ארכיון ל דצמבר, 2010

14

פטנטים בתוכנה: הנחיות חדשות בישראל

ברקע האחרון בטרם סיים את תפקידו, הודיע רשם הפטנטים על מדיניות חדשה ברשות, אשר תיושם לאחר עזיבתו, ביחס לפטנטים על תוכנה.

כזכור, רשם הפטנטים הוציא בזמנו קול קורא לניירות עמדה מטעם הציבור ביחס לסוגיה של המצאות מבוססות מחשב. השאלה שעמדה במרכזו של הקול הקורא היתה:
"האם יש מקום לבחינה מחודשת של מדיניות רשות הפטנטים באשר לבחינת בקשות לפטנט בתחום התוכנה והחומרה?"
עתה, לאחר שעיין בעשרות ניירות עמדה, מן האקדמיה, מתעשיית התוכנה ומעורכי דין ועורכי פטנטים ומארגונים רלוונטיים (דוגמת נייר העמדה של עמותת המקור, אליו התייחסתי בעבר), קיבל הרשם את החלטתו ופרסם הנחיות חדשות בדבר בחינתן של בקשות פטנט המתייחסות לתוכנה.
ההנחיות הנוכחיות, הובאו בשלב זה ללא הנמקה או הסבר, ובצורה תמציתית ביותר, והן כדלהלן:
1. האמצאה כפי שהיא מוגדרת במערכת התביעות צריכה להיות בתחום טכנולוגי. דרישה זו נובעת מהוראות סעיף 3 לחוק הפטנטים, התשכ"ז – 1967 (להלן: "החוק").
2. האמצאה נבחנת בכללותה מבלי להפריד את רכיבי התוכנה מרכיבי החומרה ומבלי להתמקד בתוכנה אלא בתרומת האמצאה ביחס לידע הקודם. תרומת האמצאה צריכה לבוא לידי ביטוי במערכת התביעות.
3. האמצאה בכללותה צריכה להביא לתרומה שיש לה ביטוי ממשי בתחום טכנולוגי.
4. תרומת האמצאה כפי שנתבעת בתביעות ביחס לידע הקודם צריכה להיות חדשה ובעלת התקדמות המצאתית, כנדרש בסעיף 3 לחוק. לחלופין, האמצעים (בכללותם) שבהם מגיעה האמצאה לאותה תרומה צריכים להיות חדשים ובעלי התקדמות המצאתית.
5. אם התהליך הנתבע בבקשה אינו אלא הצעדים שהתוכנה מבצעת, האמצאה לא תהיה כשירה לפטנט. התוכנה כשלעצמה אינה ביטוי טכנולוגי, שכן התוכנה כשלעצמה מוגנת בחוק זכויות יוצרים.
במבט ראשוני בהנחיות, ולאור הסעיף האחרון, נדמה כי רשם הפטנטים נותר בגישתו השוללת מתן פטנטים על תוכנה. ברם, ראוי לשים לב למספר שינויים מהגישה הקודמת:
ראשית, הבחינה היא של ההמצאה בכללותה. אם בעבר נתנו רמיזות כי יש צורך לבחון מהו "עיקר ההמצאה" מקום בו מדובר בהמצאה היברידית, ולוודא כי עיקרה מצוי מחוץ לתחום התוכנה, חוזר בו הרשם מדרישה זו. ההמצאה כולה צריכה להיבחן כיחידה אחת ולבחון איזו תרומה זו מביאה ביחס לידע הקודם.
שנית, בדומה לדין האירופאי, דורש רשם הפטנטים כי תרומת ההמצאה תתבטא בתחום טכנולוגי. מעניין יהיה לראות איזו פרשנות משפטית יעניק הרשם בכדי למצוא ביסוס לדרישה זו בחוק הפטנטים.
לעניין זה אציין כי נדמה שגישתו זו של הרשם תמשיך ותחסום את דרכם של ממציאים של שיטות לעשיית עסקים, כפי שהיה בעבר. נדמה כי לדעת הרשם, מקום בו מדובר בשיטה עסקית, אפילו היא מבוצעת על ידי מערכת מחשב, הרי שאין מקום להעניק בגינה פטנט.
הרשם ממשיך בגישתו כי תוכנה אינה "ביטוי טכנולוגי" וכיוון שכך הוא גורס כי אם השיטה אינה אלא הצעדים שהתוכנה מבצעת, הרי שאין מקום להגנה פטנטית. אני ממתין בקוצר רוח להנמקה של קביעה זו, שעל פניה נראית לי חסרה. ומי שעיין בדעתי בדבר פטנטים בתוכנה בוודאי יודע כי איני מסכים עמה. אף שיש משהו לא הוגן בשיפוט קביעות ללא בחינת הביסוס וההנמקה שלהן, אני מתקשה להתאפק ואציין רק את הפגמים הניכרים על פניה של האמירה המופיעה בהודעה עצמה.
ראשית, אינני מבין כיצד ניתן לומר כי משהו אינו טכנולוגי כיוון שהוא מוגן בחוק זכות יוצרים. למען הדיוק – עיון בהודעת הרשם מלמד כי זהו בדיוק הנימוק אותו הוא מביא. חוק זכות יוצרים אינו מתייחס לשאלה הטכנולוגית בשום צורה, ובוודאי אינו מגדיר את המונח "טכנולוגי". מכאן שמבחינה לוגית הטיעון כי "כיוון שהתוכנה כשלעצמה מוגנת בחוק זכויות יוצרים" הרי ש"תוכנה כשלעצמה אינה ביטוי טכנולוגי" נראה לי פגום וחסר מהותית.
שנית, הרשם קובע כי "אם התהליך הנתבע בבקשה אינו אלא הצעדים שהתוכנה מבצעת, האמצאה לא תהיה כשירה לפטנט", והרי מושכלות יסוד הן כי תוכנה אינה מבצעת דבר. תוכנה היא ההוראה הניתנת למכונה אשר מבצעת אותה כלשונה. כיוון שכך, לעולם הצעדים אינם הצעדים "שהתוכנה מבצעת". האם ב"צעדים שהתוכנה מבצעת" מכוון הרשם לחישובים גרידא (mere crunching of numbers)? או שמא מדובר גם על תוצאות המוצאות ביטוי בפלט התוכנית דוגמת תדפיס נייר או תצוגת מחשב?
על נקודות אלו נאלץ לתהות, ולהמתין, בקוצר רוח – כבר אמרתי – לפירסום ההנמקה הרשמית.
0

