ארכיון ל נובמבר, 2010

0

בחינה על אתר – לכל בקשה ישראלית שצפויה לשמש לצורכי דין קדימה

רשות הפטנטים הודיעה כי החל מתחילת השנה הבאה היא תקבל בקשות לבחינה על אתר שינומקו בכך שבכוונת המבקש להסתמך על בקשת פטנט ישראלית לצורך דין קדימה בטריטוריות אחרות.
משמעות ההודעה היא שמי שיגיש את בקשתו הראשונה בישראל יוכל לקבל דו"ח בחינה מקיף תוך זמן קצר, ולאורו של דו"ח זה יוכל להחליט אם ברצונו להמשיך ולהגיש בקשות גם בטריטוריות אחרות.
בזכות החלטה זו, הגשת בקשה ראשונה בישראל עשויה לתת יתרון משמעותי למבקש פטנט, בכך שתאפשר לו לשקול צעדיו בצורה טובה יותר בטרם ימשיך בתהליך גם בטריטוריות אחרות ויוציא כספים רבים. עוד ראוי לציין כי דו"ח הבחינה יונפק לפני פרסום של בקשת הפטנט ולכן ניתן יהיה לזנוח את הבקשה ולהגיש בקשה מתוקנת ומשופרת, וזאת לאור ממצאי דו"ח הבחינה

הודעת הרשות, כלשונה, מובאת בזאת:

הנדון: בחינה על-אתר עבור בקשות שהוגשו לראשונה בישראל ומהוות דין קדימה לבקשות המוגשות בחו"ל

1. בהתאם לתקנה 35(א) לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח – 1968 (להלן: "התקנות") מבקש שיש לו נימוקים סבירים לכך, רשאי להגיש בקשה לבחינת בקשתו לפטנט על אתר.

2. כדי לשפר את השירות הניתן למבקשים תאשר רשות הפטנטים בחינה על-אתר גם לבקשות ישראליות המהוות דין קדימה להגשה בחו"ל (לפי אמנת פאריס ולפי אמנת ה-PCT), כמפורט בהודעה זו.

3. הבקשה לבחינה על-אתר תוגש בצירוף תצהיר מטעם המבקש, המציין כי בכוונתו לתבוע דין קדימה מהבקשה הישראלית בבקשה מאוחרת לפטנט וכי הבקשה הישראלית הינה הבקשה הראשונה, שהוגשה בגין אותה אמצאה. לבקשה תצורף האגרה המתאימה לפי תקנה 35 לתקנות.

4. הרשות תמציא דו"ח בחינה ראשון מקיף תוך שלושה חודשים מתאריך אישור הבקשה לבחינה על אתר, וזאת על מנת לאפשר למבקשים לקבל תמונה ברורה יותר לגבי סיכוייהם לקבל פטנט לפני הגשת הבקשה בחו"ל.

5. הדו"ח ייערך בשפה העברית ולבקשת המבקש גם בשפה האנגלית במתכונת של דו"ח חיפוש ובחינה בינלאומי. לתשומת לבכם, על פי תקנה 4.12 לתקנות אמנת ה-PCT, יוכל המבקש לבקש מרשות החיפוש הבינלאומית לקחת בחשבון את תוצאות החיפוש הקודם שנערך על בקשתו בישראל (ראו חוזר רשם מ.נ. 68 "שימוש בתוצאות חיפוש קודם עבור בקשות בינלאומיות".

6. השירות דנן יחל ביום 1.1.2011. השירות הינו ניסיוני ואנו סמוכים ובטוחים שיסייע למבקשים רבים.

0

החיפוש אחר רשם הפטנטים החדש החל

עכשיו זה רשמי. נציבות שירות המדינה הקימה וועדה לאיתור רשם הפטנטים הבא.

חלון ההזדמנויות להגשת מועמדות לוועדה נפתח ביום חמישי 25.11.10 וייסגר ביום 16.12.10. פרטים מלאים אפשר למצוא כאן.

תגיות:
0

שימוש בסימן כתנאי לתקפותו, או למה פייסבוק תצטרך להתחיל להשתמש בסימן FACE?

