ארכיון ל אוקטובר, 2010

0

פרסום יומני הפטנטים – שוב (גם) בדפוס

היום התפרסמו יומני הפטנטים והמדגמים מספר 02/2010, 03/2010 ו-04/2010. (היומנים שהיום אמורים להתפרסם בחודשים פברואר, מרץ ואפריל)

כנראה שבעקבות התביעה הייצוגית שהוגשה לעניין אגרות הפרסום, הרשם הוסיף והודיע כי:

עותק קשיח של היומנים, אשר הודפס ע"י המדפיס הממשלתי, נמצא בספריית הרשות.

לאור פעולתו זו של הרשם, יכול להיות שאין עוד מקום לדון בקשה לתביעה הייצוגית, נוכח הוראות סעיף 9 לחוק תובענות ייצוגיות. יודגש, ככל שבית המשפט יקבע כי הרשות תיקנה את מעשיה, הוא יכול לפטור אותה מחובת השבה של סכומים שנגבו שלא כדין בעבר. החוק מאפשר לפסוק גמול הוגן לטובת התובע הייצוגי ובאי כוחו אם התיקון נגרם כתוצאה מפעולותיהם. במקרה דנן, נדמה כי השינוי נגרם עקב ישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט, ומשום כך ייתכן שעל אף שהרשות תיקנה מעשיה, בית המשפט ימאן לפסוק סכומי כסף כלשהם לתובעים הייצוגיים ולבאי כוחם.

2

מלחמות הפטנטים: הגרסה ההיסטורית

נתקלתי במאמר מעניין, וחשבתי לשתף.
במאמר "What Smartphone Makers Can Learn From the Sewing Machine Patent War" שהתפרסם ב-Wall Street Jounral מתאר הכותב את מלחמת הפטנטים שקרתה אי שם במהלך המהפכה התעשייתית. מסתבר, שבאותה העת, הטכנולוגיה המהפכנית היתה מכונות התפירה, ולמספר רב של חברות היו פטנטים שחסמו את יכולתן שלהן לפעול ולייצר את המכונה מיטבית. הדוגמה הזו מזכירה לכותב את המצב היום בשוק הסלולארי בו הוגשו מספר רב של תביעות הפרת פטנט בין יצרניות שונות – אשר לכל אחת מהן זכויות קניין רוחני על אלמנטים שונים בטלפונים החכמים של ימינו (ראו גם כאן, כאן וכאן). ואכן, כפי שכבר טענתי בעבר, פטנט על תוכנה אינו שונה מפטנטים בטכנולוגיות אחרות. במקרה ההוא, כפי שניתן להתרשם מהאמור בכתבה, הפטנטים חסמו את התפתחותו המהירה של התחום הטכנולוגי החדש. בדיוק כפי שנטען היום לא אחת ביחס לפטנטים בתוכנה, גם שם הפטנטים חסמו את הגעתה של הטכנולוגיה המיטבית שהיתה ידועה באותה העת לצרכן הסופי. ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה גם מלמדת, כי בהעדר תפיסת בלעדיות באמצעות הפטנטים ישנו סיכוי לא מבוטל כי השוק המשוכלל היה מייצר אותן המצאות ממילא.
הפתרון שנמצא באותה העת היה לייצר "מאגר" משותף של פטנטים ולהעניק רישיונות להשתמש בפטנטים של המאגר. התמלוגים ששולמו בגין אותם רישיונות חולקו בין בעלי הפטנטים השונים.
אגב, להבנתי, בניגוד לאמור בכתבה, פתרון מעין זה יתכן והוא אפשרי מבחינה חוקית גם היום. הכותב מעלה את החשש כי דיני ההגבלים העסקיים יאסרו על שיתוף פעולה שכזה בין מתחרים. ברם, הדבר אינו נכון. כך, ארגוני אומנים ויוצרים, דוגמת אקו"ם, מנהלים מאגרים משותפים של זכויות יוצרים ו/או זכויות מבצעים. הסדרה מעין זה, המתחייבת לצורך פעילות יעילה בשוק, מוכרת כחוקית בארה"ב כמו גם בישראל.

0

ועדת חוקה, חוק ומשפט – פורסם פרוטוקול הדיון בפרסומים שלא ברשומות

היום התפרסם הפרוטוקול של ועדת החוקה, חוק ומשפט מיום 19.10.10, במסגרת נידונה הצעת חוק הפטנטים (ביטול חובת פרסום ברשומות).

