פסיקה: גופן מוגן על ידי זכות יוצרים ולא על ידי מדגם רשום

איזו הגנה ראוי להעניק, אם בכלל, לצורתן של אותיות – הגופנים (typecast)? שאלה זו עמדה במרכזה של החלטה של בית המשפט המחוזי מרכז מתחילת חודש זה. בעניין ת"א (מחוזי ת"א) 5311-04-08 עזבון המנוח צבי נרקיס ז"ל נ' מיקרוסופט ישראל בע"מ (מיום 5.10.10) נדונה סוגיה זו במסגרתן של שתי תביעות נגד מיקרוסופט. התביעות מתמקדות בשאלה האם מיקרוסופט הפרה את זכויותיהם של יוצרי הגופנים נרקיס וקורן?

לפי הסדר דיוני מוסכם, בית המשפט התכבד להכריע תחילה בשאלה המהותית – איזו מערכת דינים יכולה להגן עם הגופנים – האם מדובר ביצירה המוגנת על ידי זכות יוצרים או שמא במדגם שיש לרשום אותו כדין? יודגש, במקרה שבו עניין לנו ביצירה שצריכה להיות מוגנת על ידי מדגם, הרי שלפי סעיף 7 לחוק זכות יוצרים החדש (המקביל לסעיף 22(1) לחוק הישן, אשר חל בעניין זה), היצירה לא תזכה להגנה נוספת על ידי זכות יוצרים. כיוון שהתובעים מעולם לא רשמו מדגם בגין הגופנים השונים, וממילא אם היו עושים כן הוא היה פוקע זה מכבר, הכרעה לפיה הזכות ראויה להגנת מדגם תמוטט את עילת התביעה שלהם כנגד מיקרוסופט.
כבוד השופט ע' גרוסקופף, בפסק דין רהוט ומעניין, סוקר את הדינים השונים וקובע – מדגם הינו רכיב עיצובי של חפץ. לפיכך, ללא קיומו של חפץ גשמי, אין הגופן יכול להיות ראוי להגנת המדגם. השופט מתעמת גם אם הטענה לפיה בעבר, כאשר לצורך הדפסת הגופן היה צורך בגלופה (המכונה פונט, ומשם מקור השם, מסתבר), הגופן היווה את הצורה החיצונית של פריט גשמי זה. טענה זו נדחת הן משיקולי מדיניות משפטית (שהרי ראוי שההגנה על גופן לא תשתנה רק כיוון שעולם הדפוס עבר מדפוס על ידי שימוש בגלופות לדפוס דיגיטלי), והן נוכח ההבחנה כי הגופן אינו העיצוב האסתטי של הגלופה, כי אם הוא-הוא משרת את הפונקציה שנדרשת ממנה – יצירת תעתיקים של האותיות, כפי שהן מעוצבות בגופן.
בית המשפט מוסיף ובוחן האם ראוי, כעניין של שיקול מדיניות משפטית, ליתן פרשנות שונה לחוק הישן, כך שתתאפשר הגנה על ידי מדגם גם לגופן שנעדר קישור לחפץ גשמי. לשאלה זו הוא עונה בשלילה מכמה סיבות: הראשונה, כי גופן, בניגוד למרבית העיצובים התעשייתיים, לא נועד למשוך את עינו של הקונה הפוטנציאלי. נקבע, כי הגופן נועד למשוך את עין הקורא, אך למעשה אין הוא "סוכן מכירות" של הטקסט, אלא הוא מייצג את עצמו ואת עצמו בלבד. השנייה, מתוך השוואה למעצבים אחרים – כגון אדריכלים וקרטוגרפים, שיצירתם מוגנת על ידי זכות יוצרים ולא על ידי מדגם. השלישית, משך ההגנה, לקביעת בית המשפט, של מדגם הינו קצר מדי ואינו משמעותי דיו בכדי ליתן לבעל הגופן אפשרות מסחור ריאלית והחזר השקעתו ביצירת הגופן. מכאן שההגנה הארוכה שזכות היוצרים מעניקה נותנת מענה מסחרי טוב יותר. הרביעית, ההבנה כי דרישת הרישום ועלות פרוצדורה זו גורמת לרבים לבחור שלא להגיש בקשות לרישום מדגמים. והחמישית, האינטרס הציבורי לא ייפגע במובן שיימנע מהציבור לעשות שימוש כלשהו בגופן, שכן גופנים רבים הינם חלק מנחלת הכלל, גם על פי אמת המידה של זכות היוצרים.
מקביעתו העקרונית זו – לפיה, גופנים אינם ראויה להגנה על ידי מדגם. נובע, כי הם זוכים להגנתם של דיני זכות היוצרים. בית המשפט מוסיף ומבהיר, כי על הגופן לעמוד בדרישות הדין לעניין זכות יוצרים המתבטאות בשלושה מבחנים: מבחן היצירה, מבחן המקוריות ומבחן האומנותיות. דהיינו, על הגופן להיות תוצר של עבודה יצירתית ולא של מאמץ בלבד; עליו לבטא רמת מקוריות מינימאלית; ועל היצירה המוגנת להיות מוכתבת משיקולים אומנותיים בכדי שהרעיון המופשט (האותיות) תהינה עדיין חלק מנחלת הכלל.
יודגש, מדובר בסוגיה שטרם נבחנה בחמישים השנים האחרונות בבית משפט ישראלי. בית המשפט הפנה לפסק דין ישן שתוכנו אבד ולא הומצא לו, אלא רק סיכום בלבד. כמו כן, הפנה בית המשפט גם להחלטה בבקשה לסעד זמני בעניין סדן, עליה דיווחתי בעבר, שם הקביעה כי הגופן מוגן בזכות יוצרים נעשתה כלאחר יד וללא הנמקה.
כזכור, ההחלטה ניתנה במהלך הדיון לצורך פישוטו. בית המשפט הורה לצדדים להגיש את סיכומיהם, שיכוונו, מן הסתם, לשאלות הקשורות בקיומה של זכות יוצרים, בהפרה של הזכות במידה והיא קיימת ובשאלות דומות.
בית המשפט פסק 50,000 ש"ח הוצאות לנתבעים אשר טענותיהם נדחו במסגרת ההחלטה המדוברת.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.