ארכיון ל מרץ, 2011

0

פסיקה: העתיקו את ציור "עשר המכות" ויפצו

בית המשפט המחוזי בתל אביב דן בתביעה של אלמנתו של יעקב וכסלר שטענה כי ציור "עשר המכות" שלו הועתק על ידי מאייר והוכנס לתוך הגדה לפסח ששיווקה אחת הנתבעות החל מ-1988. הנתבעים מצדם טענו כי הציור שבהגדה אותם הם שיווקו הוא פרי יצירתו של המאייר, ושהאחרון שאב השראה מהציור של וכסלר אך לא העתיק אותו.
בית המשפט שב על ההלכות שנקבעו בעניין זה וציין:

"אכן, פירוק סיטואציות מורכבות למרכיביהן היא דרך מועילה – ויש שיאמרו אף מהנה – כדי לבחון סוגיות משפטיות, אך לא בכל מקרה יש יצירות מורכבות שההתרשמות הכוללת ממכלול רכיבהן בנפרד, פירוק המסית את המבט – ואת הדעת – מן העיקר. את הדמיון בין היצירה המוגנת לבין היצירה המפרה יש לבחון מתוך הסתכלות רחבה על המכלול, בלי לטשטש את התמונה הכוללת על-ידי ירידה לפרטים, שבמקרים כאלה היא כמדומה, מלאכותית ומאולצת". (מתוך ע"א 8393/96 מפעל הפיס נ' THE ROY EXPORT ESTABLISHMENT CO.  נד(1) 577, 590)

"לצורך ביסוסה של תביעה בדבר פגיעה בזכות יוצרים על התובע להוכיח, כי הנתבע העתיק חלקים ממשיים ומהותיים מיצירתו של התובע, ולעניין זה לא הכמות היא הקובעת אלא האיכות והערך של החלקים שהועתקו. ההכרעה בשאלה זו נופלת על יסוד התרשמותו של השופט מן היצירות בכללותן, ולעניין זה יש לאבחן בין היתר, בין מקרה בו פעל נתבע תחת השראה מקרית, מדעת או שלא מדעת, לבין מקרה בו הושפע ממנה באופן שמנע ממנו יצירה עצמאית. הבדיקה היא מהותית ולא פורמלית, ולכן יכול ובית המשפט ישתכנע מקיומו של חיקוי גם כאשר הוא מוסווה". (ע"א 15/81 גולדנברג ' נ' בנט לו (2) 813,  818)

בית המשפט בחן את הציורים והשווה ביניהם והגיע למסקנה כי על אף שישנם שינויים קלים בפרטי הציור, הסתכלות על "התמונה הגדולה" (תרתי משמע) מלמדת כי הציור הועתק. כיוון שכך, נקבע כי זכות היוצרים הופרה ואף הזכות המוסרית הופרה באשר היצירה יוחסה למאייר ולא לוכסלר.

שתי סוגיות נוספות עלו לדיון. הנתבעים ניסו לטעון כי זכות היוצרים אינה בידי התובעת, אלא הועברו להוצאה לאור בשם "הצבי". טענה זו התבססה על העובדה שבהגדה אותה אייר וכסלר הופיעה הודעת זכויות יוצרים ולפיה הזכויות שמורות להוצאת "הצבי". לעניין זה, בית המשפט קבע כי נוכח הוראת החוק, המחאת זכות יוצרים צריכה להיעשות בכתב. דרישה זו, כידוע, אינה דרישה ראייתית, אלא מהותית, ובלעדי הכתב, ההמחאה אינה משתכללת. בהעדר המחאה כאמור, בית המשפט דחה את הטענה.
כך או כך, נקבע, הזכות המוסרית, אשר אינה ניתנת להמחאה, נותרה בידי וכסלר ואלמנתו רשאית לאכוף אותה.
הסוגיה השנייה שנדונה עסקה במספר ההפרות. התובעת טענה כי מדובר בעשר יצירות עצמאיות – יצירה נפרדת ביחס לכל אחת מהמכות. ברם, בית המשפט קבע כי מדובר ביצירה אחת שהועתקה. אף העובדה שהציור הופיע בהפקות חוזרות לאורך שנים של אותה מהדורה, לא הובילה את בית המשפט לקבוע כי מדובר במספר הפרות. נקבע, כי יש לראות את ההתנהלות כולה כהפרה אחת של זכות היוצרים והפרה אחת של הזכות המוסרית.

כיוון שכך, בית המשפט פסק לטובת התובעת פיצויים ללא הוכחת נזק בסך של 100,000 ש"ח מהמאייר, ופיצויים נוספים ללא הוכחת נזק בסך של 70,000 ש"ח מההוצאה לאור. כמו כן, ניתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבעים להמשיך להפיק, להפיץ או למכור העתקים של הציור. בנוסף, פסק בית המשפט לטובת התובעת הוצאות משפט בסך כולל של 60,000 ש"ח.

(ת"א (תל אביב-יפו) 48905-11-10  וכסלר נ' עמית (מיום 28.03.11))

0

פסיקה: מצג של מבקש פטנט במהלך הבחינה מגביל את תחום המונופלין של הפטנט

בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו דחה לאחרונה תביעה בגין הפרת פטנט שהגישה חברת חסין אש תעשיות בע"מ נגד חברת קוניאל אנטוניו. בבעלות התובעת שני הפטנטים ישראלים (138826141765) המתייחסים לרעפי גג מקרמיקה ואופן ייצורם. במסגרת התביעה נטען כי הנתבעת הפרה את שני הפטנטים האמורים בכך שייצרה ושיווקה רעפים המפרים את המונופולין המוענק מכוחם של הפטנטים.
כזכור, סעיף 49(א) לחוק הפטנטים, המגדיר אמתי מתרחשת הפרה, קובע:

"(א)בעל פטנט זכאי למנוע כל אדם זולתו מנצל בלי רשותו או שלא כדין את האמצאה שניתן עליה הפטנט, בין בדרך המוגדרת בתביעות ובין בדרך דומה לכך שיש בה, לנוכח המוגדר באותן התביעות, עיקר האמצאה שהוא נושא הפטנט (להלן – הפרה)."

