השם "סופר באבא" אינו ראוי להגנת סימן מסחר

סופר באבא – סימן בר הגנה?
(מתוך אתר סופר באבא)

האם הסימן "סופר באבא" ראוי להגנתו של סימן מסחר? שאלה זו הוצבה לפתחו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, ועליה הוא השיב – לאו.

מי בעל המוניטין במותג – בעל המקרקעין או מפעיל העסק?
במסגרת ההליך דנן ניטש ויכוח בין בעל מקרקעין ובין מי שהפעיל מכולת במקום באשר לשאלה למי הזכויות להמשיך ולעשות שימוש במותג. המדובר ב"סופר באבא", מכולת הנמצאת ברח' ישעיהו בצפון הישן של תל-אביב.
בקשה לסעד זמני נדחתה לאחר שנקבע כי לא די בקיומו של סימן מסחר רשום בכדי לעמוד בנטל הלכאורי הדרוש לשם קבלתו של סעד בטרם הכרעה. בית המשפט שם הטיל ספק כי המוניטין שייך לתובעת ולא לנתבעים, אשר הפעילו את המכולת בפועל ובמשך שנים.
כעת, נדונה התביעה גופא, ובית המשפט קבע סופית: אף שהוכח דבר קיומו של מוניטין ב"סופר באבא", לא הוכח כי מוניטין זה מיוחס דווקא לתובעת ולא לנתבעים. לעניין זה ציין בית המשפט:

"אין מחלוקת כי התובעת היא הבעלים של הנכס ברח' ישעיהו 1 בתל אביב, ואף אין מחלוקת כי בשנים האחרונות הופעל שם מרכול אשר כונה "סופר באבא". אלא שבכך אין די כדי ליצור זיקה בין התובעת לבין השם המסחרי. על מנת ליצור זיקה כזו, על התובעת להראות כי עשתה שימוש בשם המסחרי, או למצער, מינתה מישהו לעשות שימוש בשם המסחרי עבורה. זאת לא עשתה התובעת. נהפוך הוא: לפחות במהלך עשר השנים שקדמו להגשת התביעה, התובעת לא עשתה שימוש כלשהו בשם המסחרי, לא בעצמה ולא באמצעות מי מטעמה; הזיקה היחידה בין התובעת לבין הנכס הייתה זיקה פסיבית, דהיינו: זיקה של מי שמשכיר נכס מקרקעין בלבד."

האם הסימן "סופר באבא" ראוי להגנה?
בית המשפט אף התייחס לשאלה האם השם "סופר באבא" הוא מסוג השמות הזכאים להגנה, ואם כן, באיזה היקף. לעניין זה הזכיר בית המשפט כי סימני המסחר נחלקים לארבעה סוגים: שמות גנריים בהם יש שימוש רגיל במסחר בענף הרלוונטי, שמות תיאוריים אשר מתארים תכונות או רכיבים הרלוונטיים למסחר, שמות מרמזים אשר אינם מתארים את הטובין מפורשות, אלא דורשים מחשבה מצד הצרכן בכדי לקשר בינו לבין הטובין ושמות שרירותיים. סוגים אלו זוכים להיקף הגנה הנע במדרג – החל מהעדר הגנה לסימנים גנריים ועד הגנה מלאה לשמות שרירותיים.
לעניין זה, בית המשפט קבע, כי הביטוי "באבא" אינו שרירותי, אלא בעל "ניחוח אוניברסלי". נוכח המשמעויות הרבות למילה "באבא" בין בעברית ("באבא סאלי", מילת חיבה בסלאנג), בערבית ובשפות סלאביות, נקבע כי:

"המילה "באבא" אינה שרירותית, אלא (בדומה ל"תירוש", "שמש", "אמא", "אבא", "סבא", "סבתא", "מאמא", "פפה" ועוד) היא מילה שורשית-אוניברסלית. לתובעת לא יכולה להיות בעלות בה"

לעניין זה נסמך בית המשפט על פסק הדין בעניין שמש, שם קבע בית המשפט (מפי כב' השופט גרוניס כדן יחיד) כי למילה "שמש" יש משמעויות שונות המקושרות אליה, מעבר למשמעויות המילוניות. משמעויות אוניברסליות אלו, נקבע, עשויות להשפיע על היקף ההגנה לה יזכה סימן המסחר.

בסופו של יום, בית המשפט קבע כי אין זכות לתובעת על סימן המסחר נוכח שני נימוקים אלו. ברם, לא נקבע צו להוצאות וזאת "בשל העובדה שהתובעת הביאה עניין לגיטימי לבירור, ולאור זאת שכבר חויבה בהוצאות של מעל 50,000 ₪ בהליכי הביניים".

הערה

על אף שבית המשפט מציין כי אף שמות שאינם ברגיל ראויים להגנה עשויים לרכוש אופי מבחין המצדיק כי יחסו בצלו של סימן מסחר רשום, ולמרות שנקבע כי ישנו מוניטין בסימן, בית המשפט אינו מתייחס לשאלה האם היתה ניתנת הגנה או לאו במידה והציבור היה מקשר את הסימן עם התובעת (היינו, המוניטין היה של התובעת). בעניין זה, נדמה לי כי לא יכול להיות ספק שלו הסימן היה של בעל המוניטין, הרי שהוא היה זוכה להגנה, אף שהדבר לא נכתב מפורשות.
בימים אלו בהם הנתבעים מפתחים את המרכול האחד שלהם לרשת מרכולים, נדמה שסוגיה זו דורשת הבהרה עבורם, שמא ישקיעו מכספם וממרצם בכדי לקדם עסק שלא יזכה להגנה ממתחרים, בדומה למקרה העצוב של שווארמה שמש המפורסמת.

(ת"א 2817/07 חברת מעדני הצפון בע"מ נ' אלה (מיום 5.09.2011))

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.