פסיקה: אין פטנטי בחירה בישראל

בית המשפט העליון נדרש לשאלה האם הדין הישראלי מכיר בפטנטי בחירה או לאו? על שאלה זו השיב בית המשפט בשלילה.
פטנט בחירה, selection patent בלעז, יש להבהיר מדבר על מצב שבו ההמצאה היתה ידועה עוד קודם להגשת הבקשה, כאחת מיני רבות. עם זאת, הבחירה דווקא בהמצאה זו מתוך המשפחה השלמה – היא היא ההמצאה בענייננו. עצם הידיעה לבחור את גרגיר הזהב האחד מתוך ערימת גרגירי החול – בכך התרומה הגדולה של הממציא לחברה. אכן, הגרגיר הזה היה שם גם קודם לכן, אך בין אחיו ואחיותיו שנדמו כדומים, הציבור לא השכיל להבחין את היתרון הגלום בגרגיר זהב זה.
מכאן נלקח השם, שהרי הפטנט הוא בבחירה.
פטנטי בחירה נפוצים בתחומי הכימיה. בתחום זה, חומר שכבר נתגלה בפטנט קודם במסגרת קבוצה רחבה של חומרים, נושא עמו תכונות משופרות שלא היו ידועות קודם לכן. התגלית החדשה מאפשרת, אליבא דוקטרינת פטנט הבחירה, להעניק בלעדיות על החומר האמור.

פטנטי בחירה מתאפיינים בכך שהבחירה היא בתת קבוצה שיש בה יתרון (או היעדר חסרון) על פני שאר איברי הקבוצה שמתוכה הם נבחרים, תת הקבוצה כולה מתאפיינת, רובה ככולה, באותו יתרון, וכי הבחירה אינה דבר המובן מאילו לאיש מקצוע מיומן בתחום.

בית המשפט העליון התחקה אחר מקור דוקטרינה זו למשפט האנגלי, דרך אימוצה בדין הישראלי בתקופה שבטרם חיקוק חוק הפטנטים הישראלי, כאשר הפקודה המנדטורית היא שהסדירה את דיני הפטנטים במדינה. כיוון שכך, נקבע, הרי שהעובדה שבעבר הוכרה הדוקטרינה כתקפה בישראל – אין לה עוד נפקות. בית המשפט הוסיף וציין כי נוכח העובדה כי חוק הפטנטים אינו קובע הסדר מיוחד ביחס לפטנטי בחירה, הרי שספק רב אם לדוקטרינה זו אחיזה בדין הישראלי כיום.
בלשון בית המשפט:

"על פני הדברים קיים, אפוא, ספק אם דוקטרינת פטנט הבחירה חלה כיום במשפטנו, זאת מן הטעם כי נראה שחוק הפטנטים הסדיר את תחום הפטנטים באופן ממצה, וכלל בתוכו התייחסות גם למצבים בהם עוסקת דוקטרינת פטנט הבחירה.
חוק הפטנטים משקף את האיזון הראוי בין המגמה לעודד המצאות והתפתחות טכנולוגית מזה, לבין האינטרס להבטיח תחרות חופשית ופעילות כלכלית ומסחרית הוגנת מזה (ראו למשל: רע"א 5768/94 א.ש.י.ר יבוא, ייצור והפצה בע"מ נ' פורום אביזרים ומוצרי צריכה בע"מ, פ"ד נב(4) 289, 341‑342 (1998)). סעיף 3 לחוק הפטנטים קובע כי אמצאה כשירת פטנט היא "אמצאה… שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות תעשייתית…". ההוראות הנוספות הקבועות בפרק ב' לחוק עוסקות ב"כשירות לפטנט". כל אלה משתלבים יחדיו להסדר ממצה בהקשר זה, ומשקפים את האיזון הראוי בין האינטרסים השונים. המבחנים הקבועים בפרק ב' לחוק, שעל פיהם יש לבחון את כשירות האמצאה לרישום פטנט, הינם רחבים וגמישים דיים וכוללים אמות מידה ראויות גם לצורך בחינה האם אמצאות העשויות להיכנס לגדרו של "פטנט בחירה" הינן אמצאות כשירות פטנט. כך למשל, דרישת החידוש, המוגדרת בסעיף 4 לחוק הפטנטים, מחייבת בחינה האם תכונה שנתגלתה ברכיב או ברכיבים מתוך קבוצה שתוארה בפטנט קודם היתה גלויה וידועה; דרישת ההתקדמות ההמצאתית הקבועה בסעיף 5 לחוק הפטנטים מחייבת בחינה האם תכונה חדשה שנתגלתה ברכיב נבחר שלגביו מתבקש פטנט חדש היא תכונה שגלום בה יתרון ממשי העשוי להוות תמורה הולמת להענקת מונופולין לממציא. משכך, נראה לכאורה כי מדובר במעשה חקיקה שתכליתו ליצור הסדר מלא ושלם. החלתה של דוקטרינת פטנט הבחירה שהיא חיצונית לחוק הפטנטים אינה מתיישבת עם ההנחה האמורה."

אף שמדובר באמירה ברורה ביותר. בית המשפט מבהיר כי עניין לנו באמירת אגב, שכן אין הדבר דרוש להכרעה במקרה דנן. בית המשפט ציין, כי הפטנט שהובא בפניו אינו בבחינת פטנט בחירה.

בית המשפט המשיך לבחון את הפטנט הנדון, שאת תוקפו תקפו, תחת משקפי סעיף 3 לחוק הפטנטים. בית המשפט הוסיף וקבע כי ההמצאה נשוא הפטנט היתה חדשה ובעלת התקדמות המצאתית, ומשכך ראויה למתן פטנט. נוכח האמור, דחה בית המשפט את הערעור ופסק הוצאות בסך 60,000 ש"ח לטובת המשיבים בערעור.

(ע"א 8802/06 אוניפארם בע"מ נ' Smith Kline Beecham PLC (מיום 18.05.2011))

בהערת אגב אציין, כי פסק דין זה ניתן יום לפני פסק הדין בעניין היעדר זכות לצו מניעה מכוח בקשת פטנט שפורסמה. שני פסקי הדין נכתבו על ידי כבוד השופטת (בדימוס) איילה פרוקצ'יה, והם לבטח יהיו בין פסקי הדין האחרונים שלה.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.