בעקבות אותה ישיבה, כזכור, הוגשה תביעה ייצוגית להשבת אגרות פרסום שנגבו על אף שלא בוצע פרסום על גבי חוברות אלא הרשם הסתפק בפרסום באתר הרשות בלבד.
שמחתי לראות שבדיון נכחו עו"ד טל בנד ועו"פ מיכל חכמי שייצגו נאמנה את עמדת צרכני רשות הפטנטים, לפיה פעולתו של הרשם טובה לציבור ומשרתת אותו נאמנה.
0

איחוד מערכות סיווג הפטנטים – צעדים ראשונים בכיוון הנכון

משרד הפטנטים האירופאי,(EPO) הודיע כי הוא יחל לפעול ביחד עם משרד הפטנטים האמריקאי (USPTO) להסדרת מערכת מיון אחידה לשני המשרדים. ישנן מערכות סיווג שונות שיוצרות קושי בשעה שמבצעים חיפושי פטנטים. כך, המערכת האירופאית – ECLA – מבוססת על מערכת המיון של WIPO – מערכת ה-IPC. לעומת זאת, המערכת האמריקאית – ה-USPC שונה לחלוטין באשר היא אינה מבוססת על ה-IPC. אומנם, קיימים ממשקי המרה בין מערכת אחד לשנייה, אך לעיתים ההמרה אינה מדויקת דיה, וממילא יצירתה של זו מחייבת עבודה ידנית כפולה.

במסגרת פעולות חמשת משרד הפטנטים הגדולים (ארה"ב, אירופה, יפן, סין וקוריאה) לעידוד הרמוניזציה של מערכות הפטנטים השונות, הוטלה על ה-EPO להוביל איחוד מערכות הטקסונומיה הנהוגות במשרדים השונים.
מדובר, בלא ספק, ביוזמה מבורכת. שימוש בסיווגי פטנטים הוא דבר נחוץ ושימושי בעת ביצוע חיפוש פטנטים. עם זאת, לאור קיומן של מערכות הסיווג השונות, מי שמבצע את החיפוש נאלץ לזהות קטגוריות רלוונטיות לחיפוש בכל מערכת אם ברצונו לערוך חיפוש מקיף במאגרים שונים.
3

פסיקה: גופן מוגן על ידי זכות יוצרים ולא על ידי מדגם רשום

איזו הגנה ראוי להעניק, אם בכלל, לצורתן של אותיות – הגופנים (typecast)? שאלה זו עמדה במרכזה של החלטה של בית המשפט המחוזי מרכז מתחילת חודש זה. בעניין ת"א (מחוזי ת"א) 5311-04-08 עזבון המנוח צבי נרקיס ז"ל נ' מיקרוסופט ישראל בע"מ (מיום 5.10.10) נדונה סוגיה זו במסגרתן של שתי תביעות נגד מיקרוסופט. התביעות מתמקדות בשאלה האם מיקרוסופט הפרה את זכויותיהם של יוצרי הגופנים נרקיס וקורן?

0

יוצרי סאות'פארק מודים: גנבנו בדיחות

הפרק האחרון של סאות'פארק ששודר בארה"ב (וחופשי לצפייה באתר הסדרה) עסק בסרט "התחלה" (Inception). אבל עכשיו מסתבר שהכותבים גנבו בדיחות מסרטון אחר של College Humor.

לאחר שהפרק שודר האינטרנט התמלא דיווחים לגבי הדמיון של אחת הסצנות והבדיחות שבה לסרטון של College Humor. הדיווחים התבררו כנכונים כשמט סטון הודה שהם העתיקו שורות דיאלוג.
כדרכו, ההודעה משעשעת בפני עצמה. "זה פשוט כיוון שיש לנו שישה ימים להכין את התוכנית וכיוון שאנחנו טיפשים ופשוט זרקנו את הכל פנימה", אמר.
כמובן, שמדובר כאן במקרה ברור של הפרה של זכות יוצרים בתסריט. בניגוד לתסריט הסרט "התחלה", אשר ההעתקה ממנו מוגנת, ככל הנראה, על ידי דוקטרינת השימוש ההוגן כיוון שמדובר בפרודיה, אין זה סביר שליוצרי הסדרה ומפיקי תהיה הגנה אמיתית מפני טענות של הפרה.
האם זה יגיע לבית משפט? מהיכרות עם College Humor, זה כנראה רק יגמר במתיחה נגדית.
ולמעוניינים, הקטעים המדוברים:

(מקור NY Times)

0

המצאות שירות: נקבעו בהסכמה התמלוגים לחוקרים בבתי חולים

כמה מגיע לממציא על המצאתו? תלוי את מי שואלים, אבל לפחות באשר לחוקרים בבתי חולים – היום כבר יש תשובה.