כיוון שכך, ביחס לפטנט 765' נדרש בית המשפט לשאלה מהי עיקר ההמצאה. ברם, אם החוק קובע כי יש לבחון את עיקר האמצאה נוכח המוגדר בתביעות, בית המשפט בחר להתייחס דווקא למקורות פרשניים אחרים.
ראשית, בית המשפט הפנה לטבלה מספר 10 בפירוט הפטנט, שם מוגדרים יחסים כמותיים מסוימים בין חומרי הרעף (באזלת וחרסית). אם הניתוח היה נעצר בשלב זה, היינו עשויים לסבור כי בית המשפט ייבא לימיטציות מתוך הפירוט לתביעות. ברם, לבית המשפט נימוק נוסף – וטוב בהרבה, לדידי – להגבלת "עיקר האמצאה".
בית המשפט פנה להתכתבויות במהלך בחינת הבקשה לפטנט. במהלך הליך הבחינה, הודיעה התובעת לרשות הפטנטים כי ההמצאה בפטנט 765' מוגבלת ליחס מסוים של חרסית ובאזלת. אמירה זו ניתנה בכדי לבדל את ההמצאה נשוא הבקשה לפטנט מידע קודם שצוטט כנגדה. למעשה, נדמה כי בעקבות אמירה שכזו, היה על רשות הפטנטים לדרוש כי מאפיין מבדיל זה יצוין מפורשות בתביעות, אך לא כך נעשה וזכרו של מאפיין זה נעדר מהתביעות עצמן. בהערת אגב, אציין כי אין המסקנה בהכרח כי קרתה תקלה אצל הרשות, שכן יכול שמאפיין אחר הצדיק כשלעצמו את ההבדלה בין ההמצאה דכאן לבין הידע הקודם שצוטט.
למעשה, בית המשפט מגביל את מונופולין הפטנט נוכח המצג שהציג בהליך הבחינה. קביעה זו תואמת את דוקטרינת "השתק תיק הבחינה" (File History Estoppel) הנהוגה בארצות הברית בעקבות פסק הדין של בית המשפט העליון שם בעניין פסטו. הרציונאל העומד מאחורי דוקטרינה זו הינו רציונאל של השתק – איסור דיוני על בעל דין, והוא נובע מכוח דיני היושר של המשפט המקובל. במקרה זה, הציבור והרשות מסתמכים על מצגיו של מבקש הפטנט בעת בחינת זכותו לקבל פטנט. כיוון שכך, בעל פטנט יהיה מושתק מלהעלות טענה הסותרת מצג זה, אף אם המצג אינו נכון.

ביחס לפטנט 826' קבע בית המשפט כי "השוני בין חומרי הגלם המשמשים בתהליך יצור רעפי התובעת מהליך ייצור רעפי הנתבעת מחייב את המסקנה כי הפטנט אינו מופר".
בית המשפט דחה את התביעה וחייב את התובעת בהוצאות בסך 75,000 ש"ח לטובת הנתבעת.
0

הצעת חוק: רשות בינלאומית לחיפוש ולבחינה מקדימה

בתחילת החודש פורסמה הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 11) (רשות בינלאומית לחיפוש ולבחינה מקדימה). הצעת חוק זו, בהמשך לתזכיר שהועמד לעיון הציבור בעבר, מציעה לעדכן את חוק הפטנטים בכדי להסמיך את רשות הפטנטים לפעול כרשות בינלאומית לחיפוש ולבחינה מקדימה של WIPO, כחלק מערכת ה-PCT. כזכור, אחד ההישגים הגדולים של רשם הפטנטים הקודם, ד"ר מאיר נועם, היה להפוך את רשות הפטנטים למרכז בחינה כאמור. ד"ר נועם אף הגדיל לעשות וסימן בריאיון הפרישה עמו הישג זה כהישג המשמעותי ביותר של כהונתו.
מרגע שרשות הפטנטים תחל לתפקד כמרכז בחינה של WIPO היא תוכל, בתמורה לאגרה נאה, להפיק דו"חות חיפוש בינלאומיים (International Search Report), להכין חוות דעת נלווית לדו"ח החיפוש (Written Opinion) וכן דו"ח בחינה מקדימה (International Preliminary Examination Report) ביחס לבקשות PCT שיופנו לרשות הישראלית.

0

כמה שווים הפטנטים של מודו?

חברת מודו של דב מורן נכנסה להליכי כינוס. במסגרת הליכים אלו, נכסי החברה נאספים וכונס הנכסים מנסה למקסם את שווים בכדי לשלם לנושיה. במקרה של מודו, כמרבית חברות הטכנולוגיה שעוסקות במחקר ובפיתוח, עיקר נכסיה הם נכסיה הקניין רוחניים – ובפרט הפטנטים ובקשות הפטנט שהגישה בגין ההמצאות שבבעלותה (בין אם מדובר בהמצאות שרות או לאו).
לפי הפרסומים, ההצעות לרכישת פורטפוליו הפטנטים של מודו זורמות, וכרגע ההצעה הגבוהה ביותר עומדת על שבעה מיליון ש"ח.
מבדיקה שערכתי עולה כי מדובר בפורטפוליו הכולל כ-25 משפחות פטנטים שונות. כלומר, מדובר בשווי ממוצע של 280,000 ש"ח לכל משפחת פטנטים. עם זאת, ראוי להזכיר שיתכן כי ישנן בקשות פטנט נוספות שהוגשו בשנה וחצי האחרונה וטרם פורסמו.

