פסיקה: חוות דעת של רואה חשבון היא יצירה המוגנת בזכויות יוצרים

בהחלטה שניתנה לאחרונה נקבע, לראשונה, כי חוות דעת של רואה חשבון הינה יצירה ספרותית הראויה להגנת זכות היוצרים.

קבוצת רואי החשבון דלויט
(cc by-nd mav.mbecker.net)

המקרה שהיה כך היה: רו"ח ועו"ד זאב שלום הכין עבור חברת דראל רם בע"מ חוות דעת מומחה ביחס לסיווג עסקאות ליסינג. חוות הדעת הוגשה, באמצעות משרד עורכי הדין שיבולת אשר ייצג את דראל באותו הליך.
כעבור זמן לא רב, פנתה דראל, שוב באמצעות משרד שיבולת, וביקשה ממשרד רואי החשבון בריטמן אלמגור זהר ושות', מקבוצת דלויט, להכין לה חוות דעת באותו נושא והפעם ביחס לעסקה מול חברה אחרת. משרד שיבולת העביר לבריטמן אלמגור את חוות הדעת הראשונה כבסיס להכנת חוות הדעת החדשה, ואכן, על בסיסה של זו, נכתבה חוות הדעת השנייה.
לכשהתובע גילה זאת, הוא הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה וביקש פיצויים וכן צו מניעה שיאסור על שימוש בחוות הדעת.



חוות דעת מומחה – יצירה ספרותית
בית המשפט קיבל את תביעתו תוך שהוא קובע כי אף כאשר מדובר בחוות דעת מומחה, יש לראות במסמך מעין זה, יצירה ספרותית הזוכה להגנת זכויות יוצרים, וזאת בדומה למקרים שבהם הוכרו כתבי טענות משפטיים כיצירות המוגנות בזכויות יוצרים.
בית המשפט הוסיף וקבע כי אף העובדה שפסקה אחת מחוות הדעת המקורית הועתקה מתוך פסק דין מנחה בעניין – אין בה כדי לשנות את קביעתו. העתקה זו משמעה כי לא כל חוות הדעת מקורה בתובע, אך בית המשפט הטעים כי מדובר בחלק זניח מתוך כלל חוות הדעת.

מפר שאינו מפר תמים

בית המשפט דחה את הטענה כי מדובר במפר תמים. מפר תמים, על פי סעיף 58 בחוק, נחשב לא רק מי שלא ידע כי קיימת לאחר זכות יוצרים ביצירה, אלא גם מי שלא היה עליו לדעת זאת. בית המשפט ציין כי מדובר בהגנה הראויה להינתן במקרים יוצאי דופן בלבד שבהן סביר כי היצירה היא נחלת הכלל.
בעניין דכאן, נקבע, המשרד נמנע מבירור הסוגיה. בשולי הדברים, בית המשפט תמה מדוע משרד שיבולת אשר העביר את חוות הדעת – ויש יאמרו שהכשיל את בריטמן אלמגור – לא מצא עצמו בין הנתבעים בתביעה זו.

הזכות לקרדיט – זכות יחסית שלא הופרה

חרף העתקת חוות הדעת, בית המשפט קבע כי אין במעשי משרד בריטמן אלמגור כדי להוות פגיעה בזכות המוסרית. על פי חוק זכות יוצרים, זכותו המוסרית של היוצר כוללת את זכותו כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין. בנסיבות המקרה כאן, נקבע, אף כי הופרו זכויות היוצרים של התובע, אין לומר כי הופרה זכותו המוסרית. בית המשפט ציין כי זכותו של היוצר לציון שמו כיוצר חוות הדעת שהועתקה – אינה מעשית, ומשכך אין חובה לציינה.

פיצויים – על הרף הנמוך
חרף קביעתו של בית המשפט כי מדובר בהפרת זכות יוצרים, ואף סמכותו לקבוע פיצויים ללא הוכחת נזק בסך של עד 100,000 ש"ח, הסתפק בית המשפט בפיצויים נמוכים למדי – בסך 15,000 ש"ח. זאת, יש לזכור, במקרה שבו ההעתקה בוצעה במסגרת עבודה בתשלום, תוך התעשרות על חשבון התובע.
כמו כן, בית המשפט קבע הוצאות משפט ושכ"ט לטובת התובע בסך של 10,000 ש"ח.

בנוסף, נתן בית המשפט את צו המניעה המבוקש ואסר על שימוש כלשהו בחוות הדעת החדשה והישנה.

(ת"א (חיפה) 20499-03-10 שלום נ' בריטמן אלמגור זהר ושות' רואי חשבון (מיום 30.10.2011))

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.