פסיקה: יש זכות יוצרים במקלדת "קומפי"

בית המשפט המחוזי קבע – יש זכות יוצרים במקלדת קומפי. מדובר במקלדת מיוחדת המיועדת לגיל הרך, ומאפשרת לאלו לשחק במשחקי מחשב יעודיים.

בעניין שהובא לפתחו, טענה התובעת, קומפי וור בע"מ, מי שרכשה את הזכויות בסימן המסחר הרלוונטי ובמוצרי קומפי עצמם, כי הנתבעים מכרו מוצר הנחזה להיות מקלדת קומפי. ברם, במהלך הדיון על צו המניעה הזמני שנתבקש, התברר כי המוצרים הגיעו לידי הנתבעים 1-3 מהיצרנית איי סי אי, שמייצרת עבור קומפי את המקלדת. למעשה, אין כלל מדובר במוצר מזויף, כי אם במוצר מקורי שיוצר עבור התובעת, אך נמכרת על ידי היצרנית בניגוד להרשאה, לנתבע 3. לבקשתה של הייצרנית, היא צורפה כנתבעת, ברם אף לאחר חלוף זמן ניכר, התובעת לא תיקנה את כתב התביעה כך שתתגלה עילה כנגד נתבעת זו, והיא נמחקה כנגדה. עוד נמחקו בהסכמת התובעת התביעות כנגד הנתבעות 1-2 שרכשו את המקלדת מהנתבע 2 בתום לב, ללא ידיעה על פסול כלשהו ובתמורה מלאה.
אם כן, נותר רק הנתבע 3, מר יוחאי בן זקן, שהיה בעת הרלוונטית בעלים של עסק לייבוא ושיווק מוצרים בסיטונאות בשם "בומרנג מערכות". בן זקן לא היה מיוצג בהליך – ונדמה שהתוצאה נבעה בדיוק בגלל סיבה זו. בן זקן לא הגיש חומר ראיות מצדו, לא הופיע לישיבת הוכחות שנקבעה, ולא הגיש סיכומים בתיק.
בית המשפט קבע כי במקלדת יש זכות יוצרים. כידוע, זכות יוצרים מגנה על יצירה, והפסיקה הכירה במגוון רחב של יצירות כמושא להגנה. ברם, בכדי שיצירה כלשהי תזכה להגנה, עליה להיות יצירה שהושקע בה מאמץ ויש בה מן המקוריות. וכך קבע בית המשפט:
"בענייננו אין ולא יכול להיות חולק כי המצאת המקלדת כרוכה בהשקעה של עמל ומקוריות ועל כן היא מוגנת על פי חוק זכות יוצרים; ואמנם משחקים כבר הוכרו על ידי בית המשפט העליון כיצירה שהיא נושא לזכות יוצרים"
בית המשפט קבע, כי היצרנית הפרה את זכות היוצרים במקלדת בכך שפעלה מחוץ לרישיון שהוענק לה, רישיון לייצר את המקלדת אבל רק עבור התובעת עצמה. אף שבן זקן לא הפר בצורה ישירה את זכות היוצרים, בית המשפט קבע כי הוא הפר את הזכות בצורה עקיפה, באשר הוא ידע כי נאסר על היצרנית למכור את המקלדות וכי מדובר בהעתקים המפרים זכויות יוצרים.
נוכח קביעות אלו, בית המשפט נעתר לבקשת התובעת והוציא צו מניעה קבוע, צו למתן חשבונות בכדי שיהיה ניתן לשום את הרווח שלו ממעשיו וכן את הנזק שנגרם לתובעת. עוד נפסקו הוצאות לשלב זה בסך 20,000 ש"ח.
לטעמי, פסק הדין אינו מבוסס כראוי, אף שתוצאתו נראית על פניה צודקת.
ראשית, לטעמי אין כאן כלל סכסוך קניין רוחני, אלא סכסוך קנייני טהור. מהעבודות המתוארות בפסק הדין, עליהן לא הרחבתי כאן, עולה כי סכסוך בין התובעת לבין היצרנית הוא העומד בבסיס עניין זה. במסגרת הסכסוך המסחרי הזה, התובעת סירבה לשלם ליצרנית בגין ייצור המוצרים ומשכך החליטה היצרנית למכור אותם במחיר עלות בכדי להקטין נזקיה ולגבות את חובה. בעוד בית המשפט ביקש להתייחס למוצרים כמפרים זכות קניין רוחני, ניתן היה להתייחס אליהם כאל קניין התובעת אשר נגזל שלא כדין.
אך הנקודה העיקרית היא דווקא זו – נקודת המוצא היא כי רק יצירה הינה מושא להגנת זכות יוצרים. עם זאת, בציטוט שהבאתי לעיל, בית המשפט, בכל הכבוד, טועה ומתייחס דווקא ל"המצאה". כידוע, המצאה אינה זוכה בהגנה על ידי זכות יוצרים, אלא דווקא להגנה באמצעות פטנט.
יאמר הקורא – עניין לנו בטעות סופר קלה (שאגב, ניתן לתקנה) ולא בעניין מהותי, אך לטעמי לא כך הוא. בית המשפט כלל לא מגדיר מהי אותה יצירה שהופרה.
האם מדובר בצורתה החיצונית של המקלדת? אם כן, הרי שעניין לנו במדגם, שאינו יכול להיות מוגן על ידי זכות יוצרים;
האם מדובר בשם המוצר או בלוגו? אם כן, שהרי יכול להיות שדווקא סימן המסחר היתה הזכות העדיפה בה הדיון היה צריך להתמקד;
או שמא מדובר בתוכנה המלווה למקלדת, שאז עניין לנו ביצירה ספרותית המוגנת בזכות יוצרים.
לפי לשון פסק הדין, נדמה בעיני שבית המשפט התייחס למקלדת עצמה, ולטעמי, זו אינה אלא "קווי דמות, צורה, דוגמה או קישוט שמייחדים לכל חפץ ע"י תהליך או אמצעי תעשייתי […] הבולטים לעין-רואה בסחורה המוגמרת, ואפשר להבחינם רק במראית עין", ומשכך הם מהווים מדגם.
0

