מבוא התביעה: מגביל או לא מגביל?!

איזו משמעות, אם בכלל, ראוי לתת לאלמנטים המופיעים במבוא של תביעה של פטנט? – זו השאלה שנשאלה ערכאת הערעור של בית המשפט הפדראלי בעניין American Medical Systems, Inc. v. Biolitec, Inc. (Fed. Cir. 2010).

כזכור, תביעות הפטנט (המכונות Claims בלעז) מגדירות את היקף המונופולין שניתן לבעל הפטנט. ברם, לא כל חלקי התביעה זהים. כלל, תביעה הינה משפט אחד ארוך, המתחיל באות גדולה בתחילתו ומסתיים בנקודה בסופו, ככל שאר המשפטים בשפה האנגלית. תחילתה של התביעה במבוא ובו הצגה של המחלקה אליה משתייכת התביעה.
סעיף 101 קובע:
Whoever invents or discovers any new and useful process, machine, manufacture, or composition of matter, or any new and useful improvement thereof, may obtain a patent therefor, subject to the conditions and requirements of this title.
סעיף זה מגדיר מחלקות של סוגי המצאות בהן המחוקק האמריקאי מכיר לשם קבלת פטנט. מחלקות אלו הן: תהליך (process), מכונה (machine), תוצר (manufacture) או הרכב חומרים (composition of matte). בתחילתה של תביעה מופיע המבוא – Preamble בלעז ובו מוצגת ההמצאה ממעוף הציפור.

כך למשל, בפטנט על תוכנה יכול שהתביעה תיפתח במבוא הקובע: עניין לנו בתהליך לעיבוד תמונה. תביעה אחרת יכול שתתיחס למערכת לעיבוד תמונה הכוללת מעבד וזיכרון שעל גביו מוטבעות הוראות למעבד. תביעה שלישית יכול שתדבר בתוצר תוכנה. לעיבוד תמונה. המבוא, אם כן, מתייחס לקטגוריה של ההמצאה הנתבעת (ראו גם, דיון במונח המצאת תוכנה).
בתי משפט התחבטו בשאלה האם אלמנטים המופיעים במבוא משפיעים על היקף התביעה או שמא הם רק מגדירים את המחלקה הרלוונטית להמצאה. כך למשל בשלוש הדוגמאות שהבאתי מעלה הגדרתי כי השיטה, המערכת או התוצר נועדו לצורך מסוים – עיבוד תמונה. ברם, מה ייקרה אם ההמצאה שלי ניתנת ליישום מעשי גם לצרכים אחרים? ניקח כדוגמה את המערכת – מה ייקרה אם אותה מערכת, כפי שהיא מתוארת בשאר האלמנטים המופיעים בתביעה, ניתנת לשימוש גם ביישומים אחרים – האם אז מדובר בהפרת הפטנט או לאו?
בית המשפט האמריקאי הכריע כבר בעבר כי על דרך הכלל, המבוא אינו מגביל את היקף המונופולין. עם זאת, במקרים בהם המבוא מאזכר אלמנט מבני או צעד שהם מהותיים להמצאתי או שהוא נדרש בכדי להפיח רוח חיים בתביעה, המבוא עשוי לצמצם את היקף הפטנט.
כאשר המבוא אינו אלא מציין בשנית אלמנטים שממילא מופיעים בשאר חלקי התביעה, אין מדובר בלימיטציה נוספת שצריכה להיבחן בשאלות של הפרת פטנט ושל תקפות הפטנט.
במקרה הנוכחי, נקבע, בדעת רוב, כי המבוא לא ציין אלא שם תיאורי-דיסקפרטיבי של ההמצאה אשר מתוארת במלואה בגוף התביעה. כיוון שכך, התביעה אינה מוגבלת על ידי האלמנט שהופיע במבוא.
השופט דייק, בדעת מיעוט, הציע כי הגיעה העת שבית המשפט יהפוך את ההלכות הישנות ויכניס וודאות למערכת הפטנטים. לשיטתו, אין כל יתרון באפשרות שניתנת למבקש פטנט להכניס אלמנטים לתביעה ולאחר מכן להתעלם מהם. ההגינות מחייבת כי בעל הפטנט ייתפס במילתו – והרי התביעות אינן אלא תיאורו שלו את ההמצאה – ויהיה מחוייב למילים אותן רשם מלכתחילה.
לטעמי, אגב, דעתו של השופט דייק נכונה וממצה. עם זאת, ראוי לציין כי במידה ומבקש הפטנט יתלה, במהלך הבחינה, על אלמנט המופיע במבוא בכדי להראות נקודת חדשנות למול הידע הקודם, אזי הוא ממילא יהיה מושתק מלהעלות טענה כי לאלמנט זה אין משמעות לאחר מכן.
הערה נוספת – לעיתים דווקא בעל הפטנט יבקש להוסיף לימיטציות בכדי לצמצם את היקף הפטנט. תופעה זו מתרחשת כאשר מתמקדים בשאלה התקפות (validity) של הפטנט. במקרה כזה, בעל הפטנט ייטען לפרשנות מצמצמת של היקף הפטנט בכדי שהידע הקודם לא ייפול בתוך הגדרת התביעה. אף שאני סבור כי אין לדעת באיזה צד יימצא עצמו בעל הפטנט – בצד המעוניין בצימצום או בצד המעוניין בהרחבה – ראוי כי התשובה תהיה ודאית מלכתחילה. כיוון שכך, ולאור העובדה שהמבקש או אשר כותב את תביעותיו, מוטב היה לו המבוא היה מחייב.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.