רשם הפטנטים האמריקאי הנפיק הודעת קיבול (Notice of Allowance) ביחס לבקשת רישום סימן מסחר של פייסבוק התובעת את הסימן "FACE". אף שמדובר במילה בה משתמשים ביום יום, פייסבוק ביקשה, וכנראה גם תקבל, הגנה רחבה עליה. הבקשה הוגשה בסוג 38, העוסק בשירותי טלקומוניקציה, ומתייחסת לחדרי צ'אט ופורומים.

רשם הפטנטים האמריקאי התנה את רישום סימן המסחר במתן הצהרת שימוש בסימן. במידה ועד כה פייסבוק לא עשתה שימוש בסימן FACE לבדו (להבדיל מהסימן FACEBOOK), בטרם היא תוכל לעמוד בדרישות הרשם, היא תאלץ להתחיל לעשות שימוש בסימן זה לצרכים מסחריים.
דיני סימני המסחר הם בן חורג לדיני הקניין הרוחני. אף שגם בהם מדובר בדינים המגנים על דברים לא מוחשיים, מטרתם העיקרית שונה. בניגוד לדיני הפטנטים, המדגמים וזכויות היוצרים אשר מטרתם לעודד את האינטלקט, ולהעניק תמריץ לאדם ליצור, יש-מאין, את נשוא ההגנה (יצירה, מדגם, או המצאה), בסימני המסחר המטרה היא שונה בתכלית. סימני המסחר נועדו להגן על פעילות המסחר ההוגנת בשוק על ידי מתן מונופולין על סימנים שיש בהם כדי לזהות את מקורם.
כך למשל, כאשר אדם רוכש בקבוק שעליו מתנוסס סימנה של חברת קוקה קולה, אותו אדם סבור כי חברה זו היא אשר ייצרה אותו ואשר, למצער, אחראית לתוכנו. המוניטין שדבק בה, מוצמד גם לבקבוק זה. מקום בו חברה אחרת תוכל למכור בקבוק זהה, הרי שהציבור יצא נפסד בקבלו מוצר אחר ממה שציפה לו. גם החברה עצמה עשויה להיפגע באשר המוניטין שלה מדולל ומתחיל להיות משויך למספר חברות ובאשר פגמים במוצר השני עשויים להיות משויכים גם אליה.
סימני המסחר, אם כן, נועדו להגן על חיי המסחר התקינים, בהם סימני מסחר משמשים את הציבור לזהות את מקור המוצר או השירות שניתן להם, וכן הם משמשים את הגופים המסחריים לצורך מיצוב, בידול ושיווק.
כיוון שכך, בניגוד לפטנטים, מדגמים וזכויות יוצרים, סימני מסחר ינתנו רק למי שמשתמש בסימן בפועל או למצער יש לו כוונה להשתמש בסימן. יתרה מזאת, העדר שימוש עשויה להוות עילה למחיקת סימן מסחר. כך, סעיף 41 לפקודת סימני המסחר הישראלית קובע:
41. (א) בלי לפגוע בכלליות הוראותיהם של סעיפים 38 עד 40 רשאי כל אדם מעונין להגיש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם רשום הסימן או חלקם (להלן – הטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום) על יסוד הנימוק, שלא היתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום ושלמעשה לא היה שימוש בתום לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום או לא היה שימוש כאמור בתוך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול.
בהתאם, גם בדין האמריקאי קיימת דרישת שימוש דומה (ואף קשה יותר). כיוון שכך, ובהתאם לדין האמריקאי, פייסבוק תצטרך בשלב זה להראות על שימוש בפועל או ליתן הצהרה מספקת לפיה יש בכוונתה להשתמש בסימן בעתיד.
0

מבוא לדיני פטנטים – הרצאתו של רשם הפטנטים

רשם הפטנטים, ד"ר מאיר נועם, הרצה בפני קורס יזמות טכנולוגית בטכניון. בהרצאתו, הוא נתן מבוא לדיני הקניין הרוחני בכלל, ודיני פטנטים בפרט. ההרצאה עוסקת בעיקר במהות זכות הפטנט, בשאלה מהי המצאה, ומבחנים לכשירות המצאה לקבלת פטנט.

