היום פורסם חוזר 004/2011 – פטנטים העוסק בבקשות להארכת תקופת ההגנה של פטנטים, מכוח פרק ד', סימן ב' לחוק הפטנטים. החוזר עוסק בשני עניינים של פרוצדורה: סדר בחינה ותוכן הבקשה.
באשר לסדר הבחינה נקבע בפשטות סדר הנגזר ממועד פקיעת הפטנט ולא ממועד הגשת הבקשה.
באשר לתוכן הבקשה לצו הארכה, מעיר החוזר כי נוכח תיקון החוק משנת 2006, התקנות הרלוונטיות (תקנות הפטנטים (הארכת תקופת הגנה – סדרי דין בבקשה לצו, בהתנגדות לצו ובבקשה לביטול), התשנ"ח-1991) אינן תואמות את הדרישה שבחוק. כיוון שכך, החוזר מבקש להבהיר מהם הפרטים שיש לציינם בבקשה לצו ארכה.

אני חש רגשות אמביוולנטיים לגבי העניין השני. מובן, כי מוטב כי הרשם והרשות יפעלו ליידע את הציבור בדבר הדרישות הפרוצדורליות, וכך יחסכו הסתבכויות מיותרות. כאשר התקנות אינן תואמות את הדרישה החוקית, הוצאת החוזר היא עניין מבורך. ברם, מקום בו יש חוסר התאמה בין התקנות לבין החוק מוטב לטעמי לפעול לתיקון התקנות, ולא לאיין עניין זה באמצעות חוזר רשם. כמובן, שכל עוד המדובר בפתרון זמני וארעי, אין כל בעיה עם החוזר. הניסיון מלמד כי תקנות הפטנטים השונות אינן מעודכנות תדיר ואין המדובר בפרט היחיד המופיע בתקנות כלשהן השונה מהוראות החוק. ועם זאת, אחרי כחמש שנים של מצב קיים, הבהרת העניין בחוזר – מבורכת היא. אני אקווה שהתיקון לא ייעצר שם.