בית המשפט העליון האמריקאי ידון שוב בהמצאות הראויות להגנה פטנטנית

העליון יקבע: האם די במתן זריקה כדי להפוך
רעיון אבסטרקטי להמצאה ראויה להגנה פטנטית?
(מתוך: ויקישיתוף)

כמעט שנה לאחר ההחלטה הידועה בעניין בילסקי, חוזר בית המשפט העליון האמריקאי לדון בסעיף 101 לחוק האמריקאי הקובע מהן ההמצאות עליהן יכול להינתן פטנט.
אם בעניין בילסקי בית המשפט נדרש לבחון סוגיות הקשורות מהותית בפטנטים על תוכנה ובשיטות לעשיית עסקים, הפעם מדובר בשיטה לטיפול. בעניין פרומתאוס נדונו פטנטים המתמקדים בשיטות לשיפור יעילות הטיפול הרפואי. בעיקרן, התביעות מתייחסות לשיטה בת שלושה צעדים: (1) מתן תרופה למטופל, (2) זיהוי רמת התרופה בדם של המטופל, (3) עדכון מינון התרופה.
לאחר ההחלטה בעניין בילסקי בערכאת הערעור, החלטה אשר כזכור קבעה שהמבחן לפטנטבליות הינו מבחן מכונה או טרנספורמציה (Machine or Transformation), נקבע כי הפטנטים של פרומתאוס בטלים כיוון שאינם תובעים המצאה אלא אך רעיון. ברם, נוכח שינוי הדין בהחלטת בית המשפט העליון בעניין בילסקי, העניין הוחזר לדיון מחודש בערכאת הערעור. גם בדיון החוזר נקבע כי אין מדובר בתביעות הראויות למתן הגנה פטנטית.
עתה, בית המשפט העליון קיבל בקשה לדיון בתיק, כאשר השאלה לדיון היא זו:

Whether 35 U.S.C. § 101 is satisfied by a patent claim that covers observed correlations between blood test results and patient health, so that the claim effectively preempts all uses of the naturally occurring correlations, simply because well-known methods used to administer prescription drugs and test blood may involve “transformations” of body chemistry.

כלומר, בית המשפט רוצה לדון בשאלה מה מידת הטרנספורמציה שבקיומה נוכל לומר כי אין עוד מדובר ברעיון אבסטרקטי.
אולי הפעם, בניגוד למה שקרה בעניין בילסקי, בית המשפט העליון יאחז את השור בקרניו וידון בשאלה המהותית האמיתית – כיצד נוכל לזהות רעיון אבסטרקטי ולהבחין בינו לבין אחותו הנאווה – ההמצאה ראוית הגנת הפטנט.
((Mayo Collaborative Services v. Prometheus Laboratories, Inc. (Supreme Court 2011)

(מקור: Patently-O)

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.