נשמח לראותכם בכנס.
עדכון: להרשמה באמצעות אתר מחוז תל אביב והמרכז – ראו כאן.
 |
| אפילו הרשם לא יכול לעצור את הזמן (cc by-nc Lynda Giddens) |
בהחלטה קצרה ותמציתית קבעה כבוד הפוסקת י' שושני כספי כי אין בידי הרשם סמכות להאריך את התקופה לתביעת דין קדימה בכל הנוגע למדגמים.
בקשה לרישום מדגם יכולה לתבוע דין קדימה מבקשה מקבילה אשר הוגשה במדינה אחרת, וזאת בתנאי שהבקשה בישראל תוגש תוך ששה חודשים. מי שאחר את המועד, קבעה הפוסקת, לא יוכל לעתור להארכתו, שכן המועד נקבע בחקיקה, בסעיף 52(א) לפקודת הפטנטים והמדגמים, ולא הסמיך את הרשם להאריך מועד זה.
עוד נקבע כי לרשם קנויה סמכות להאריך את כלל המועדים הקבועים בתקנות המדגמים, וזאת מכוח תקנה 54. אך בכך, אין לסייע להארכת מועדים שנקבעו בפקודה עצמה.
הערות:
אין ספק כי קביעתה של הפוסקת – נכונה היא.
עיון בחוק הפטנטים מלמד כי המצב בדיני הפטנטים שונה. שם, בסעיף 164, הוסמך הרשם להאריך שלל מועדים הקבועים בחוק, וביניהם זה הקבוע בסעיף 10 והנוגע לתביעת דין קדימה. מחמת החשיבות הציבורית בעמידה על מועד תביעת דין הקדימה, המחוקק הגביל את שיקול דעתו של הרשם לעניין הארכת מועד זה וקבע כי המועד לא יוארך "אלא אם כן שוכנע שהבקשה בישראל לא הוגשה במועד בשל סיבות שלמבקש ולבא-כוחו לא היתה שליטה עליהן ושלא ניתן היה למנען".
נשאלת השאלה – מדוע ההבדל במצב החוקי בין שני תחומים דומים אלה? בעיניי, מוטב יהיה כי המחוקק ישקול לתקן חוסר תאימות זו, תוך הסמכתו של הרשם להאריך את המועד במקרים החריגים המצדיקים זאת.
לאחרונה, הודיע הרשם כי לאור רעידת האדמה שהתרחשה ביפן במרץ 2011 הוא ישקול בחיוב העתרות להארכות מועד שידרשו למבקשים יפנים שלא יכלו לעמוד במועדים נוכח האסון שהתרחש במדינתם. בהודעתו, לא התייחס הרשם להבדל בין בקשות פטנטים לבין אלו למדגמים, ויש מי שיכל היה לחשוב כי הרשם מתכוון להאריך אף את מועדיהם של מבקשי מדגם יפנים. ההחלטה הנוכחית מלמדת כי אף אם זהו רצונו של הרשם – אין בידיו הסמכות לעשות כן, לפחות לא במצב המשפטי הנוכחי.
(בקשה לרישום מדגם 51361 (בקשה להארכת מועד לתביעת דין קדימה) Serta Inc. (מיום 14.09.2011))
 |
| האוניברסיטה הפתוחה. יכולה להשתמש במודל הפדגוגי |
האם יש להוגת מודל פדגוגי זכות יוצרים במודל זה? שאלה זו הובאה לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז ונענתה לאחרונה בשלילה.
