ארכיון ל יולי, 2011

2

יש בבעלותך פטנט? עכשיו זה (אולי) הזמן למכור

האם עכשיו זו תקופת הגאות של נכסי הפטנטים? יש שיטענו כי הנתונים האמפיריים ללא ספק מצביעים שכן.
אז אחרי שמודו מכרה את תיק הפטנטים שלה במחיר של כ-200,000 דולר לבקשת פטנט/פטנט, ואחרי שתיק הפטנטים בן 6,000 הפטנטים של נורטל נרכש במחיר אסטרונומי של 4.5 מיליארד דולר, כלומר 750,000 דולר לפטנט (אחרי שגוגל קצת השתגעה בתהליך), אתמול נודע כי IBM מכרה אוסף פטנטים לגוגל.
הנתון הזה מעניין במיוחד כיוון שהאסטרטגיה המסחרית של IBM בנוגע לפטנטים היא ברורה: חתימת הסכמי רישיונות צולבים בינה לבין מתחרותיה. כלומר, IBM אינה נוהגת למכור את הנכסים עצמם, ואילו עכשיו הם החליטו לעשות כן. לאחר שגוגל הפסידה בהתמחרות לרכישת הפורטפוליו של נורטל, היה זה אך ברור כי היא תאלץ למצוא פתרון אחר, ובשל כך היא, ככל הנראה, הסכימה לשלם סכום כסף נכבד ל-IBM.
אז למה זה קורה? ראשית, בגלל המצב. מחירי המטריות עולים לאחר היורה, וגם מחירי התותחים מאמירים לאחר פרוץ המלחמה. נוכח מלחמות הפטנטים הבלתי פוסקות (כאן וכאן וכאן וכאן כבר נמאס לי).
שנית, בגלל שהתעשייה מבינה את השווי הפוטנציאלי של הפרת פטנט. אחרי שחברה קנדית קטנה זכתה בפיצויים בסך של כמעט רבע מיליארד דולר ממיקרוסופט בגלל feature זניח למדי, השוק לומד ומבין את השווי של הנכסים הללו, ואחת האינדיקציות הטובות לכך היא ההצלחה של RPX שתפקידה להגן על לקוחותיה מפני התקפות של טרולי פטנטים.
שלישית, קיומם של טרולי הפטנטים שיכלל את השוק. בעוד שבעבר, מסלול מסחור הפטנטים היחיד שהיה מקובל היה הקמת עסק והדגמת הטכנולוגיה עד כדי רווחיות או EXIT, טרולי הפטנטים הפכו את השוק למשוכלל (ובכך תרומתם החיובית, להשקפתי). כך הטרולים מאפשרים מיקסום מחירי הנכסים, לטובת הממציאים ובעלי הפטנטים.
כיום, יותר מתמיד, ובמיוחד בתחום של פטנטים בתוכנה, כל בעל פטנט צריך לשקול את אפשרות מימושו במכירה. הדבר נכון לבעלי פטנטים פרטיים, אבל גם לחברות שעוסקות בתחומים, ואף מנצלות את ההמצאות מוגנות הפטנט. חברות כגון אלה יכולות למכור את הפטנטים תוך שימור רישיון ניצול לעצמן, אם יש צורך בכך.
יכול להיות שמדובר בבועה, ושרמת המחירים לא תישאר בגובה הנוכחי לאורך זמן. סוחרי פטנטים שעמם אני בקשרים מספרים שהיום, יותר מתמיד, קל לקבל הצעות לרכישה, ובמיוחד כאשר מדובר בפטנטים על תוכנה.

(ותודה לשמואל אור על ההפנייה לאסטרטגיית ה-bidding של גוגל במכרז של נורטל)

עדכון (10.08.11): וכאילו להמחיש את הנקודה שלי, התפרסמה רשימה מעניינת של עסקאות פטנטים שבוצעו לאחרונה. בכלל אלו העסקאות הבאות:

  • Wi-Lan רכשה 60 פטנטים במחיר של 8 מיליון דולר. כלומר במחיר של כ-130,000 דולר לפטנט.
  • LSI העבירה 115 פטנטים ל-NetApp.
  • RPX קנתה 43 פטנטים.
0

סטטיסטיקות על הארכות תקופות של פטנטים בארצות הברית

על פי סעיף 154 לחוק הפטנטים האמריקאי במקרים מסוימים יש התאמה של תקופת הפטנט לאור ההתנהלות במהלך הליך בחינת בקשת הפטנט. הרעיון הכללי הוא שתקופת הפטנט לא תיפגע לאור התנהלות איטית של משרד הפטנטים. כך, תינתן ארכה על כל יום שעבר לאחר תקופה של 14 חודשים מיום הגשת הבקשה ועד שליחת דו"ח ההשגות הראשון/הודעת קיבול על ידי בוחן הפטנטים. כמו כן, ניתנת ארכה על תקופת הפטנט לכל יום נוסף שלקח לבוחן לענות על תגובה להשגה מעבר ל-4 החודשים הראשונים. תקופת הארכת הפטנטים מתחשבת גם התנהלות איטית של מבקש הפטנט ומקזזת את הארכות שהוא קיבל.

