ארכיון ל אוקטובר, 2011

0

כנס: רפורמת הפטנטים בארצות הברית

כחבר ועדת קניין רוחני של מחוז מרכז, אני שמח להזמין את קוראי הבלוג לערב עיון בנושא "רפורמת הפטנטים בארצות הברית". ערב העיון יתקיים ביום חמישי, 10.11.2011 בשעה 16:45 ב"בית הפרקליט", ברח' דניאל פריש 10, תל אביב.
אני אדבר ביום העיון על טרולי הפטנטים ועל השפעת הרפורמה עליהם.

נשמח לראותכם בכנס.

עדכון: להרשמה באמצעות אתר מחוז תל אביב והמרכז – ראו כאן.

2

פסיקה: לרשם אין סמכות להאריך מועד דין קדימה במדגמים

אפילו הרשם לא יכול לעצור את הזמן
(cc by-nc Lynda Giddens)

בהחלטה קצרה ותמציתית קבעה כבוד הפוסקת י' שושני כספי כי אין בידי הרשם סמכות להאריך את התקופה לתביעת דין קדימה בכל הנוגע למדגמים.
בקשה לרישום מדגם יכולה לתבוע דין קדימה מבקשה מקבילה אשר הוגשה במדינה אחרת, וזאת בתנאי שהבקשה בישראל תוגש תוך ששה חודשים. מי שאחר את המועד, קבעה הפוסקת, לא יוכל לעתור להארכתו, שכן המועד נקבע בחקיקה, בסעיף  52(א) לפקודת הפטנטים והמדגמים, ולא הסמיך את הרשם להאריך מועד זה.
עוד נקבע כי לרשם קנויה סמכות להאריך את כלל המועדים הקבועים בתקנות המדגמים, וזאת מכוח תקנה 54. אך בכך, אין לסייע להארכת מועדים שנקבעו בפקודה עצמה.

הערות:
אין ספק כי קביעתה של הפוסקת – נכונה היא.
עיון בחוק הפטנטים מלמד כי המצב בדיני הפטנטים שונה. שם, בסעיף 164, הוסמך הרשם להאריך שלל מועדים הקבועים בחוק, וביניהם זה הקבוע בסעיף 10 והנוגע לתביעת דין קדימה. מחמת החשיבות הציבורית בעמידה על מועד תביעת דין הקדימה, המחוקק הגביל את שיקול דעתו של הרשם לעניין הארכת מועד זה וקבע כי המועד לא יוארך "אלא אם כן שוכנע שהבקשה בישראל לא הוגשה במועד בשל סיבות שלמבקש ולבא-כוחו לא היתה שליטה עליהן ושלא ניתן היה למנען".
נשאלת השאלה – מדוע ההבדל במצב החוקי בין שני תחומים דומים אלה? בעיניי, מוטב יהיה כי המחוקק ישקול לתקן חוסר תאימות זו, תוך הסמכתו של הרשם להאריך את המועד במקרים החריגים המצדיקים זאת.

לאחרונה, הודיע הרשם כי לאור רעידת האדמה שהתרחשה ביפן במרץ 2011 הוא ישקול בחיוב העתרות להארכות מועד שידרשו למבקשים יפנים שלא יכלו לעמוד במועדים נוכח האסון שהתרחש במדינתם. בהודעתו, לא התייחס הרשם להבדל בין בקשות פטנטים לבין אלו למדגמים, ויש מי שיכל היה לחשוב כי הרשם מתכוון להאריך אף את מועדיהם של מבקשי מדגם יפנים. ההחלטה הנוכחית מלמדת כי אף אם זהו רצונו של הרשם – אין בידיו הסמכות לעשות כן, לפחות לא במצב המשפטי הנוכחי.