תגיות:
0

שרה פיילין תובעת: האם בלוג צהוב הפר את זכות היוצרים בספרה החדש?

חברת ההוצאה לאור המחזיקה בזכויות של הספר החדש של שרה פיילין הגישה תביעה נגד אתר העיתונות הצהובה גוקר (Gawker). אתר גוקר פרסם קטעים מתוך הספר, אשר הודלפו לאתר בטרם יציאתו לאור של הספר.

בתביעה שהוגשה, נטען כי מדובר בהפרה של זכות היוצרים בספר. בשלב זה, ניתן צו מניעה זמני האוסר על הבלוג להמשיך ולפרסם את הקטעים, וזאת עד לדיון ראשוני שיתקיים בסוף החודש.
בארה"ב, כמו גם בישראל, זכות היוצרים מוחרגת על ידי דוקטרינת השימוש ההוגן (Fair Use). סעיף 107 לחלק הרלוונטי בקוד האמריקאי קובע כי פרסומים לצרכים עיתונאיים יכולים להיחשב כשימוש מותר אף ללא רשות בעל הזכויות. בדומה לחוק הישראלי, גם בארה"ב ישנה רשימת מאפיינים רלוונטיים לצורך בחינת השאלה האם מדובר בשימוש הוגן או לאו.
סעיף 19 לחוק זכות יוצרים קובע:

(א) שימוש הוגן ביצירה מותר למטרות כגון אלה: לימוד עצמי, מחקר, ביקורת, סקירה, דיווח עיתונאי, הבאת מובאות, או הוראה ובחינה על ידי מוסד חינוך.
(ב) לצורך בחינה של הוגנות השימוש ביצירה לעניין סעיף זה, יישקלו, בין היתר, כל אלה:
(1) מטרת השימוש ואופיו;
(2) אופי היצירה שבה נעשה השימוש;
(3) היקף השימוש, מבחינה איכותית וכמותית, ביחס ליצירה בשלמותה;
(4) השפעת השימוש על ערכה של היצירה ועל השוק הפוטנציאלי שלה.

נדמה לי שבמקרה זה, יהיה קשה לקבל כל קביעה שאינה נותנת לבלוג, מכוח היותו גורם עיתונאי לגיטימי, לדווח על חלקים מהספר של דמות ציבורית, אשר צפוי לעורר עניין ציבורי רב.
(מקור: AP)
8

פסיקה: ניצול המצאה בטרם הגשת בקשה לפטנט – סיבה לביטול פטנט

בהתנגדות שנדונה לאחרונה על ידי רשם הפטנטים, הובא סיפורה של ממציאה של שיטה לייצור אריחים דקורטיביים. ההמצאה נשוא הליך זה היתה שיטה אוטומטית לייצור אריחים דקורטיבים. במהלך הדיון הוצגו אריחים שהממציאה ייצרה ומכרה, אשר זהים לאריחים שמיוצרים בשיטה האוטמטית. אף שהממציאה טענה כי אין מדובר בניצול קודם, כיוון שהאריחים יוצרו בשיטה ידנית, ההתנגדות התקבלה ולא ניתן לה פטנט.