שווה 280,000 ש"ח – שרטוט מתוך בקשת פטנט אמריקאית מס' 12/476,261

כמו כן, בבעלות מודו גם מספר מדגמים אשר לא ברור אם הם בגדר הנכסים שמוצעים למכירה כרגע.

עדכון מיום 26.04.11: ההצעה הזו הגיעה מגוגל (מקור: TheMarker). ובדיעבד, מתברר, כי הקישור שעשיתי אני בין ההצעה של גוגל לרכישת הפטנטים של נורטל לבין ההצעה כאן, היה יותר ממוצדק.

עדכון מיום 19.05.11: גוגל תרכוש את הפטנטים של מודו תמורת 17 מיליון שקל (מקור: כלכליסט).

0

קול קורא להגשת מועמדות לפרס רשות הפטנטים

רשות הפטנטים, המדגמים וסמני המסחר פרסמה קול קורא להגשת מועמדות לפרס לשנת 2011.
הפרס הוא בסכום של 10,000 ש"ח. יש להגיש מועמדויות עד 15.7.2011.

לא מצאתי לינק מתאים, אז אני מביא את תוכן הקול הקורא שהגיע לידיי כלשונו.

כללי
רשות הפטנטים המדגמים וסימני המסחר מזמינה סטודנטים להגיש מאמרים מצטיינים לתחרות בנושא פטנטים, מדגמים וסימני מסחר על פרס בסך 10,000 ₪.
קריטריונים להצגת מועמדות והענקת הפרס:
הפרס יינתן למאמר סטודנטיאלי מצטיין בעברית, מכל מוסד אקדמי בארץ, ובכלל זה מאמר לקראת פרסום, עבודת סמינריון, סמינריון מורחב או עבודת מאסטר לתואר שני, דוקטורט או פוסט-דוקטורט, או כל חלק מהם, שהיקפו לא יעלה על 15,000 מילים (כולל הערות שולים). המאמר יהא בתחום דיני הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, וייכתב בפורמט משפטי, דהיינו ההפניות והאזכורים במאמר יופיעו כהערות שוליים בתחתית כל עמוד.
הערכת איכותו של המאמר תעשה בהתחשב במידת חדשנותו, מקוריותו ותרומתו לקידום המשפט בתחומים האמורים. וועדת הפרס עשויה לשנות משיקולי מתן הפרס או לחלקו מעת לעת לפי העניין.
נוהל הגשת מועמדות
מאמרים יוגשו בשלושה עותקים בדפוס (רווח שורה 1.5 בפונט דוד 12) לוועדת הפרס עד ליום 15 ליולי 2011 בשעה 12:00 אחר הצהריים. הגשת המאמרים תעשה במישרין למרכז למשפט וטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה בתא דואר 63 בפקולטה, במקרה של מסירה ידנית, או באמצעות דואר רשום לכתובת:
וועדת פרס רשות הפטנטים המדגמים וסימני המסחר למאמר סטודנטיאלי מצטיין    
באמצעות המרכז למשפט וטכנולוגיה חיפה
הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
הר הכרמל, חיפה 31905 ישראל

הודעה על זכייה בפרס
הודעה על זכייה בפרס ופרסום המאמר הזוכה יוצג באתר האינטרנט של רשות הפטנטים וכן של הפקולטות החברות בועדת הפרס או מי מהן.
מועד אחרון להגשת מועמדות הינו ה- 15 ליולי 2011 בשעה 12:00 אחר הצהריים
תקנון וועדת הפרס וכן פרטים נוספים על התחרות ניתן לקבל מחברי וועדת הפרס – דר' דניאל בן-אוליאל, דר' מרים ביטון ודר' קטיה אסף, מהפקולטות למשפטים באוניברסיטת חיפה, בר-אילן וירושלים, בהתאמה.

עדכון: לינק לקול הקורא (ותודה לעו"ד אילת פלדמן על העדכון)

4

שירבוטי גוגל מוגנים בפטנט


ביום 22.3.2011 הונפק לגוגל פטנט אמריקאי חדש שכותרתו "Systems and methods for enticing users to access a web site". הפטנט, שמספרו 7,912,915 ניתן לגוגל לאחר עשור של הליכי בחינה, מתייחס לשירובטי גוגל – google doodle בלעז – אותן גרסאות ללוגו של גוגל המיועדות לאירועים מיוחדים.

תביעה מספר 1 מתייחסת למוצר תוכנה כדלהלן:

1. A non-transitory computer-readable medium that stores instructions executable by one or more processors to perform a method for attracting users to a web page, comprising:

  • instructions for creating a special event logo by modifying a standard company logo for a special event, where the instructions for creating the special event logo includes instructions for modifying the standard company logo with one or more animated images; 
  • instructions for associating a link or search results with the special event logo, the link identifying a document relating to the special event, the search results relating to the special event; 
  • instructions for uploading the special event logo to the web page; instructions for receiving a user selection of the special event logo; and 
  • instructions for providing the document relating to the special event or the search results relating to the special event based on the user selection. 

לפי הפרסומים (וכאן), הבקשה הוגשה שלוש שנים לאחר שגוגל עצמה החלה להשתמש בשירבוטים באתר הבית שלה. האם זה מעיד על בעיה? לא בטוח, כי אולי בתחילה זה היה מבוצע בצורה ידנית ולא כמו שנתבע בפטנט, אבל בהחלט יתכן.