משרד האוצר ומשרד הבריאות הגיעו להסכם, ולפיו חוקרים בבתי חולים יזכו לתגמולים בסך 35% מהרווחים בגין פטנטים שנרשמו על המצאותיהם. מדובר בהמצאות שירות – המצאות אליהן הגיע החוקר עקב ובמהלך השירות. כזכור, ישנו סיכוי לא מבוטל שהזכות לתמורה לממציא הפטנט הינה זכות קוגנטית – כלומר, הממציא לא יכול לוותר על זכותו לתמלוגים בגין המצאת השירות שלו. הוא יכול, לכל היותר, להסכים על גובה התמורה בעדה.
חלוקת הרווחים המוסכמת היא כדלהלן: 35% לממציא, 30% לקרן המחקר או לתאגיד המסחור שבבעלותו, 25% לבית החולים עצמו, 5% למדען הראשי של משרד הבריאות ו-5% לקופת האוצר.
ההסכם מגיע אחרי שנים ארוכות בהן הנהלים בבתי חולים לא היו ברורים. בדצמבר 2005 הונח על שולחן החשכ"ל דו"ח הוועדה להסדרת הקניין הרוחני במשרדי הממשלה. בדו"ח זה נפרש המצב שהיה קיים באותה העת ולפיו המדינה אינה שומרת על קניינה הרוחני. בעקבות אותו דו"ח המדינה החלה בגיבוש נהלים מסודרים לזיהוי המצאות שירות של עובדיה ולתגמולם ההוגן של אלה. כמו כן, המדינה החלה לתבוע את מי שסברה כי גזל את קניינה (ראו עניין אומריקס, המתייחס להמצאת שירות שהומצאה לכאורה בבית החולים שיבא. גילוי נאות: הח"מ ייצג את אחד הנתבעים בעניין אומריקס. האמור כאן מובא בצורה כללית ולשם הדוגמה בלבד).

מעניין גם להשוות את מודל חלוקת הרווחים למודל המדורג שהוא (ראו עמ' 25 כאן).
(מקור: גלובס)
0

אגרת הפרסום: תביעה ייצוגית נגד רשות הפטנטים

ביום 19.10.10 דנה ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת בהצעת החוק ביטול חובת פרסום ברשומות לגבי יומן הפטנטים. אגב הדיון ההוא, התברר לחברי הוועדה כי רשם הפטנטים פסק מפרסום עותק מודפס של יומן הפטנטים וכי הוא מסתפק מזה זמן רב בפרסום אלקטרוני של היומן. התגלית עוררה תגובה נרעשת (לפחות לפי הפרסומים) כיוון שהרשם מוסמך לגבות, והוא אכן גובה אגרת פרסום.
היום התברר כי יש מי שמיהר בעקבות הפרסומים והגיש תביעה ייצוגית נגד רשות הפטנטים בגין גביה שלא כדין וככל הנראה גם בגין נזקים שעשויים להיגרם למי שבקשתם התפרסמה שלא בדרך הקבועה בחוק. התביעה הוגשה על ידי הממציאים יאיר ניסן ויאן לישינסקי מחיפה באמצעות עוה"ד רונן קינן וערן גורן.
אף שסוגיה זו התפרסמה במסגרת תיקוני החקיקה, היא היתה ידועה לכל מי שמצוי בתחום הפטנטים בארץ. בחוזר רשם מ.נ. 67 הודיע הרשם על כוונתו להפסיק את הפרסום בגרסה הכתובה של הרשומות. עם זאת, הרשות המשיכה ודרשה תשלום אגרת הפרסום, הנגבית מכוחו של סעיף 16 לחוק הפטנטים.
יודגש, מדובר באגרה זעומה, בסך 170 ש"ח בלבד, ביחס לנהוג בעולם. כמו כן, נהוג להתייחס לאגרה זו ביחד עם מכלול האגרות כמכסה את עלויות רשות הפטנטים בהליך הבחינה.
עם זאת, לפחות על פניו, מדובר בתביעה ייצוגית מעניינת. אני לא בטוח שהרשות אכן לא פרסמה כדין, ויכול בהחלט שהמטרה שלשמה האגרה שולמה מומשה בפרסום של הרשם. כך או כך, אני חושב שלא יכול להיות ספק שהרשם פעל מתוך כוונה טובה ורצון כן לשפר את ההליך. אף אם התביעה תצלח, אין מדובר במקרה "רגיל" של גביה שלא כדין ביודעין של רשות ציבורית, ויהיה זה חבל אם כהונתו של הרשם הנוכחי תסתיים בקול צורם עם קבלת התביעה.
ותודה לעו"ד נעמה גונן על ההפניה.
3

כלכליסט מציג: מפת תביעות פטנטים


כלכליסט פרסם את מפת תביעות הפטנטים בין ענקי הטכנולוגיה השונים. אילוסטרציה יפה שמראה את מצב שדה הקרב בעיקר בגזרת הסלולארי.

