הנדנה ממשיכה: ניתן לקבל פטנט על תוכנה – בתנאי שהיא סבוכה מספיק…

תהליך חשיבתי טהור.
(by nc-nd planetschwa)

ערכאת הערעור הפדראלית ממשיכה במטוטלת, ולאחר פסק הדין בעניין CyberSource בו הוטל ספק בדבר דיות החיבור למחשב בכדי ששיטת תוכנה תהיה ברת פטנט בארה"ב, קובע פאנל אחר של שופטים, בתיק אחר, כי שיטה שניתן לבצע אותה באמצעות תוכנה סבוכה דיה תהיה ראויה להגנה פטנטית. האם יש פטנטים בתוכנה בארצות הברית? השאלה הולך ומסתבכת.

במסגרת פסק הדין נדון פטנט 7,346,545 שכותרתו "METHOD AND SYSTEM FOR PAYMENT OF INTELLECTUAL PROPERTY ROYALTIES BY INTERPOSED SPONSOR ON BEHALF OF CONSUMER OVER A TELECOMMUNICATIONS NETWORK" אשר נטען כי אתר Hulu מפר.
בעיקרו, מדובר בפטנט העוסק בהפצה של סרטים באינטרנט בתמורה לצפייה בפרסומות. מודל בא בימים זה עוגן במסגרת הפטנט לתהליך שלם שבו המידע מוגבל מכלל הציבור, מסופק למי שצפה בפרסומת, ובתמורה המפרסם מעביר תשלום לספק התוכן.
תביעה מספר 1 של הפטנט קובעת כדלהלן:

A method for distribution of products over the Internet via a facilitator, said method comprising the steps of:
a first step of receiving, from a content provider, media products that are covered by intellectual property rights protection and are available for purchase, wherein each said media product being comprised of at least one of text data, music data, and video data;
a second step of selecting a sponsor message to be associated with the media product, said sponsor message being selected from a plurality of sponsor messages, said second step including accessing an activity log to verify that the total number of times which the sponsor message has been previously presented is less than the number of transaction cycles contracted by the sponsor of the sponsor message;
a third step of providing the media product for sale at an Internet website;
a fourth step of restricting general public access to said media product;
a fifth step of offering to a consumer access to the media product without charge to the consumer on the precondition that the consumer views the sponsor message;
a sixth step of receiving from the consumer a request to view the sponsor message, wherein the consumer submits said request in response to being offered access to the media product;
a seventh step of, in response to receiving the request from the consumer, facilitating the display of a sponsor message to the consumer;
an eighth step of, if the sponsor message is not an interactive message, allowing said consumer access to said media product after said step of facilitating the display of said sponsor message;
a ninth step of, if the sponsor message is an interactive message, presenting at least one query to the consumer and allowing said consumer access to said media product after receiving a response to said at least one query;
a tenth step of recording the transaction event to the activity log, said tenth step including updating the total number of times the sponsor message has been presented; and
an eleventh step of receiving payment from the sponsor of the sponsor message displayed.
בית המשפט קבע כי מדובר בתהליך המהווה את אחת מהקטגוריות המוגנות בפטנט לפי סעיף 101. חריג לעניין זה הוא התהליך המגן על רעיון אבסטרקטי, אך בית המשפט בבוחנו סוגיה זו קבע כי אין זה המצב כאן.
בית המשפט מבהיר כי רעיון אבסטרקטי אינו בר הגנה, אך יישום של הרעיון – ראוי גם ראוי להגנה. בית המשפט מתייחס לתביעה 1 וקובע כי כאן עניין לנו ביישום ולא ברעיון. קביעה זו נסמכת על כך שנדרש תכנות "סבוך" בכדי לתכנת את השיטה הזו. ובלשון בית המשפט:

Returning to the subject matter of the ’545 patent, the  mere idea that advertising can be used as a form of currency is abstract, just as the vague, unapplied concept of hedging proved patent-ineligible in Bilski.  However, the ’545 patent does not simply claim the age-old idea that advertising can serve as currency.  Instead the ’545 patent discloses a practical application of this idea. […] Many of these steps [of claim 1] are likely to require intricate and complex computer programming.  In addition, certain of these steps clearly require specific application to the Internet and a cyber-market environment.

עם זאת, בית המשפט מבהיר – מידת מורכבות התוכנה אינה מבחן חד-משמעי. אף לא העובדה שהשיטה קשורה בטבורה לשימוש באתר אינטרנט. אין אלו אלא עוד אינדיקציות – בדומה למבחן מכונה-או-טרנספורמציה – אשר כאשר בוחנים את כולן נוכל לדעת אם עניין לנו ברעיון אבסטרקטי או ביישום קונקרטי.
בית המשפט ער אף לתוצאה בעניין CyberSource ולעניין זה הוא מבהיר: השיטה שנתבעה שם היתה שיטה מנטלית טהורה (purely mental), ואילו בעניין שהובא לפתחו נדרשת אינטרקציה מבוקרת של משתמשים דרך אתר אינטרנט, דבר החורג מגדר שיטה מנטלית טהורה. עוד מזכיר בית המשפט כי חריג זה הינו חריג מצומצם ממילא.
מכאן, קביעתו של בית המשפט כי הפטנט עומד בדרישות סעיף 101 לחוק האמריקאי. בית המשפט החזיר את הדיון לערכאה דלמטה בכדי שזו תבחן את יתר דרישות החוק ובראשם הדרישות לחדשנות והתקדמות המצאתית למול הידע הקודם.
הערות:
אף הניסיון ליישב בין שני פסקי הדין האחרונים, נראה לי שישנו קושי אמיתי לעשות זאת. ההסבר האמיתי להבדל הוא הסבר פרסונאלי. בעוד במותב שדן כאן ישב השופט ראדר אשר תומך בהגדרה רחבה של ההגנה הפטנטית, במותב של CyberSource ישבו השופטים דייק וברייסון שסבורים כי יש לצמצם הגדרה זו.
מידת המורכבות התכנותית נראית לי שלא מן העניין, מה עוד שאני מפקפק בידע של השופטים בדבר מידת המורכבות האמיתית הנדרשת לשם מימוש ההמצאה. 
בנוסף, מידת מורכבות המימוש נגזרת גם מהכלים הקיימים. אני לא בטוח שהפטנט של CyberSource היה קל למימוש למי שמתכנת את הפתרון באמצעות שפת סף בלבד. בצורה דומה, מי שנעזר במודולים קיימים יכול לממש את ההמצאה נשוא ההליך כאן בדקות בודדות. 
מבחן התוכן בר-הגנה פטנטית אינו צריך להיות תלוי זמן, ומה שנכנס בגדרו של המבחן היום צריך להמשיך ולהיכנס בגדרו אף מחר. מבחן המתייחס למידת מורכבות ממילא יהיה דינאמי ותוצאתו תשתנה.
שוב, לא נותר לי אלא לקוות כי בית המשפט ידון בעניין זה, כמו גם בעניין CyberSource בהרכב מלא.
ועניין אחרון – כיוון שבישראל אין את הפטנט הזה, אפשר להציע לאתר Hulu להתחיל לפעול בארץ ולבנות עלינו כמקור הכנסה חלופי.
(קריאה נוספת: Patently-O, Inventive Step)

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.