כך או כך, לי זה נראה מסוג ההמצאות שגם אם הן חדשות הן בהחלט לא בעלות התקדמות המצאתית. אבל היי, אם לגוגל לקח עשור לשכנע בוחן, אז אולי בסוף גם אני אשתכנע…

1

חלק מהזכויות שמורות – Creative Commons

זכות היוצרים מעניקה ליוצרים זכויות רבות. בין היתר, היא אוסרת על אחרים להעתיק את היצירה, לשנות אותה, ליצור יצירה נגזרת שלה ועוד. בנוסף, הזכות המוסרית מחייבת מתן קרדיט ליוצר. עם זאת, פעמים רבות, האינטרס של היוצר הוא דווקא שונה. כך, יוצר עשוי להעדיף שיעתיקו את יצירתו ויפיצו את הבשורה מאשר שהזכות תישמר בקפדנות. עם זאת, לעיתים אין היוצר מוכן שיעשו כל דבר ביצירתו.
הפתרון ליוצרים כאלו הוא במתן רישיון שמאפשר לציבור להשתמש ביצירות מחד, אך לשמר חלק מהכוחות המשפטיים אצלם. ברם, ניסוח רישיון משפטי דורש ידע משפטי, הכרות עם הזכויות, וגם קצת זמן פנוי. מטבע הדברים, רוב היוצרים אינם יכולים או מוכנים להשקיע מזמנם או מכספם בניסוח רישיונות כאלה.
ובכל זאת, למי שרעיון השיתוף קרוב לליבו, נמצא פתרון גם לבעיה זו. פרוייקט הקריאטיב קומונוס (Creative Commons) מספק רישיונות פשוטים לבנייה ולהבנה.ברמה הרעיונית, רישיונות ה-CC מספקים ליוצר מגוון אפשרויות ביניים בין השמירה על זכויות היוצרים ("all rights reserved") לבין ויתור מלא עליה (נחלת הכלל). לכן, התיאור ש-CC בחרו לעצמם – חלק מהזכויות שמורות (some rights reserved) – הוא בהחלט מתאים וממצה.
באמצעות מספר סמלים ברורים ופשוטים, היוצר מייצר לעצמו רישיון כפי רצונו וגם הציבור יכול לדעת בקלות אילו זכויות שמורות ליוצר ואילו לא. הפרוייקט מספק ליוצר גם רישיון משפטי מסודר, הכולל את התנאים שנבחרו, וגם תקציר של הרישיון המאפשר גם לאנשים שאינם משפטנים לקרוא את הרישיון במהירות ולהבין את משמעותו הפרקטית.
הסמלים בהם ה-CC משתמש הם אלו:

BY – מתן קרדיט ליוצר (שימור זכות האבהות)

ND – איסור על שינוי היצירה (שימור האיסור על עשיית יצירה נגזרת)

NC – איסור על שימוש מסחרי. הרישיון תקף לשימושים שאינם למטרות רווח.

SA – שיתוף תחת אותו רישיון. מתן הזכות לעשות יצירות נגזרות, ובלבד שיצירות אלו יהיה כפופות לאותו רישיון CC. סעיף זה הינו סעיף ויראלי בדומה לנהוג ברישיונות קוד פתוח.

בנוסף, הפרויקט אמון גם על הנגשת המידע לציבור. כיוון שכאשר אנחנו מחפשים תמונות במנועי חיפוש אנו מעוניינים לדעת בקלות אילו מגבלות חלות על כל תמונה, בנוסף לרישיון עצמו הפרויקט מייצר גם קובץ דיגיטלי, אשר מנועי החיפוש יכולים לקרוא ובאמצעותו לדעת אילו זכויות שוחררו לציבור ואילו נשמרו ליוצר. כך, נוכל גם לבצע חיפושים וחיתוכים לפי הזכויות שהושארו לטובת הציבור. ראו למשל את מנוע החיפוש באתר flickr ואפשרויות החיפוש המתקדמות של גוגל.

בהערת אגב אציין, כי בחודש ינואר השנה הוכרעה לראשונה בישראל תביעת הפרה שעסקה בהפרה של רישיון Creative Commons.

0

עסקת הספרים של גוגל נפסלה על ידי בית המשפט

בית משפט אמריקאי דחה את הסכם הפשרה בין גוגל לבין אגודת הסופרים לעניין פרויקט סריקת הספרים. במסגרת תביעה ייצוגית שהגישה אגודת הסופרים בארה"ב נטען כי גוגל הפרה זכויות יוצרים של סופרים רבים בכך שסרקה את הספרים שלהם והציגה קטעים מתוך הספרים באתר שלה, ללא קבלת הסכמה מבעלי זכויות היוצרים ומבלי לשלם להם תמלוגים כלשהם.

במסגרת הסכם פשרה בין אגודת הסופרים לבין גוגל, הסכימו הצדדים על סיום הסכסוך. לפי ההסכם, גוגל תשלם 125מיליון דולר לאגודה, ותקבל רישיון להמשיך ולהשתמש בעותקים הדיגיטליים של הספרים. 
כיוון שמדובר בהסכם פשרה בתובענה ייצוגית, הצדדים נדרשים לקבל את אישורו של בית המשפט להסכם הפשרה (מכוח תקנה  23). ברם, כאמור, בית המשפט דחה את הסכם הפשרה וקבע כי הוא אינו הוגן, ומעניק לגוגל מונופול עתידי בתמורה להפרה המאסיבית שביצעה בעבר. בית המשפט ציין בהחלטתו כי:

"While the digitization of books and the creation of auniversal digital library would benefit many, the ASA [הסכם הפשרה, ז.ג] would simply go too far. It would permit this class action — which was brought against defendant Google Inc. ("Google") to challenge its scanning of books and display of "snippets" for on-linesearching — to implement a forward-looking business arrangement that would grant Google significant rights to exploit entire books, without permission of the copyright owners. Indeed, the ASA would give Google a significant advantage over competitors,rewarding it for engaging in wholesale copying of copyrighted works without permission, while releasing claims well beyond those presented in the case"

(מקור: כלכליסט)
0

מיקרוסופט טוענת שאנדרויד מפר פטנטים שלה

מיקרוסופט הגישה תביעה בגין הפרת פטנטים שלה, בטענה כי מערכת ההפעלה אנדרויד של גוגל מנצלת את ההמצאות מוגנות הפטנט שלה. את התביעה הגישה מיקרוסופט לא נגד גוגל, אלא בצורה עקיפה, נגד מי שמשתמש במערכת אנדרויד במוצריו. Barnes & Noble מצאה עצמה נתבעת בגין קורא הספרים האלקטרוני אותו היא מוכרת – Nook. כמו כן, נתבעו יצרניות האלקטרוניקה Inventec ו- Foxconn International. 