בעבר דיווחתי על חלק המתביעות האלה (למשל: כאן, כאן, וכאן)

למקרא המפה – ראו באתר כלכליסט.
0

פטנט הקליק האחד – גם קנדה מאשרת

בית המשפט הקנדי קבע – פטנט הקליק האחד של אמזון יכול להיות כשיר לפטנט גם בקנדה.

בניגוד לארצות הברית, שם פטנט זה התקבל זה מכבר (ואף שרד הליך של בחינה מחודשת), בקנדה רשויות הבחינה סירבו לאשר את בקשת הפטנט לרישום. העניין הגיעה לפתחו של בית המשפט הקנדי שקבע כעת כי אין מניעה חוקית לפיה שיטות לעשיית עסקים לא יזכו להגנת פטנט. עם זאת, רעיון כללי לא יזכה להגנה באשר הוא נעדר יישום פרקטי. החלטת בית המשפט מתבססת על הגדרת המונח "המצאה" בחוק הקנדי:

“[I]nvention” means any new and useful art, process, machine, manufacture or composition of matter, or any new and useful improvement in any art, process, machine, manufacture or composition of matter.

במקרה הזה, נקבע, התביעות אכן מתייחסות להמצאה, וזאת משתי סיבות: הראשונה, כיוון שהן דורשות שימוש במכונה לצורך ביצוע ההמצאה; והשנייה, כיוון שהשיטה מבוצעת על באמצעות מחשבים, האינטרנט, העוגיות על גבי המחשבים ובאמצעות פעולות המשתמש. התוצר של אלו, נקבע, הינו אפקט פיסי על האלמנטים הללו.
במידה רבה, המבחן שנקבע דומה לזה שנקבע לאחרונה בעניין בילסקי. המצאה צריכה להיות, בעיקרה, רעיון מסויים (להבדיל מרעיון אבסטרקטי). מבחני עזר יכולים לסייע בזיהויים של רעיונות אבסטרקטים ובהבדלתם מהרעיונות המסויימים.
פועל יוצא, גם בקנדה ממשיכים להעניק פטנטים על תוכנה ועל שיטות לעשיית עסקים.
בית המשפט החזיר את התיק לבחינה על ידי הרשויות המוסמכות, בכדי שיבחנו האם ראוי להעניק פטנט גם לאור דרישות החוק האחרות (ובעיקרן, חדשנות והתקדמות המצאתית).
(מקור: Patently-O)
0

דו"ח מצב הבחינה – אוקטובר 2010

רשות הפטנטים פרסמה היום, כהרגלה, את דוח מצב הבחינה.

הדו"ח מציין מהו תאריך הגשת הבקשה המוקדמת ביותר שתיבחן במהלך החודש הקרוב, לפי סיווגי ההמצאות. כלומר, ניתן להבין מהו התור של כל מחלקה ומחלקה, באמת מידה של חודשים.
תמצית הדברים היא כזו:
  • בתחום ביוטכנולוגיה – תור בן 32 חודשים.
  • בתחומי מכניקה מסויימים- תור בן 34 חודשים (התחום מוגדר כך:מכניקה – התקני בניה/טקסטיל/מזגנים ומשאבות)
  • בתחומי הפיזיקה – תור בן 36 חודשים.
  • בתחומי מכניקה אחרים- תור בן 37 חודשים (התחום מוגדר כך: מכניקה – התקנים לחיתוך/כרסום/ציפוי וניקוי/תעבורה/שיטות עסקיות/מערכות התראה ומערכות תצוגה/ ננוטכנולוגיה/MEMS)
  • בתחומי אלקטרוניקה ומכשור רפואי – תור בן 37 חודשים.
  • בתחום הפארמה – תור בן 46 חודשים.
  • בתחומי התקשורת והמחשבים – תור בן 47 חודשים.
  • בתחום הכימיה – תור בן 58 חודשים.
הדו"ח מפורט בהרבה והוא כולל גם תת-תחומים לפי סיווגים בינלואמיים (IPC)
1

מבוא התביעה: מגביל או לא מגביל?!