(בקשה לרישום מדגם 51361 (בקשה להארכת מועד לתביעת דין קדימה) Serta Inc. (מיום 14.09.2011))

0

פסיקה: אין זכות יוצרים ב"מודל פדגוגי"

האוניברסיטה הפתוחה.
יכולה להשתמש במודל הפדגוגי

האם יש להוגת מודל פדגוגי זכות יוצרים במודל זה? שאלה זו הובאה לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז ונענתה לאחרונה בשלילה.
התובעת, רואת חשבון ועורכת דין בהשכלתה, עוסקת בין היתר בהוראת קורסים אוניברסיטאיים בתחומי המיסים והחשבונאות פנתה לאוניברסיטה הפתוחה במטרה לקדם מודל פדגוגי חדש אותו היא הגתה. בעיקרו, המודל מתייחס לשנת ההשלמה של הסטודנטים לתואר ראשון בחשבונאות, והוא משלב לימודי פרונטאלי ולמידה מרחוק.

לקריאת המשך המאמר »

0

פסיקה: חדשות ערוץ 2 תשלם 125,000 ש"ח בגין הפרת זכויותיו של צלם

התמונה מפרשת קו 300
(צילום, אם לא הבנתם: שמוליק רחמני)
בית משפט השלום בירושלים פסק: חברת החדשות של ערוץ 2 תשלם לצלם פיצויים בסך 125,000 ש"ח בגין הפרת זכות היוצרים שלו במספר תמונות ובגין הפרת זכותו המוסרית לקרדיט.
המדובר ב-11 תמונות שונות, שרובן הוקרנו במסגרת הפינה "השבוע לפני…", ומיעטון הוקרן במסגרת מהדורת החדשות ותוכנית "פגוש את העיתונות". בין היתר, פורסמה תמונות הנער אורן ירדן, צילום של דיוקנו של יעקב לוינסון, צילום כוכבי הסדרה דאלאס בביקורם בישראל, צילום מחבלת אוטובוס הדמים, וכן אחד הצילומים מפרשת קו 300. כיוון שבתמונה אחת – זו הקשורה לקו 300 – ניתן קרדיט, הסכים התובע כי מדובר בשימוש הוגן.
בית המשפט דחה את טענת ההגנה לפיה אין זכות יוצרים בצילום דוקומנטרי. טענה נטענה בעקבות פסק הדין בעניין ע"א (מחוזי ת"א) 3437/06  אליעזר נ' אמיר שדן בהמרת דמותו של יצחק רבין כפי שצולמה לתבליט על גבי מדליה. בית המשפט קבע כי אין מדובר במקרה זה בשימוש בדמות המצולמת כי אם שימוש בתמונה עצמה. בית המשפט הוסיף וקבע כי אף אין מדובר בתמונות שגרתיות כי אם בצילומים שהנציחו רגעים יחודיים והם בבחינת "סקופ עיתונאי". בית המשפט הוסיף והתייחס למידת ההשקעה של הצלם כבסיס להכרה במקוריות היצירה:

"אף אם מבחן המאמץ אינו המבחן הבלעדי עדיין יש מקום להגן, ככלל, על קניינם הרוחני של הצלמים. מאליו מובן כי כל צלם המתעד אירוע או דמות המצויה בטווח עדשת המצלמה שלו משקיע בכך את מרצו וכשרונו; דואג להימצא באותה סיטואציה שבה הוא מצליח לצלם את שצילם ואכן יוצר תמונה. מכלול הנסיבות שהביאו ליצירת תמונה באותו מקום; באותו זמן; באותה זוית צילום מסויימת; באותו תמהיל של צבעים וצללים או כל סממן יחודי אחר שיוצרים אותו הצלם והמצלמה הם שמקנים את זכות היוצרים לצלם ומקימים את המקוריות".