בלוג הפטנטים Patently-O מציג נתונים סטטיסטיים מענייניים לגבי הארכות שניתנות בפועל. החל משנת 2006, שם כ-50% מהפטנטים שניתנו זכו להארכה, חל גידול בשיעור הפטנטים שזוכים להארכת מועד עד לשיא של 80% בשלהי 2010. לאחר שיא זה, החלה מגמת ירידה, שניתן להעריך שהיא קשורה לשיפור בקצב העבודה של ה-USPTO מאז כניסתו של רשם הפטנטים האמריקאי הנוכחי, דיוויד קאפוס, לתפקיד ביוני 2009 (למשל במסגרת תוכנית "ניקוי" מלאי הבקשות הישנות (COPA)).
עוד נתון שמעניין לראות הוא תקופת הארכה שניתנת בפועל.

כמו שניתן לראות החל מתחילת 2010 היתה קפיצה משמעותית בתקופת הארכה הממוצעת שניתנת. קפיצה זו נובעת מההחלטה בעניין Wyeth שקבעה כי ה-USPTO נהג לחשב בחסר את תקופת ההארכה לפטנטים.
נראה שהחלטה זו הוסיפה בממוצע ל-80% מהפטנטים כ-200 ימי בלעדיות נוספים. כלומר, בממוצע, כל פטנט זוכה לתקופה נוספת של 160 ימי בלעדיות בארצות הברית, תודות להחלטה זו.

ובכלל, כיוון שהארכה הממוצעת כיום היא בת כ-600 יום והיא ניתנת בכ-80% מהפטנטים, מעתה אל תאמרו שפטנט ניתן לתקופה של 20 שנים מיום הגשת הבקשה, אלא תאמרו – פטנט בארה"ב ניתן, בממוצע, לתקופה של 20 שנים מיום הגשת הבקשה ו-480 יום נוספים, או בקיצור לתקופה ממוצעת של 21.3 שנה.

תגיות: ,
1

פטנטים על המצאות "ירוקות"

אחד הנתונים המעניינים שנחשפו בדו"ח רשות הפטנטים לשנת 2010 נוגע להכרה בבקשות "ירוקות". חוזר רשם מ.נ. 76 קבע מסלול מואץ לבחינת בקשות פטנט העוסקות בהמצאות "ירוקות". על פי החוזר:

במסגרת המאמצים הגלובליים לשמירת כדור הארץ ואיכות הסביבה, נוקטים משרדי פטנטים רבים בעולם המערבי מדיניות של עידוד הגשת בקשות פטנט בגין אמצאות ירוקות. משרד הפטנטים הישראלי רואה לנכון לאמץ מדיניות זו, לשם עידוד המחקר והפיתוח בנוגע לאמצאות "ירוקות".

החוזר מאפשר למי שמגיש בקשה לפטנט על אמצאה המסייעת לשיפור איכות הסביבה לעתור לבחינה מהירה של בקשת הפטנט שלו, וזאת מבלי עלות נוספת.
דו"ח הרשות מלמד כי בשנת 2010 הרשות התבקשה להאיץ את הבחינה ב-22 בקשות בלבד. מתוך 22 הבקשות הללו, 6 נמצאו כאינן מתאימות מחמת שאינן עומדות בקריטריונים של בקשה ירוקה.

מבט אל מעבר לים, לתוכנית המקבילה אצל רשם הפטנטים האמריקאי, מלמד כי שם לתוכנית הצלחה גדולה בהרבה. התוכנית, שהחלה גם שם בשלהי דצמבר 2010, קיבלה עד כה למעלה מ-3,700 פניות להאצת בחינת הבקשות לפטנט. מתוך פניות אלה למעלה מ-2,000 נתקבלו, וכמעט 400 פטנטים נתנו עד כה (ראו סטטיסטיקה לשנים 2010-2011).

0

לראשונה: דו"ח שנתי של רשות הפטנטים

השבוע, פורסם לראשונה, דו"ח לשנת 2010 על פעילות רשות הפטנטים. זו הפעם הראשונה בה מפרסמת רשות הפטנטים דו"ח שנתי מקיף שכזה.
במסגרת הנתונים שנפרסו במסגרת הדו"ח ישנם נתונים סטטיסטיים רבים.
בין היתר, מדווח שם כי בשנת 2010 הוגשו לרשות הפטנטים 7,266 בקשות פטנט חדשות, מתוכן 6,001 בקשות PCT.
מעל לשליש מהבקשות בשנת 2010 הגיע מארה"ב. (2,641, למדקדקים). כמו כן, דווח כי ניתנו בסך הכל 2,293 פטנטים, כאשר רק 429 מתוכם לא התבססו על בקשת PCT.