איזו משמעות, אם בכלל, ראוי לתת לאלמנטים המופיעים במבוא של תביעה של פטנט? – זו השאלה שנשאלה ערכאת הערעור של בית המשפט הפדראלי בעניין American Medical Systems, Inc. v. Biolitec, Inc. (Fed. Cir. 2010).

כזכור, תביעות הפטנט (המכונות Claims בלעז) מגדירות את היקף המונופולין שניתן לבעל הפטנט. ברם, לא כל חלקי התביעה זהים. כלל, תביעה הינה משפט אחד ארוך, המתחיל באות גדולה בתחילתו ומסתיים בנקודה בסופו, ככל שאר המשפטים בשפה האנגלית. תחילתה של התביעה במבוא ובו הצגה של המחלקה אליה משתייכת התביעה.
סעיף 101 קובע:
Whoever invents or discovers any new and useful process, machine, manufacture, or composition of matter, or any new and useful improvement thereof, may obtain a patent therefor, subject to the conditions and requirements of this title.
סעיף זה מגדיר מחלקות של סוגי המצאות בהן המחוקק האמריקאי מכיר לשם קבלת פטנט. מחלקות אלו הן: תהליך (process), מכונה (machine), תוצר (manufacture) או הרכב חומרים (composition of matte). בתחילתה של תביעה מופיע המבוא – Preamble בלעז ובו מוצגת ההמצאה ממעוף הציפור.

כך למשל, בפטנט על תוכנה יכול שהתביעה תיפתח במבוא הקובע: עניין לנו בתהליך לעיבוד תמונה. תביעה אחרת יכול שתתיחס למערכת לעיבוד תמונה הכוללת מעבד וזיכרון שעל גביו מוטבעות הוראות למעבד. תביעה שלישית יכול שתדבר בתוצר תוכנה. לעיבוד תמונה. המבוא, אם כן, מתייחס לקטגוריה של ההמצאה הנתבעת (ראו גם, דיון במונח המצאת תוכנה).
בתי משפט התחבטו בשאלה האם אלמנטים המופיעים במבוא משפיעים על היקף התביעה או שמא הם רק מגדירים את המחלקה הרלוונטית להמצאה. כך למשל בשלוש הדוגמאות שהבאתי מעלה הגדרתי כי השיטה, המערכת או התוצר נועדו לצורך מסוים – עיבוד תמונה. ברם, מה ייקרה אם ההמצאה שלי ניתנת ליישום מעשי גם לצרכים אחרים? ניקח כדוגמה את המערכת – מה ייקרה אם אותה מערכת, כפי שהיא מתוארת בשאר האלמנטים המופיעים בתביעה, ניתנת לשימוש גם ביישומים אחרים – האם אז מדובר בהפרת הפטנט או לאו?
בית המשפט האמריקאי הכריע כבר בעבר כי על דרך הכלל, המבוא אינו מגביל את היקף המונופולין. עם זאת, במקרים בהם המבוא מאזכר אלמנט מבני או צעד שהם מהותיים להמצאתי או שהוא נדרש בכדי להפיח רוח חיים בתביעה, המבוא עשוי לצמצם את היקף הפטנט.
כאשר המבוא אינו אלא מציין בשנית אלמנטים שממילא מופיעים בשאר חלקי התביעה, אין מדובר בלימיטציה נוספת שצריכה להיבחן בשאלות של הפרת פטנט ושל תקפות הפטנט.
במקרה הנוכחי, נקבע, בדעת רוב, כי המבוא לא ציין אלא שם תיאורי-דיסקפרטיבי של ההמצאה אשר מתוארת במלואה בגוף התביעה. כיוון שכך, התביעה אינה מוגבלת על ידי האלמנט שהופיע במבוא.
השופט דייק, בדעת מיעוט, הציע כי הגיעה העת שבית המשפט יהפוך את ההלכות הישנות ויכניס וודאות למערכת הפטנטים. לשיטתו, אין כל יתרון באפשרות שניתנת למבקש פטנט להכניס אלמנטים לתביעה ולאחר מכן להתעלם מהם. ההגינות מחייבת כי בעל הפטנט ייתפס במילתו – והרי התביעות אינן אלא תיאורו שלו את ההמצאה – ויהיה מחוייב למילים אותן רשם מלכתחילה.
לטעמי, אגב, דעתו של השופט דייק נכונה וממצה. עם זאת, ראוי לציין כי במידה ומבקש הפטנט יתלה, במהלך הבחינה, על אלמנט המופיע במבוא בכדי להראות נקודת חדשנות למול הידע הקודם, אזי הוא ממילא יהיה מושתק מלהעלות טענה כי לאלמנט זה אין משמעות לאחר מכן.
הערה נוספת – לעיתים דווקא בעל הפטנט יבקש להוסיף לימיטציות בכדי לצמצם את היקף הפטנט. תופעה זו מתרחשת כאשר מתמקדים בשאלה התקפות (validity) של הפטנט. במקרה כזה, בעל הפטנט ייטען לפרשנות מצמצמת של היקף הפטנט בכדי שהידע הקודם לא ייפול בתוך הגדרת התביעה. אף שאני סבור כי אין לדעת באיזה צד יימצא עצמו בעל הפטנט – בצד המעוניין בצימצום או בצד המעוניין בהרחבה – ראוי כי התשובה תהיה ודאית מלכתחילה. כיוון שכך, ולאור העובדה שהמבקש או אשר כותב את תביעותיו, מוטב היה לו המבוא היה מחייב.
0

