נתקלתי במאמר מעניין, וחשבתי לשתף.
במאמר "What Smartphone Makers Can Learn From the Sewing Machine Patent War" שהתפרסם ב-Wall Street Jounral מתאר הכותב את מלחמת הפטנטים שקרתה אי שם במהלך המהפכה התעשייתית. מסתבר, שבאותה העת, הטכנולוגיה המהפכנית היתה מכונות התפירה, ולמספר רב של חברות היו פטנטים שחסמו את יכולתן שלהן לפעול ולייצר את המכונה מיטבית. הדוגמה הזו מזכירה לכותב את המצב היום בשוק הסלולארי בו הוגשו מספר רב של תביעות הפרת פטנט בין יצרניות שונות - אשר לכל אחת מהן זכויות קניין רוחני על אלמנטים שונים בטלפונים החכמים של ימינו (ראו גם כאן, כאן וכאן). ואכן, כפי שכבר טענתי בעבר, פטנט על תוכנה אינו שונה מפטנטים בטכנולוגיות אחרות. במקרה ההוא, כפי שניתן להתרשם מהאמור בכתבה, הפטנטים חסמו את התפתחותו המהירה של התחום הטכנולוגי החדש. בדיוק כפי שנטען היום לא אחת ביחס לפטנטים בתוכנה, גם שם הפטנטים חסמו את הגעתה של הטכנולוגיה המיטבית שהיתה ידועה באותה העת לצרכן הסופי. ההתפתחות המהירה של הטכנולוגיה גם מלמדת, כי בהעדר תפיסת בלעדיות באמצעות הפטנטים ישנו סיכוי לא מבוטל כי השוק המשוכלל היה מייצר אותן המצאות ממילא.
הפתרון שנמצא באותה העת היה לייצר "מאגר" משותף של פטנטים ולהעניק רישיונות להשתמש בפטנטים של המאגר. התמלוגים ששולמו בגין אותם רישיונות חולקו בין בעלי הפטנטים השונים.
אגב, להבנתי, בניגוד לאמור בכתבה, פתרון מעין זה יתכן והוא אפשרי מבחינה חוקית גם היום. הכותב מעלה את החשש כי דיני ההגבלים העסקיים יאסרו על שיתוף פעולה שכזה בין מתחרים. ברם, הדבר אינו נכון. כך, ארגוני אומנים ויוצרים, דוגמת אקו"ם, מנהלים מאגרים משותפים של זכויות יוצרים ו/או זכויות מבצעים. הסדרה מעין זה, המתחייבת לצורך פעילות יעילה בשוק, מוכרת כחוקית בארה"ב כמו גם בישראל.
פורסם ב 30 באוקטובר 2010
זיו, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, התמחה תחת שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי. כיום, זיו הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, אשר מתמקד בתחומי הקניין הרוחני ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.
אחד המקרים המפורסמים למאגר פטנטים הוא MPEG-LA המנהל את הפטנטים סביב נושאי אודיו/וידאו וכו':
1. גוף כזה יוצר בקלות רבה יותר שמיכת פטנטים כמעט בלתי חדירה
והופך למונופול על תחומי תעשיה נרחבים.
2. לכן הוא יכול לגבות תעריפים שערורייתיים — למיטב זכרוני העלות
לצרכן של כל נגן DVD מסתירה בתוכה כ־20% תשלומים לגופים
כאלו.
3. ובאותה מידה, קל לגוף כזה ויש לו אינטרס ברור במניעת חדירת
טכנולוגיות חדשות שיקטינו את התלות בו — ראה את איומי
MPEG-LA על גוגל בעקבות שחרור WEBM.
מסקנה — יצירת קרטלי פטנטים אינה תורמת לפיתרון אלא מחריפה
את בעיית הפטנטים.
אורון פלד
אורון, תודה על תגובתך.
צריך להבדיל בין שתי בעיות שונות – גלגול עלויות לצרכן – שאז קרטל אינו יכול להועיל, כדבריך, וחסימה הדדית של מתחרים – שאז, הצרכן לא יכול כלל לקבל מוצר שמנצל את שלל ההמצאות השונות. במקרה השני, מאגר מעין זה פותר את הבעיה.