeb הישראלית הגישה לבית המשפט הפדרלי במחוז הצפוני של קליפורניה תביעות נגד HP ו-IBM בגין הפרת פטנטים. נטען כי פטנט 5,913,040, פטנט 6,317,789, פטנט 6,539,429, ופטנט 6,374,289 מופרים על ידי ענקיות התוכנה. (מקור)
  • CommScope, חברת תשתיות תקשורת, תובעת את BoreFlex בגין הפרת פטנט 7,279,643. התביעה הוגשה לבית המשפט הפדרלי במחוז האמצעי של ג'ורג'יה. (מקור)
  • פרונובה תובעת את טבע וחברה נוספת בגין הפרת פטנט בבית המשפט הפדרלי המחוזי בדלאוור. נטען כי פטנט 7,732,488 הופר. (מקור)
0

פסיקה: ניהול שגוי של הליכי בחינה עשוי לשלול את כשירות ההמצאה לפטנט

לעיתים פעולותיו של ממציא ושל עורך הפטנטים שלו עשויות לשלול את כשירות המצאתו לפטנט. כך היה בעניינם המצאתם של ד"ר עודד כפרי וחברת וואירקום קומיוניקיישנס בע"מ.

בקשת פטנט הוגשה בישראל בגין ההמצאה ביום 16.04.00. במקביל להליך הבחינה בישראל, הוגשה גם בקשת פטנט בינלאומית (PCT), אשר פורסמה ביום 25.01.01. לכאורה, כיוון שהבקשה הוגשה בישראל לפני פרסום בקשת ה-PCT, לא היה בבקשה זו כדי לפגוע בכשירות ההמצאה לפטנט, אך תיקון שנעשה בפירוט בקשת הפטנט הישראלית הפך את התמונה. ביום 21.07.05 תיקנו המבקשים את בקשתם הישראלית וזאת בהתאם לשינויים שבוצעו בבקשות מקבילות לה, ובין היתר בבקשת ה-PCT. המתנגדת בעניין זה, קומברס, הצביעה על תיקון זה כתיקון מהותי. רשם הפטנטים קיבל את הטענה, ומשמעותה – לפי הוראות סעיף 23 לחוק הפטנטים – שינוי התאריך הקובע לעניין חדשנות והתקדמות המצאתית. מכאן שמאחר ובקשת ה-PCT המתארת את ההמצאה כפי שנתבעה בסופו של יום פורסמה לפני התאריך הקובע, הרי שמדובר בפרסום ידע קודם השולל את חדשנות ההמצאה.
רשם הפטנטים העיר על הדרך הנכונה בה היה על המבקשים לפעול:
"כדי למנוע מצב בו הפרסום הבינלאומי שולל את החידוש של הבקשה המתוקנת, היה על המבקש לתקן את הפירוט של הבקשה הישראלית מייד עם הגשת בקשת ה-PCT הכוללת את היישומים החדשים. אמנם היה בתיקון כזה לשנות את תאריך הבקשה הישראלית של התוספות המהותיות, אך לא היה בפרסום של הבקשה הבינלאומית כדי לשלול את החידוש".
עם זאת, ומעבר לנדרש, רשם הפטנטים הוסיף וקבע כי נוכח מוצר של המתנגדת – מערכת הטריילוג – אשר הופץ ביחד עם חוברת הוראות בטרם הוגשה הבקשה הישראלית, הרי שההמצאה שתבעה הבקשה הישראלית נעדרה חידוש אף במועד זה. לעניין זה, הביאה המתנגדת שני עדים שהצהירו לעניין העובדות הרלוונטיות, ואילו המבקשים – אשר לא היו מיוצגים בהליך זה באותו שלב – לא הביאו כל עדות מטעמם, ואף לא חקרו את עדי המתנגדת על גרסתם. במצב דברים זה, נוכח קיומה של גרסה עובדתית אחת בלבד, אשר על פניה תאמה את העובדות הכתובות, התקבלה זו כלשונה. משכך, קיבל רשם הפטנטים את עמדתה של המתנגדת באשר לטענה כי מערכת הטריילוג שוללת את חדשנות ההמצאה שנתבעה.
רשם הפטנטים קיבל את ההתנגדות ודחה את הבקשה לפטנט. בנוסף, נפסקו לטובת המתנגדת הוצאות בסך 25,000 ש"ח.
גילוי נאות: החתום מטה ייצג את המתנגדת בהליך זה (ביחד עם עו"ד אגמון ועו"ד ראב"ד ממשרד סורוקר-אגמון). האמור בפוסט זה מתבסס כולו על החלטת כבוד רשם הפטנטים כפי שפורסמה.
0

תביעה חדשה נגד גוגל בגין הפרת פטנט והפעם – שירותי המפה שלה על הכוונת

האם גוגל שוב פעם בצרה? אחרי התביעות של זירוקס ושל אורקל, נפתחה מולה חזית חדשה בעולם הפטנטים.

הפעם חברת SkyHook תובעת אותה, בשתי תביעות נפרדות. התביעה הראשונה, בגין הפרה של לא פחות מארבעה פטנטים בשירות Google Maps. התביעה השנייה, תביעה מסחרית בעיקרה, מתבססת על עוולה מסחרית. לטענת SkyHook, גוגל גרמה לה הפסדים כספיים ניכרים ביחסים בינה לבין מוטורולה כאשר הפעילה את כוחה בכדי שמוטורולה תפסיק להשתמש בתוצריה של SkyHook.
ההפרדה לשתי תביעות נובעת מכך שהדין השולט על הפטנטים בארצות הברית הוא דין פדראלי ואילו הדין המסחרי הינו דין מדינתי (אף אם אחיד למדי).
(מקור Cnet)
1

פסיקה: "זר מתוק" הינו סימן גנרי

"זר מתוק" אינו אלא שם גנרי, שאין לאף אדם בעלות בו. זו קביעתו של בית המשפט המחוזי בת"א (ת"א) 1711/08 קדים (הדרכה) בע"מ נ' מולה – פרחי ליאת (14.9.2010).

