אמת המידה הראייתית להוכחת חוסר תקפות של פטנט – עתירה חדשה של מיקרוסופט

לפני כחודש עתרה מיקרוסופט בפני בית המשפט העליון כי יכריע בשאלה משפטית הנוגעת לתיק שלה כנגד i4i. בתביעה ההיא, כזכור, מיקרוסופט נחלה מפלה כואבת והחברה הקנדית הקטנה זכתה בפסק דין של כ-240 מיליון דולר כמו גם צו מניעה שאסר ואוסר על מיקרוסופט להמשיך להפיץ תוכנת Word המממשת את הפטנט.

מיקרוסופט הפסידה גם בהליך הערעור בפני בית המשפט לערעורים הפדראלי (Federal Circuit). כעת, המוצא היחיד שנותר בפניה הוא להגיש עתירה לבית המשפט העליון כדי שישמע את התיק שלה. כך היא אכן עשתה.

אנחנו בתור ישראלים רגילים שדברים נידונים בפני בית המשפט העליון מדי יום, אך בארצות הברית המצב שונה. בניגוד לבית המשפט העליון הישראלי ששומע כ-15,000 תיקים בשנה (!), מקבילו האמריקאי שומע כ-80 תיקים בלבד. לבית המשפט העליון האמריקאי יש את הפררוגטיבה לבחור את התיקים אותם הוא מעוניין לשמוע, והוא עושה זאת ללא כל מבחן פורמאלי כלשהו – ברצותו ישמע את התיק וברצותו ידחה אותו.
כאמור, מיקרוסופט הגישה עתירה שכזו ובה היא מבקשת כי בית המשפט העליון ישמע את התיק שלה. בפרט, היא מבקשת כי בית המשפט העליון יבחן שאלה אחת שעלתה והוכרעה על ידי ערכאת הערעור – מהו הרף הראייתי הנדרש לשם קביעה כי פטנט אינו תקף.
ערכאת הערעור קבעה כי אמת המידה היא של ראיות ברמה מובהקת (Clear and Convincing) ואילו מיקרוסופט מבקשת כי הרף יונמך ויהיה מאזן ההסתברויות הרגיל באזרחי. אין זו הפעם הראשונה שמיקרוסופט עותרת עם בקשה כזו. גם לאחר שהפסידה בתיק של z4 – ונפסקו כנגדה פיצויים בסך מאה מיליון דולר – היא הגישה עתירה דומה. אך לאחר שהצדדים הגיעו לפשרה, היא חזרה בה מהעתירה.
בחודש האחרון הוגשו לא פחות מ-11 כתבי טענות מטעם "ידידי בית המשפט" (Amicus briefs) המצדדים בעמדתה של מיקרוסופט. בין המצדדים, טבע, גוגל, HP, אפל, EFF, אינטל, פייסבוק, יאהו ועוד.
אז מה הסיכוי שבית המשפט העליון יבחר לשמוע את התיק? כנראה שלא גדולים. מבחינה סטטיסטית הסיכוי הוא ברמה של שברי האחוז.
עם זאת, מצאתי לנכון כן לפרסם את הפוסט הזה, ודווקא מסיבה אחרת. מסתבר שבעיתונות הישראלית לא כל כך הבינו במה מדובר. כלכליסט פרסם כי "מיקרוסופט בראש קואליציה נגד פטנטים בתוכנה". ובכן, אומנם במקרה הספציפי הזה הפטנט שבנדון הוא באמת פטנט תוכנה, אך הטענה המשפטית אינה קשורה ולו בצורה עקיפה לפטנטי תוכנה. הטענות של מיקרוסופט נוגעות לכל הפטנטים באשר הם. אין זו הפעם הראשונה שבה אני סובר כי אנשים מפנים כנגד פטנטים על תוכנה ביקורת כללית כנגד פטנטים.
ועוד אנקדוטה לסיום. ההיגיון בכך שאמת המידה הראייתית לביטול פטנט הינה גבוהה יותר ממאזן ההסתברויות נובע מכך שהפטנט נבחן ואושר על ידי רשות מנהלית – משרד הפטנטים. במקרה של מיקרוסופט, כפי שגם קורה לא אחת, הידע הקודם שעליו התבססה מיקרוסופט לא נבחן על ידי אותה רשות מנהלית. כיוון שכך, נטען, אין הצדקה כי הרף הראייתי יהיה כה גבוה. בישראל, אגב, הדין הוא עם מיקרוסופט, באשר נטל ההוכחה מוטל אומנם על הצד הטוען לחוסר התקפות, אך הנטל הראייתי הינו זהה.
אם טענה של מיקרוסופט תתקבל, לטעמי, תהינה שתי השלכות משמעותיות: האחת, השימוש בהליך Reexamination עשוי לפחות; והשנייה, הסתמכות יתרה על ניצול ההמצאה בפומבי תחת פרסומים ופטנטים.
באשר לנקודה הראשונה. כזכור, הליך Reexamination הוא הליך שבו מביאים בפני רשם הפטנטים שאלות חדשות לגבי הפטנטביליות של פטנט שכבר ניתן. בפרט, הפטנט של i4i צלח הליך שכזה, לאחר שמיקרוסופט יזמה את ההליך. כיום, יש שימוש מאסיבי בהליך זה במהלך ליטיגציה של פטנטים, במיוחד של נתבעים החוששים כי המושבעים לא יבינו את הטכנולוגיה שמאחורי ההמצאה ויבחרו לסמוך על כך שהממשלה הפדראלית עשתה מלאכתה נאמנה כאשר הפטנט אושר. אולם, אם טענתה של מיקרוסופט תתקבל, המשמעות היא שבעל דין שבוחר ללכת בנתיב ה-Reexamination למעשה פוגע בסיכוייו לצלוח בטענה זו בבית המשפט אם הטענה תדחה על ידי רשם הפטנטים.
באשר לנקודה השנייה – לא כל סוגי הידע הקודם נבחנים בפועל על ידי רשם הפטנטים. כך למשל, הרשם אינו מחפש הרצאות והצגות פומביות אלא מתמקד בפרסומים כתובים ובפטנטים. יתרה מכך, לא ניתן להביא בפני הרשם פריטי ידע קודמים מסוימים לבחינה. כך לדוגמה, טענה כי בעל הפטנט השתמש בפומבי באב-טיפוס שמנצל את ההמצאה לא תישמע על ידי הרשם. כיוון שכך, מי שמבקש לבטל פטנט יתמקד באיתור פריטי ידע קודם מסוימים ולא רק בפרסומים כתובים ובפטנטים. יתרה מזאת, בעל הפטנט יהיה מנוע מלהביא את הפריטים האלה – גם אם יובאו לידיעתו – בפני רשם הפטנטים. מילים אחרות, במלחמה על תקפות הפטנטים הנשקים יתפלגו בין הרובים לבין התותחים.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.