פסיקה: נדחתה בקשה לביטול רישום מדגם על אטם גומי

המדגם המדובר

בקשת ביטול שהוגשה בעניין מדגם 31007 שמתייחס לאטם גומי לפרופילי אלומיניום נדחתה. מדובר באטם המשמש לאיטום חלונות ממ"ד.
בין הטענות השונות שהועלו, נטען כי צורת האטם מוכתבת על ידי דרישות פונקציונאליות, ומשכך אינו ראוי למדגם. עוד נטען, כי המדגם נעדר חדשנות ומקוריות וזאת לאור הפרסומים הקודמים.
סמכותו של רשם הפטנטים לדון בבקשה לביטול מדגם מוגדרת בסעיף 36 לפקודת הפטנטים והמדגמים, ולפיה:

"כל אדם מעוניין רשאי לפנות לרשם בכל עת בבקשה לבטל רישום של מדגם בטענה שהמדגם פורסם בישראל לפני תאריך רישומו"

כלומר, עילת הביטול היחידה בה מוסמך הרשם לדון היא טענה בדבר העדר חידוש ומקוריות נוכח פרסום קודם. מכאן, שהטענה בדבר העדר זכאות לרשום עקב היות המדגם מוכתב מדרישות פונקציונאליות לא נדונה וממילא לא הוכרעה.
עם זאת, כב' הפוסק נדרש לשאלת הפונקציה שכן הפקודה שוללת את הגנת המדגם מדבר ש"אינו בעיקרו אלא התקן מכני". לפי ההלכה הפסוקה, אחת ממשמעויות דרישה זו היא כי בבחינת המדגם ובהשוואתו למדגמים אחרים שפורסמו יש לנטרל את אותם החלקים שבמדגם, שצורתם נגזרת מהפונקציונאליות שלהם.

ההכרעה אם מדגם כלשהו מהווה פרסום קודם עבור המדגם הנבחן הינו "מבחן העין". והעין הינה עינו של הצרכן הממוצע. כלומר, מתוך תכלית דיני המדגמים, לאפשר לצרכנים השונים לבחור בין המדגמים השונים, מקום שצרכן היה טועה ומתבלבל בין שני המדגמים, כי אז נלמד שמדובר במדגמים זהים.
לעניין זה, נפסק כי הצרכן הרלוונטי איננו צרכן הקצה, אלא מרכיב החלונות שרוכש את הפרופיל. לקביעה זו ישנה חשיבות מכרעת, שכן מרכיב החלונות מבדיל בין הפרופילים השונים, בעוד שצרכן הקצה יתקשה להבדיל בין פרופילים שונים.

מצא את ההבדלים

עוד נקבע, כי נוכח כמות המדגמים הרשומים בתחום, אשר דומים הם אחד לשני (וראו את התמונות שהבאתי מתוך ההחלטה), יש ליתן חשיבות לפרטים הקטנים ביותר. לעניין זה נקבע:

"מידת הרזולוציה בה נבחנים השינויים, היא כזו המתאימה לאופי המוצר כמו גם למספר המדגמים בתחום.
בענייננו, מדובר בשוק רווי, ועל כן חייב רשם המדגמים להבטיח כי רישומו של מדגם לא ימנע מאחרים לייצר מוצר הממלא את אותה הפונקציה, כל עוד יש בו הבדל עיצובי. חשוב לציין בעניין זה, כי גם מבחן ההפרה בין מוצרים חדשים ובין המדגם הרשום צריך להיעשות באותה רמה של ירידה לפרטים."

בהערת אגב, אציין כי לטעמי יש קושי אינהרנטי בטיעון זה בדבר רזולוצית הבדיקה. נדמה כי במישור הסטטי – מקום בו היקף המדגמים אינו משתנה, יש היגיון רב בטיעון. אך במישור הדינמאי – מקום בו מתווספים עוד ועוד מדגמים, ההיגיון בטיעון זה כושל. אסביר את כוונתי בקצרה.
בהיותי הראשון להגיש מדגם רשום על מוצר כלשהו, אין ספק כי כל דבר שיתקרב לצורתי הייחודית והמקורית יפר את המדגם. בתור דוגמה חישבו על נעלי קרוקס, שצורתם הייחודית אפשרה לכולנו לזהות נעלים אחרות עשויות גומי ובעלות חורים כ"נעלי קרוקס". אך עם חלוף השנים, יוגשו עוד ועוד בקשות למדגם על נעליים כאלו. נמצא כי עצם העובדה שנרשמו מדגמים כירסמה מזכותו הקניינית של בעל המדגם הראשון. ואם כך המצב, האם לא היה ראוי ליתן לו לטעון את טענותיו בטרם זכותו הקניינית תיפגע בצורה כה מהותית?

בסופו של יום, נדחתה הבקשה לביטול המדגם והושתו על מבקשת הביטול הוצאות משפט בסך 30,000 ש"ח.

(בקשה לביטול מדגם רשום מס' 31007 טרמו גומי בע"מ נ' עגמון חברה לייצור מוצרי גומי ופלסטיקה בע"מ (מיום 4.11.11))

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.