על פי הודעת היועץ המשפט של מיקרוסופט, התביעה הוגשה לאחר שמשא ומתן למתן רישיונות לחברות אלו עלה על שרטון. 
לטענת מיקרוסופט, מספר פטנטים שלה מופרים ובהם:
US Patent No. 5,778,372,“remote retrieval and display management of electronic document with incorporated images”
US Patent No. 6,339,780, “Loading status in a hypermedia browser having a limited available display area” 
US Patent No. 5,889,522, “system provided child window controls”
US Patent No. 6,891,551, “selection handles in editing electronic documents”
US Patent No. 6,957,233, “Method and apparatus for capturing and rendering annotations for non-modifiable electronic content”
התביעה הוגשה "במגרש הביתי" של מיקרוסופט, בבית המשפט הפדראלי המחוזי שבסיאטל.
(מקור: FOSS PATENTS)
6

מהי הזכות המוסרית של היוצר?

Distroted picture of the Mona Lisa

המונה ליסה - גרסה מסולפת (cc by fdecomite)

לאחר שהבהרנו, במאמר קודם,  מהי זכות היוצרים, נעבור להתייחס לבת הדודה הפחות מוכרת של זכות היוצרים והיא הזכות המוסרית.

הזכות המוסרית של היוצר, הינה, למעשה, אגד זכויות המורכב משתי תתי זכויות: הזכות לאבהות על היצירה והזכות לשלמות היצירה. הזכות לאבהות הינה זכותו של יוצר כי "שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין" (ס' 46(1) לחוק זכות יוצרים) ואילו הזכות לשלמות היצירה הינה זכותו כי "לא יוטל פגם ביצירתו ולא ייעשה בה סילוף או שינוי צורה אחר, וכן כי לא תיעשה פעולה פוגענית ביחס לאותה יצירה, והכל אם יש באילו מהם כדי לפגוע בכבודו או בשמו של היוצר" (ס' 46(2) לחוק זכות יוצרים).
בניגוד לזכות היוצרים, הזכות המוסרית לא נועדה למטרות כלכליות, אלא היא נועדה לשמר את הקשר האישי שלו ליצירתו. כיוון שכך, זכות זו, בניגוד לזכות היוצרים, אינה זכות רכושית. במילים פשוטות יותר, הזכות אינה זכות הניתנת להעברה או למכירה, אלא שהיא נשארת זכותו האישית של היוצר. לאחר מותו, רק קרוביו של היוצר יכולים לאכוף את הזכות המוסרית. יודגש, אין מדובר ביורשיו של היוצר, כיוון שאין כאן "נכס" שמועבר ביורשה. אלא שהחוק מאפשר לקרובי משפחתו של היוצר (מדרגה זו או אחרת) לעמוד על "כבודו" של יקירם.
אמרתי שהזכות המוסרית לא נועדה לאפשר להפיק רווח. עם זאת, כאשר מפרים את הזכות ופוגעים בקשר ההדוק שבין היוצר לבין יצירתו, אחד הסעדים שבית המשפט יכול לתת הוא פיצוי כספי. פיצוי כספי זה לא נועד להעשיר את היוצר, אלא להשיב את המצב לקדמותו כאילו זכותו המוסרית לא נפגעה כלל. מילים אחרות – הזכות לא נועדה להפיק רווח, אבל באכיפתה יכול שליוצר תהיה זכות לקבל כספים.
למי קיימת הזכות?
הזכות המוסרית היא זכותו של היוצר על יצירתו. זכות שההצדקה לה היא הקשר ההדוק שבין היוצר לבין יצירתו, קשר שאינו ניתן לניתוק אף לאחר שהיוצר מכר העתק של יצירתו (תמונה מסויימת) ואף את הזכות היוצרים ביצירתו (הזכות למנוע מאחרים להעתיק את התמונה).
ברם, זכות זו אינה מוענקת לכל יוצר. החוק מקים זכות זו ליוצרים של יצירות אומנותיות, דרמטיות, מוסיקליות או ספרתיות. מי שמוצאים עצמם מחוץ להגנת החוק ומשוללי זכות מוסרית הינם יוצרי תוכנות מחשב, שבינם לבין יצירתם, כך קבע המחוקק, אין קשר אישי הדוק. לצלמים, אם יש לכם ספק, הזכות קיימת גם קיימת.
הזכות לאבהות
הזכות לאבהות היא זכותו של היוצר לקבל קרדיט על היצירה. הזכות כי שמו של הסופר יופיע על כריכת הספר. הזכות כי שמו של הצלם יופיע מתחת לתמונה. זכות זו היא מוחלטת במובן מסוים ויחסית במובן אחר.