משנקבע כי זכות היוצרים הופרה, הוסיף בית המשפט וקבע כי מאחר ולא ניתן קרדיט מתאים לצלם, לא תוכל לעמוד לנתבעת הגנת המפר התמים. קביעה זו, יש להבהיר, היא בניגוד לפסיקתו הקודמת של אותו השופט, אשר בעניין פורגס העמיד הגנה זו אף בהעדר מתן קרדיט. בית המשפט ציין כי מדובר במבחן יחסי, וכי נוכח נסיבות מקרה זה, העוסק בחברה מסחרית המודעת וערה לחשיבות הסדרת הזכויות, אין לאפשר לה לרחוץ בניקיון כפיה. 
עוד נקבע, כי אין מדובר במסכת אחת של מעשים כי אם במספר מעשים נפרדים. לאור העובדה שמספר צילומים פורסמו יחדיו, בית המשפט הסכים לראות בכמה פרסומים כאלו כמסכת מעשים אחת. בסך הכל, נקבע, ישנן 7 הפרות נפרדות של זכות היוצרים וכן ישנה הפרה של הזכות המוסרית ביחס ל-10 תמונות.
בית המשפט קבע פיצוי ללא הוכחת נזק בסך 15,000 ש"ח בגין כל הפרת זכות יוצרים, ו-105,000 ש"ח בסך הכל. עוד נקבע פיצוי בסך 20,000 ש"ח נוכח הפרת הזכות המוסרית.
לאור קביעה זו, חוייבה הנתבעת לשלם לתובע סכום של 125,000 ש"ח וכן 25,000 ש"ח הוצאות ושכ"ט.
0

פוסט אורח: עדכון פסיקה: תכנון בעזרת הדמיית מחשב הינו כשיר לפטנט

cc by Samuel M. Livingston

בפסק-דין מהשבוע שעבר קבע בית-המשפט לפטנטים בבריטניה, בקבלו את עתירת Halliburton כנגד החלטות סגן רשם הפטנטים על דחיית בקשותיה, כי שיטת תכנון מקדחה, באמצעות הדמיה ממוחשבת של פעולתה בהתאם לפרמטרים ניתנים לכוונון, אינה נופלת בגדר הסייגים לפטנט של תוכנת מחשב או פעולה מחשבתית בתור שכזו – כפי שהם מנויים בסעיף 1 לחוק הפטנטים הבריטי, המהווה העתק כמעט מדויק של סעיף 52 לאמנת הפטנטים האירופית, כדלקמן:

1. (1)…
(2) It is hereby declared that the following (among other things) are not inventions for the purposes of this Act, that is to say, anything which consists of—
(a) …
(b) …
(c) a scheme, rule or method for performing a mental act, playing a game, or doing business, or a program for a computer;
(d) …
but the foregoing provision shall prevent anything from being treated as an invention for the purposes of this Act only to the extent that a patent or application for a patent relates to that thing as such.

בדונו בסייג של פעולה מחשבתית בפרט, תוך סקירה וניתוח מפורטים של הפסיקה בנושא עד כה, הצביע השופט בירס על שתי גישות פרשניות העולות ממנה לגביו: המרחיבה, לפיה הוא חל על כל תהליך הניתן להתבצע במחשבה; והמצמצמת, הפוסלת פעולות המבוצעות במחשבה בלבד – והכריע לטובת האחרונה, הן לאור הלכות קודמות והן משיקולי מדיניות (פסקה 57):