הדו"ח מפרט גם את חלוקת הבקשות לתחומים טכנולוגיים ומחזק את מעמד הממציאים הישראלים בתחומי ההיי-טק עם למעלה מ-40% מהבקשות בתחום המחשבים והאלקטוניקה, ו-17% בתחום הביו-טכנולוגיה. עובדה זו מבליטה את האנומליה (לשיטתי) באי-הכרה בפטנטים על תוכנה בישראל.

הדו"ח מביא מגוון רחב של נתונים, וביניהם גם נתונים המוכרים לעוסקים בתחום במסגרת הדו"חות של WIPO ובהם נעשית השוואה בין ישראל לבין שאר מדינות העולם בפעילות הפטנטית.  דווקא נתונים אלה, שהם חשובים, אך קשורים פחות לפעילות הרשות, הובאו בצורה קצת מבולבלת ומפוזרת (בין היתר, הובאו נתונים לגבי מספר בקשות פטנט בשנים 1995-2007 מנורמל לפי תמ"ג, מספר בקשות פטנט בשנת 2007 מנורמל לפי אוכלוסיה, סך בקשות הפטנט שהוגשו בשנת 2009, חלוקת בקשות לפי תחומים לגבי השנים 2003-2007 ועוד). השורה התחתונה – מדינת ישראל ממוצבת במקום גבוה בעולם בתחום הפטנטים.
הדו"ח כולל גם נתונים לגבי מדגמים וסימני מסחר. בעוד שבסימני מסחר כ-65% מהבקשות מוגשות על ידי מבקשים זרים, רק 25% מהמדגמים מוגשים על ידי זרים.
0

אפל נגד HTC – והפעם Tekken Style

קרבות הפטנטים בין ענקי הסלולאר נמצאים בכותרות כבר תקופה ארוכה. אך לאחרונה, HTC הפסידה בקרב לאפל על הפרת פטנט בדיון שנערך בפני ה-ITC. לאחר מכאן, אפל הגישה תביעה נוספת, ולמען האמת, גם לי כבר נמאס לעקוב. תספרו לי מה התוצאה אחרי שהמשחק נגמר.

אבל עד שזה יקרה, אישית, אני אעדיף לראות עוד דיווחים על העניין בסגנון Tekken.

0

בעקבות Therasense: עדכון חובת הגילוי בפני ה-USPTO

בעקבות פסק הדין בעניין Therasense, משרד הפטנטים האמריקאי שוקד על עדכון הכללים הקובעים את חובת הגילוי של מבקשי הפטנט במהלך בחינת בקשותיהם.
כזכור, כאשר מבקש פטנט פועל במכוון ומסתיר מידע מהותי לפטנטבליות של בקשת הפטנט שלו, הוא יהיה מנוע מלהשתמש בפטנט נגד מפר כלשהו. בפסק הדין האמור סייגה ערכאת הערעור והבהירה מהם הסטנדרטים השונים הרלוונטיים לעניין זה. בין היתר, נקבע כי המבחן למידע מהותי הוא מבקש "but-for" מחמיר – אילו הבוחן היה מודע למידע, הוא לא היה מאשר את הפטנט כפי שניתן.
כעת, משרד הפטנטים שוקד להתאים את כלל 56 המגדיר את חובת הגילוי בהתנהלות מול משרד הפטנטים. ודוק. המדובר בכלל הקובע את חובת הגילוי, להבדיל מטענת ההגנה של inequitable conduct בה דן בית המשפט ומתייחס לנפקות של הפרת חובת הגילוי. בתזכיר הכללים החדשים שפירסם אך לאחרונה, מציע ה-USPTO לתקן את הכללים ולאמץ את מבחן ה-but-for כפי שנקבע בפסק הדין. על פי התזכיר, ה-USPTO סבור כי קביעה שכזו תצמצם את התמריץ למבקשי פטנט להגיש מסמכים בעלי משמעות שולית, מבלי לפגוע בחובה להגיש מסמכים בעלי נפקות אמיתית.
הציבור מוזמן להציג את עמדתו תוך חודשיים (עד ליום 19.09.11) על תזכיר הכלל.

(תזכיר הכללים)

1

גם לעובדים בהייטק מגיע: על זכות לתמלוגים בגין המצאות בשירות המעסיק

סוד גלוי הוא שתעשיית הייטק היא בין מנועי הצמיחה הבולטים של המשק הישראלי. תעשייה זו נסמכת על חידושים ופיתוחים טכנולוגיים פרי מוחם הקודח של עובדי התעשייה ועל יכולתם לחשוב מחוץ לקופסה ולמצוא פתרונות יצירתיים לבעיות טכנולוגיות. המחוקק הישראלי זיהה את חשיבות תפקידו של העובד ביצירת ערך למעסיקו, וביקש לתמרץ את יצר ההמצאה של העובד באמצעות תגמול הוגן. עם זאת, עקב חוסר מודעות לזכויותיהם, עובדים רבים אינם זוכים לתגמולים שהמחוקק ביקש להעניק להם.

המצאות עובדים
חוק הפטנטים הישראלי מקדיש פרק שלם להמצאות של עובדים, המכונות "המצאות שירות" (או בשפתו הארכאית של החוק – אמצאת שירות). המצאת שירות היא המצאה של עובד, שהומצאה עקב שירותו אצל מעסיקו ובמהלך שירות זה. בבסיסו של פרק זה בחוק גלום הרעיון, שהבעלות על המצאות הקשורות בעבודה תהיה של המעביד, אך העובד יתוגמל על הניצוץ ההמצאתי ועל התרומה שלו לרווחי החברה.
החוק קובע, כי לממציא-העובד יש זכות לתמורה עבור השימוש שעושה המעסיק בהמצאה, ואף קובע קריטריונים לעניין גובה התמורה. כלומר, מדובר במנגנון הדומה במידת מה להפקעה; אמנם הבעלות בהמצאה לא תהיה של העובד, אולם הוא זכאי לקבל מן פיצוי על כך שהבעלות על ההמצאה אינה שלו. למרות שהעובד המציא את המצאתו עקב עבודתו והמעביד משלם לעובד עבור זמן עבודתו,  החוק קובע, כי יש לתגמל את העובד בתגמול נוסף בגין ההמצאה, תגמול שנגזר בצורה פרטנית ממהות ההמצאה הקונקרטית, נסיבותיה ונסיבות ההעסקה.

וועדה מיוחדת
ההסדר החוקי מנסה להביא את הצדדים להסכים על התמורה ההוגנת, אך בהעדר הסכמה שכזו, העובד רשאי לפתוח בהליך משפטי כדי לקבוע את גובה ואופי התמורה. אף שמדובר ביחסים בין עובד ומעביד, סכסוך בעניין זה אינו נדון בפני בית הדין לעבודה, כפי שקורה בדרך כלל, אלא בהליך ייחודי ויוצא דופן בפני הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים בראשותו של שופט מבית המשפט העליון (בימים אלו, כב' השופט בדימוס יצחק אנגלרד). הדיון בפני הוועדה, ולא בפני בית הדין לעבודה, נועד לוודא, כי לגוף המכריע תהיה את היכולת להבין את ההמצאה ואת היתרונות הגלומים בה, ולכן יתר חבריה הם רשם הפטנטים ונציג מהאקדמיה.

לוועדה סמכות רחבה לקבוע את גובה התמלוגים שמגיעים לממציא. כך, ככל שהערך הכלכלי של ההמצאה גדול יותר, ערך הנגזר מהיכולת לנצל את ההמצאה ולהגן עליה בפטנט, יהיה העובד זכאי לתמורה גבוהה יותר. בצורה דומה, גם היוזמה שהפגין העובד נלקחת בחשבון, וחלקו של עובד שדחף וקידם את גיבוש ההמצאה ופיתוחה צפוי להיות גדול יותר. גם לאופי התפקיד בו מועסק העובד יש חשיבות בקביעות התמלוגים: אין דינו של מי שהועסק כחוקר מתוך מטרה שימציא המצאות, כדינו של מי שעשה כן מעבר להגדרות תפקידו. יתרה מכך, אף טיב הקשר בין ההמצאה לעבודת העובד עשוי לשחק תפקיד בקביעת שיעור התמלוגים הראוי.
שני מגזרים נהנים כיום באופן אוטומטי מהסדרי תמלוגים נדיבים למדי. באקדמיה, לדוגמה, ממציא זכאי בדרך כלל לתמלוגים בסך של כ-40% מהרווחים בגין המצאתו. בשנה שעברה, הגיעו משרד האוצר והבריאות להסדר שקבע, כי חוקרים בבית חולים ממשלתי יזכו ל-35% מהרווחים הצומחים מהמצאותיהם.

בפועל, מיעוט קטן מקרב הממציאים בהייטק מודע לזכותו לתמלוגים, והם אינם מבקשים להגיע להסכמות עם מעסיקיהם ואף אינם פונים לוועדה. מנגד, לא זו בלבד שהמעסיקים אינם פועלים להסדרת הסוגיה, אלא שפעמים רבות הם אף נהנים מחוסר מודעות העובדים לזכותם הלגיטימית לתגמול בגין המצאותיהם. בהעדר דרישה, המעסיקים אינם משלמים לממציאים את אשר מגיע להם, ומגדילים את שורת הרווח שלהם.
אך התעלמות המעסיקים מהסוגיה עשויה לפגוע גם בהם. נראה כי אי הסדרת נושא התגמול לו זכאי הממציא יוצרת סיכון כבד למעביד לפסיקת תמלוגים גבוהים, שאינם צפויים, ואף אינם נשלטים על ידי המעביד, שכן קביעת הוועדה מוציאה את ההכרעה בעניין זה מידי הצדדים.

הזנחה זו מתבטאת, בין היתר, בעובדה שסוגית התגמול לו זכאי הממציא אינה מוסדרת בהסכמי ההעסקה וסיום ההעסקה הנפוצים בתעשיית ההייטק כיום. מעניין לציין כי במרבית הסכמים אלו מוקדש מקום של כבוד לזכויות הקניין הרוחני על תוצרי עבודתו של העובד, מתוך ההבנה כי עיקר נכסיהם של חברות מעין אלה הינם נכסי קניין רוחני. עם זאת, ההתייחסות בחוזים מוגבלת, על פי רוב, לשאלת הבעלות בהמצאות, ואינה מתייחסת כלל לזכות העובד לתמלוגים. הדין בישראל קובע, כאמור, כי בהיעדר הסדר מפורש לעניין התמורה, עובד-ממציא שיחפוץ בכך ימצא כי דלתה של וועדה לענייני פיצויים ותמלוגים פתוחה בפניו.
הוועדה לענייני פיצויים ותמלוגים נדרשה זה מכבר לנוסח הסטנדרטי והמוכר של חוזים אלה, ובהחלטתה מלפני כשנה, קבעה כי אין בויתור על הבעלות בהמצאה להשליך על שאלת הזכאות לתמורה. יתרה מכך, גם אם קיים ויתור על הזכות לתגמול בחוזה ההעסקה, כלל לא ברור כי לויתור זה יש תוקף. בהחלטה האמורה, הוסיפה הוועדה וגילתה דעתה כי זכותו של העובד לתגמול ראוי הינה זכות קוגנטית, כלומר, זכות שלא ניתן לוותר עליה. מכאן שהוועדה רואה בזכות לתמלוגים כזכות בסיסית של העובד שיש להגן עליה, בדומה לזכותו של העובד לשכר מינימום או לחופשה שנתית.

לסיכום, כידוע, תעשיית ההייטק מהווה ממרכיבי העוצמה הישראלית, ומשמשת כקטר של התעשייה והיצוא הישראלי. הצלחתה של תעשייה זו טמונה, בין השאר, ביכולתם של העובדים לחדש ולמצוא פתרונות חדשים לבעיות טכנולוגיות. כיוון שכך, החוק הישראלי מקנה להם זכות לתמורה הוגנת בגין תרומתם למעסיקיהם. עד היום נראה כי המעסיקים נוקטים בשיטת "מצליח" בהצלחה מרובה. נראה כי הגיעה העת שעובדי תעשיית ההייטק והממציאים ביניהם יהיו מודעים לזכויותיהם ויזכו לנתח המגיע להם מעוגת ההייטק הישראלית.

(רשומה זו התפרסמה במקור באתר newsgeek)

16

פרסום בקשות פטנט: תהליכי החקיקה מתקדמים

Law Booksphoto © 2009 Ted | more info (via: Wylio)
הצעת חוק הפטנטים (תיקון מס' 12) (פרסום בקשות פטנט), התשע"א-2011 המבקשת לערוך מספר תיקונים בדיני הפטנטים הישראלים הונחה, לבסוף, על שולחן הכנסת. הצעת החוק היא המשכו של תזכיר הצעת החוק, עליו דיווחתי בעבר, וחקיקה ברוח זו היא אחת מההתחייבויות שמדינת ישראל לקחה על עצמה.

הצעת החוק נועדה ליצור הסדר של פרסום בקשות פטנט בישראל התואם את ההסדר הרגיל המצוי ברוב מדינות העולם. כיום, עם הגשת בקשה לפטנט בישראל נעשה פרסום אודות דבר ההגשה, וזאת מבלי לחשוף את תוכנה, את השרטוטים שבה ואף לא את התביעות שלה. לאחר שהבקשה מתקבלת על ידי רשות הפטנטים, נעשה פרסום נוסף, הבקשה נפתחת לעיון הציבור, אשר מאותו שלב רשאי להגיש את התנגדויותיו.
כלומר, על פי הדין הישראלי כיום, תוכן בקשת פטנט אשר לא הוחלט לקבלה אינו מתפרסם. המצב החדש המוצע, הדומה להסדרים הקיימים בארצות הברית, אירופה ובמערכת ה-PCT, יהיה שבקשה לפטנט תפורסם תוך 18 חודשים מיום הגשתה. כך, גם מקום בו בעל הבקשה זנח אותה ולא זכה לפטנט, הידע הגלום בה יופץ לציבור. כידוע, פטנט ניתן להשוות לעסקה בין הציבור לבין הממציא, ובמסגרתה הממציא מתחייב לחשוף את המצאתו וללמד את הציבור כיצד להשתמש בה, ובתמורה, ובהנחה וההמצאה "טובה" דיה, הוא יזכה לבלעדיות תחומה בזמן על ניצול המצאתו. ההסדר החדש קובע כי החשיפה, למעשה, תתרחש בשלב מוקדם של ההליך ואף בטרם הוחלט להעניק לממציא פטנט. כמו כן, מרגע פרסום הבקשה ייפתח תיק הבחינה לציבור וכל החפץ בכך יוכל לבחון את מצב הבחינה.
נוכח הגלובוליזציה, ממילא מרבית בקשות הפטנט מוגשות לא רק בישראל, וממילא הן מתפרסמות במועד זה במסגרת דיני הפטנטים השונים. כיוון שכך, מבקש הפטנט הישראלי, למעשה, כמעט ולא מושפע לרעה מהתיקון המוצע. לעומת זאת, הוא זוכה לתקופה ארוכה יותר של זכויות פטנט זמניות (provisional patent rights).
לעניין זה, מציע התיקון החדש, כי בגין ניצול ההמצאה בתקופה שלאחר הפרסום, ובטרם קיבול, יזכה בעל הפטנט, רטרואקטיבית, לפיצויים בגובה תמלוגים סבירים. זאת, להבדיל מהזכאות הרטרוקאטיבית לפיצויים בגין ניצול ההמצאה לאחר פרסום דבר קיבול הפטנט, והזכות לפיצויים ולצו מניעה לאחר מתן הפטנט בפועל.
בעיניי, ההסדר המוצע יוצר מצב של חוסר וודאות. בשלב הפרסום, סט התביעות המפורסמות אינו בהכרח תואם את סט התביעות הסופי. כלומר, צדדים שלישיים אינם יכולים לדעת מה היקף ההגנה הנדרש. תזכיר הצעת החוק הציע גם איסור על הרחבת התביעות המקוריות, בדומה לאפשרות תיקון התביעות המוענקת לבעל פטנט לאחר מתן הפטנט (סעיף 65 לחוק הפטנטים), ולכן למעשה יצר וודאות לציבור בדבר היקף המונופול שיוענק לבעל הפטנט לבסוף. כלומר, צד שלישי יכול היה להסתכל לסט התביעות המפרוסמות, לבחון אם הוא מנצל את ההמצאה המוגדרת בהן ולשקול צעדיו בהתאם. אך תנייה זו נעלמה מהצעת החוק (ובצדק, לעניות דעתי). אך עם הורדתה, ראוי היה לעדכן את ההצעה בדבר הזכויות הקמות ממועד פרסום הבקשה.
בעיניי, ראוי להעניק זכות לפיצויים (בין אם בגובה תמלוגים סבירים ובין על פי מבחן אחר) רק בגין ניצול המצאה שנתבעה בבקשה שפורסמה ואשר תביעה להמצאה זו, או תביעה רחבה יותר ממנה, התקבלה לרישום פטנט. כך, הציבור יוכל לבחון את ההמצאה, לשקול את קיום הידע הקודם ולדעת אם הוא מפר או לאו.
אתן דוגמה. נניח שישנה בקשה לפטנט בגין אלמנטים A ו-B. צד שלישי, רואה כי ישנו ידע קודם החושף A ו-B, ומשכך, הוא מעריך, לא יינתן פטנט בסופו של יום. הצד השלישי מבצע את ההמצאה, A ו-B, בקונסטלציה C. בעל הבקשה, לאחר שנדחה נוכח קיומו של הידע הקודם, מתקן את תביעותיו ומבקש פטנט בגין A ו-B בקונסטלציה C. פטנט זה ניתן לה, וכעת הוא רשאי לקבל פיצויים מהצד השלישי.
הצד השלישי, יובהר, עשה כל שיכל לעשות. הוא בחן כיצד הבקשה מגדירה את ההמצאה, גילה כי הגדרה זו רחבה דיה כדי לכלול את פריטי הידע הקודם ומשכך אינה ברת פטנט. אין להטיל על כתפיו את הנטל הכבד לבחון ולהחליט כיצד יבחר בעל הבקשה לתקן את תביעותיו: באם יבחר לתבוע את A, B ו-C או B ו-D דווקא. כל עוד לא היתה תביעה ראויה לפטנט, אשר פורסמה בבקשה,
לא בכדי קובע סעיף 154 לחוק האמריקאי כי זכות לתמלוגים סבירים בגין הפרה שבוצעה לאחר הפרסום ולפני מתן הפטנט תהיה רק במידה וההמצאה, כפי שנתבעה בפטנט, היא זהה מוהתית (substantially identical) להמצאה שנתבעה בבקשה לפטנט, כפי שפורסמה.

הצעת החוק מבקשת גם לבטל את הלכת א.ש.י.ר המפורסמת, לפיה היה ניתן להיפרע, במקרים מסוימים, מפלוני המנצל את המצאה השייכת לאלמוני, אף שאלמוני לא טרח להגן על המצאתו באמצעות פטנט. למעט במקרים שבהם אלמוני יבחר להגן על המצאתו באמצעות סוד מסחרי, לא תהיה לו עילת תביעה כנגד פלוני.

נקודה שנוספה להצעת החוק החדשה נוגעת לעניין טכני-פרוצדורלי. מוצע כי מבקש פטנט יגיש ללשכה את הבקשה על גבי התקן המשמש לאחסון חומר מחשב. הצעת החוק מסמיכה את הרשם לקבוע כיצד יש להגיש את הבקשה האלקטרונית. ברם, מנסיון העבר, אני חושש כי הרשם לא ישכיל לאפשר הגשה בפורמט פתוח לא קנייני. בפעם הקודמת שעניין זה עלה, התשובה שקיבלתי מרשות הפטנטים היתה כי אין חובה להגיש את הבקשה על גבי מדיה מגנטית. אותי התשובה הזו לא סיפקה, שכן אין סיבה שרשות ציבורית תעודד ותתגמל רק את מי שמשתמש בפורמט קנייני. אך לפחות, בשלב ההוא, מי שלא נעזר בפורמט הקנייני לא נפגע. כעת, ישנה הצעה לעגן את החובה בחקיקה, ואם הרשם (שהתחלף בינתיים) לא יתן דעתו לסוגייה, יכול שנגלה כי ההסדר הוולנטרי הקודם יהפוך במהרה להסדר מנדטורי. 

0

פסיקה: 50,000 ש"ח פיצויים בגין מכירת מותגים מזוייפים של טומי הילפיגר

טומי הילפיגר. (מתוך: ויקיפדיה)

מה דינו של בעל חנות המוכר סחורה המפרה את סימני מסחרו של אחר? לשאלה זו נדרש בית המשפט המחוזי בנצרת בעניין שהוכרע אך לאחרונה.
בחנות "כוכב הצפון" בכפר דבורייה נתפסו עשרות רבות של פרטי ביגוד אשר סומנו באמצעות סימני המסחר הרשומים של טומי הילפיגר. נוכח תפיסה זו, הוגשה תביעה אזרחית נגד בעל החנות, ובמסגרתה נטען כי במעשיו יש משום הפרת סימן מסחר, גניבת עין ועשיית עושר ולא במשפט.
לאחר שהנתבע לא הכחיש כי מדובר בפריטים מזוייפים, אלא אך טען כי רכש אותם בתום לב, נקבע כי מדובר בהפרה של סימני מסחר רשומים. אף לעניין תום ליבו של הנתבע, בית המשפט מיאן לקבל את גרסתו וקבע, מעבר לנדרש, כי לא ניתן לקבל את טענותיו כאילו הוא "לא מכיר טומי ולא מכיר אף מותג". נוכח קביעה זו ולאור חוסר תום לבו של הנתבע, בית המשפט לא נדרש לקבוע אם מפר תם לב יזכה להגנה. לעניין זה, ציין בית המשפט:

"דא עקא, גם אם נבחר לילך בדרך זו ולאמץ את הגישה התומכת בבחינת תום-לבו של הנתבע, לא יהיה בכך כדי לסייע לו בנסיבות כאן, מהן עולה כי ידע גם ידע שמדובר בפריטים מזויפים, מודעותו זו שוללת קיומו של תום-לב"

באשר לעוולת גניבת העין, בית המשפט חזר על ההלכה לפיה עוולה זו דורשת שני רכיבים נפרדים: הראשון, קיומו של מוניטין; והשני, קיומה של סכנת הטעיה. בית המשפט קבע, כי התובעים לא עמדו בנטל השכנוע להוכיח קיומו של מוניטין כדבעי. כיוון שכך, עוולת גניבת העין לא הוכחה.
דווקא המקרה הזה מראה עד כמה חשוב רישומו של סימן מסחר. לו לא היו נרשמים סימני מסחר, ולאור קביעה זו, לא ניתן היה להיפרע מהמעוול. אף מותג בינלאומי כגון "טומי הילפיגר" אינו עובר בנקל את הקף הראייתי הדרוש לשם הוכחת מוניטין. עם זאת, אין לי אלא להניח, שנוכח הטיעונים ולאור קיומו של סימן המסחר הרשום, נעשתה החלטה טקטית לצמצם את גדרי המחלוקת וההוכחות ולא להשקיע משאבים רבים בטענת בדבר גניבת העין.
בסופו של יום, בית המשפט מצא כי סימני המסחר של טומי הילפיגר הופרו, ופסק לחובת הנתבע 50,000 ש"ח, וכן 10,000 ש"ח הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין.

(ת"א (מחוזי נצרת) 26614-07-10 TOMMY HILFIGER LICENSING, LLC נ' שהדי (מיום 5.07.11))

0

כנס "התפתחויות בדיני זכויות יוצרים בישראל – מגמות והערכה"

כחבר בועדת הקניין הרוחני של לשכת עורכי הדין בישראל, מחוז תל אביב והמרכז, אני שמח להזמין את קוראי הבלוג לערב עיון בנושא "התפתחויות בדיני זכויות יוצרים בישראל – מגמות והערכה". ערב העיון יתקיים ביום רביעי, 13.07.2011,ב"בית הפרקליט", רח' דניאל פריש 10, תל-אביב.

לפרטים נוספים ראו כאן.

נשמח לראותכם בכנס.

8

גם בישראל: פטנט התוכנה של נטקס אושר על ידי רשם הפטנטים

הפטנט האמריקאי.
עכשיו יש לו אח ישראלי

ביומן הפטנטים שפורסם ביום 30.06.11 (יומן הפטנטים והמדגמים 06.11) התפרסם דבר קיבולה של בקשה לפטנט מספר 207,660 ששמה "WWW addressing", לטובת חברת נטקס. ההמצאה נשוא הבקשה היא ההמצאה המפורסמת של נטקס, אשר בחינתה בארצות הברית ערכה למעלה מ-10 שנים, ולכשנתקבלה לבסוף שם, בשנת 2009 (פטנט ארה"ב 7,596,609), הגיבה מנייתה של נטקס בזינוק חד של 144% בשווייה.
בבסיס ההמצאה שיטה בתוכנה הכוללת קבלת טקסט שהוכנס לדפדפן (והכוונה בעיקר לשורת הכתובת), מציאת הכתובת המתאימה ביותר לטקסט שהוכנס והתייחסות אליה כאל כתובת שהוזנה לדפדפן. כלומר, אין ספק כי מדובר במקרה מובהק של פטנט בתוכנה.
כזכור, בשלהי כהונתו של הרשם הקודם פורסמו הנחיות חדשות באשר לפטנטים בתוכנה אשר קבעו מפורשות: "אם התהליך הנתבע בבקשה אינו אלא הצעדים שהתוכנה מבצעת, האמצאה לא תהיה כשירה לפטנט". כלומר, בניגוד להנחיות החדשות ובניגוד למדיניות המוצהרת, אנו עדים להמצאות תוכנה מובהקות הזוכות להגנה פטנטית בישראל. לטעמי, עניין לנו באחת משתיים: טעות בבחינת הבקשה הפרטנית הזו, או סטייה חדה מהמדיניות המוצהרת.
אמת, אין מדובר במקרה היחיד, ואף לא ביומן הפטנטים הנוכחי, שבו ניתן פטנט על המצאת תוכנה. אך כאשר מדובר בסטייה מהמדיניות המוצהרת במקרה בעל פרופיל חשיפה גבוה, נראה בעיניי כי מדובר בפעולה כמעט הצהרתית על מדיניות דה-פקטו המכירה בפטנטביליות של פטנטים בתוכנה.
כאמור, מדובר בפטנט מפורסם ומוכר עד מאוד (אשר מעבר להשלכות שלו על שוק ההון, אף זכה להתייחסות ולביקורת בנייר העמדה מטעמה של עמותת המקור (ראו ביקורת שלי)). אני מאמין כי גם רשות הפטנטים, כמותי, זיהתה את הפטנט אך משמו, ואם לא כך אזי שבוודאי שמקריאת תוכנו. ברי, כי קיבול בקשת פטנט כל כך מפורסמת, אשר מהווה את אחד מיסודות הערך של חברת נטקס הישראלית, יתפרסם ברבים, ומשכך אני מאמין כי בחינת הבקשה נעשתה בזהירות מיוחדת (אף אם נעשתה, כפי שנראה על פניו, בהתבסס על ההסדר הקבוע בסעיף 17(ג)). ההחלטה לקבל את הבקשה, ולא לדחות אותה על סמך סעיף 3 לחוק הפטנטים מחמת היותה מתחום שאינו טכנולוגי, כפי שקובעות ההנחיות החדשות, כמוה, בעיניי, כהצהרה על מדיניות שונה מזו שנקבעה בהנחיות, ולפיה ישנה הגנה פטנטית על תוכנה גם בישראל.

כאמור, הבקשה קובלה, וכעת היא פורסמה ברבים. בתקופת הפרסום ישנה אפשרות כי מי מהציבור יתנגד לבקשה, ובין היתר מחמת אי עמידתה בדרישת הקבועות בסעיף 3 לחוק. בין אם מדובר בחברה מתחרה, כגון גוגל או מיקרוסופט, שהדפדפנים שלהן מפירים, ככל הנראה, את הפטנט, ובין אם מדובר בגוף המעוניין בדחייה עקרונית של מתן פטנט על תוכנה בישראל, נדמה לי שמדובר במקרה שיכול להיות מקרה בוחן טוב ומעניין לבחינת סוגיית ההגנה על תוכנה באמצעות פטנטים בישראל.