התובעת, רואת חשבון ועורכת דין בהשכלתה, עוסקת בין היתר בהוראת קורסים אוניברסיטאיים בתחומי המיסים והחשבונאות פנתה לאוניברסיטה הפתוחה במטרה לקדם מודל פדגוגי חדש אותו היא הגתה. בעיקרו, המודל מתייחס לשנת ההשלמה של הסטודנטים לתואר ראשון בחשבונאות, והוא משלב לימודי פרונטאלי ולמידה מרחוק.
 |
| התמונה מפרשת קו 300 (צילום, אם לא הבנתם: שמוליק רחמני) |
"אף אם מבחן המאמץ אינו המבחן הבלעדי עדיין יש מקום להגן, ככלל, על קניינם הרוחני של הצלמים. מאליו מובן כי כל צלם המתעד אירוע או דמות המצויה בטווח עדשת המצלמה שלו משקיע בכך את מרצו וכשרונו; דואג להימצא באותה סיטואציה שבה הוא מצליח לצלם את שצילם ואכן יוצר תמונה. מכלול הנסיבות שהביאו ליצירת תמונה באותו מקום; באותו זמן; באותה זוית צילום מסויימת; באותו תמהיל של צבעים וצללים או כל סממן יחודי אחר שיוצרים אותו הצלם והמצלמה הם שמקנים את זכות היוצרים לצלם ומקימים את המקוריות".
 |
| cc by Samuel M. Livingston |
בפסק-דין מהשבוע שעבר קבע בית-המשפט לפטנטים בבריטניה, בקבלו את עתירת Halliburton כנגד החלטות סגן רשם הפטנטים על דחיית בקשותיה, כי שיטת תכנון מקדחה, באמצעות הדמיה ממוחשבת של פעולתה בהתאם לפרמטרים ניתנים לכוונון, אינה נופלת בגדר הסייגים לפטנט של תוכנת מחשב או פעולה מחשבתית בתור שכזו – כפי שהם מנויים בסעיף 1 לחוק הפטנטים הבריטי, המהווה העתק כמעט מדויק של סעיף 52 לאמנת הפטנטים האירופית, כדלקמן:
1. (1)…(2) It is hereby declared that the following (among other things) are not inventions for the purposes of this Act, that is to say, anything which consists of—
(a) …
(b) …
(c) a scheme, rule or method for performing a mental act, playing a game, or doing business, or a program for a computer;
(d) …
but the foregoing provision shall prevent anything from being treated as an invention for the purposes of this Act only to the extent that a patent or application for a patent relates to that thing as such.
בדונו בסייג של פעולה מחשבתית בפרט, תוך סקירה וניתוח מפורטים של הפסיקה בנושא עד כה, הצביע השופט בירס על שתי גישות פרשניות העולות ממנה לגביו: המרחיבה, לפיה הוא חל על כל תהליך הניתן להתבצע במחשבה; והמצמצמת, הפוסלת פעולות המבוצעות במחשבה בלבד – והכריע לטובת האחרונה, הן לאור הלכות קודמות והן משיקולי מדיניות (פסקה 57):
So the balance of authority in England is in favour of the narrow approach to the mental act exclusion. I will only add that, if the matter were free from authority, I would favour the narrow interpretation on its own merits. The wide construction seems to me to be uncertain in scope and I am not aware of any good reason why the exclusion needs to be interpreted widely. On the other hand I can see a logic behind the narrow interpretation, preventing patents being granted which could be infringed by a purely mental process. Allowing for the possibility of patent infringement by thought alone seems to me to be undesirable.
בצעד מבורך, הודיעה אתמול רשות הפטנטים כי החל מחודש נובמבר ניתן יהיה להגיש בקשות PCT על גבי מדיה מגנטית באמצעות מערכת ה-PCT-SAFE. הגשה כאמור תאפשר קבלת הנחה של עד 300 פרנק שוויצרי באגרות הרישמיות.
כמו כן, לפי האמור בהודעה, בקרוב הרשות תודיע על אפשרות להגיש הגשה מקוונת של בקשות PCT.
(מקור: הודעת רשות הפטנטים)
זיו, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, התמחה תחת שופט בית המשפט העליון אדמונד לוי. כיום, זיו הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, אשר מתמקד בתחומי הקניין הרוחני ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.