So the balance of authority in England is in favour of the narrow approach to the mental act exclusion. I will only add that, if the matter were free from authority, I would favour the narrow interpretation on its own merits. The wide construction seems to me to be uncertain in scope and I am not aware of any good reason why the exclusion needs to be interpreted widely. On the other hand I can see a logic behind the narrow interpretation, preventing patents being granted which could be infringed by a purely mental process. Allowing for the possibility of patent infringement by thought alone seems to me to be undesirable.
כאסמכתא נוספת להעדפת גישה זו צוטטה החלטה T 1227/05 של ועדת הערר במשרד הפטנטים האירופי, שקבעה כי די במימוש ממוחשב לשיטה כדי לשלול את תחולת הסייג.
יישום הגישה לתביעה שבמחלוקת בהתאם למבחן ארבעת השלבים שהותווה בעניין אירוטל הוביל למסקנה כי מאחר ותרומת האמצאה אינה נופלת בלעדית בגדרו של התחום הלא כשיר – שכן היא נוגעת לשיטה הממומשת במחשב, שלגביה סייג הפעולה המחשבתית אינו עוד רלבנטי מעתה – אזי היא צולחת את מחסום הכשירות הראשוני, הגם שהתביעה לא צומצמה ליישום גשמי על-ידי הוספת צעד של ייצור המקדחה. התיקים הוחזרו אפוא לרשם הפטנטים להמשך הבחינה.
בשולי הדברים הוער כי חרף הבדלי הגישות בין בריטניה ומשרד הפטנטים האירופי, אין מניעה כי החלתן תניב את אותה תוצאה, ושמבחינה משפטית אמצאות המיושמות במחשב כשירות לפטנט בבריטניה ובאירופה באותה מידה. עוד צוין ביחס לגישה האירופית העכשווית, כי סוגית הכשירות תחתיה כרוכה בד-בבד בגישה מיוחדת לסוגית ההתקדמות ההמצאתית, כך שלא ניתן לנתק בין השתיים ולברור מכל גישה רק את החלקים הנוחים למבקשים.
(מקור : IPKat)
הערות:
על-פניו נראה שלא מדובר בהחלטה תקדימית – או שלפחות כך היא מתיימרת להציג את עצמה, בצלן של ההלכות המחייבות של ערכאת הערעורים והחלטות קודמות של ביהמ"ש לפטנטים, לרבות מקרה דומה כביכול שאמור היה לייתר את העתירה הנוכחית (עניין קאפור המוזכר בפסקאות 54-53).
נקודה מסקרנת אחת היא ההערות המסכמות ביחס למחלוקת שמתגלעת מזה חמש שנים בין בתי-המשפט הבריטים למשרד הפטנטים האירופי סביב הסטייה כביכול של האחרון בדרך החלת הסייגים לפטנט בכלל והסייג הנוגע לאמצאות תוכנה בפרט: בצד ההצהרה החגיגית בדבר (חזקת) שוויון הדינים, הבריטים מסכימים לכל היותר שלא להסכים ודבקים ב"גישה המוקדמת", בין בגלל המחויבות לתקדימי ערכאת הערעורים ובין כי היא נראית להם מסתמא פחות זרה ומפותלת (תחושה שניתן בהחלט להזדהות איתה). עם זאת הדבר הבולט לעין שנותר במשותף משני צדי התעלה הוא שהסייג של תוכנות מחשב במידה רבה נמחק והפך הלכה למעשה לאות מתה: כך, העובדה שהתהליך הנתבע ממומש כולו או מקצתו באמצעות תוכנה כבר אינה עומדת עוד בעוכריו, כשהיא לבדה; ולא זו אף זו: עצם המימוש הממוחשב שולל מיניה וביה את תחולת הסייג של פעולה מחשבתית.
הניגוד החריף יותר מתעורר דווקא כשחוצים את האוקיינוס, בהשוואה עם הפסיקה האמריקאית העדכנית שבחרה לאמץ את הגישה המרחיבה דווקא ביחס לסייג הפעולה המחשבתית – (אולי בגלל, ולא למרות) שבארה"ב הוא הלכתי ולא חקוק כבאירופה ובריטניה – בפרשת סייברסורס (שנדונה בבלוג כאן וכאן), ובפרשת קלאסן בה נדחו שניים מתוך שלושה פטנטים שעסקו בקביעת משטר חיסונים לפעוטות הממזער את הסיכון לתחלואה בגיל מבוגר, בעוד שאושר השלישי מתוכם שכלל, בנוסף לסקירת התצפיות ושערוך ההסתברות, גם את הצעד הגשמי של מתן החיסונים עצמם (בעוד שבנדון דידן לא נדרש כאמור צמצום דומה). כרסום מסוים של סייברסורס אירע בפרשת הולו, אולם נראה שהמילה האחרונה בעניין זה טרם נאמרה.
2

הגשות אלקטרוניות של בקשות PCT ברשות הפטנטים

בצעד מבורך, הודיעה אתמול רשות הפטנטים כי החל מחודש נובמבר ניתן יהיה להגיש בקשות PCT על גבי מדיה מגנטית באמצעות מערכת ה-PCT-SAFE. הגשה כאמור תאפשר קבלת הנחה של עד 300 פרנק שוויצרי באגרות הרישמיות.

כמו כן, לפי האמור בהודעה, בקרוב הרשות תודיע על אפשרות להגיש הגשה מקוונת של בקשות PCT.

(מקור: הודעת רשות הפטנטים)