התאמת תקופת הפטנט – האם ה-USPTO עדיין טועה בחישוב?

אחרי שבסוף 2009 ערכאת הערעור הפדראלית קבעה כי משרד הפטנטים האמריקאי שגה בחישוב תקופת התאמה לפטנטים, נראה שעניין זה לא לובן סופית.

פרופ' קרואצ' מבלוג Patently-O מדווח על בעיה חדשה-ישנה שצצה לעניין תקופת ההתאמה.
הקדמה קצרה: בניגוד לדין האמריקאי הישן, אז היתה הזכות קצרה יותר (17 שנה) אך היא תקופת ההגנה נספרה ממועד קבלת הפטנט, היום המועד הרלוונטי הוא יום הגשת הבקשה לפטנט. משמע, שבמקרים מסוימים הליכי בחינה ארוכים של הבקשה עשויים לגזול מהזמן שבו לבעל הפטנט יש מונופולין בגין המצאתו.
המחוקק האמריקאי היה ער לקושי זה והוא ניסה לצמצם את הפגיעה בבעל ההמצאה בקובעו כי עיכובים מסוימים בבחינת הבקשה שאינם בשליטת המבקש לא יפגעו בתקופת הפטנט. התחשיב מקזז מתקופה זו עיכובים להם גרם המבקש (שהרי אם המבקש גרם לעיכובים נוספים, אין לו להלין על עיכובים מאת הרשות), ובסופו נקבעת תקופת התאמה לפטנט – Patent Term Adjustment – המתווספת לעשרים השנים מיום הגשת הבקשה.
אז על מה מלינים כעת? כאשר מוגש ערעור על החלטת בוחן פטנטים, עובר זמן מיום ההגשה ועד היום בו התיק נפתח בערכאה המתאימה (BPAI). בתקופה זו, הבוחן רואה את הערעור ופעמים רבות מחליט לחזור בו מהדחייה המקורית ולהמשיך בהליך הבחינה. עם זאת, תקופת העיכוב הזו אינה נספרת במניין הימים המתווספים לתקופת הפטנט.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.