עוד תיק פטנטים בעליון האמריקאי

חם מהתנור.

בית המשפט העליון האמריקאי הודיע היום כי הוא יישמע תיק פטנטים נוסף. בניגוד לעניין בילסקי, שם נדונו השאלה בדבר האפשרות לקבל פטנט על תוכנה ועל שיטה עיסקית, הנושא הפעם מתמקד דווקא באמות המידה הרלוונטיות למפרים.

בהכרעתו בעניין SEB S.A. v. MONTGOMERY WARD & CO., INC., קבע בית המשפט הפדראלי לערעורים כי בכדי לעודד הפרה של אחר, אין צורך בידיעה ממשית אודות הפטנט המופר. בית המשפט הסתפק באמת מידה מופחתת של "עצימת עיניים" לסיכון זה (deliberate indifference of a known risk).
בניגוד לחוק הישראלי, החוק האמריקאי, בסעיף 271, מגדיר מפורשות כי עידוד אחר להפר פטנט מהווה עוולה:
(b) Whoever actively induces infringement of a patent shall be liable as an infringer.
עד הפסיקה האחרונה, בתי המשפט קבעו אחריות רק לאחר קביעה עובדתית כי מי שעודד את ההפרה היה מודה לקיומו של הפטנט. בית המשפט העליון החליט כעת לבחון בעצמו סוגיה זו בכדי לפתח את הדין כרצונו.
(מקור: SCOTUSblog)
עדכון: אפשר למצוא דיווח ממצא בבלוג Patently-O. פוסט אורח מעניין מתייחס לסוגיה של "יסוד נפשי" בהפרות בעידוד הפרות פטנט.
0

