מחקר חדש: טרולי פטנטים פוגעים ברווחה המצרפית

זהירות? טרול פטנטים.
(cc-by gil mnogueira)

מחקר חדש ביקש לבחון נתונים אמפיריים באשר לפעילות הכלכלית של טרולי הפטנטים ועל השפעתם על הכלכלה. החוקרים, ג'יימס באסן, מיכאל מיורר, וג'ניפר פורד מאונבירסיטת בוסטון, פרסמו את מאמרם "The Private and Social Costs of Patent Trolls" ובו הם מציגים את ממצאיהם.
בבסיס המחקר, ההנחה כי מחיר המניה של חברה משקף את שוויה הכלכלי הנכון. תחת הנחה זו, שינוי במחיר המניה בחלון זמנים הרלוונטי לתביעה, לאחר שמנטרלים השפעות חיצוניות אחרות, מאפשר חישוב הנזק לנתבעת. ברם, הנזק לנתבע אינו סוף הסיפור, כיוון שישנו צד מנצח המרוויח מעצם הפעולה. בצורה דומה, ועל ידי התייחסות לשינוי במחירי המניות של טרולי הפטנטים, החוקרים מעריכים כמה מהשווי הכלכלי שנגרע מהנתבעים עבר לצד התובעים.
החוקרים השתמשו במאגר מידע של 1,630 תביעות טרולי פטנטים שנאסף על ידי Patent Freedom. מתוכם 62% עסקו בפטנט על תוכנה. כיוון שבהרבה מהתביעות היו מספר נתבעים (עניין שעתה, לאחר רפורמת הפטנטים צפוי להיפסק לאור קביעת כלל חדש בדבר אי-צירוף נתבעים), בסך הכל היו 4,144 זוגות של תובע-נתבע. על פי ממצאי המחקר, הנתבע החציוני הפסיד 20.4 מיליון דולר בשווי שוק ואילו ההפסד הממוצע היה 122 מיליון דולר.
בממוצע מדובר על נזק של כמעט 90 מיליארד דולר בשנה, בעוד שהרווח לטרולי הפטנטים הוא רק של פחות מ-8 מיליארדי דולרים בשנה.
החוקרים בדקו אם אובדן הרווחה המצרפית האבודה צמחה לשחקן אחר, והגיעו למסקנה כי התשובה היא לאו. הממציאים זוכים רק לפחות מ-2% מההפסד שנגרם לנתבעים. גם מתחרים אחרים אינם זוכים לחלק ניכר מרווחה זו ואף לא עורכי הדין והפטנטים העוסקים בניהול ההליך.

טרול פטנטים. יותר נזק מתועלת?
(cc-by-nc-sa thecrypt)

מכאן מסקנת המחקר כי הנזק שטרולי הפטנטים עושים גובר על הרווחה המצרפית שלהם.

הערות:
הנתונים נראים משכנעים על פניהם. אך חשוב לציין שמדובר על חברות ציבוריות. אינני יודע לאבחן בין טרול פטנטים המונפק בבורסה לבין כזה שמניותיו אינן נסחרות, אך לא אופתע אם יימצאו הבדלים מסוימים בין שתי יישויות אלו. בסך הכל, המחקר התייחס ל-14 טרולי פטנטים שנסחרים בבורסה (Acacia Technologies, Asure Software, Burst.com Inc, Decisioning.com Inc, Interdigital, Intertrust Technologies Corp, LecTec Corp, Mosaid Technologies Inc, Network-1 Security Solutions Inc, OPTi Inc, Rambus, Tessera Technologies Inc, VirnetX Inc, Wi-Lan) וגם גודל מדגם זה אינו בהכרח בעל תקפות סטטיסטית.
בעיה נוספת במחקר היא שהוא, כאמור, מתבסס על ההנחה שמחירי המניות משקפים שווי כלכלי אמיתי, וכי היד הנעלמה מתקנת את שווי החברות בצורה נכונה. הנחה זו, אף שהיא מקובלת בעולם הכלכלי, אינה תואמת את המציאות ונראה לי שהדברים ברורים, במיוחד לאחר משבר הסאב-פריים של 2008.
יתרה מכך, טרולי הפטנטים מעודדים ממציאים להמשיך ולהמציא. משכך, תרומתם לחברה אינה רק בעצם הגשת התביעה כי אם גם בעצם הגשת בקשות פטנט נוספות. בכך, הטרולים תורמים להרחבת הידע האנושי. יתכן שתרומה זו מוסיפה לרווחה המצרפית תועלת כלכלית שלא נמדדה במחקר. החוקרים מציינים עובדה זו, אך הם סבורים כי אין מדובר בתרומה משמעותית.

אף כל הבעיות הללו, המחקר נראה היה משכנע בעיניי. נראה כי טרולי הפטנטים פוגעים ברווחה המצרפית.
לטעמי, אין בכך לגזור את המסקנה אותה מבקשים החוקרים לגזור – כי אין הצדקה כלכלית-ערכית לקיומם של טרולי פטנטים. אף אם טרולי הפטנטים מקטינים את העוגה הכוללת, יתכן שהם מאפשרים חלוקה שונה של העוגה (הקטנה). הטרולים מעבירים מההון המצוי אצל חברות מסוימות ומעבירים את חלקו לממציא. בכך, הטרולים מייצרים צדק חלוקתי בהקטנת הפערים החברתיים בין בעלי ההון והממציאים.
האם צדק חלוקתי זה הוא ראוי? מהו יחס פגיעה ברווחה – צמצום פערים ראוי? לא יודע. תשאלו את ג'ון רולס ופילוסופים אחרים. לא אתיימר לענות על שאלות אלו.

(מקור נוסף: ars)

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.