רשם הפטנטים קבע כי הממציאה לא הצליחה להרים את נטל ההוכחה ולהראות שהאריחים שפורסמו לפני הגשת הבקשה לפטנט יוצרו בשיטה ידנית דווקא.
יתרה מזאת, חוק הפטנטים מגדיר מפורשות ניצול המצאה שהיא תהליך גם את תוצר התהליך:
(2) לענין אמצאה שהיא תהליך – שימוש בתהליך, ולגבי מוצר הנובע במישרין מן התהליך – כל פעולה שהיא אחת מאלה: ייצור, שימוש, הצעה למכירה, מכירה או ייבוא לצורך אחת מהפעולות האמורות;
כיוון שכך, פרסום תוצר התהליך יכול להוות "ניצול ההמצאה" בדרך שפוגמת בחדשנותה, ובלבד שהניצול האמור יאפשר בעל מקצוע ממוצע לבצע את התהליך. כיוון שהממציאה עצמה הודתה כי אין בהליך כל קושי טכנולוגי, ולאחר שהרשם התרשם כי בעל מקצוע בתחום יכול היה לייצר את האריחים שהוצגו גם בצורה אוטומטית, כפי שנתבע בתביעות, נקבע כי פרסום זה שולל את חדשנות הפטנט.
ודוק. לעניין זה, אין נפקא מינה אם האריחים שפורסמו בעבר יוצרו בשיטה האוטומטית או לאו. תוצרי ההליך עליו מתבקשת הגנה – גם הם זוכים להגנה באמצעות פטנט על תהליך. כיוון שכך, הצגה של תוצר הזהה לזה המתקבל בתהליך עשויה לשלול חדשנות גם אם מדובר בתוצר של תהליך אחר, ובלבד שבעל מקצוע מיומן בתחום יוכל לבצע את התהליך.
לעניין זה, מעניין לציין כי הדין בארה"ב שונה במעט. שם, כלל אין חשיבות לכך שהפרסום יהיה כזה שמאפשר לבעל מקצוע מיומן לבצע את ההמצאה. די בכך שנעשה פרסום כלשהו, בכדי שהוא יהווה ידע קודם (בכפוף לכך שהוא פורסם שנה לפני הגשת הבקשה לפטנט. ראו סעיף 102(b) לחוק), אף אם ממנו לא ניתן ללמוד על אופן ביצוע ההמצאה.
כשל נוסף בו נפלה הממציאה בעניין זה, היה בתוכן שנכתב בבקשת הפטנט.
לאחר שבבקשה הצהירה המבקשת כי:
"…The inventor is not aware of using laser technology for creating deep cavities in hard material…for creating decorative objects in the way disclosed in the present invention. In addition, laser technology is expensive…"
היא מצאה עצמה במצב שבו היא לא יכולה לשוב בה מאמירה זו. רשם הפטנטים חייב אותה למילותיה וקבע כי נוכח הודאתה שלה ובהעדר תיאור נוסף בפירוט הפטנט, הרי שהיא לא תיארה באופן מספק שיטה לייצור אריחים דקורטיבים באמצעות לייזר.
סופו של יום, הרשם קבע כי ההמצאה נשוא ההליך נעדרת חידוש והתקדמות המצאתית. עם זאת, נפסקו הוצאות נמוכות למדי – 8,000 ש"ח בלבד, נוכח התנהגות המתנגד לפטנט שלא שטח בכתבי טענותיו בצורה נהירה אילו פרסומים הוא מייחס לשלילת החדשנות ואילו הוא מייחס לשלילת ההתקדמות ההמצאתית.
0

רישום דומיין אינו תחליף לרישום סימן מסחר

פעמים רבות, אנשים בודקים את מרשמי שמות המתחם (שמות הדומיין, בלעז) ולפי זמינותם בוחרים בהם.

עם זאת, לא הרבה מודעים לקיומו של הליך הבוררות המונהג על ידי מרשמי האינטרנט השונים (ILDRP לגבי שמות מתחם בישראל וה-UDRP לגבי שמות מתחם בינלאומיים). בהליך זה, ניתן ליטול את שם המתחם ממי שרשם אותו לזכותו של אחר, הגובר עליו בזכאות. לשם כך, מומלץ כי במקביל לרישום שם המתחם ירשם גם סימן מסחר מתאים המקים זכות באותו שם המתחם.
מעשה שהיה כך היה. שמות המתחם swinger.co.il ו-swingerparty.co.il נרשמו בידי חברת פז קול הקשר ושימשו אותה כהפניות לאתר שהיא מנהלת בכתובת swingers.co.il. אתר זה, קשור לסצנת החלפת הזוגות ("סווניגרים") בישראל.
ברם, לאחר שתקופת הרישום של שם המתחם פגה, החברה לא חידשה את הרישום, ואילו אחרים רשמו את שמות המתחם הללו לזכותם.
נעשתה פניה למנגנון הבוררות בישראל, הליך ה-ILDRP, אך סופו של הליך זה היה ידוע מראש. בהעדר סימן מסחר רשום ישנו קושי אמיתי להראות כי לחברה יש זכות כלשהי בשם מתחם זה. גם העובדה כי שם המתחם אינו תואם את שם החברה או רישום אחר של יישות משפטית לא הועילה לחברה.
אומנם, ניתן להוכיח כי על אף העדר הרישום, יש לחברה זכויות בו מכוחם של דיני היושר. ברם, נוכח היותו של שם המתחם תיאורי עד כדי ג'נרי אודות פעילות החלפת זוגות, ובהעדר ראיות נכבדות שילמדו כי השם רכש משמעות משנית נוכח השימוש בו, הבוררים מיאנו להכיר בזכות החברה לשם המתחם.
לו היתה החברה רושמת סימן מסחר התובע את שם המתחם המדובר, היתה זו יכולה להראות בנקל כי יש לה זכות ראשונים על שם זה. ברם, נוכח מחדלה האמור, אין לה אלא להלין על עצמה שלא עמדה על זכויותיה.
המסקנה ממקרה זה, כמו גם ממקרים דומים אחרים, היא שרישום שם המתחם אינו מספק. רצוי לבחון גם את אפשרות רישום סימן מסחר מתאים כדי ששם המתחם לא יילקח מידי מי שרשם אותו ובכדי למנוע מאחרים להשתמש בשמות מתחם דומים עד כדי הטעיה לשם המתחם שנרשם. רישום סימן המסחר אומנם אינו זול כרישומו של שם מתחם, אך מדובר בהליך זול יחסית, גם כאשר הוא נעשה בליוויו של איש מקצוע.
(מקור: ההחלטה. יוער כי הפונה אינו החברה אלא מי שנחזה להיות מנהלה)
0

חוזר רשם חדש: איסור על הכללה על ידי הפנייה (incorporation by reference)

חוזר רשם מ.נ. 85 מתייחס לנוהג המקובל של הפנייה למסמכים חיצוניים והכללת תוכנם באמצעות ההפניה. לפי החוזר החדש, בקשת פטנט אינה יכולה להפנות למסמכי הבכורה שלה, אלא לכל היותר למסמכים המתארים את מצב הידיעות הקודם בתחום הרלוונטי. החוזר מוסיף וקובע כי במקרים בהם ההפניות מקשות על הבנת ההמצאה הנתבעת בבקשה לפטנט. כמו כן נאסרה מפורשות ההפנייה למסמך שאינו מפורסם.

בדין האמריקאי, מותר השימוש בהפניות מסוג זה (והמגבלות על השימוש מוסדרות בתקנה. ראו גם ההנחיות לבוחנים: MPEP 608.01). ברם, חומר המוכלל על דרך ההפנייה דינו שונה מזה המוכלל על ידי כתיבתו המפורשת. כך למשל, דיווחתי בעבר, לא ניתן להסתמך על טקסט שכזה לעניין פרשנות תביעות פונקציונליות.
עם זאת, ברור שמדובר בשתי אלטרנטיבות שיש לכל אחת מהן יתרונות וחסרונות. הכללת החומר כרוכה בעבודה נוספת, בין אם בעריכה בסיסית ובין אם בהתאמת הטקסט והמונחים לאלו בהם נעשה שימוש בבקשת הפטנט. החומר שמתווסף עשוי לשמש גם לצורף פרשנות התביעות, ומשום כך נדרש משנה זהירות. עבודה נוספת זו, למותר לציין, משמעה עלויות נוספות למבקש הפטנט. מנגד, אי הכללת החומר מעמידה את היכולת של המבקש להשתמש באמור במסמכים המצורפים בעמדת נחיתות.
תוכנו של החוזר מופיע להלן.

1. לעתים מפנים המבקשים בפירוט בקשות לפטנט למסמכים חיצוניים, כגון פרסומים קודמים ומסמכי הבכורה שעליהם מתבססת הבקשה, תוך שימוש בביטוי "incorporated by reference" וזאת כחלק מהתיאור התמציתי של מצב הידיעות בשטח האמצאה, או כחלק מתיאור האמצאה או דרך ביצועה.

