באליגם וגרופון: תביעה בגין שימוש בסימן "באליגם" במסגרת קישורים ממונים בגוגל

 

לאחרונה פורסם כי בעלי אתר באליגם תובעים את גרופון וגרופר בגין הפרת זכויותיהם הקניין רוחניות.
למי שאינו מכיר, מדובר בשוק חדש וצומח של "דילים יומיים". על פי ההערכות, שוק זה, אשר נוצר לפני כשנה, מוערך במחזור של כרבע מיליארד ש"ח לשנה. בין האתרים המוכרים בשוק נמצא אתר באליגם, וכן אתר גרופון, שהוא פורץ התחום בעולם, ואשר נכנס לישראל אך לאחרונה תוך רכישת אתר גרופר תמורת כ-40 מיליון ש"ח.

שימוש בסימן במסגרת הפרסומת ולא רק לשם התאמת פרסומת


על פי הפרסום, התביעה נסובה סביב השימוש של גרופון בסימן "באליגם" בפרסום שלה באמצעות Google AdWords. כלומר, הקישורים הממומנים של גוגל עושים שימוש בסימן זה.
אין זו הפעם הראשונה שהשימוש בסימן מסחר במסגרת Google AdWords מגיע לבית המשפט. בעניין ה"פ (מחוזי ת"א) 506/06 מתאים לי רשת אופנה למידות גדולות בע"מ נ' קרייזי ליין בע"מ, פ"ד תשסד(2) 702 (מיום 31.07.2006). בעניין ההוא, השימוש בסימן היה מוגבל לצורך התאמת הפרסומת. בית המשפט קבע, שלעניין זה הדבר שקול לתליית מודעות פרסומת בדרך לחנות המתחרה, ומטבע הדברים, הדבר מותר ואינו מהווה תחרות בלתי הוגנת.

במקרה הנוכחי, לעומת זאת, נדמה כי המצב שונה. על פי התמונה שהתפרסמה באתר גלובס, נראה כי השימוש שנעשה בסימן "באליגם" אינו מוגבל אך לבחירת הפרסומת (keyword לשם הצגה), אלא נעשה בו שימוש במסגרת הפרסומת עצמה.

עוד ראוי לציין, כי באליגם פעלה בצורה נכונה ורשמה מבעוד מועד סימן מסחר (סימן מספר 234506 על "באליגם"), מכאן כי די יהיה בהוכחת השימוש בסימנהּ של באליגם כדי להקים עילת תביעה. פעמים רבות, אנו עדים לעסקים שנמנעים לרשום את סימן המסחר שלהם כדין. אף שאין מדובר בעניין יקר, והוא מסתכם באלפי שקלים בודדים בלבד, עסקים רבים כושלים בהגנה על הקניין שלהם במותג אותו הם מטפחים.

עילה נוספת היא  גניבת עין. חוק עוולות מסחריות קובע גניבת עין מהי –

"לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר."

ההלכה הפסוקה קובעת לעניין זה, כי לא די יהיה בשימוש בסימן, אלא יש לבחון את ההתרשמות הכללית משלל הנסיבות כמכלול. עוד נקבע בהלכה, כי בכדי להוכיח עוולה של גניבת עין, יש צורך להוכיח מוניטין. מדובר בנתון שאינו ניתן להוכחה בנקל, ופעמים רבות בתי המשפט דוחים תביעות אך מחמת העדר קיומו של רכיב זה. דחיות אלו, יש להבהיר, נובעות מאחת משתי סיבות. הראשונה, עצם העובדה שאין מדובר בעסק בעל מוניטין. השנייה, כישלונו של העוסק לעמוד בנטל השכנוע להוכיח את המוניטין כדבעי בבית המשפט.
כלומר, מי שכשל באי רישומו של סימן מסחר, יזדקק לעבור את המחסום של המוניטין בכדי להיפרע ממי שנהנה מהמותג שהוא בנה. מחסום זה, כאמור כולל שני רכיבים, מהותי – קיומו של מוניטין, וראייתי – הוכחתו כדבעי, אשר שניהם, אינם פשוטים למעבר.

עוולה נוספת רלוונטית עשויה להיות זו של התערבות לא הוגנת, באשר על פניו נראה כי השימוש שנעשה בשם האתר "באליגם" במסגרת הפרסומת של גרופון, עשוי לפגוע ביכולת של מי שרצה להגיע לאתר באליגם, אכן להגיע לשם. לעניין זה יצויין כי בעניין מתאים לי קבע בית המשפט כי כל בר דעת מודע לכך שעניין לנו בקישורים ממומנים, וכי ניתן למצוא קישורים שאינם ממומנים מיד בהמשך. עם זאת, נדמה לי, כי החשש אותו אני מציג עדיין רלוונטי, באשר אדם מן הישוב אשר רואה קישור מעין זה – ממומן או לאו – והוא מחפש אחר אתר זה, עשוי ללחוץ על הלינק הזה, ולהיכנס לאתר המתחרה תחת כניסה לאתר של באליגם עצמה.

ובפני איזה סיכון עומד אתר גרופון? התביעה הועמדה על סך של 550,000 ש"ח. סכום זה עשוי להצטבר ממספר מקורות: חוק עוולות מסחריות קובע פיצוי ללא הוכחת נזק בסכום של עד 100,000 ש"ח בגין גניבת עין. כן, בית המשפט רשאי לקבוע פיצויים על פי הנזק בגין גניבת העין, ההתערבות הלא הוגנת והפרת סימן המסחר. בנוסף, וככל שיוכח כי גרופון התעשרו מהשימוש שהם עשו בסימן, בית המשפט עשוי לפסוק העברת סכום זה לכיסה של באליגם, במסגרת דיני עשיית עושר ולא במשפט.

(מקור: גלובס)

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.