פסיקה: הסרת התנגדות אינה ערובה כי יינתן פטנט

הליך הבחינה של בקשת פטנט מחולק בעיקרו לשני שלבים. בשלב הראשון, נערכת בחינה על ידי הרשות עצמה. במידה וזו סבורה כי יש מקום ליתן פטנט, דבר קיבולה מפורסם ברבים (ס' 26 לחוק הפטנטים). הבחינה המבוצעת אינה מהווה ערובה לכך שאכן ההמצאה ראויה לפטנט, וחוק הפטנטים אף קובע זאת מפורשות בסעיף 37:

"בחינת הבקשה ומתן הפטנט אינם משמשים ערובה שהפטנט הוא בר-תוקף, והמדינה או עובדיה לא ישאו בשל מתן הפטנט בשום אחריות."

לאחר הפרסום, מחל השלב השני בו לציבור מתאפשר להשיג על מתן פטנט. הגשת התנגדות, אם כן, משרתת את האינטרס הציבורי שלא יינתנו פטנטים על המצאות שאינן ראויות לכך.

המחוקק צפה כי האינטרס הציבורי והאינטרס של מתנגד הפטנט – לא חד הם. כיוון שכך, הסמיך את הרשם הדן בהתנגדות לבקשת פטנט להימנע מליתן פטנט גם כאשר ההתנגדות הוסרה.
בעניין זה, תפקידו של הרשם אינו תפקיד של שופט בהליך אדברסרי טהור, אלא תפקידו ממשיך להיות כמי שאמון על האינטרס הציבורי כי פטנטים ינתנו רק במקום בו הדבר ראוי. עוד ראוי לציין, כי בניגוד לשופט אשר אינו דן בעניינים אשר בעלי הדין אינם חלוקים בהם, הרשם אמון על "טוהר הפנקס" והוא מייצג את האינטרס של שאר הציבור, אשר אינו שותף להליך, אך עשוי להיות מושפע מתוצאותיו.
לעניין זה, השוו את חוק תובענות ייצוגיות, שם הסכמי פשרה בין התובע הייצוגי, אשר, כידוע, מייצג ציבור שלם, ובין הנתבע טעונים את אישורו של בית משפט. בשני המקרים, הגוף השיפוטי מקבל על עצמו את החובה לייצג את האינטרס של אלו שייתכן ואינם זוכים לייצוג הולם.

בהחלטה שניתנה ביום 30.03.11, השתמש כב' סגן הרשם נח שלו שלומוביץ בסמכותו לפי סעיף 34 לחוק הפטנטים וקבע כי אף שההנגדות שם הוסרה בהסכמת הצדדים, אין מקום להעניק פטנט נוכח הראיות שנגלו בפניו.

(החלטה בבקשה לפטנט מס' 147642 בעניין Lilly Icos LLC נ' טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (מיום 30.3.11))

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.