מבוא לזכות יוצרים: היקף הזכות ומהי יצירה?

זכות היוצרים

(cc by-nc-sa ntr23)

אף שלרובנו, המונח "זכות יוצרים" מוכר הוא, לא תמיד אנשים מבינים את המשמעות המשפטית של מונח זה. בכתבה זו אנסה להסביר את הזכות, מבלי להעמיק יתר המידה אל עולם המשפט.

היקף הזכות
זכות היוצרים הינה זכותו של האדם על יציר כפיו הרוחני. בעוד שבעולם הגשמי, האדם יכול לאחוז בנכס שלו ולמנוע מאחרים ליטול אותו ללא רשותו, הרי שכאשר מדובר על יצירה – לא ניתן לעשות כן.
אקח דוגמה ואנסה להבהיר את כוונתי – ציור המונה ליזה המפורסם ניצב כבר שנים במוזיאון הלובר שבפריז. הציור עצמו – העותק המוחשי – הוא בחזקת המוזיאון ולא בנקל נוכל לקחת אותו. אבל, היצירה עצמה, לא נמצאת דווקא שם. הנה, היא נמצאת ממש כאן. כל אחד יכול להעתיק את הציור (בהצלחה כזו או אחרת) ולתלות בביתו את ציור המונה ליזה. ובעולם הדיגיטלי – העתקה מושלמת מושגת בלחיצת כפתור.
המשפט זיהה בעיה זו והחליט להתמודד איתה ביצירת זכויות יש-מאין. בניגוד לזכות של אדם על נכסיו הגשמיים – זכות שמשקפת את מצב הטבע – זכות היוצרים אינה משקפת את המצב הטבעי אלא מוסיפה עליו. מבחינה אנליטית, זכות היוצרים הינה הזכות למנוע מאחרים לעשות פעולות אסורות ביצירה. הפעולות האסורות מצוינות במפורש בחוק, וכל פעולה שאינה מופיעה שם מותרת לכל אדם. הפעולות האסורות, ביחס ליצירת צילום, הן: העתקהפרסום ראשוןשידורהעמדת היצירה לרשות הציבור ועשיית יצירה נגזרת. ביחס ליצירה קולנועית, מתווספת בלעדיות על ביצוע פומבי של היצירה והשכרת עותק פיסי שלה.
המשותף לכל הפעולות האסורות הוא שהן בעלות ערך כלכלי. באמצעות פעולות אלו יכול היוצר להפיק רווח כלכלי מיצירתו. זמר יוכל לשיר את שירו בפני קהל, סופר יפרסם את ספרו וידפיס עותקים ממנו, תוכניות משודרות לציבור הרחב, וגם תרגום הספר לשפה אחרת (יצירה נגזרת) מהווה אפשרות כלכלית מבטיחה להפיק הכנסה מהיצירה.
אז אם אמרנו שמבחינה אנליטית הזכות היא הזכות למנוע מאחרים לעשות מעשים, מבחינה רעיונית, הזכות מאפשרת ליוצר להפיק רווח מיצירתו.
"אז מה נותר מחוץ למעטה הבלעדיות?" שואל הקורא. ומעל לכל שאר התשובות נשארה זו –  השימוש ביצירה. שאיבת ההנאה מקיומה. אדם רשאי לדקלם לעצמו פואמה, לא ניתן למנוע ממנו להאזין לשיר ואף לא להרים ספר שמצא ברחוב ולקרוא בו. זכות היוצרים מאזנת בין הרצון לתמרץ את האמן מחד, ובין הרצון שהציבור יהנה מהיצירות החדשות, מאידך.
אבל שנייה, אתם חושבים. הלא אני עצמי הרהבתי עוז, והעמדתי לרשות הציבור (באמצעות לינק) את היצירה מונה ליזה. אז שנייה לפני שאתם מרימים את השפורפרת ומחייגים למשטרה (הפרת זכות יוצרים יכולה להיות גם עבירה פלילית), נדבר על איזון נוסף שהחוק מבצע. זכות יוצרים הנה זכות מוגבלת בזמן.
הזכות קיימת ותתקיים מיום היווצרות היצירה, מבלי צורך בכל פעולה מצד היוצר (ואף לא סימון ©), ועד ליום ה-31 בדצמבר בשנה השבעים למותו של היוצר. כך, ובניגוד לזכות של אדם על רכושו הגשמי, אשר לעד תתקיים (ואם לא, אז אשתי תשמח לקבל את הריהוט של לואי ה-14), הזכות על היצירה פוקעת. היוצר נהנה מיצירתו כל ימי חייו, וגם יורשיו זוכים להפיק עוד רווח כלכלי מהיצירה, כך שגם אם האמן לא מוערך בימי חייו, לפחות ליורשיו ירווח (ואן גוך הוא, כמובן, הדוגמה הבולטת).
סיכום ביניים
זכות היוצרים, אמרנו, היא הזכות למנוע פעולות אסורות. זכות זו קמה מבלי שהיוצר צריך לעשות דבר מעבר ליצירת היצירה עצמה, והיא מוגבלת בזמן. אבל בכל ההסבר הזה, הצלחתי לשטות בכם – קפצתי (באלגנטיות, אני מקווה) מעל השאלה המקדמית – מהי היצירה הזוכה לקבל זכות יוצרים.
מהי יצירה?
החוק הישראלי מגדיר את סוגי היצירות ומסווג אותן לסוגים שונים: יצירות ספרותיות (כמו סיפור, לקט, אבל גם תוכנת מחשב), יצירות אומנותיות (כמו צילום, ציור ופסל), יצירות מוסיקליות (כמו לחן) ויצירות דרמטיות (כמו הצגה או סרט). בכדי שיצירה תזכה בהגנת זכות היוצרים, עליה להיות מקורית ומקובעת. מקורית – ואין הכוונה לחדשה כפי שנדרש בפטנט, משמעה שנבעה מתוך היוצר תוך השקעת מאמץ ולו מינימאלי; שהוא המקור שלה ולא העתקה מאחר. מקובעת – שזכתה לעיגון מוחשי, בין בכתב, בהקלטה או בצורה אחרת, ובין שעל ידי היוצר או על ידי אחר.
זו ההגדרה המשפטית. אבל בעיקרה, יצירה היא לפחות מה שנדמה לנו שהוא יצירה. בתי המשפט הכירו בהגנת זכות יוצרים על מגוון רב של יצירות: הצגות, תמונות, ציורים, אוספים שהושקע יצירתיות באיסופם ועריכתם, טפסים, קריקטורות, מתכונים, מפות גיאוגרפיות ועוד. כל יצירה כזו, נקבע, היא ביטוי של רעיון. על הרעיון לכשעצמו אין הגנה, אבל אופן ביטויו – זוכה להגנה. כך, הרעיון הערטילאי המדבר על קורותיו של נער צעיר, המעוטר בצלקת דמוית ברק על מצחו, שגילה כי הוא קוסם ונשלח לבית הספר הרלוונטי הקרוב למקום מגוריו, אינו בר הגנה. אבל הביטוי של רעיון זה, על ידי הוספת עוד ועוד פרטים לרעיון – הוא זוכה גם זוכה להגנה זו (ומאפשר, כך מספרים, להפיק לא מעט רווחים).
מה אמרנו ומה החסרנו?
זכות היוצרים הינה הזכות של היוצר להפיק רווחים מיצירתו. הזכות מאזנת בין התמריץ ליצור יצירות, המתבטא ביכולת להפיק מהן רווח כלכלי, ובין הרווחה של הציבור שרוצה להפיק תועלת מהיצירות. נקודת האיזון שנקבע מתייחסת הן למשך הזמן שבו הזכות קיימת והן לפעולות שנשמרות כבלעדיות ליוצר.
אבל ברשימה קצרה זו לא נוכל לפרט הכל. כך למשל, התעלמתי מזכותו של היוצר לאבהות ולשלמות היצירה – זכויות הנגזרות ממה שקרוי "הזכות המוסרית". עוד התעלמתי מהחריגים לאיסור על אותן פעולות אסורות – ובראשן חריג ה"שימוש ההוגן". בנושאים אלו, וגם בנושאים אחרים, אעסוק בכתבות הבאות.
(כתבה זו התפרסמה במקור באתר MegaPixel)

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.