מאמר חדש

מאמר פרי עטי התפרסם בגיליון דצמבר של משפטהארץ תחת הכותרת "זה לא פטנט". ניתן לראות את המהדורה הדיגיטלית של הגיליון כאן (עמוד 24 במהדורה זו).

המאמר, שנכתב ביחד עם עמיתי יונתן אגמון, מתייחס לטרנד התביעות בגין סימון כוזב בארה"ב, עליו כבר דיווחתי בבלוג בעבר. אגב, ניתן להתרשם כאן מכמות התביעות העצומה – למעלה מ-5,000 תביעות – שהוגשו במהלך שנת 2010 בגין סימון כוזב של פטנטים.
תגיות:
0

הנחיות בדבר הגשה אלקטרונית של בקשות

רשם הפטנטים פרסם היום הודעה בדבר הגשה של בקשות במדיה אלקטרונית. בהמשך להודעה הקודמת בדבר כוונתו להוציא הנחיה כאמור, תיקן הרשם את ההודעה והבהיר מספר נקודות.

ראשית, אין כל חובה להגיש במדיה מגנטית, אלא ניתן לעשות כן בנוסף לדרישה לפי התקנות להגשה בנייר. יוער, כי כלל לא ברור איזו נפקות משפטית יש ל"הודעה", שהרי אין מדובר בחוק או בתקנה. ממילא הרשם זקוק להסמכה חוקית בכדי להגביל את הציבור בפעילותו, וזאת מתוקף עקרון החוקיות. עם זאת, ציבור המבקשים יוכל לסייע לרשם, וההודעה הזו, על אף שאינה מבהירה זו מפורשות ונוקטת לשון הוראה דווקא, מבקשת לאפשר לציבור – אם הוא מעוניין בכך – להקל על הרשות.
שנית, תחת ההנחיה הכללית בדבר שימוש בקובץ WORD, ניתנה הנחיה להשתמש בפורמט RTF. כידוע, מדובר בפורמט קנייני. עם זאת, מבירור שערכתי עולה כי הרשות שוקלת לאפשר בעתיד, לאחר התאמות טכנולוגיות, גם הגשה בפורמט פתוח, כפי שהצעתי בעבר. בעיניי, חבל שהרשות לא תיקנה עניין זה כבר בשלב זה, וחבל עוד יותר שלא הודיעה על כוונתה בצורה גלויה ומפורשת.
שלישית, ההודעה אינה מתייחסת עוד רק לבקשות הכוללת 200 עמודים או יותר, כפי שהיה בתחילה. אלא היא מתייחסת לכלל הבקשות לפטנט המוגשות בישראל.
לנוחיות הציבור, לשון ההודעה מובאת כאן.
הנדון: הודעה בעניין אופן הגשת מסמכים הנוגעים לבקשות לפטנט במדיה דיגיטלית
מזה זמן, נוהג ציבור המבקשים להגיש מסמכים הנוגעים לבקשות לפטנט גם על גבי CD(או DVD לפי הצורך), בנוסף להגשה בנייר (על פי התקנות).
בהעדר הנחיות ברורות באשר לאופן ההגשה במדיה דיגיטלית, הריני להבהיר כדלקמן:
1. מסמכים כאמור יוגשו בפורמט הבא:
א. הבקשה תהיה מחולקת לקבצים כדלקמן: קובץ תיאור, קובץ תביעות, קובץ שרטוטים (במידה וישנם) וקובץ רשימת רצפים (במידה וישנם);
ב. הקבצים המרכיבים את הבקשה יוגשו הן בקובץ מסוג RTF (לקריאה בלבד) והן בקובץ מסוג PDF;
ג. במועד ההגשה יכונו הקבצים "תיאור", "תביעות", "שרטוטים" ו"רשימת רצפים";
ד. בעת הגשת תיקונים יגיש המבקש את הגרסה המלאה של הקובץ הכולל את התיקונים המבוקשים ולא את הדפים המתוקנים בלבד. הגירסה תוגש הן בקובץ מסוג RTF (לקריאה בלבד) והן בקובץ מסוג PDF. סימון התיקונים יעשה באמצעות "עקוב אחר שינויים" בקובץ ה-RTF בלבד. בהגשת גרסאות חדשות בעקבות תיקונים, שם הקבצים יכלול את מספר הבקשה ואת המספר הגרסה, לדוגמא "תיאור123456גרסה2", "תביעות123456גרסה2".
ה. חלף הצורך לציין את מספר הגרסה בראש כל דף בקובץ ה-PDF המחליף, במזכר המלווה את הגשת התיקונים יצויינו במפורש העמודים בהם נערכו תיקונים בלי תלות במספר גירסת הקובץ. במקרה של הגשת שרטוטים מתוקנים יצויינו מספרי השרטוטים בהם בוצע התיקון ופירוט מהות התיקון.
2. קבצי ה-PDF המוגשים כאמור לעיל יוגשו חתומים באמצעות חתימה שתתווסף לעמוד האחרון. בהתאם, כאשר מוגש סט תביעות הכולל תיקונים, העמוד האחרון יוגש חתום באותו האופן (גם אם עמוד זה לא תוקן).
3. לגבי בקשות הכוללות רצפים גנטיים, פורמט ההגשה המתואר לעיל אינו גורע מדרישות חוזרים מ.נ. 51 ו-מ.נ. 64. לתשומת לבכם: בקשות הכוללות רצפים גנטיים שלא יוגשו בפורמט המוצע בהודעה זו, יעוכב פרסומם לצורך סריקת הרצף הגנטי מתוך המסמך בנייר שיוגש.
4. אין שינוי בהגשת טופס הבקשה לגבי בקשות אלה.
5. הנחיות ההגשה המפורטות בהודעה זו נובעות מהצורך לקלוט את הבקשות ישירות, ללא סריקה, במערכת התפעולית ולפרסמן (לאחר הקיבול) במאגר האינטרנטי.
6. הודעה זו תיכנס לתוקף ממועד פרסומה באתר האינטרנט של רשות הפטנטים ותחול גם על בקשות שטרם קובלו.
0

פסיקה: סימן מסחר אינו ערובה לקבלת צו מניעה זמני

קיומו של סימן מסחר אינו מבטיח מתן צו מניעה זמני במהלכו של הליך משפטי, כך פסק בית המשפט העליון בעניין שהובא לפתחו.

המדובר בסכסוך מסחרי על המותג התל-אביבי "סופר באבא", בין בעלת המקרקעין בסניף המקורי לבין החברה שניהלה את המרכול. בעלת המקרקעין, אשר הגישה את התביעה, טענה לבעלות על הסימן "סופר באבא", ועתרה לקבלת צו מניעה זמני שיאסור על הנתבעים להמשיך ולעשות שימוש בסימן זה.
בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה למתן סעד זמני כמבוקש ממספר סיבות. הראשית שבהן, היא כי לא הוכח, ולו לכאורה במידה הנדרשת בהליך מקדמי מעין זה, כי לתובעת יש זיקה כלשהי לעסק שהתנהל בין כותלי המקרקעין שלה.
לאחר שהתובעת רשמה את הסימן "סופר באבא" אצל רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, היא שבה לבית המשפט ועתרה לעיון חוזר בהחלטתו. ברם, בית המשפט דחה את הבקשה בשנית.
מכאן, הגיעה הבקשה לרשות לערער לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון דחה את הבקשה בקובעו כי אין הצדקה להתערבותו בהחלטת ביניים. מעבר לנדרש, בית המשפט הוסיף ודחה את הבקשה גם לגופה. בית המשפט קבע כי:
"קיומו של סימן מסחר איננו מבטיח, מניה וביה, מתן צו מניעה זמני בידי בעל הסימן, כאשר ליריבו עומדות לכאורה טענות הגנה מספקות מפני מתן הסעד הזמני המבוקש."
בית המשפט הסביר:
"סעיף 64 לפקודת סימני המסחר מלמדנו כי רישום סימן מסחר הוא "ראיה לכאורה לתוקף הרישום" – ראייה לכאורה, כאמור, ולא ראיה ניצחת, כך שוודאי שאין למנוע מבעל דינו של בעל הסימן הרשום להעלות השגות באשר לתוקף הרישום. בהקשר זה אוסיף כי אין גם מניעה שטענות הצדדים באשר לתוקפו של סימן המסחר, או היקף ההגנה עליו – תיבחנה, במקרים המתאימים, כבר בשלב של הדיון בבקשה לסעד זמני."
בעניין זה נקבע כי הנתבעים הציגו טענות שיש בהן ממש בדבר הקושי שבניכוס המוניטין שנצבר בסימן המסחר "סופר באבא" לתובעים דווקא, בהיעדר זיקה בינם לבית העסק המקורי. יתרה מזאת, אף המועד שבו הוגשה הבקשה לעיון מחדש – לאחר יותר משנה מרישום סימן המסחר – מלמדת כי אין גם לשיטתה של התובעת דחיפות בהפסקת השימוש בסימן המסחר. המשך השימוש, ככל שהוא אינו בדין, ממילא יילקח בחשבון כאשר בית המשפט ישום את הנזקים שנגרמו לתובעת.
בית המשפט דחה את הבקשה למתן רשות לערער ופסק הוצאות בסך 10,000 ש"ח.
0

טרול פטנטים מציג: 16 פטנטים, 12 נתבעות ו-3 תביעות בגין הפרת פטנט

טרול הפטנטים Intellectual Ventures יצאה למלחמה. כנראה מתוך מטרה להראות שהוא אכן יכול לייצר רווחים למשקיעים, הטרול הודיע כי פתח בשלוש תביעות בגין הפרות פטנט. כל שלוש התביעות הוגשו בבית המשפט הפדראלי של מחוז דלאוור.
זו הפעם הראשונה שבה טרול הפטנטים הזה – המחזיק פורטפוליו פטנטים עצום ומגוון – מגיש תביעה. עד התביעות הללו, הטרול הצליח לייצר הכנסות רק ממכירת רישיונות שימוש. אבל אין ספק – מי שאינו מוכן להגיש תביעה על הפרת הפטנט שלו, יהיה לו קשה להיות שחקן חוזר בשוק ולהצליח ולמכור רישיונות שימוש. בסופו של יום, כל שהרישיון מבטיח הוא שבעל הפטנט לא יגיש כנגדך תביעה…
בתביעה הראשונה, שהוגשה כנגד צ'ק פוינט, סימאנטק, מקאפי וטרנד מיקרו נטען כי הופרו פטנטים ארה"ב 5,987,610, 6,073,142, 6,460,050 ו-7,506,155 הקשורים כולם לאבטחת תוכנה.
בתביעה השניה, נתבעו ארבע חברות, בגין טכנולגיות הקשורות ל-Field Programmable Gate Array. הפטנטים בתביעה זו הינם: 5,675,808, 6,993,669, 5,687,325, 6,260,087 ו-6,272,646.
בתביעה השלישית, נתבעו שלוש יצרניות של זיכרונות בגין הפרת פטנטים מתחום ה-DRAM וה-FLASH. הפטנטים במרכז תביעה זו הינם: 6,373,753, 6,462,998, 6,455,937, 7,444,563, 5,581,513, 5,598,374 ו-5,583,822.
Intellectual Ventures הודיעה כי במהלך השנים חברות רבות רכשו מהם רישיונות שימוש לפטנטים השונים שלהם. חברות שהתעלמו מפניות החברה לפתוח במשא ומתן נתבעו כעת. התביעות, כך נמסר בהודעה לעיתונות, משרתות את הממציאים, המשקיעים ואת מי שרכש רישיונות.
0

פסיקה: EasyLabour – סימן הנעדר אופי מבחין

EasyLabor הינו סימן מסחר המשולל אופי מבחין, ומשכך אין מקום לרישומו בפנקס, כך קבע בעניין בקשה לרישום סימן מסחר מספר 215464 A.C.U. Medical Technologies Israel Ltd. (מיום 1.12.2010).

במהלך הליך בחינת הבקשה לרישום סימן מסחר, מחלקת סימני המסחר העלתה השגות לרישום הסימן מחמת שהינו נעדר אופי מבחין.
נקודת המוצא של סימני המסחר היא הצורך כי הסימן יהיה בעל אופי מבחין. סימני מסחר נועדו להעניק לבעל הסימן בלעדיות על השימוש בסימנו במהלך המסחר, וזאת מתוך מטרה לאפשר לקהל לסמוך על השימוש בסימן כמזהה אמין של מקור הטובין או השירות.
סעיף 8 לפקודה קובע מפורשות תנאי זה:
(א) אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן – בעל אופי מבחין).
(ב)הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום.
מטבע הדברים, סימן המשמש במסחר היומיומי, אינו סימן בעל אופי מבחין, אלא אם אופי שכזה נרכש עקב שימוש בו בפועל.
לעניין זה, סעיף 11(10) לפקודה מורה:
סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9.
במקרה דנן, טענה המבקשת כי אין מדובר בסימן המתאר את אופי הטובין, באשר הוא מהווה הלחם של שתי מילים לועזיות- Easy ו-Labour ואשר משמעותה הרגילה והשכיחה של המילה השנייה קשורה ב"עבודה" ולא בלידה. רישום הסימן התבקש בגין מכשיר להקלת כאב צירי לידה, ואם טענתה היתה מתקבלת, הרי שאין עניין בסימן המשתמש במילים הנהוגות המסחר בטובין כאמור.
ברם, הרשם דחה – ובצדק, אם יורשה לי להוסיף – טענה זו. משמעותה הרגילה של המילה Labour היא לידה. טענות נוספות שהועלו ונדחו נגעו לרכישת אופי מבחין כתוצאה משימוש מתמשך – טענה של הוכחה כדבעי, ואפליית המבקשת באשר סימנים אחרים הכוללים הלחם של המילה Easy ומילה נוספת נרשמו בפנקס.
עם זאת, ראוי לציין כי המבקשת לא היתה מיוצגת בהליך זה. נדמה בעיני, כי ישנו כשל בהתייחסות הרשם לסימן המסחר. אמת – המילה Easy משמעותה קל, והמילה Labour משמעותה צירי לידה. ברם, לטעמי, אין עניין בסימן מסחר גנרי ואף לא תיאורי. בכל הכבוד – המכשיר אינו מכשיר ללידה קלה. המכשיר הינו מכשיר להקלת כאבים, ובמיוחד כאבים הנוגעים ללידה, כך שתהיה ליולדת לידה קלה (Easy Labour). להשקפתי, הסימן הינו סימן מרמז, ומלכתחילה יש בו אופי מבחין, אף אם לא משום הטעמים שהובאו בפני הרשם.
עוד הערת אגב אחת קטנה ושולית – האם ישנו סימון כוזב באתרה של המבקשת?
0

קביעת הוצאות בהליכים על ריב: מה קורה כשצד אחד מוותר?

הלכה היא כי במקרים בהם צד פתח בהליך משפטי, אין בחזרתו מן ההליך כהצדקה למחילה מתשלום הוצאות ריאליות של הצד שכנגד. לעניין זה אין כל חשיבות לסיבה לביטול ההליך – בין אם נוכח תגלית מאוחרת, פסיקה חדשה, או כל שיקול אחר. פסיקתו של רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בעניין זה עקבית מזה זמן רב.
לאחרונה התפרסמו מספר רב של החלטות המתייחסות לעניין זה.
בהתנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מספר 201760 ULTRASUN AG נ' פישר מעבדות פרמצבטיות (1975) בע"מ (5.12.2010) חוייבה מתנגדת שהסירה את התנגדותה בתשלום הוצאות בסך 7,500 ש"ח. המבקשת שם עתרה לתשלום גבוה יותר וצירפה חשבונית על סך למעלה מ-3,000 דולר בגין הוצאות משפטיות. הרשם סבר כי לא כל הפעולות שחויבו היו קשורות להתנגדות, ומשכך לא הכיר בכלל ההוצאות.
בהתנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מספר 151486, 151487 Oui Gruppe GmbH & Co, KG נ' מיס אל אופנה עילית לנשים 1992 בע"מ (5.12.2010) חוייבה מתנגדת שחזרה בה מהתנגדותה. בהעדר ראיות להוצאות ריאליות, נפסקו הוצאות על דרך האומנדא בסכום של 8,000 ש"ח.
כך היה גם בפסיקה בעניין התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מס' 207334 GIZEH RAUCHERBEDARF GMBH נ' מ. ארין אחזקות בע"מ (5.12.2010). שם חויבה מתנגדת שההליך בו פתחה נמחק לאחר שלא הגישה ראיותה במועד בתשלום הוצאות בסך 3,000 ש"ח. לעניין זה נקבע הסכום האמור כיוון שההתנגדות נמחקה בשלב מקדמי יחסית, ומאחר ולא הוגשו ראיות בדבר ההוצאות הריאליות שנטענו שם – הוצאות בסך למעלה מ-30,000 ש"ח אשר נראו לרשם לא סבירות בנסיבות העניין.
בעניין בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר 215538, 215543, 215455-6, 217475, 217477, 218272 מול בקשות לרישום סימני מסחר 215485-215492 ו- 216175 שופן משקאות בע"מ נ' XL Energy Distribution Limited (מיום 5.12.2010) נדון הליך על ריב בין סימנים מתחרים משוק משקאות האנרגיה (XL ו-BLU), באשר XL זנחה את בקשותיה במהלך הדיון. הרשם ראה בכך ניסיון לא לגיטימי לעקב את רישום בקשות רישום סימני המסחר של המתחרה בהיות הבקשות, ורמז כי היה זה רישום מגננתי של בקשה לסימן מסחר. גם בהליך זה, בהעדר ראיות לעניין גובה ההוצאות הריאליות, הרשם קבע העריך את ההוצאות וחייב את XL בתשלום הוצאות בסך 15,000 ש"ח נוכח השלב המתקדם אליו ההליך הגיע.
בעניין התנגדות לבקשה לרישום סימן מסחר מס' 213810 SEVEN DICE נ' Seven For All Man kind, LLC (מיום 5.12.2010) זנחה מבקשת סימן הרישום את בקשתה לאחר פתיחתו של הליך התנגדות. גם במצב זה, ההלכה מחייבת פסיקתן של הוצאות ריאליות, וגם כאן הרשם לא הסתמך על חשבוניות שהומצאו לו. הרשם קבע כי מדובר בחשבוניות שאינן כוללות פירוט מספק באשר לעבודה המשפטית אליהן הן מתייחסות. לאור השלב המקדמי של ההליך נפסקו הוצאות בסך 2,500 ש"ח בלבד.
הנה כי כן, הרשם עיקבי בפסיקותיו והוא מחייב את הצד המפסיד בהוצאות. האם אלו הוצאות ריאליות? לא נדע מבלי לבחון את פרטי התיק הספציפי. כמו בכל תחומי המשפט הישראלי, ניתן להניח כי גם כאן בפועל ההוצאות שנפסקות אינן מכסות את עלויות שכר הטירחה בפועל, ולא מן הנמנע שהן אף אינן מכסות את העלויות הריאליות של ניהול ההליך המשפטי.
0

גוגל מצטרפת לבמאבק בפירטיות ברשת

גוגל, בעלת מנוע החיפוש הגדול בעולם ואתר הסרטונים YouTube, הודיעה כי בכוונתה לשפר את התייחסותה להפרות זכויות יוצרים. יחד עם הצמיחה האקספוננציאלית של התוכן באינטרנט, גדלו באופן משמעותי גם האתרים בהם מופרות זכויות יוצרים. גוגל בחרה צד והודיעה רשמית – היא בעד תוכן חוקי ונגד הפיראטים.
גוגל מצהירה כי היא הולכת לייעל את פרוצדורת הורדת התכנים שלה (Takedown) וכי היעד הינו הורדת תוכן מפר תוך 24 שעות מרגע קבלת ההודעה.
הורדת תכנים מבוצעת לאור הוראות החוק האמריקאי ה- Digital Millennium Copyright Act, או DMCA בקיצור, אשר מעניק חסינות לבעלי פלטפורמות תוכן וספקי תוכן דיגטלי אחרים מפני תביעות על הפרת זכויות יוצרים, אם הם פועלים במהירות להסרת תוכן מפר לכשנודע להם על קיומו.
כמו כן, גוגל מתכננת להחרים מפרי זכויות יוצרים משירות ה-AdSense שלה, ובכך להקטין את האפשרות של הפיראטים לייצר הכנסה מהאתרים שלהם. בכך, גוגל מצמצת את הסיכון המשפטי שלה בדבר התעשרות שלא כדין, בזכות אותן הפרות זכויות יוצרים.
אבל גוגל אינה מסתפקת רק בביצוע מה שהחוק מחייב אותה, והיא מתכוונת להגדיל ולעשות. לפי ההודעה, גוגל מתכוונת להקשות על הגולשים להגיע לתכנים מפרים זכויות יוצרים. היא מתכננת להוריד מונחים הקשורים להפרת זכויות יוצרים (מישהו אמר warez?) מכלי ההשלמה האוטומטי שלה AutoComplete. אם בכך לא די, גוגל מתכוונת לנסות ולתת עדיפות לתוצאות חיפוש הכוללות תוכן לגיטימי, על פני אלו הכוללים הפרות.
בנקודה האחרונה, לטעמי, גוגל מכוונת להסדרה פרטית של השוק. כאשר בעל אתר המעוניין שאתרו יקודם במנוע החיפוש הגדול בעולם ישמע ממי שאמון על אופטימזציות מנועי חיפוש (SEO) כי שימוש בתוכן שאינו מפר זכויות יוצרים, יהיה לו תמריץ אמיתי לנפות מאתרו תוכן מפר ולינקים לאתרים מפרים. היד הנעלמה, יטען אדם סמית', תעשה את שאר העבודה.
כמובן שכל הרעיונות של גוגל הם ראויים, אך קשה לי לראות כיצד היא תוכל ליישמם. הפרת זכות יוצרים אינה שאלה טכנית גרידא. היא דורשת כי עיקר היצירה תועתק, ועיקרה של יצירה איננה שאלה כמותית, כי אם איכותית. עוד נשאלות שאלות כגון מה מטרת השימוש המפר – שהרי יתכן והוא מוגן תחת דוקטרינת השימוש ההוגן. בשאלה זו, ישנם שיקולים רבים הבאים בחשבון ושיקלולם לכדי מסקנה אינו עניין טכני.
ומעל לכל אלה – עולה, כמו תמיד, שאלת הדין הרלוונטי. שהרי לכל מדינה יש דין נפרד (אף אם לרוב דומה), שעשוי להביא לתוצאות שונות באשר לשאלה אם זכות היוצרים הופרה.
(מקור: Wired. תודה לשמואל אור על ההפנייה)
0

פסיקה: סימן מסחר שלא נעשה בו שימוש יבוטל

סימן מסחר אשר בעליו אינו עושה בו שימוש במסחר – דינו להתבטל. בניגוד לזכויות היוצרים, הפטנטים והמדגמים, אשר בעליהם יכולים להדיר את רגלי המתחרים מלעשות שימוש במושא ההגנה המשפטית שהם מעניקים (יצירה, המצאה או מדגם, בהתאמה) גם מבלי שיעשו בו כל שימוש משל עצמם, בעליו של סימן המסחר מחויב להמשיך ולהשתמש בו אם ברצונו להמשיך בזכות הבלעדית.
מלבד הדרישה הראשונית, כי תהיה למבקש רישום בקשת סימן המסחר כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר, עליו לעשות שימוש בפועל לאחר הרישום. זאת ועוד – בכל מקרה שבעל הסימן מפסיק לעשות שימוש בסימן לתקופה של שלוש שנים ויותר, הוא עומד בסיכון כי סימן המסחר הרשום שלו יימחק.
סעיף 41 לפקודת סימני המסחר קובע:
"(א) בלי לפגוע בכלליות הוראותיהם של סעיפים 38 עד 40 רשאי כל אדם מעונין להגיש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם רשום הסימן או חלקם (להלן – הטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום) על יסוד הנימוק, שלא היתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום ושלמעשה לא היה שימוש בתום לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום או לא היה שימוש כאמור בתוך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול."
כך היה גם במקרה של סימן מסחר 177036 – THE KABBALAH DIET, שנרשם בגין טובין מסיווג 16 הכוללים ספרי דיאטה, חוזרים, חוברות, עלונים, פרסומים וכיוצא באלה. לאחר תקופה של קצת יותר משלוש שנים, הוגשה בקשה למחיקתו של סימן המסחר, וזאת בשל חוסר השימוש.
בעלת הסימן לא הגיבה לבקשה, ומשכך רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר קיבל את הבקשה ללא דיון. בהחלטתו מיום 25.11.10, נקבע כי בהעדר ראיות הפוכות, הרי שהמבקשת הוכיחה כי לא נעשה שימוש בסימן המסחר, כפי המתחייב מלשונו של סעיף 41 לפקודה. כיוון שכך, הורה הרשם על מחיקת הסימן, כמבוקש.
0

מיקרוסופט מציגה – מסך מגע משנה צורה

אם גם לכם מפריעה העדר הפידבק במסכי המגע, וגם אתם מרגישים שרטט כתגובה למגע, לא מספק, יכול להיות שלמיקרוסופט יהיה את הפתרון בשבילכם. בקשת פטנט שהתפרסמה זה עתה חושפת מנגנון חדש שמאפשר לקבל פידבק אמיתי.
הרעיון שעומדד בבסיס בקשת הפטנט – שימוש בפולימר שמעוות את צורתו בתגובה לקרני UV. הפולימר יכסה את מסך המגע ובכך יאפשר לו לקבל מרקמים וצורות שונות במהלך העבודה – כך מסך המגע אינו רק מאפשר קבלת פידבק לאחר הלחיצה – אלא גם לפניה.

(מקור: NewScientist)
ובאותה הזדמנות – אפל קיבלה פטנט על מקרן תלת-מימד שאינו מצריך שימוש במשקפיים יעודיים. לפרטים – ראו כאן.
0

פטנט אחד לחנוכה

סט מודולארי להרכבת מנורות בכלל, וחנוכיות בפרט.

(מתוך פטנט ארה"ב 4406616)

חג אורים שמח

תגיות:
0

תרגומים אוטומטיים של פרסומי הפטנטים ב-EPO

משרד הפטנטים האירופאי, ה-EPO, הודיע כי חתם על הסכם שיתוף פעולה עם חברת גוגל. לפי ההסכם, גוגל תספק שירותי תרגום אוטומטיים לתכנים פטנטים, במטרה לאפשר חיפושי פטנטים יעילים יותר המתפרסים על פני שפות שונות, ובכדי להוזיל את עלויות רישום פטנט באירופה. כידוע, באירופה נדרש מבקש הפטנט לספק תרגומים רבים לבקשת הפטנט שלו, וזאת בהתאם למדינות בהן הוא מעוניין לקבל הגנה. עלויות אלו הן בלתי מבוטלות לעיתים, נוכח כמות המדינות והיקף החומר.

גוגל מצידה, תזכה לגישה למאגרי המידע של ה-EPO, ותוכל בכך לשפר את שירותי התרגום האוטומטיים שלה – בסופו של יום מדובר על מאגר עצום שיש בו גרסאות שונות של אותם טקסטים בשפות שונות. אף שבהודעה לא הוזכר הדבר, יתכן שיתאפשר לגוגל לכלול את הפרסומים האירופאיים בשירות חיפושי הפטנטים שלה.
הסכם זה מגיע על רקע הסכם אחר, עליו דיווחתי בעבר, בין משרדי הפטנטים האירופאי והסיני בדבר שיתוף פעולה שיאפשר חיפושי פטנטים במאגרים הסיניים באנגלית.
(מקור: הודעת ה-EPO)
0

אגרת הפרסום: רשות הפטנטים תשיב את הכסף

סוף לפרשת אגרות הפרסום?

במסגרת ישיבתה של ועדת חוקה, חוק ומשפט אשר דנה בתיקון לחוק הפטנטים, הודיע מנכ"ל משרד המשפטים כי המשרד ישיב את אגרות הפרסום שנגבו שלא כדין: ”אני מצהיר באופן ברור וחד משמעית, משרד המשפטים לא גובה כסף שלא כדין. מה שנגבה שלא כדין צריך לחזור לאזרח".
כזכור, במהלך הישיבה הקודמת של הועדה, התברר כי רשות הפטנטים החלה לפרסם את יומני הפטנטים בצורה דיגיטלית, אף שעל פי הפרשנות המקובלת של החוק היה עליה להדפיס אותם. חברי הועדה הקשו על רשם הפטנטים, ד"ר מאיר נועם, והתייחסו לאגרות פרסום שנגבו ממבקשי פטנט בישראל. לשיטת חברי הועדה, אף שהאגרות שולמו, השירות שבגינו הן נגבו לא סופק מעולם. בעקבות אותה ישיבה, הוגשה גם תביעה ייצוגית נגד רשם הפטנטים.
עתה, הודיע מנכ"ל משרד המשפטים, הגוף לו רשות הפטנטים כפופה מנהלתית, כי בכוונת המשרד להשיב את הכסף שנגבה שלא כדין. המדובר בסכום לא מבוטל של 2.5 מיליון ש"ח.
אף שבשלב זה טרם פורסם פרוטוקול הישיבה, פרסום אחד הטריד אותי. על פי אתר הועדה, דווקא מי שמייצג את מבקשי הפטנט בפני הועדה ביקש להימנע מהשבה אוטומטית, ולהסתפק בהשבת הכספים רק למי שידרוש זאת מפורשות:

"עלויות ההשבה והחיפוש אחר הלקוחות יהיו גבוהות מהאגרה ששולמה. בנוסף, תהיה בעיה של הפרשי שער מט”ח בעת השבת הכספים ללקוחות מחו”ל".

נדמה לי שמובן לכל שאמירה מעין זו אינה משרתת את מבקשי הפטנט, אלא את המשרדים המקומיים שאינם מעוניינים ל"חפש" את לקוחותיהם בצורה אקטיבית ולספוג הוצאות אלו.