בית המשפט נדרש לשאלה האם בפעולותיהם עיוולו הנתבעים בגניבת עיני הצרכנים כאילו מוצריהם שלהם הם מוצריהם של התובעת. בתביעה לפי עילה של "גניבת עין" נדרשת, בין היתר, הוכחתו של מוניטין המיוחס לתובע. בית המשפט קבע כי לאור היות "זר מתוק" סימן גנרי הנהוג במסחר, ולכל היותר סימן תיאורי המתאר את המוצר, נטל ההוכחה לעניין המוניטין הוא מוגבר.
יודגש, לו היה בידי התובעת סימן מסחר רשום, היתה יכולה האחרונה להגיש תביעה בגין הפרת הסימן ואז לא היתה נדרשת להוכחת רכיב המוניטין. עם זאת, ראוי לציין כי מאמירותיו של בית המשפט ספק בעיניי אם סימן מסחר היה מסייע בידה באמת, באשר נדמה כי אם היה סימן שכזה, בית המשפט היה מורה על מחיקתו.
אנקדוטה מעניינת היא שהתובעת אכן הגישה בקשה לרישום סימן מסחר בגין הסימן המילולי "זר מתוק". בתחילה דחה הרשם את הבקשה, אך בהליך בפני סגן הרשם הצליחה התובעת לשכנע כי יש מקום לקבל את בקשתה. בימים אלו ישנן שלוש התנגדויות אשר עומדות ותלויות כנגד רישום סימן מסחר זה. קביעותיו של בית המשפט דכאן מהוות, ללא ספק, רוח גבית להתנגדויות אלו. יתרה מזאת, יתכן שיש אפילו השתק פלוגתא בין הצדדים בעניין זה, שכן לפי האמור בפסק הדין, הנתבעים נטלו חלק לפחות באחת ההתנגדויות.
בית המשפט דחה את התביעה ופסק הוצאות בגובה 35,000 ש"ח לטובת כל נתבע.
0

דו"ח חדש של WIPO קובע: השפעות המשבר על חדשנות ודרישה ל-IP ניכרות, אך ההתאוששות בפתח

דו"ח חדש של WIPO מנתח סטטיסטיקות הנוגעות להגשות של פטנטים, מדגמים וסימני מסחר מהשנים האחרונות. מחברי הדו"ח טוענים שניכרה ירידה משמעותית בביקוש לזכויות קניין רוחני בשנים 2008-2009 וזאת על רקע משבר הכלכלי הגלובלי שהעולם חווה בשנים אלו. עם זאת, לפי הדו"ח, ישנם אינדיקטורים לכך שההתאוששות מהשפעות המשבר בתחום זה החלה השנה.

דו"ח זה מחזק ממצאים מדו"ח קודם בדבר הקיטון בפעילות בתחומי הקניין הרוחני בעקבות המשבר.
לעניין תחומי ההמצאות, הדו"ח מציין גידול של כמעט 600% בתחום האנרגיה לעומת שנת 2000. בשנת 2009 הוגשו קרוב ל-3,500 בבקשות PCT בגין המצאות בנושאים של תאי דלק, אנרגיה סולארית, שימוש באנרגית רוח ובאנרגיה גאותרמית, וזאת לעומת כ-600 בלבד בשנת 2000. המצאות ממין אלו מתומרצות, כזכור, במספר משרדי פטנטים כמו משרד הפטנטים הישראלי והאמריקאי.
0

פסיקה: הזכות בצילום מוזמן – לא בהכרח של הצלם עצמו

למי שייכת תמונה שצולמה על ידי צלם מקצועי בהזמנתו של אחר?
פסק דין חדש מבית משפט השלום בתל אביב שופך אור על סוגיה זו.

בעניין ת"א (שלום ת"א) 37046/08 גפן נ' אמסטר (5.9.2010) דובר בתמונות שצילם הצלם גדי גפן. התמונות היו תמונות מוזמנות אשר הוזמנו ומומנו כולן על ידי הנתבע, אשר לאחר מכן השתמש בתמונות לצרכיו השונים, ובין היתר בהוצאת ספר ובמארז תקליטורים.
בית המשפט סקר את הוראות הדין הרלוונטי – חוק זכות יוצרים הישן, ולפיו על דרך הכלל, מזמין היצירה יהיה בעליה הראשון ובלבד ששילם לצלם תמורת הבעלות בנגטיב. כיוון שכך, קובע בית המשפט, הזכות ביצירה אינה של הצלם כי אם של המזמין.
הנקודה המעניינת, לטעמי, בפסק הדין נוגעת דווקא לאמירת האגב של בית המשפט לעניין החוק החדש. לפי החוק החדש, יוצר היצירה המוזמנת – הוא ולא המזמין – הוא הבעלים בה. לכלל זה שני חריגים: הראשון, חריג צילומי האירועים ודיוקנאות – אשר החוק קובע מפורשות כי הזכות נתונה למזמין; והשני, אם הצדדים מסכימים אחרת, בין אם במפורש או במשתמע.
לעניין זה, ומעבר לנדרש, בית המשפט קובע כי במקרה שבו המזמין מממן את הצילום ואת כל הכרוך בו, מספק את האמצעים לצילום ואילו כל חלקו של הצלם הוא בצילומים עצמם, ניתן לקרוא הסכמה מכללא לכך שהזכות תהיה של המזמין ולא של הצלם.

לדעתי, נכון ליישם את האבחנה שתוארה בסעיף הקודם בין יצירה מוזמנת הממומנת על ידי היוצר והנעשית באמצעות כליו ובין יצירה מוזמנת הממומנת על ידי המזמין ובאמצעות כליו גם על פרשנותו של סעיף 35(א) לחוק החדש הנ"ל, כאשר במצב השני תיטה הדעה ל"הסכמה משתמעת" שהבעלות על היצירה היא של המזמין ולא של היוצר (ושוב, אבחנה זו ודאי שאינה תקפה להזמנת צילומים של אירוע משפחתי או פרטי, ראו סעיף 35(ב) לחוק החדש).

פסיקה זו מראה כי כוחו של סעיף 35 לחוק זכות יוצרים הוא בגמישותו ובאפשרות שהוא מעניק לבית המשפט ליצוק תוכן להסכמה שבין הצדדים. בהעדר חוזה בכתב, בית המשפט יכול לבחון את כלל הנסיבות ולקבוע, כפי שהעיר במקרה זה, כי ישנה "הסכמה משתמעת" המעבירה את הזכות מהצלם למזמין.
0

שיר המונדיאל של שאקירה מעותק?!

תוכנית הלילה של ערוץ 10, צינור לילה, הציגה רשימה של "אירועי אינטרנט" מהשנה החולפת וזו הפעם הראשונה שנתקלתי בסיפור של שיר המונדיאל של שאקירה.

לפי הדיווח, בתחילה שאקירה טענה שהיא כתבה את השיר בעצמה. האמירה הזו, איך נאמר?, לא היתה מופת לעניין דייקנות. קליפ של שיר ישן מוכיח, שלפחות בחלקו, מדובר בהעתקה של עיקר היצירה.