2. כנגד הפניה זו מועלית על ידי בוחני הפטנטים השגה לפי סעיף 12 לחוק הפטנטים, תשכ"ז – 1967 (להלן: "החוק") ותקנות 20(א)(1) ו-20(א)(2) לתקנות הפטנטים (נוהלי הלשכה, סדרי דין, מסמכים ואגרות), תשכ"ח – 1968 ונדרשת הכללת החלק הרלוונטי מתוך המסמך אליו מפנים בתוך הפירוט של הבקשה ומחיקת הביטוי "incorporated by reference".

3. השגה זו לא הועלתה באופן אחיד עד כה ולא עוגנה בהנחיות ברורות ועל כן אני מוצא לנכון לפרסם חוזר זה.

4. לפיכך, החל מפרסום חוזר זה תועלה ההשגה באופן אחיד:

א. לגבי הפניה למסמכי הבכורה המבקש יידרש לתקן את הפירוט באופן שהפירוט יכלול את החלק הרלוונטי מתוך המסמך אליו התבצעה ההפניה וההפניה תימחק כליל. תיקון כזה מהווה תיקון פירוט לפי סעיף 22 לחוק. תיקון מסוג זה לא ייחשב תיקון בעל אופי מהותי כמשמעותו בסעיף 23 לחוק.

ב. לגבי הפניה לפרסומים קודמים לצורך תיאור האמצאה או דרכי ביצועה, המבקש יידרש על פי שיקול דעת הבוחן, לתקן את הפירוט באופן שהפירוט יכלול את החלק הרלוונטי מתוך המסמך אליו התבצעה ההפניה. הבוחן ידרוש את התיקון האמור אם הוא סבור כי ההפניה לפרסומים הקודמים מקשה על הבנת דרך ביצוע האמצאה, בין היתר, במקרים בהם ההפניה הינה למספר רב של פרסומים.
תיקון כזה מהווה תיקון פירוט לפי סעיף 22 לחוק. תיקון מסוג זה לא ייחשב תיקון בעל אופי מהותי כמשמעותו בסעיף 23 לחוק.

ג. במקרים בהם מתבצעת ההפניה לפרסומים קודמים באמצעות הביטוי "incorporated by reference" לצורך תיאור תמציתי של מצב הידיעות בשטח האמצאה, יידרש המבקש למחוק הביטוי, בהתאם לתקנה 20(א)(1).

5. לא תתאפשר כלל הפניה למסמכים שלא פורסמו.

6. חוזר זה יחול על בקשות לגביהם טרם נשלח דו"ח בחינה ראשון במועד פרסום החוזר.

תגיות:
2

לשכת עורכי הדין: תמיכה בלתי מסויגת ברשם הפטנטים

ועדת קנין רוחני של לשכת עורכי הדין פנתה לשר המשפטים, פרופ' יעקב נאמן, וליו"ר ועדת החוקה של הכנסת, חה"כ דוד רותם, בעקבות פרסומים המכפישים את רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, ד"ר מאיר נועם.

ועדת קנין רוחני ביקשה להביע את תמיכתה ברשם הפטנטים. בין היתר, מסרה כי:

"הועדה מבקשת להביע עמדה נחרצת על פיה אין כל מקום להשתלחות אישית בד"ר נועם אשר מהווה בפועלו, באישיותו וביושרתו דוגמא וסמל למשרת ציבור אמיתי".

הועדה הוסיפה כי:
"בקרב כל חבריה, עורכי דין העוסקים בעבודה יום יומית מול רשות הפטנטים, קיימת הערכה רבה למהפכה ולשינויים שחולל ד"ר נועם במהלך כהונתו אשר הובילו, בין השאר, לקיצור משמעותי בפרקי הזמן של בחינת פטנטים וזכויות קניין רוחני אחרות".
ראו גם גילוי דעתי בפוסט המתייחס לתביעה הייצוגית שהוגשה בעניין זה. אף אם הרשם פעל בחוסר סמכות, אין ספק לעוסקים בתחום זה כי הדבר נעשה עקב כורח המציאות, ולא מתוך שרירות לב. כיוון שכך, גם אם שגה הרשם בפועלו, בוודאי שאין מקום לתקיפתו האישית ואף לא לטונים הגבוהים שנשמעו מתוך כותרות דברי יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט.