גם בישראל: פטנט התוכנה של נטקס אושר על ידי רשם הפטנטים

הפטנט האמריקאי.
עכשיו יש לו אח ישראלי

ביומן הפטנטים שפורסם ביום 30.06.11 (יומן הפטנטים והמדגמים 06.11) התפרסם דבר קיבולה של בקשה לפטנט מספר 207,660 ששמה "WWW addressing", לטובת חברת נטקס. ההמצאה נשוא הבקשה היא ההמצאה המפורסמת של נטקס, אשר בחינתה בארצות הברית ערכה למעלה מ-10 שנים, ולכשנתקבלה לבסוף שם, בשנת 2009 (פטנט ארה"ב 7,596,609), הגיבה מנייתה של נטקס בזינוק חד של 144% בשווייה.
בבסיס ההמצאה שיטה בתוכנה הכוללת קבלת טקסט שהוכנס לדפדפן (והכוונה בעיקר לשורת הכתובת), מציאת הכתובת המתאימה ביותר לטקסט שהוכנס והתייחסות אליה כאל כתובת שהוזנה לדפדפן. כלומר, אין ספק כי מדובר במקרה מובהק של פטנט בתוכנה.
כזכור, בשלהי כהונתו של הרשם הקודם פורסמו הנחיות חדשות באשר לפטנטים בתוכנה אשר קבעו מפורשות: "אם התהליך הנתבע בבקשה אינו אלא הצעדים שהתוכנה מבצעת, האמצאה לא תהיה כשירה לפטנט". כלומר, בניגוד להנחיות החדשות ובניגוד למדיניות המוצהרת, אנו עדים להמצאות תוכנה מובהקות הזוכות להגנה פטנטית בישראל. לטעמי, עניין לנו באחת משתיים: טעות בבחינת הבקשה הפרטנית הזו, או סטייה חדה מהמדיניות המוצהרת.
אמת, אין מדובר במקרה היחיד, ואף לא ביומן הפטנטים הנוכחי, שבו ניתן פטנט על המצאת תוכנה. אך כאשר מדובר בסטייה מהמדיניות המוצהרת במקרה בעל פרופיל חשיפה גבוה, נראה בעיניי כי מדובר בפעולה כמעט הצהרתית על מדיניות דה-פקטו המכירה בפטנטביליות של פטנטים בתוכנה.
כאמור, מדובר בפטנט מפורסם ומוכר עד מאוד (אשר מעבר להשלכות שלו על שוק ההון, אף זכה להתייחסות ולביקורת בנייר העמדה מטעמה של עמותת המקור (ראו ביקורת שלי)). אני מאמין כי גם רשות הפטנטים, כמותי, זיהתה את הפטנט אך משמו, ואם לא כך אזי שבוודאי שמקריאת תוכנו. ברי, כי קיבול בקשת פטנט כל כך מפורסמת, אשר מהווה את אחד מיסודות הערך של חברת נטקס הישראלית, יתפרסם ברבים, ומשכך אני מאמין כי בחינת הבקשה נעשתה בזהירות מיוחדת (אף אם נעשתה, כפי שנראה על פניו, בהתבסס על ההסדר הקבוע בסעיף 17(ג)). ההחלטה לקבל את הבקשה, ולא לדחות אותה על סמך סעיף 3 לחוק הפטנטים מחמת היותה מתחום שאינו טכנולוגי, כפי שקובעות ההנחיות החדשות, כמוה, בעיניי, כהצהרה על מדיניות שונה מזו שנקבעה בהנחיות, ולפיה ישנה הגנה פטנטית על תוכנה גם בישראל.

כאמור, הבקשה קובלה, וכעת היא פורסמה ברבים. בתקופת הפרסום ישנה אפשרות כי מי מהציבור יתנגד לבקשה, ובין היתר מחמת אי עמידתה בדרישת הקבועות בסעיף 3 לחוק. בין אם מדובר בחברה מתחרה, כגון גוגל או מיקרוסופט, שהדפדפנים שלהן מפירים, ככל הנראה, את הפטנט, ובין אם מדובר בגוף המעוניין בדחייה עקרונית של מתן פטנט על תוכנה בישראל, נדמה לי שמדובר במקרה שיכול להיות מקרה בוחן טוב ומעניין לבחינת סוגיית ההגנה על תוכנה באמצעות פטנטים בישראל.

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.