ולמי שלא מכיר – זה השיר של שאקירה

והנה השיר המקורי:

2

סימן מסחר על סיסמא שיווקית

האם ניתן לרשום סיסמא שיווקית – סלוגן – בתור סימן מסחר?
התשובה לקושיה זו נעוצה בל מקרה ומקרה במטרת הסיסמה. אם מדובר בסיסמה שמקשרת בין מוצר (או שירות) למקור המוצר, הרי שהיא כשירה למתן סימן מסחר. אך לעומת זאת, כפי שקורה במרבית המקרים, אם מדובר בסיסמה שנועדה לייצר מסר שיווקי ולשייך אותו למוצר, אזי אין עסקינן בסימן שיכסה בצל הגנת סימני המסחר הרשומים.
מהות ההבחנה פשוטה – סימני המסחר נועדו לאפשר לעסקים לסמן את מוצריהם בצורה שתאפשר לציבור לזהות את המקור, ולפעול על פי תפיסתו את איכות המקור ותוצריו. לעומת זאת, סיסמאות רבות נועדו להעביר מסר בעל אופי שיווקי. הסיסמא אינה באה לומר – מקור המוצר הוא פלוני, אלא הסיסמא באה, לכל היותר, להעיד על טיבם של מוצרים המגיעים ממקור אותו פלוני.

ויודגש, לעניין סימן המסחר, להבדיל מאשר לעניין זכות היוצרים בסיסמא, אין כל חשיבות למספר המילים שבסיסמא או למקוריות שבה, שעשויה להתבטא גם בדרכים אחרות (ראו גם עניין AllJobs). לעניין סימן מסחר – השאלה היא האם הסיסמא מסמנת את המקור או לאו.
כיוון שכך, ברובם של המקרים, הרשם דוחה בקשות לרישום סימן שנושאן סיסמא שיווקית. הרשם ממילא אינו מתרשם מטיב הסיסמא או המיצירתיות שבה, ובוודאי שלא מהאפקטיביות שלה. לענייני הרשם ניצבת שאלת מפתח אחרת – האם עניין לנו בסימן אשר הוא בעל אופי מבחין או לאו.

לאחרונה ניתנו מספר רב של החלטות הנוגעות לכשירותו של סלוגן לרישום כסימן מסחר. להלן סיקור תמציתי של חלק מהחלטות אלו:

בבקשות לרישום סימני מסחר 204832, 204499 Evereday Battery Company Inc. (מיום 29.8.2010) נדונה סיסמת השיווק "Free Your Skin" ונדחתה מחמת היותו סימן מתאר הנעדר כל אופי מבחין.
בבקשות לרישום סימני מסחר 189964 ו-213403 Philip Moris Products S.A (מיום 29.8.2010) נדונו סיסמאות השיווק של סיגריות פיליפ מוריס – "Best Enjoyed Slowly" ו-"Enjoyed in 70+ countries". נוכח הקביעה כי מדובר בסימנים מתארים גרידא שאינם בעלי אופי מבחין כשלעצמם, נדחו הבקשות. עם זאת, התאפשר למבקשת לרשום גרסה מעוצבת של אחת הסיסמאות תוך מתן הסתלקות מן הסיסמא כשלעצמה.
בבקשות לרישום סימני מסחר 208249, 209205 ו-203895 שופרסל בע"מ וגדרון תעשיות בע"מ (15.8.2010) נדונו סיסמאותיה של שופרסל: "הכסף שלך קונה יותר" ו-"כי זמן זה מצרך יקר" אשר נדחו מחמת שאנין מסמנות את השירות והמוצרים של שופרסל כי אם בסיסמאות המבקשות להעביר מסר שיווקי. בנוסף, נדונה גם סיסמתה של גדרון תעשיות בע"מ, חברה הקשורה לשופרסל, "גידרון אופים לך טריות". בעניין זה, התקבל הסימן, שהינו, בנוסף לכל, סימן מעוצב. נקבע כי השיבוש הלשוני במשפט – שהרי טריות אין אופים – יחד עם הכללת השם "גידרון" בתוך הסיסמא, מצדיקים מתן סימן מסחר.
בבקשה לרישום סימן מסחר 192808 Belden Technologies Inc (מיום 31.8.2010) נדונה ונדחתה הסיסמה השיווקית "Sending all the right signals". בהחלטה זו הובהר כי אף רישומה של הסיסמה במדינה אחרת – אין בה כשלעצמה לאפשר מתן סימן מסחר בצורה אוטומטית. אף שהמבחן לעניין זה קל יותר מאשר זה אותו נדרש לעבור מי שמבקש לקבל סימן שאינו מוכר בניכר, נקבע כי בעניין סיסמא זו "אין בה ולו מידה מזערית של אופי מבחין".
בבקשות לרישום סימני מסחר 193272, 193274, 193276, 193277 (מיום 12.4.2010) נדונה ונדחתה הסיסמא של חבר: "זה הכל בשבילך". בעניין זה, על אף שהרשם הכיר בקיומו של שיבוש קל במשפט, לא היה די בו כדי לאפשר את קיבול הבקשה, שכן הוא "אינו כזה הטורד את אוזן דובר העברית הרגיל, ואשר גורם לו לתהות מהו פשר המשפט שזה עתה שמע". עוד נקבע, כי מטרת הבקשה הינה "קבלת מונופולין על הביטוי הפרסומי תדמיתי המצוי בסיסמא" – וזאת רשות הפטנטים וסימני המסחר אינה מתירה.
בבקשות לרישום סימני מסחר 208289-96 (מיום 5.9.2010) נקבע כי "See the future wisely" ו-"לראות את העתיד בחוכמה" מהוות סיסמאות שיווק משובחות שאינן בעלות אופי מבחין. יתרה מזאת, נקבע כי אף אם שימוש בהם היה מצליח לקשר בינם לבין מוצר, היה מדובר ב"קישור על דרך השבח ולא על דרך הזיהוי".
ולעומת החלטות אלו, ניצבת לה בקשה לרישום סימן מסחר 200350 (מיום 19.8.2010) בעניין סיסמתה של מקדונלד'ס: "I'm lovin' it". שם, דובר בסיסמא שנרשמה מחוץ לישראל כסימן מסחר. כיוון שכך, נקבע, כי אף שלו היתה מוגשת כבקשה בתולה – לא היתה מתקבלת, הרי שהסתמכותה על סימן רשום מחוץ לישראל מועילה לה. נקבע, כי המבחן החל לגבי אינו דורש כי יוכח קיומו של אופי מבחין – אופי שנעדר מסיסמא זו אליבא דסגן הרשם, אלא כי יש להראות שיש בה מידה כלשהי – ולו הקטנה ביותר – של אופי מבחין.
בלשונו של סגן הרשם:
"סעיף 16 שונה הוא מסעיף 8 מהותית. בעוד סעיף 8 קובע כי סימן לא יהיה כשר לרישום עד שיהא בו אופי מבחין במידה שיכול הוא לאבחן כאמור, בין טובין לטובין, קובע סעיף 16 כי סימן לא יפסל לרישום אלא אם יקבע שאין בו מידה כלשהי של אופי מבחין. מידה כלשהי, משמעותה כל שהוא יותר מ-0. אך יותר מכך, משמעות הסעיף היא כי צריך להתקיים בסימן אופי פוזיטיבי ניכר של היעדר אופי מבחין על מנת שלא ניתן יהיה לרשום אותו."
לגופו של עניין נקבע:
"נאמר לעיל כי הסימן שבפני אינו בעל אופי מבחין, וככזה אין הוא כשיר לרישום. עוד הוסף לגביו שהוא בעל אופי שיווקי תדמיתי וככזה יקשה עליו עד מאד לרכוש אי פעם אופי מבחין, בהיותו ראוי להישאר פתוח לציבור. עם זאת, כשם שעמדתי על כך לעיל, ניכרים בו בסימן מספר מרכיבים המבדלים אותו מסיסמת שיווק רגילה. צורתו התחבירית, על אף שאין היא דמיונית וזועקת שונות, עדיין במידת מה, ולו במידה קטנה מאד, שונה היא מהמשפט השגור בו היה נוקט דובר האנגלית שעה שהיה חפץ לומר אני אוהב את זה. פנייתה העקיפה אל הצרכן, שלא נעשית בדרך של הוראה אהוב את זה, או של ניבוי, אתה תאהב את זה, אלא בדרך של שימת מילים בפיו. השימוש שנעשה בה בכל פעם שמוצג בפרסומת או בכל מוצר אחר סימנה המעוצב של המבקשת, לצד השימוש הנפרד שנעשה בה, כל אלה מצטרפים לכך שהוכח בפני באמצעות סקר, כי אחוז ניכר מהציבור הרלבנטי מקשר את הסיסמא אל המבקשת. על אף שכאמור אין בכל האמור כדי לבסס קיומו של אופי מבחין במידה ניכרת, הרי לא אוכל לומר כי אין בהם ולו מידה כשלהי, של אופי כאמור."
לסיכום, הדין בישראל מתיר רישום סיסמאות כסימני מסחר רק במקרים בהם הסיסמאות הן כאלו בעלות אופי מבחין. מידת האופי המבחין הנדרשת כאשר ישנו סימן מסחר רשום במדינה אחרת (מדינה החברה באמנה הרלוונטית). ניתן לראות מידה מסוימת של אופי מבחין בשיבוש תחבירי. ככל שהשיבוש בוטה יותר – כך האופי מבחין יותר. ניסיון להעביר מסר ישיר לצרכן מהווה אינדיקציה לסיסמה שיווקית ולא מסמנת. זאת ועוד. רכישה של אופי מבחין יכולה להילמד באמצעות סקרים של דעת קהל, ובלבד שהסקר יהיה מנוסח בצורה שתאפשר התבססות עליו לצורך הקביעה כי לסיסמא יש אופי כזה שהציבור מקשר אותה אל מבקשת הסימן (ולא כי בין שתי מתחרות, הסיסמא נקשרה בשמה של אחת המתחרות). גם סימן מעוצב עשוי ללמד על אופי מבחין, להבדיל מסימן בכיתוב רגיל (Block Letters).
בכל מקרה, מומלץ לבחון את נסיבותיה השונות של כל סיסמא וסיסמא בטרם ההחלטה אם יש מקום לבקש רישום של סימן מסחר בגינה.
0

פסיקה: שימוש בסימן מסחר לא מוכר לתיאור ההמצאה – ייתכן שאינו עומד בדרישת ה-Best Mode

דיני הפטנטים האמריקאים דורשים כי ממציאים יחשפו במסגרת בקשת הפטנט שלהם את הדרך הטובה ביותר הידועה להם לנצל את ההמצאה. דרישה זו, המכונה Best Mode, מחייבת כי בכל הקשור לתביעות הפטנט, הבקשה תפרט את הצורה המועדפת, ככל שיש כזו, על מבקש הבקשה לנצל אותה. בעוד שישנה דרישה לחשוף את דרך הניצול המיטבית, אין כל דרישה להצביע עליה מפורשות ודי כי הבקשה תכלול גם אותה כאחת משלל אפשרויות שמתוארות.

במקרה שהובא לפתחה של ערכאת הערעור בארצות הברית, דובר בפטנט בייצור Rubber Mulch. שם, למבקשת הפטנט היתה שיטה אחת מועדפת לצביעת הגומי – תוך שימוש במערכת VISICHROME, והיא אף הצהירה על כך מפורשות בפירוט הפטנט. למרבה הצער, מערכת VISICHROME אינו שם סטנדרטי, ולמעשה מדובר היה בסימן מסחר שבו המבקשת התכוונה להשתמש, אך בסופו של יום לא השתמשה. במצב דברים זה, נטען, כי המבקשת הסתירה את פרטי דרך הניצול המיטבית של המצאתה.
בית המשפט המחוזי קיבל טענה זו וקבע, במסגרת Summary Judgement, כי הפטנט אינו תקף נוכח פגם זה.
ערכאת הערעור הפכה החלטה זו וקבעה כי ישנן עובדות שעשויות לאפשר למושבעים לקבוע אחרת. לעניין זה, בית המשפט הצביע על כך שבזמן הגשת הבקשה, איש מקצוע מהשורה עשוי היה לקשר בין השם VISICHROME לבין המוצר הרלוונטי וזאת לאור העובדה שלפחות במקרה אחד התייחס אחד ממנהלי מבקשת הפטנט למוצר בשם זה. כיוון שכך, נקבע, כי השאלה האם השימוש בשם זה מהווה הסתרה אובייקטיבית של דרך הניצול המיטבית דורשת בירור עובדתי, ומשכך עליה להיעשות על ידי המושבעים.
בשורה התחתונה, הליך זה מלמד כי בעת כתיבת הבקשה לפטנט מומלץ להשתמש בשמות המוצרים עצמם ולא בסימני המסחר המוכרים לנו היום. כך למשל, עדיף להתייחס למעבד תמלילים מאשר לתוכנת Word של Microsoft. דוגמה נוספת, עדיף להתייחס לתרופה קופולימר-1 על פני שימוש בשם המסחרי והמוכר של חברת טבע – הקופקסון. בנוסף להיותה של צורה תיאורית זו רחבה וכללית יותר, היא גם מייתרת את החשש שבעל מקצוע מיומן לא יוכל להבין כיצד לנצל את ההמצאה. בעוד ששם מסחרי יכול להיות מוכר לממציא, יתכן כי בעל המקצוע הסביר מהתחום הרלוונטי לא יכיר אותו.
0

פסיקה: לצלם תמונה היסטורית יש זכות יוצרים בתמונתו

למי נתונות הזכויות בתמונה היסטורית של טל ברודי במעמד הזכייה בשנת 77' בגביע אירופה לאלופות? זו השאלה שעמדה במרכזו של פסק הדין של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו.