הזכות הינה זכות מוחלטת במובן שאחר אינו יכול לטעון לבעלות על היצירה. מקום בו מופיע קרדיט שאינו של היוצר, הרי שיש הפרה של הזכות המוסרית. לשם הדוגמה, אם אפרסם העתק של ספרו החדש של הסופר סטיבן קינג כאשר שמי מתנוסס כמי שכתב את הספר, אפר לא רק את זכות היוצרים, כי אם גם את הזכות המוסרית. הפרה זו תתרחש גם במידה וקיבלתי את רשותו של מר קינג להעתיק את ספרו.
הזכות הינה זכות יחסית למקובל בנסיבות העניין. דהיינו, מקום בו נהוג ליתן קרדיט, היוצר רשאי לדרוש כי שמו יירשם. אך מקום בו דבר זה אינו נהוג – אין ליוצר אפשרות לדרוש כי הדבר ייעשה. כך, לסופר צללים אין כל זכות לקרדיט. בצורה דומה, גם צלם שבתמונתו נעשה שימוש בקולאז' אינו זוכה לקרדיט דרך כלל. מחבר השיר והמלחין זוכים לקבל קרדיט על גבי האלבום, אך לא במהלך מופע. דוגמאות אלו ממחישות כי החובה לתת קרדיט ליוצר משתנה ממקרה למקרה. השינוי הוא גם באשר לחובה לתת קרדיט ליוצר, אבל גם באשר לצורה ולהיקף מתן הקרדיט.
הזכות לשלמות היצירה
זכותו המוסרית של היוצר כוללת גם את זכותו שיצירתו לא תסולף. סילוף היצירה יכול להיעשות על ידי השחת פיזית של עותק שלה (אף אם העותק נרכש כדין), הצבתה במקום לא ראוי או בקונטקסט בעייתי. למעשה סילוף היצירה הינה פגיעה בערכה היצירתי – פגיעה שעשויה להיגרם מפעולות שונות ומשונות. בין היתר נקבע כי שינוי מבנה לצרכים פונקציונאליים פוגע בזכותו המוסרית של האדריכל; הזזתו של פסל שהוצב בכיכר פוגע בזכותו המוסרית של הפסל; פרסום שירו של משורר שמאלני בעיתון המזוהה עם הימין הקיצוני פוגע בזכותו המוסרית של המשורר ועוד.
היקף הזכות
הזכות המוסרית חלה כלפי כל העולם, בין אם רכשו את היצירה מהיוצר עצמו, בין אם מדובר במי שרכש את זכות היוצרים עצמה, ובין אם מדובר באדם שהיצירה הגיעה לחזקתו בכל דרך אחרת. הזכות המוסרית מאפשרת ליוצר להמשיך ולשלוט על שנעשה עם יצירתו לאחר שהעתקים הגשמיים שלה יוצאים מחזקתו.
הזכות המוסרית אינה נצחית, והיא פוקעת ביחד עם זכות היוצרים. כלומר, גם זכות זו קיימת מרגע יצירת היצירה ועד שבעים שנה לאחר מותו של היוצר. כיום, אני רשאי לטעון שאני ולא אחר ציירתי את המונה ליזה בעצמי (ואל תתנו לעובדות לבלבל אתכם!), ואם אתם סבורים שמה שחסר לציור הזה הוא זקנקן קטן וקרניים על גבי ראשה של הגברת, לא יהיה בכך לפגוע בזכות מוסרית, אלא רק בחוש הטעם הטוב.
היחס שבין זכות היוצרים לזכות המוסרית
כאמור, ההצדקה לזכות המוסרית שונה בתכלית משל זכות היוצרים. שתי הזכויות קיימות במקביל ובתחילת דרכן הן לרוב שייכות ליוצר עצמו. הבעלות בזכות היוצרים עשויה להשתנות ולעבור מאדם לאדם ואילו הזכות המוסרית ממשיכה לעמוד ליוצר עצמו. בפעולות הקשורות ביצירה – דוגמת העתקה – יכול שיש פגיעה בזכות היוצרים ויכול שיש פגיעה בזכות המוסרית. פעמים רבות שתי הזכויות מופרות בו זמנית. כך למשל יקרה במקרה בו סופר/מוציא לאור מפרסם תמונות בספר ללא קבלת רשות מבעל זכות היוצרים וללא מתן קרדיט לצלם.
סיכום
הזכות המוסרית היא זכותו של היוצר לשמר על הקשר בינו לבין יציר כפיו. היוצר זכאי לקרדיט ראוי, כנהוג בנסיבות העניין וכי יצירתו לא תסולף ולא ייפגעו בה. זכות זו הינה זכות אישית שאינה ניתנת להעברה או למסחור. בניגוד לזכות היוצרים שנועדה לאפשר ליוצר להרוויח ביצירתו, זכות זו נועדה להנציח את הקשר שלו ליצירתו.
(כתבה זו התפרסמה במקור באתר MegaPixel)
0

המדגמים לא משקרים: נוקיה רוצה להיכנס לשוק הטאבלטים

פעמים רבות כאשר חברה מתחילה לייצר מוצר חדש, היא מתחילה בהגשת בקשה למדגם בכדי להגן על העיצוב התעשייתי של המוצר. חשוב להדגיש, שאת המדגם מגישים (למעט חריגים מסוימים) לפני שהמוצר יוצא לשוק בפועל בכדי שהמדגם יהיה חדש במועד הגשת הבקשה, כנדרש בדין.

