פסיקה: שימוש בגופן מהווה הפרה של זכות היוצרים

בתביעה שהוגשה על ידי בעלי הזכויות בשני גופנים – הגופן "נרקיס תם" ו"נרקיס חדש" – חזר בית המשפט והכיר כי גופנים מוגנים בזכות יוצרים.
תביעה זו עסקה בגופנים בהם השתמשה חברת החדשות של ערוץ 2 לשם הצגת כתוביות. מסבר, כי עקב קשיים טכנולוגיים, לא ניתן היה להשתמש בגופן נרקיס תם לבדו, שכן שימוש בו גרר עיוות אותיות מסוימות. תחת השימוש באותו גופן, הוחלט להשתמש, לאותן אותיות בהן נוצרה הבעיה בגופן דומה-שונה – נרקיס חדש. החברה שהיתה אחראית לעיצוב הגרפי, והיתה בעלת רישיון לשימוש בשני הגופנים הללו, יצרה גופן חדש-מעורבב – אשר הוא העתק של הגופן "נרקיס תם" ואילו בעניין האותיות הבעיתיות, הן מובאות בגרסתן מהגופן השני.
נקבע, כי לאור פסיקת בית המשפט המחוזי בעניין נרקיס, המנחה את בית משפט השלום, יש לקבוע כי גופן מוגן על ידי זכות יוצרים ואינו חייב ברישום מדגם. בית המשפט קבע, כי אף שאין חולק כי החברה לעיצוב גרפי היתה רשאית, בהתבסס על הרישיון שניתן לה, לאפשר לחברת החדשות להשתמש בכל אחד מהגופנים כפי שהוא, יצירת גופן בן-הכלאיים הינו אסור על אף הרישיון. בית המשפט הוסיף וקבע כי השימוש בגופן המעורבב הנ"ל נעשה שימוש במהלך ארבע מהדורות חדשות – הראשונה, כאשר ההפרה היתה בתום לב, והשלוש הנוספות, לאחר שניתנה התראה ובניגוד לבקשת החברה לעיצוב גרפי. נקבע, כי ההפרת זכות היוצרים היא בכל מהדורה ולא בכל כתובית שהוצגה. קרי, מסכת האירועים במהלכם הוצגו מספר כתוביות המשתשמות בגופן הבעייתי מהווה הפרה אחת. כיוון שכך, הועמד סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק, אשר נקבע על פי החוק הקודם, על הסכום המינימאלי של 10,000 ש"ח בגין ההפרה הראשונה. מנגד, סכום הפיצוי בגין שלוש ההפרות הבאות נקבע כל הסכום המקסימאלי של 20,000 ש"ח. ובסך הכל, פיצויים בסך 70,000 ש"ח.
בית המשפט דחה את התביעה באשר לזכות המוסרית. נקבע, כי אין כאן פגימה ביצירה, שכן כל אות היא יצירה בפני עצמה וערבובן אינו מסלף את היצירה.
באשר להוצאות בתיק, פסק בית המשפט הוצאות בסך 15,000 ש"ח, תוך התחשבות בכך שהתביעה הועמדה על סכום גדול בהרבה מזה שנפסק בסופו של יום.

לטעמי, ישנו קושי אמיתי בפסיקה.  בית המשפט מבהיר כי אין לחסום שימוש בגופן שונה לכל אות בנפרד:

"אינני סבור כי בעניננו נפגעה זכותו המוסרית של נרקיס. בסופו של דבר יש לזכור כי עסקינן באותיות, שהן אבני בנין של השפה. מדובר איפוא ביצירה בעלת אופי פונקציונלי, ובהתאם לכך, מידת ההגנה שהיא זוכה לה מוגבלת לאות הבודדת ולא לצירופים של אותיות. באותיות עצמן לא נעשה כל שינוי או פגימה. העובדה שנעשה שימוש בשני סוגי גופן במילה אחת, אינה יכולה להחשב סילוף, פגימה או שינוי של היצירה, שכן לענין זה היצירה היא כל אות בפני עצמה. בודאי שאין בשימוש כזה כדי לפגוע בכבודו או בשמו של יוצר הגופן. כשם שלא יעלה על הדעת להגביל את תוכן המילים בהן ניתן להשתמש באמצעות אותיות הגופנים, ולראות במילים בעלות תוכן פוגעני משום פגיעה בזכות המוסרית של יוצר הגופן, כך גם אין זה מתקבל על הדעת להגביל את זכותן של הבריות לכתוב מילים תוך שימוש בסוגי גופן שונים באותה מילה ממש"

והנה, על אף שלחברת העיצוב רישיון המאפשר לה וללקוחותיה להשתמש בשני הגופנים, השימוש שנעשה בגופנים נחשב הפרת זכות היוצרים. אליבא דבית המשפט, ונראה לי שלא יכולה להיות מחלוקת על כך, לו היה יושב גרפיקאי ובוחר בצורה סלקטיבית גופן שונה לכל אות, לא היה ניתן לומר כי יש כאן הפרה כלשהי. אזי כיצד קרה שבגלל שהשתמשו בקובץ גופן מיוחד החוסך את העבודה הידנית יש משום הפרה?
כשלעצמי הייתי חושב שבכך אין משום הפרה של זכות היוצרים. עם זאת, להשקפתי, ביצירת קובץ הגופן עצמו – יכול ויש הפרה של זכות היוצרים, שכן הרישיון אינו מתיר יצירתו של גופן חדש. הקובץ החדש, המקבץ יחדיו חלקים מאסופה אחת של אותיות וחלקים של אסופה אחרת, הוא משום העתק המפר את זכות היוצרים. אך בשימוש בו, קרי, העתקת האותיות מתוכו, אין משום הפרה שכן העתקת כל אות ואות לשימוש בכתוביות מותרת על ידי הרישיון.

(ת"א (שלום ת"א) 24048-08 מסטרפונט בע"מ נ' חב' החדשות הישראלית בע"מ (מיום 10.05.2011))

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.