בית המשפט קבע, בהתאם לקביעת בית המשפט המחוזי בעניין ויסהוף (ע"א (מחוזי ת"א) 3437/06 ויסהוף נ' ויינברג), כי ישנה זכות יוצרים בתצלום הדוקמנטרי. אף שמדובר בתמונה המתעדת רגע נתון, נקבע כי מדובר בתמונה הזוכה להגנת זכות היוצרים באשר המקוריות ניכרת בה.
"[הצלם] השכיל לבחור את העיתוי, את זווית הצילום ואת המרחק ממושא הצילום כדי לסמל ולהנציח באמצעותו רגע ייחודי בהיסטוריה של הספורט הישראלי"
בית המשפט דחה את הטענה כי הנתבעת, מנהלת ליגת העל, היא מפרה תמימה. נקבע, כי הנתבעת, באמצעות עובדיה, מודעת לדיני זכות היוצרים, וככל שהיא לא ביררה עד תום עניין זה, הרי שעשתה זאת תוך עצימת עיניים. אף העובדה שטל ברודי עצמו נתן למנהלת את התמונה לשימושה לא הועילה לה – שכן הצלם עצמו, ולא האובייקט המצולם, הוא בעל זכות היוצרים.
המנהלת הציגה העתק מוגדל של התמונה ובנוסף היא הציגה אותה בקטלוג. מעבר להפרת זכות היוצרים בהעתקת התמונה והצגתה בפומבי, המנהלת חטאה גם בכך שלא הציגה את שמו של הצלם בצמוד לתמונות, ובכך הפרה את זכותו המוסרית.
בית המשפט מיאן לקבוע כי השימוש שעשתה הנתבעת בתמונה מהווה שימוש הוגן. קביעה זו התבססה, בין היתר, על כך שהזכות המוסרית הופרה, שהשימוש שנעשה בתמונה היה בעל אופי שיווקי שנועד לקדם את עסקיה של המנהלת.
בשורה התחתונה, נפסק לטובת התובע פיצויים בסכום המלא אותם דרש: 30,000 ש"ח בגין הפרת זכות היוצרים וכן 25,000 ש"ח בגין הפרת הזכות המוסרית. בנוסף נפסקו הוצאות לטובת התובע בסכום של 11,000 ש"ח בצירוף מע"מ.
0

בקרוב: חיפוש במאגרים הסיניים באנגלית

משרדי הפטנטים האירופאי (EPO) והסיני (SIPO) הודיעו על שיתוף פעולה ביניהם במטרה להפוך את הפרסומים הסיניים לנגישים יותר לקהל קורא האנגלית. המשרדים מקדמים פרוייקט של תרגום אוטומטי מאנגלית לסינית ומסינית לאנגלית, כך שניתן יהיה לערוך חיפושים אחר מילות מפתח אנגליות גם במסמכים סיניים, ולהפך. בצורה זו, חיפוש בשפה אחת יאפשר מציאתם של פטנטים ובקשות לפטנט בשפה אחרת.

היוזמה הזו מתווספת על השירות של WIPO שמאפשר חיפוש במספר שפות בו-זמנית. נכון להיום, השירות של WIPO מאפשר חיפוש במאגרים באנגלית, בצרפתית, בגרמנית, בספרדית וביפנית באמצעות שאילתא בודדת.
0

ה-USPTO הנפיק הנחיות חדשות באשר לבחינת התקדמות המצאתית לאור KSR

משרד הפטנטים האמריקאי, ה-USPTO, פרסם בתחילת החודש הנחיות חדשות לבחינה האם המצאה הינה בעלת התקדמות המצאתית לפי הדין האמריקאי ולכן ראוי כי יינתן פטנט בגינה. על אף שאין מדובר בהנחית בעלות תוקף מחייב, הן חשובות משתי סיבות: הראשונה, הן מסכמות בתמצית את גוף הפסיקה בנושא זה לאחר פסק הדין של בית המשפט העליון בעניין KSR. ההנחיות חשובות גם מסיבה נוספת: הבוחנים האמריקאים מונחים על ידי הכללים המוגדרים בהנחיות ובפועל הם יפעלו על פיהם.

הלכת KSR קבעה כי בכדי שהמצאה תהיה ברורה מאליה (ונעדרת התקדמות המצאתית) אין צורך להראות כי הרצינואל לחיבור שני פרטי ידע קודם נמצא בתוכם. בטרם הלכה זה, שלט מבחן Teaching-Suggestion-Motivation, או בקצרה TSM, ולפיו יש למצוא לימוד, רמיזה או מוטיבציה לאחד בין שני פרטי הידע הקודם מתוך עצמם. פסיקת ערכאת הערעור לאחר אותה החלטה קבעה בצורה קוזאיסטית וממקרה למקרה, כללים באשר לרצינואלים אפשריים לחיבור כאמור.
בסיומן של ההנחיות ניתן למצוא טבלה מסכמת של פסיקות ערכאת הערעור בעניין.
לינק להנחיות.
תגיות:
0

חדש: "לוח מחוונים" למדדי היעילות של ה-USPTO

משרד הפטנטים האמריקאי, ה-USPTO, השיק מערכת ויזואליזציה להצגת מדדי היעילות שלו. התצוגה, כפי ששמה מעיד עליה, היא בצורת לוח שעוני מחוונים (Dashboard).

בנוסף למדדים המסורתיים בהם המשרד משתמש, נוספו ששה מדדים חדשים שנועדו לאבחן את זמן ההמתנה לקבלת פטנט בצורה ברורה יותר.

המדדים הישנים כללו את מדד ההמתנה הכולל (Tradional Total Pendency) וכן מדד ההמתנה עד לתחילת הבחינה המהותית של הבקשה (First Office Action Pendency)
מדד ההמתנה הכולל המסורתי מתייחס למספר החודשים שחולף בין הגשת בקשת הפטנט לבין סיום הטיפול בה. לעניין זה, מסיבות היסטוריות, דרישה של המבקש לסיבוב בחינה נוסף – RCE – נחשבת לסיום הטיפול בבקשה. הסיבה לכך, אגב, היא השיטה שהיתה קיימת לפני קיומו של ה-RCE, אז הוגשה בקשה חדשה ממש שכונתה CPA. המדד הישן ממשיך להיות מתוחזק בכדי לאפשר למשרד להעריך את השינוי במצבו ביחס לשנים עברו.
למדד זה נוסף מדד המשכלל בתוכו את הזמן שחולף בין ההגשה לבין סיום הטיפול בקשת פטנט, כולל טיפול בסיבובי בחינה נוספים (Traditional Total Pendency INCL. RCEs).
כמו כן, המשרד מפרסם מדד לזמן הממוצע שחולף לסיום הטיפול בבקשות שדרשו לפחות RCE אחד (Pendency of RCEs), מדד לגבי זמן הטיפול בבקשות המשך (Pendency of Continuation Applications), מדד לגבי זמן הטיפול בבקשות חלוקה (Pendency of Divisional Applications), מדד לגבי זמן הטיפול כאשר נדרשת החלטה שיפוטית של ה-BPAI (Pendency from Application Filing to Board Decision), ומדד המשערך את זמן הטיפול שהיה נדרש למשרד הפטנטים לסיים את הטיפול בכל הבקשות הקיימות במערכת לו לא היו נוספות בקשות חדשות (Inventory Position).
0

נדחה ניסיון תקיפה על הפטנטים של טבע על תרופת הקופקסון

בית המשפט הפדרלי של המחוז הדרומי בניו יורק דחה בקשה לפסק דין כי הפטנטים של טבע על תרופת הקופקסון, תרופת הדגל של טבע.

בארצות הברית, להבדיל מבישראל, שיטת המושבעים מחייבת הפרדה בין שאלות מסוגים שונים: שאלות משפטיות טהורות נדונות בפני השופט ואילו שאלות עובדתיות נדונות בפני המשובעים. לעיתים רבות, וכפי שקרה במקרה זה, אחד הצדדים מבקש כי בית המשפט יכריע עוד בטרם יובא העניין בפני המושבעים. לפי הדין האמריקאי, בקשה שכזו – המכונה בקשה לתמצית פסק דין (Summary Judgment) – תתקבל אם אין מחלוקת אמיתית באשר לעובדות הרלוונטיות ואם בית המשפט מקבל את הטענה המשפטית של מגיש הבקשה.
במקרה דנן, בית המשפט דחה את הבקשה, והעביר את ההכרעה לפתחם של המושבעים, לכשאלו יכונסו לשמוע את התיק.
תגיות: ,
0

פטנט אחד לשנה החדשה

פטנט אחד לשנה החדשה – שעון מעורר המדמה את תרועת השופר.

שנה טובה!
0

פטנט וגניבת עין – הגנה משלימה

זכויות קניין רוחני יכולות לדור בכיפה אחת ולתת הגנה משלימה לאספקטים שונים.

כך, יכול שינתן פטנט על תוכנה, וזאת על אף שקוד התוכנה יכול שהוא מוגנת בזכות יוצרים. בצורה דומה, זכות יוצרים יכולה להגן על תמונה מפני העתקה ואילו סימן מסחר יכול לתת הגנה על שימוש בתמונה או בגרסה דומה לה, לשם סימון טובין ושירותים. מדגם יכול להעניק הגנה על צורתו האסטית של מוצר ואילו פטנט יכול להעניק הגנה על אספקטים פונקציונאליים בו.
בעניין ע"א 2154/07 בריח נ' אבגים (מיום 5.9.2010) נדונו בבית המשפט העליון ערעוריהם של מתחרים בשוק המנעולים למסכי מחשב, ושם באלה לידי ביטוי היתרון הגלום בהגנה כפולה של שתי מערכות דינים משלימות.
לתובעים בהליך המקורי יש פטנט בגין מנעול שכזה, ואילו הנתבעים התחרו בהם ומכרו מנעול משל עצמם. אף שרבות העובדות הרלוונטיות, הטיבה לעשות כבוד השופטת מ' נאור בתימצותה את העניין לכדי פיסקה בודדת:
ראובן מייצר ומשווק מִתקן המשמש לקיבוע מסכי מחשב לשולחנות. שמעון – אשר משמש כסוכן מכירות של המוצר אותו מייצר ראובן – מתחיל לייצר בעצמו מִתקן דומה. ראובן פונה לבית המשפט על מנת למנוע את ייצור ושיווק המתקן המתחרה של שמעון וכן על מנת לדרוש פיצויים המגיעים לו, לטענתו. בית המשפט מונע את ייצור ושיווק המוצר המתחרה של שמעון ומעניק לראובן פיצויים. בתגובה, שמעון מכניס שינויים במוצרו ומתחיל לייצר ולשווק מוצר חדש. ראובן פונה שוב לבית המשפט על מנת למנוע את שיווק המוצר החדש של שמעון. בית המשפט מאפשר את ייצורו ושיווקו של המוצר החדש. שני הצדדים מערערים על פסק דינו של בית המשפט. זו, בקליפת אגוז, הפרשה שלפנינו.
התביעה התבססה על מספר עילות ובראשן הפרת הפטנט הרשום של התוביעם וכן גניבת עין במכירת המנעול המתחרה. בית המשפט קבע, כי על אף שהפטנט לא הופר, בדרך פעולתם של הנתבעים היה משום גניבת עין. היינו, התובעים הוכיחו את שני הרכיבים הדרושים לעניין זה: הראשון, קיומו של מוניטין במוצר שלהם; והשני, חשש להטעיה ביחס למקור המוצר המתחרה.
בערעור, טענו הנתבעים כי לאחר שנקבע כי המוצר המתחרה אינו מפר את הפטנט, לא היה מקום להידרש לשאלת גניבת העין. לקושיה זו משיב בית המשפט העליון בצורה נחרצת:
הנתבעים טוענים כי לא היה מקום כלל להיזקק לתביעה בגין גניבת עין משנדחתה התביעה להפרת פטנט. אין לקבל טענה זו. התביעות אינן מוציאות זו את זו, ואין בעניין זה כל הסדר שלילי. בית המשפט קבע, בעקבות חוות דעת המומחה המוסכם, כי לא הופר הפטנט של נובל. אין פירוש הדברים שמותר לגנוב את דעת הבריות כך שהם יוטעו לחשוב שהנתבעים מוכרים להם את מוצרי התובעים.
כל מערכת דינים עומדת בפני עצמה. הפטנט נועד ליתן מונופול לממציא בגין המצאתו החדשה, המועילה, הניתנת לשימוש תעשייתי ושיש בה ההתקדמות המצאתית. מנגד, גניבת העין נועדה להגן על סוחרים ועל הציבור מפני תחרות לא הוגנת ולא הגונה שבה המתחרים ינצלו את המוניטין המוקנה לא להם ויגרמו לציבור לטעות ולשייך את המוניטין למוצריהם שלהם.
0

ככלל, לא תידרשנה עוד הודעות הסתלקות בבקשות לסימני מסחר בישראל

רשות הפטנטים פרסמה חוזר רשם מ.נ. 84 הנוגע לדרישת הודעת הסתלקות מרכיבים של סימני מסחר. לפי הוראת החוזר, מבקשי סימן מסחר לא יידרשו ליתן הודעת הסתלקות ביחס לרכיבים של סימן המסחר, אלא במקרים יוצאי דופן.

לשון החוזר:

הנדון: דרישת ויתור כתנאי לרישום סימן מסחר

  1. סעיף 21(א) לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש], תשל"ב – 1972 (להלן: "הפקודה") קובע כדלקמן: "היה סימן מסחר מכיל דבר המקובל באותו מסחר או דבר שאינו בעל אופי מבחין מבחינה אחרת, וראה הרשם שאין בעל הסימן זכאי לשימוש ייחודי בדבר האמור או במקצתו, רשאי הוא, בבואו להחליט אם יירשם הסימן או אם יישאר רשום בפנקס, לדרוש כתנאי לכך שבעל הסימן יוותר על הזכות לשימוש ייחודי באותו דבר או יוותר ויתור אחר הנחוץ לדעתו לשם קביעת זכויותיו לפי הרישום."
  2. על פי הוראה זו נדרשים בעלי בקשות לרישום סימני מסחר ליתן הודעות ויתור ביחס למרכיבים בסימנים שהרשם סבור כי הם מקובלים במסחר או שאינם בעלי אופי מבחין וזאת כתנאי לרישומם. יצויין כי בפועל במהלך השנים יושמה דרישה זו באופן בלתי אחיד ובמקרים רבים נוצרה אי וודאות באשר למדיניות הרשות בנושא זה ולמשמעות אי הפעלת הדרישה בכל מקרה ומקרה.
  3. דיני סימני המסחר מבטאים את התפיסה שאין להעניק לאדם זכות בלעדית להשתמש בסימן שהינו חסר אופי מבחין או מקובל במסחר, כאמור בסעיפים 8 עד 12 בפקודה. בנוסף, סימן המסחר המבוקש לרישום נבחן בכללותו ונרשם בכללותו ואף ללא הודעות ויתור כאמור, אין ברישום הסימן כדי להעניק לבעל הסימן זכות לשימוש ייחודי בכל רכיב בסימן בנפרד.
  4. לאור זאת, החל מיום כניסתו לתוקף של חוזר זה יחדל הרשם, ככלל, להתנות רישום סימנים הכוללים רכיבים שאינם בעלי אופי מבחין במתן הודעת וויתור כאמור. אין באמור כדי למנוע מהרשם להפעיל את סמכותו לפי סעיף 21 לפקודה במקרים המתאימים, לפי שיקול דעתו.
  5. בעל הסימן יוכל מסיבותיו הוא, במידה שיחפוץ בכך, לבקש מהרשם להוסיף הודעת ויתור כתנאי לרישום.
  6. הוראות חוזר זה תואמות את המגמה הרווחת במדינות אירופה שלא לדרוש עוד הודעות וויתור מסוג זה.
  7. אין באמור בחוזר זה כדי לגרוע מהוראות חוזרי רשם מ.נ. 29 (בקשות לרישום סיסמאות כסימני מסחר) ומ.נ. 37 (סימנים המכילים אותיות בודדות ומספרים).
  8. תחולה: חוזר זה ייכנס לתוקף ביום 3.10.2010.
  9. אנו צופים כי שינוי הנוהל יביא לייעול הליכי הבחינה וקיצור משכה ואחידות רבה יותר בתוצאותיה.
0

פטנט חדש לפייסבוק – דירוג תוצאות חיפוש לפי הקשר חברתי

עוד פטנט לפייסבוק. ב-31.8.2010 הם ניתן לפייסבוק פטנט ארה"ב US7,788,260 שכותרתו "Ranking search results based on the frequency of clicks on the search results by members of a social network who are within a predetermined degree of separation ". בתרגום חופשי – דירוג תוצאות חיפוש בהתבסס על תדירות הלחיצות על ידי חברים ברשת חברתית הנמצאים במרחק חברתי מוגדר מראש. למותר לציין כי מדובר בפטנט על תוכנה.

הפטנט מתאר שימוש בהקשרים החברתיים של משתמש בכדי לדרג בעבורו תוצאות חיפוש – בין אם תוצאות אורגניות ובין אם תוצאות ממומנות – בהתבסס על העדפותיהם של חבריו.
תביעות הפטנט, כהרגלן, צרות בהרבה. למשל, הן דורשות כי יהיה גם שימוש בתג ויזואלי שיוצג ליד תוצאות חיפוש אם מדובר בתוצאות רלוונטיות נוכח התנהגותם של חברי הרשת החברתית של המשתמש.
לטעמי, ומבלי להידרש לשאלת תקפותו של פטנט זה, מדובר במונופולין רחב למדי שיכול לשמש את פייסבוק בתחרות אם רשתות חברתיות אחרות. כמו כן, נדמה לי שמדובר במקרה מובהק שבו הפטנט יכול להתאים גם לגופים שאינם בתחרות ישירה עם הרשת החברתית של פייסבוק ובראשם מנועי החיפוש. פייסבוק יכולה להשתמש בפטנט זה בכדי לייצר זרם הכנסות בגין רישיונות לגופים אלו.
לקריאה נוספת: SFGate.
0

בחזרה לעתיד? נייק ביקשה פטנט על הנעל מ-2015

העתיד כבר כאן?
בשנת 1989 יצא הסרט "בחזרה לעתיד 2" והראה לנו גרסה של העתיד הקרוב – שנת 2015.
לפני שנתיים, שבע שנים לפני תאריך היעד, הגישה נייק בקשה לפטנט על מנגנון אוטומטי לנעילת שרוכים, ממש כמו בסרט. הבקשה הוגשה בארצות הברית וכן הוגשה על בסיסה בקשה בינלאומית במנגנון ה-PCT. לפי הבקשה בתוך הנעל ישנו מנוע קטן שמושך את השרוכים בכיוון המתאים. לפי המימוש המועדף, שריכת השרוכים מתבצעת בתגובה לזיהוי משקל בסנסור הממוקם בתוך הנעל.

כן כן, גם מהתמונות לא יכול להיות ספק מה מקור ההשראה להמצאה זו.

ורק למקרה שאתם לא זוכרים במה מדובר:
0

פסיקה: פולו ראלף לורן חוסם סימן מסחר "פולו" נוכח היותו סימן מסחר רשום ומוכר היטב

כבוד סגן רשם הפטנטים נח שלו שלומוביץ קיבל בחלקה את התנגדותה של חברת Polo/Lauren לרישום סימני מסחר הנושאים בחובם את המילה POLO והכוללים מקל גולף/הוקי החוצה את האות O בזוית. הדחייה נעשתה לאור קיומו של סימן מסחר רשום השייך למתנגדת – סימן שאינו רק סימן רשום אלא אף סימן מוכר היטב.

החלטה זו מעניינת משתי סיבות. הראשונה, הקביעה כי הסימן מוכר היטב נעשתה כמעט בצורה בלעדית על "ידיעה שיפוטית" – אותו אוסף העובדות שהן "מן המפורסמות" ואותן אין צורך להוכיח בפני בית המשפט. בלשון ההחלטה:
לא זאת אף זאת, סבור אני כי פעמים סימן הוא מפורסם עד כדי כך שניתן לומר שעצם מוכרותו מצויה היא בידיעה שיפוטית (ר' למשל F.W. Mostert, Famous and Well Known Marks, Butterworth, 1997, בעמ' 16). אטעים נקודה זו. בין סוגי העניינים המקובלים כמצויים בידיעה שיפוטית מצויות כל העובדות שהן "מן המפורסמות במקום מושבו של בית המשפט הדן בענין, או שהן ידועות לרוב בני האדם. מכל מקום, המדובר בידיעות שהאדם הסביר אינו חולק על נכונותן" (אליהו הרנון, הפעלת הידיעה השיפוטית – אימתי וכיצד? עיוני משפט כרך ד', 5, בעמ' 9). שעה שקובע המחוקק בהגדרתו, כי דבר מוכרותו של סימן אינה עניין לקיום מכירות או פרסום בישראל (למרות שאלה ודאי נלקחים בחשבון), אלא עניין הוא למידת ההכרות שמכיר אותו הציבור, הרי אך טבעי הדבר כי פעמים הימצאותו של סימן מסחר בציבוריות המסחרית שיווקית, ולעיתים אף התרבותית, כמוהו כאותה עובדה שהאדם הסביר אינו חולק על נכונותה. ולענייננו, אין ספק כי הסימן פולו של המעצב ראלף לורן הוא סימן מסחר מוכר היטב בישראל.
למען שלמות התמונה אוסיף כי שאלת היות הסימן פולו מוכר היטב לא היתה כלל במחלוקת, ומבקשת הסימנים נתנה הודאת בעל דין לעניין זה.
הסיבה השנייה שהופכת החלטה זו למעניינת נוגעת להשלכות של התנהלות של בעל דין בהליך שיפוטי. לשם הוכחת הטענה כי סימנה מוכר היטב, הגישה המתנגדת תצהיר של עד מטעמה. עם זאת, העד, בהנחית המתנגדת, לא הופיע לדיון. למרבה הפליאה, מדובר היה בהחלטתה שרירותית של המתנגדת שבחרה ביודעין שלא להביא את העד, על אף שהוא צריך להיות זמין לחקירה נגדית על תצהירו. זאת ועוד, המתנגדת לא ביקשה וממילא לא קיבלה רשות להיעדרות העד, לא הודיעה על כך מראש ולא קיבלה את הסכמת המבקשת לעניין זה.
נוכח התנהלות זו, ועל אף שזכתה בהתנגדותה, נקבע כי יושתו על המתנגדת הוצאות בסכום שמשקף הן את עלותו האמיתית של ניהול ההליך מצד המבקשת והן אלמנט עונשי. בסופו של יום, הושתו על המתנגדת הוצאות בסך 75,000 ש"ח.
(התנגדות לרישום סימני מסחר 138296-9 ו-138302-3 אפולו אדקס בע"מ נ' The Polo/Lauren Company LP (24.8.2010)
תגיות:
4

הנחיות בדבר הגשה אלקטרונית של בקשות – האם הקוד הפתוח נשכח?

רשות הפטנטים פרסמה הודעה לציבור בעניין בקשות פטנט הכוללות מעל 200 עמודים, וכעת היא מבקשת את תגובת הציבור בטרם ההודעה תהפוך לחוזר רשם.

לשון ההודעה:

הנדון: הודעה בעניין בקשות לפטנט הכוללות מעל 200 עמודים
מזה זמן, נוהג ציבור המבקשים להגיש בקשות לפטנט הכוללות מעל 200 עמודים גם על גבי CD (או DVD לפי הצורך).
בהעדר הנחיות ברורות באשר לאופן הגשת בקשות כאלה, הריני להבהיר כדלקמן:
1. בקשות כאמור תוגשנה בפורמט הבא:

  • א. הבקשה תהיה מחולקת לשלושה קבצים כדלקמן: קובץ תיאור, קובץ תביעות, וקובץ שרטוטים (במידה וישנם);
  • ב. הקבצים המרכיבים את הבקשה יוגשו הן בקובץ מסוג WORD (לקריאה בלבד) והן בקובץ מסוג PDF;
  • ג. במועד ההגשה יכונו הקבצים "תיאור", "תביעות" ו"שרטוטים";
  • ד. המבקש לתקן פירוט לפי סעיף 22 לחוק יגיש את הגרסה המלאה של הבקשה הכוללת את התיקונים המבוקשים. הגירסה תוגש הן בקובץ WORD (לקריאה בלבד) והן בקובץ מסוג PDF . סימון התיקונים יעשה באמצעות "עקוב אחר שינויים" בקובץ ה-WORD בלבד. בהגשת גרסאות חדשות בעקבות תיקונים בהתאם לסעיף 22 שם הקבצים יכלול את מספר הבקשה, לדוגמא "תיאור123456", "תביעות123456"

2. מסמכי הבקשה המוגשים כאמור לעיל יוגשו חתומים באמצעות חתימה סרוקה שתתווסף לעמוד האחרון. כן יוגש העמוד האחרון מודפס וחתום בידי מגישו על מנת לבדוק את ההתאמה בינו לבין הקובץ שצורף.
3. הכללים לעיל חלים גם על בקשות הכוללות רצפים גנטיים .הרצפים מהווים חלק מהתיאור לכן יש לכללם בקובץ התיאור שיוגש כמפורט בסעיף 1 לחוזר זה. פורמט זה הינו בנוסף לפורמט הגשת הרצפים בהתאם לחוזרים מ.נ. 51 ו-מ.נ. 64.
4. אין שינוי בהגשת טופס הבקשה לגבי בקשות אלה.
5.הנחיות ההגשה המפורטות בהודעה זו נובעות מהצורך לקלוט את הבקשות ישירות, ללא סריקה, במערכת התפעולית ולפרסם (לאחר הקיבול) במאגר האינטרנטי.

לטעמי יש בעיה אחת בהוראות אלו – הן מחייבות שימוש בתוכנת Word, שהיא, כידוע, תוכנה קניינית של מיקרוסופט. אמנם, רוב מוחלט של המשרדים בישראל נעזרים בתוכנות אלו (ומשרדי שלי בין אלה), אך ראוי לטעמי כי הרשם לא יגביל את ציבור המבקשים לשימוש בפורמט קנייני. זאת ועוד, אל לו למשרד ממשלתי לחייב את הציבור להשתמש בתוכנה קניינית מסוימת.

פתרון אחד הוא לאפשר לציבור המגישים להגיש בנוסף לקובץ ה-PDF גם קובץ בפורמט לא קנייני דוגמת ODF של OpenOffice Writer. הדבר אף מתבקש לאור העובדה שמשרד האוצר תומך וממן את פיתוח הגרסה העברית של תוכנה פתוחה זו.