זהירות! הארכת מועדים בגלל פגרה בישראל, לא בהכרח תכובד בארה"ב

רשם הפטנטים הישראלי הפיץ החלטה של משרד הפטנטים האמריקאי הנוגעת לתאריכי דין קדימה של שלב לאומי לבקשת PCT.
סיפור המעשה, בקצרה, הוא זה. בקשת פטנט פרוביזונאל (provisional) הוגשה בארצות הברית. על פי אמנת פריס ניתן להגיש בקשות מקבילות לבקשת הפטנט תוך 12 חודשים. רצה הגורל והתאריך הרלוונטי נפל בפגרת סוכות, שעה שמשרד הפטנטים הישראלי סגור. מיד עם סיומה של הפגרה, הוגשה בקשה בינלאומית, בקשת PCT, תוך שימוש במשרד הישראלי כמשרד המקבל (RO). על סמך בקשת ה-PCT הוגש שלב לאומי בארצות הברית.
רשם הפטנטים האמריקאי סירב להכיר בתביעת דין הקדימה לתאריך של הבקשת הפרוביזונאל. המשמעות היא שהתאריך הרלוונטי לצורך חדשנות והתקדמות המצאתית הוא שנה ומספר ימים מאוחר יותר מתאריך הבקשה הפרוביזורית.
החלטה זו של הרשם התקבלה על אף שאמנת ה-PCT מאפשרת הארכות מועד במצב שבו המשרד המקבל, רשות הפטנטים הישראלית בדוגמה זו, אינו פעיל (PCT Rule 80.5). הסיבה לכך היא דווקא הוראה אחרת באמנת ה-PCT – PCT Article 8. לפי הוראה זו של האמנה, במקרה שבו בקשת ה-PCT נסמכת על בקשת פטנט מאותה מדינה בה מתבקש השלב הלאומי, יחולו הוראות אותה המדינה כלשונן. ההיגיון בהוראה זו ברור – האמנה לא נועדה לעקוף את הוראות הדין המקומי אלא לאפשר הגשה מאוחרת במדינות נוספות. נוכח הוראה זו, הארכת המועדים נקבעת לפי הדין האמריקאי. לא במפתיע, פגרת סוכות (ואף יום שישי) אינם נלקחים בחשבון בדין האמריקאי. הארכת מועדים שם ניתנת כאשר משרד הפטנטים האמריקאי סגור (כלומר בחופשות ובימים שבת וראשון).
אז מה המסקנה כאן?
ראשית, המקרה הזה אינו כה יוצא דופן. הרבה ממציאים ישראלים בוחרים בשיטה זו של הגשת בקשת פרוביזיונאל בארצות הברית תחילה, ולאחר מכן הגשתה של בקשת PCT וירידה לשלב לאומי בארצות הברית (ואולי מדינות נוספות) בבוא העת. כלומר, ראוי להיות ערים לכך שבמקרים כאלו – הדין החל על השלב הלאומי בארה"ב הוא האמריקאי בלבד. ממציאים לא יזכו בהנחות במועדי ההגשה כיוון שבחרו להיעזר במערכת ה-PCT.
שנית, אם מגיעים למצב כזה, כדאי להשתמש במשרד האמריקאי כמשרד מקבל או לחלופין להגיש ישירות למשרד המרכזי (International Bureau). בצורה כזו, העובדה שהמשרד הישראלי סגור לא תגרום לאיבוד דין הקדימה.
שלישית, וכמו תמיד, מומלץ שלא להגיע לרגע האחרון. תאריכים הם עניין חשוב בדיני פטנטים. לפיספוס של תאריך יכולה להיות השפעה מכרעת. מי שממתין לרגע האחרון, עשוי למצוא עצמו ללא פטנט בסופו של יום.
0

סרביה הצטרפה ל-EPO

במזל טוב, סרביה הצטרפה, החל מה-1 באוקטובר, ל-European Patent Organization. מעתה, בקשות פטנט אירופאיות יכולות להבשיל גם לכדי פטנטים סרביים.

תגיות: ,
0

אמת המידה הראייתית להוכחת חוסר תקפות של פטנט – עתירה חדשה של מיקרוסופט

לפני כחודש עתרה מיקרוסופט בפני בית המשפט העליון כי יכריע בשאלה משפטית הנוגעת לתיק שלה כנגד i4i. בתביעה ההיא, כזכור, מיקרוסופט נחלה מפלה כואבת והחברה הקנדית הקטנה זכתה בפסק דין של כ-240 מיליון דולר כמו גם צו מניעה שאסר ואוסר על מיקרוסופט להמשיך להפיץ תוכנת Word המממשת את הפטנט.

מיקרוסופט הפסידה גם בהליך הערעור בפני בית המשפט לערעורים הפדראלי (Federal Circuit). כעת, המוצא היחיד שנותר בפניה הוא להגיש עתירה לבית המשפט העליון כדי שישמע את התיק שלה. כך היא אכן עשתה.