לעיתים, המדגם מתפרסם לפני שהמוצר יוצא לשוק בפועל. 
שני מדגמים שניתנו לנוקיה, בגין שתי בקשות שונות אך דומות אשר הוגשו באותו יום ואשר עוצבו על ידי אותו צוות מלמדות שלפחות לפני שנה, נוקיה רצתה להיכנס לשוק הטאבלטים נטולי המקלדת, דוגמת ה-iPad. העיצוב מראה שהטאבלטים אמורים להיות מתופעלים על ידי מגע בלבד. ויש שהעירו, שהעיצוב דומה לזה של הטלפונים N8 ו-E7 של נוקיה.
המדגמים הם D634,317 וכן D634,318  
טאבלט בסגנון N8
מדגם דומה אבל שונה
0

פסיקה: שיטה לעשיית עסקים הממומשת במחשב – עשויה לא להיות ראויה להגנת פטנט בארה"ב

בפסק דין של בית המשפט הפדראלי של מחוז DC נקבע כי פטנטים של חברה אוסטרלית מתחום הפיננסים אינם תקפים. בית המשפט קבע, כי על אף שחלק מהתביעות מתייחסות במפורש לשימוש במחשב, להבדיל מהמצב שהיה בפסק הדין בילסקי, הם עדיין אינן ראויות לפטנט. נקבע, כי במצב בו מדובר ברעיון אבסטרקטי, תביעה שמונעת שימוש בפועל של כל מימוש קונקרטי של הרעיון האבסטרקטי הזה אינה עומדת בדרישות שנקבעו בפסיקה ואין לתת בגינה פטנט.

יש להדגיש, פסק הדין ניתן בערכאה הנמוכה ביותר, והוא אינו מהווה תקדים משפטי לערכאות אחרות או לערכאה זו.
עוד כדאי לשים לב, כי אם לפני ההכרעה של בית המשפט העליון האמריקאי, פטנטים שעמדו במבחן מכונה-או-טרנספורמציה היו ראויים למתן פטנט, לאחר פסק הדין העובדה שתביעה כלשהי עומדת במבחן זה אינה מבטיחה כי היא תחזיק מים גם בבית המשפט. כלומר, אם בתחילה יש שחשבו שבילסקי הרחיב את יריעת ההמצאות הראויות לקבלת פטנט, נמצאו למדים כי לפחות במקרה זה, המצאות שהיו ראויות לפטנט בטרם בילסקי, אינן זוכות עוד להגנה.
מצד שני, יש שיאמרו שמדובר בסך הכל בפסק דין של שופטת שמתנגדת לפטנטים על שיטות לעשיית עסקים, ואשר חיפשה את הטיעון המשפטי להצדיק את התוצאה בה היא רצתה.

לשם הדוגמה, תביעה מספר 1 של פטנט מספר 7,149,720, אשר בוטלה, היא כדלהלן:

A data processing system to enable the exchange of an obligation between parties, the system comprising:
a data storage unit having stored therein information about a shadow credit record and shadow debit record for a party, independent from a credit record and debit record maintained by an exchange institution; and
a computer, coupled to said data storage unit, that is configured to
(a) receive a transaction;
(b) electronically adjust said shadow credit record and/or said shadow debit record in order to effect an exchange obligation arising from said transaction, allowing only those transactions that do not result in a value of said shadow debit record being less than a value of said shadow credit record; and
(c) generate an instruction to said exchange institution at the end of a period of time to adjust said credit record and/or said debit record in accordance with the adjustment of said shadow credit record and/or said shadow debit record, wherein said instruction being an irrevocable, time invariant obligation placed on said exchange institution.

(CLS Bank International v. Alice Corp. LTD. (DDC 2011)

0

האם רפורמת הפטנטים בארה"ב יצאה לדרך? הסנאט מאשר שינויים בשיטה האמריקאית

הסנאט האמריקאי אישר ברוב גדול (95-5) את הצעת החוק S.23 או בשמה America Invents Act. על פי השיטה האמריקאית, להצעת החוק נותרו עוד מספר משוכות בדרך להפיכתה לחוק והם הצבעה בבית הנבחרים (House of Representatives) ולאחר מכן, חתימה על ידי הנשיא.

עיקרי ההצעה, להשקפתי ולהבנתי, הם אלו:

First to File: ארה"ב זונחת את השיטה שלה שמקדשת את זמן ההמצאה, ועוברת להתייחס לנקודת זמן אוביקטיבית ופשוטה יותר – זמן הגשת הבקשה. במידה ושני יבקשו פטנט על אותה ההמצאה, זכותו של מי שהגיש את הבקשה ראשון היא שתגבר. גישה זו, המכונה First to File היא הנהוגה בעולם כולו, וניתן למצוא אותה גם בסעיף 9 לחוק הפטנטים הישראלי המוכתר בכותרת הממצה: "כל הקודם זוכה".

הגדרת הידע הקודם: גם בעניין הגדרת מהו הידע הקודם, ארה"ב מנסה ליישר קו עם שאר העולם במידה רבה, ולהתעלם ממועד ההמצאה. כיום סעיף 102(a) לחוק מתייחס לתאריך ההמצאה. תחת זאת, ההצעה היא להתייחס לתאריך ההגשה.
נוכח שינוי זה, ייפסק הנוהל שבו ממציאים מצהירים על תאריך המצאה מוקדם מאשר הפרסום שמצוטט כנגדם (swear back).

תקופת החסד (Grace Period): סעיף 102(b) מגדיר תקופת חסד בת שנה לפני הגשת הבקשה. בזכות סעיף זה, פרסומים שנעשו על ידי הממציא בטרם הגיש את בקשת הפטנט, אינם מונעים ממנו לזכות בפטנט בארה"ב. זאת בניגוד למצב, לדוגמה, בישראל ובאירופה.
כיום, תקופת החסד מונעת הכנסה של כל פרסום שנעשה במהלך תקופה של שנה לפני הגשת הבקשה. בשילוב עם סעיף 102(a) האמור, כל פרסום שנעשה בשנה שלפני הגשת הבקשה, ולאחר ההמצאה על ידי מבקש הפטנט, אינה מהווה ידע קודם כנגד בקשתו.
השינוי המוצע יקבע תקופת חסד בת שנה כנגד פרסומים שנעשו על ידי הממציאים עצמם או שהמידע שבפרסום נגזר מהממציאים עצמם. כמו כן, פרסומים שנעשו לאחר פרסום על ידי הממציאים עצמם, גם הוא לא ייחשב לידע קודם. ההבדל הוא בפרסום שאינו תלוי ואינו נובע מהממציאים, אשר בוצע לפני שהם פרסמו את המצאתם. פריט כזה ייחשב גם ייחשב כידע קודם.
מעניין לציין, כי ההצעה מייצרת תמריץ לממציאים לפרסם עוד בטרם הם מגישים בקשה לפטנט בארה"ב. זאת, כמובן, בניגוד לתמריצים בשאר העולם אשר מעודדים חשיפה רק לאחר הגשת הבקשה לפטנט.

