האם רפורמת הפטנטים בארה"ב יצאה לדרך? הסנאט מאשר שינויים בשיטה האמריקאית

הסנאט האמריקאי אישר ברוב גדול (95-5) את הצעת החוק S.23 או בשמה America Invents Act. על פי השיטה האמריקאית, להצעת החוק נותרו עוד מספר משוכות בדרך להפיכתה לחוק והם הצבעה בבית הנבחרים (House of Representatives) ולאחר מכן, חתימה על ידי הנשיא.

עיקרי ההצעה, להשקפתי ולהבנתי, הם אלו:

First to File: ארה"ב זונחת את השיטה שלה שמקדשת את זמן ההמצאה, ועוברת להתייחס לנקודת זמן אוביקטיבית ופשוטה יותר – זמן הגשת הבקשה. במידה ושני יבקשו פטנט על אותה ההמצאה, זכותו של מי שהגיש את הבקשה ראשון היא שתגבר. גישה זו, המכונה First to File היא הנהוגה בעולם כולו, וניתן למצוא אותה גם בסעיף 9 לחוק הפטנטים הישראלי המוכתר בכותרת הממצה: "כל הקודם זוכה".

הגדרת הידע הקודם: גם בעניין הגדרת מהו הידע הקודם, ארה"ב מנסה ליישר קו עם שאר העולם במידה רבה, ולהתעלם ממועד ההמצאה. כיום סעיף 102(a) לחוק מתייחס לתאריך ההמצאה. תחת זאת, ההצעה היא להתייחס לתאריך ההגשה.
נוכח שינוי זה, ייפסק הנוהל שבו ממציאים מצהירים על תאריך המצאה מוקדם מאשר הפרסום שמצוטט כנגדם (swear back).

תקופת החסד (Grace Period): סעיף 102(b) מגדיר תקופת חסד בת שנה לפני הגשת הבקשה. בזכות סעיף זה, פרסומים שנעשו על ידי הממציא בטרם הגיש את בקשת הפטנט, אינם מונעים ממנו לזכות בפטנט בארה"ב. זאת בניגוד למצב, לדוגמה, בישראל ובאירופה.
כיום, תקופת החסד מונעת הכנסה של כל פרסום שנעשה במהלך תקופה של שנה לפני הגשת הבקשה. בשילוב עם סעיף 102(a) האמור, כל פרסום שנעשה בשנה שלפני הגשת הבקשה, ולאחר ההמצאה על ידי מבקש הפטנט, אינה מהווה ידע קודם כנגד בקשתו.
השינוי המוצע יקבע תקופת חסד בת שנה כנגד פרסומים שנעשו על ידי הממציאים עצמם או שהמידע שבפרסום נגזר מהממציאים עצמם. כמו כן, פרסומים שנעשו לאחר פרסום על ידי הממציאים עצמם, גם הוא לא ייחשב לידע קודם. ההבדל הוא בפרסום שאינו תלוי ואינו נובע מהממציאים, אשר בוצע לפני שהם פרסמו את המצאתם. פריט כזה ייחשב גם ייחשב כידע קודם.
מעניין לציין, כי ההצעה מייצרת תמריץ לממציאים לפרסם עוד בטרם הם מגישים בקשה לפטנט בארה"ב. זאת, כמובן, בניגוד לתמריצים בשאר העולם אשר מעודדים חשיפה רק לאחר הגשת הבקשה לפטנט.

התקדמות המצאתית: הצעת החוק כותבת מחדש את סעיף 103 לחוק האמריקאי ומגדירה מחדש מהי התקדמות המצאתית – non-obviousness – בדין האמריקאי. השינוי המוצע מתמקד, אף הוא, במועד הגשת הבקשה ולא במועד ההמצאה. כך שיידרש כי ההמצאה לא תהיה ברורה מאליה לבעל מקצוע מיומן במועד הגשת הבקשה לפטנט ולא במועד המצאת ההמצאה.

התנגדויות: ההצעה תאפשר הגשת התנגדויות על ידי צדדים שלישיים לאחר קיבול הבקשה ובטרם הנפקת הפטנט. זאת, בדומה לדין היום בישראל ובאירופה.

(ותודה לנדב דופמן-גור שהפנה את תשומת ליבי)

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.