אנחנו בתור ישראלים רגילים שדברים נידונים בפני בית המשפט העליון מדי יום, אך בארצות הברית המצב שונה. בניגוד לבית המשפט העליון הישראלי ששומע כ-15,000 תיקים בשנה (!), מקבילו האמריקאי שומע כ-80 תיקים בלבד. לבית המשפט העליון האמריקאי יש את הפררוגטיבה לבחור את התיקים אותם הוא מעוניין לשמוע, והוא עושה זאת ללא כל מבחן פורמאלי כלשהו – ברצותו ישמע את התיק וברצותו ידחה אותו.
כאמור, מיקרוסופט הגישה עתירה שכזו ובה היא מבקשת כי בית המשפט העליון ישמע את התיק שלה. בפרט, היא מבקשת כי בית המשפט העליון יבחן שאלה אחת שעלתה והוכרעה על ידי ערכאת הערעור – מהו הרף הראייתי הנדרש לשם קביעה כי פטנט אינו תקף.
ערכאת הערעור קבעה כי אמת המידה היא של ראיות ברמה מובהקת (Clear and Convincing) ואילו מיקרוסופט מבקשת כי הרף יונמך ויהיה מאזן ההסתברויות הרגיל באזרחי. אין זו הפעם הראשונה שמיקרוסופט עותרת עם בקשה כזו. גם לאחר שהפסידה בתיק של z4 – ונפסקו כנגדה פיצויים בסך מאה מיליון דולר – היא הגישה עתירה דומה. אך לאחר שהצדדים הגיעו לפשרה, היא חזרה בה מהעתירה.
בחודש האחרון הוגשו לא פחות מ-11 כתבי טענות מטעם "ידידי בית המשפט" (Amicus briefs) המצדדים בעמדתה של מיקרוסופט. בין המצדדים, טבע, גוגל, HP, אפל, EFF, אינטל, פייסבוק, יאהו ועוד.
אז מה הסיכוי שבית המשפט העליון יבחר לשמוע את התיק? כנראה שלא גדולים. מבחינה סטטיסטית הסיכוי הוא ברמה של שברי האחוז.
עם זאת, מצאתי לנכון כן לפרסם את הפוסט הזה, ודווקא מסיבה אחרת. מסתבר שבעיתונות הישראלית לא כל כך הבינו במה מדובר. כלכליסט פרסם כי "מיקרוסופט בראש קואליציה נגד פטנטים בתוכנה". ובכן, אומנם במקרה הספציפי הזה הפטנט שבנדון הוא באמת פטנט תוכנה, אך הטענה המשפטית אינה קשורה ולו בצורה עקיפה לפטנטי תוכנה. הטענות של מיקרוסופט נוגעות לכל הפטנטים באשר הם. אין זו הפעם הראשונה שבה אני סובר כי אנשים מפנים כנגד פטנטים על תוכנה ביקורת כללית כנגד פטנטים.
ועוד אנקדוטה לסיום. ההיגיון בכך שאמת המידה הראייתית לביטול פטנט הינה גבוהה יותר ממאזן ההסתברויות נובע מכך שהפטנט נבחן ואושר על ידי רשות מנהלית – משרד הפטנטים. במקרה של מיקרוסופט, כפי שגם קורה לא אחת, הידע הקודם שעליו התבססה מיקרוסופט לא נבחן על ידי אותה רשות מנהלית. כיוון שכך, נטען, אין הצדקה כי הרף הראייתי יהיה כה גבוה. בישראל, אגב, הדין הוא עם מיקרוסופט, באשר נטל ההוכחה מוטל אומנם על הצד הטוען לחוסר התקפות, אך הנטל הראייתי הינו זהה.
אם טענה של מיקרוסופט תתקבל, לטעמי, תהינה שתי השלכות משמעותיות: האחת, השימוש בהליך Reexamination עשוי לפחות; והשנייה, הסתמכות יתרה על ניצול ההמצאה בפומבי תחת פרסומים ופטנטים.
באשר לנקודה הראשונה. כזכור, הליך Reexamination הוא הליך שבו מביאים בפני רשם הפטנטים שאלות חדשות לגבי הפטנטביליות של פטנט שכבר ניתן. בפרט, הפטנט של i4i צלח הליך שכזה, לאחר שמיקרוסופט יזמה את ההליך. כיום, יש שימוש מאסיבי בהליך זה במהלך ליטיגציה של פטנטים, במיוחד של נתבעים החוששים כי המושבעים לא יבינו את הטכנולוגיה שמאחורי ההמצאה ויבחרו לסמוך על כך שהממשלה הפדראלית עשתה מלאכתה נאמנה כאשר הפטנט אושר. אולם, אם טענתה של מיקרוסופט תתקבל, המשמעות היא שבעל דין שבוחר ללכת בנתיב ה-Reexamination למעשה פוגע בסיכוייו לצלוח בטענה זו בבית המשפט אם הטענה תדחה על ידי רשם הפטנטים.
באשר לנקודה השנייה – לא כל סוגי הידע הקודם נבחנים בפועל על ידי רשם הפטנטים. כך למשל, הרשם אינו מחפש הרצאות והצגות פומביות אלא מתמקד בפרסומים כתובים ובפטנטים. יתרה מכך, לא ניתן להביא בפני הרשם פריטי ידע קודמים מסוימים לבחינה. כך לדוגמה, טענה כי בעל הפטנט השתמש בפומבי באב-טיפוס שמנצל את ההמצאה לא תישמע על ידי הרשם. כיוון שכך, מי שמבקש לבטל פטנט יתמקד באיתור פריטי ידע קודם מסוימים ולא רק בפרסומים כתובים ובפטנטים. יתרה מזאת, בעל הפטנט יהיה מנוע מלהביא את הפריטים האלה – גם אם יובאו לידיעתו – בפני רשם הפטנטים. מילים אחרות, במלחמה על תקפות הפטנטים הנשקים יתפלגו בין הרובים לבין התותחים.