התקדמות המצאתית: הצעת החוק כותבת מחדש את סעיף 103 לחוק האמריקאי ומגדירה מחדש מהי התקדמות המצאתית – non-obviousness – בדין האמריקאי. השינוי המוצע מתמקד, אף הוא, במועד הגשת הבקשה ולא במועד ההמצאה. כך שיידרש כי ההמצאה לא תהיה ברורה מאליה לבעל מקצוע מיומן במועד הגשת הבקשה לפטנט ולא במועד המצאת ההמצאה.

התנגדויות: ההצעה תאפשר הגשת התנגדויות על ידי צדדים שלישיים לאחר קיבול הבקשה ובטרם הנפקת הפטנט. זאת, בדומה לדין היום בישראל ובאירופה.

(ותודה לנדב דופמן-גור שהפנה את תשומת ליבי)

0

רשם פטנטים חדש: אסא קלינג

ביום שלישי ניתנה ההודעה המיוחלת, עו"ד ועו"פ אסא קלינג ימונה לרשם הפטנטים ויעמוד בראש רשות הפטנטים.
על פי ההודעה, ועדת האיתור למשרה העבירה את המלצתה זו לשר המשפטים. עוד נמסר, כי בכוונת שר המשפטים לאמץ את ההמלצה ולהביא את המינוי לממשלה.
קלינג בן ה-42 הוא בעל תארים בהנדסת אווירונאוטיקה וחלל מהטכניון ובמשפטים מאוניברסיטת תל אביב. בשנים האחרונות, קלינג היה שותף במשרד עורכי דין גילת, ברקת ושות', שם הוא עסק, על פי הרשום באתר, בקניין רוחני, בהגבלים עסקיים, במשפט מסחרי ובליווי עסקאות בינלאומיות.

ומילה קטנה על ייחוס: קלינג הינו בנו של שופט בית המשפט המחוזי בדימוס גבריאל קלינג, אשר מוכר במיוחד כמומחה בתחום האתיקה.

(מקור: ההודעה הרשמית)

0

קול קורא למאמרים בנושא "קניין רוחני במבט בינתחומי"

הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת בר-אילן ובית הספר רדזינר למשפטים של המרכז הבינתחומי בהרצליה פירסמו קול קורא להגשת מאמרים בנושא "קניין רוחני במבט בינתחומי".
להלן תוכן ההודעה:

ענף הקניין הרוחני נמצא על פרשת דרכים במדינות רבות בעולם ובזירה הבינלאומית. אחת הסיבות המרכזיות למצב זה היא העדרו של שיח המאגד את הקניין הרוחני ודיסציפלינות משפטיות משיקות. אופיו הבינתחומי של הקניין הרוחני, על זרועותיו השונות, מחייב הכרה של הממשקים השונים, הבאים לידי ביטוי ביצירת הקניין הרוחני, בהגנה המוענקת לו ובשלבי המסחור השונים שלו.
מטרת הפרויקט היא לבחון את דיני הקניין הרוחני בפרספקטיבה בינתחומית. בחינה זו לא נעשתה עד כה בישראל. הטיפול שנעשה עד כה בסוגיות שאנו מבקשים לדון בהן הוביל לפיזור רב מדי בשיח הקיים בדיני הקניין הרוחני. פיזור זה פוגע בקוהרנטיות המשפטית בתחום ובפיתוח דוקטרינות שיספקו את המענה המשפטי הראוי.
התחומים שייבחנו בפרויקט זה כוללים, בין השאר: דיני עבודה, ניתוח כלכלי של המשפט, דיני הגנת הצרכן, דיני ביטוח, דיני מיסים, הגבלים עסקיים, דיני חוזים, מגדר, דיני חדלות פרעון ופשיטת רגל, משפט חוקתי, דיני נזיקין, דיני חברות, עשיית עושר ולא במשפט, דיני עונשין, דיני קניין, הדין הבינלאומי, סעדים, גישור, דיני ראיות, דיני בוררות, היבטים דיוניים ועוד.
במסגרת הפרויקט עתיד להתקיים כנס במהלך חודש מאי 2011 שבו יוצגו טיוטות המאמרים השונים (על תאריך מדויק תצא הודעה נפרדת).
הנחיות כלליות:
1 המטרה היא פרסום קובץ מאמרים.
אורכו של המאמר לא יעלה על 30 עמודים, כולל הערות שוליים; מספר מילים – 14,000
ניתן יהיה לגלות גמישות באשר לאורך המאמר בנסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.
3 המאמר יהיה כתוב בהתאם לכללי הציטוט האחיד.
4 מאמר שיוגש יהיה כפוף לשיפוט על ידי שופטים חיצוניים.
5 הקובץ יפורסם בהוצאה לאור של אוניברסיטת בר-אילן.
6 המועד להגשת טיוטה סופית הוא 1 בספטמבר 2011.
חוקרות וחוקרים המעוניינים לכתוב מאמר לכנס ולקובץ מתבקשים ליצור קשר עם אחד העורכים:
ד"ר מרים ביטון, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר- אילן: miriam.bitton@mail.biu.ac.il
ד"ר ליאור זמר, בית ספר רדזינר למשפטים, המרכז הבינתחומי הרצליה: lior.zemer@idc.ac.il

תגיות: