ארכיון ל דצמבר, 2011

0

בקרוב: הגשת בקשות PCT באינטרנט

 

מקלדת במקום עט

(cc by-nc-nd odaiwai)

תקנות הפטנטים (יישום האמנה בדבר שיתוף פעולה בענייני פטנטים) (תיקון), התשע"ב-2011 מאפשרות להגיש בקשות פטנט בינלאומיות במסגרת אמנת ה-PCT באחת משלוש דרכים:

  1. מודפס על נייר.
  2. על גבי מדיית מחשב (למשל, דיסק).
  3. באמצעות האינטרנט.
תקנות אלו מגיעות בהמשך להודעת הרשות מנובמבר כי בכוונתה לאפשר בקרוב הגשה מקוונת של בקשות פטנט. עתה, הרשם מוסמך יהיה לקבוע כללים לעניין הגשת בקשות בצורה זו, ובלבד ש"שוכנע כי אופן ההגשה האמור עומד בדרישות אבטחת המידע של משרד המשפטים".
נראה כי אנו הולכים ומתקרבים לשאר המדינות המתקדמות המאפשרות הגשות אלקטרוניות באמצעות האינטרנט. אני מאמין שלאחר שיהיה לרשות הפטנטים ניסיון חיובי עם הגשות אלקטרוניות של בקשות PCT, לא ירחק היום בו נוכל להגיש גם בקשות ישראליות ושלבים לאומיים באופן זה.


עדכון 29.12.2011: בעקבות פרסום התקנות, הודיעה הרשות, בהודעתה "הגשה אלקטרונית במחלקת ה-PCT – עדכון" כי מעתה אין עוד חובה להגיש בנוסף להגשה באמצעות התקן מדיה גם עותק פיסי מודפס. עם זאת, הרשות מבהירה כי התקן שאינו תקין לא יקנה מועד הגשה, ומשכך, ולשם הזהירות, יתכן כי מוטב יהיה עדיין להגיש גם עותק מודפס. ההודעה מוסיפה ומתייחסת גם להגשת מסמכי הבכורה, כאשר מובהר כי מי שמגיש בקשה באמצעות התקן חייב לצרף את מסמכי הבכורה שאינם מסמכי בכורה ישראלים, בעותק דיגיטלי על גבי התקן המדיה.
0

רשות הפטנטים דוחה את מועד הפיכתה לרשות חיפוש בינלואמית

שעון חול

(cc by-nc he_boden)

תיקון מספר 9 לחוק הפטנטים הסמיך את רשות הפטנטים לשמש כרשות חיפוש בינלאומית לעניין בקשות פטנט בינלאומיות במסגרת אמנת ה-PCT. כעת, שר המשפטים הוציא תחת ידו צו הדוחה את מועד כניסת התיקון לתוקף. על פי הצו, רשות הפטנטים לא תחל לפעול כרשות חיפוש בינלאומית המבצעת חיפוש פטנטים ועורכת דו"חות חיפוש עבור בקשות PCT עד לאפריל 2012.

צו הפטנטים (תיקון מם׳ 9) (דחייה  של  תחילת  החוק), התשע״ב – 2011 קובע בסעיף היחיד שלו כדלהלן:

מועד תחילתו של החוק [תיקון מס' 9. ז.ג.] יידחה ליום ט' בניסן התשע"ב (1 באפריל 2012).

0

מאמר ב-ynet: "הראש היהודי ממציא לנו פטנטים. מה התגמול?"

ynetאתמול התפרסם ב-ynet מאמר פרי עטי בנושא אמצאות שירות ותמורה לממציאים. אתם מוזמנים לקרוא את המאמר כאן.

8

רשות הפטנטים מוסמכת לשמש כרשות חיפוש בינלאומי

רשות הפטנטיםהכנסת אישרה, והחל מהחודש הבא, רשות הפטנטים תוכל לפעול כרשות חיפוש בינלאומית (International Search Authority או ISA) לבקשות PCT.

תיקון מספר 9 לחוק הפטנטים מסמיך את רשות הפטנטים להנפיק לערוך חיפושי פטנטים ולהפיק דו"חות חיפוש, בהתאם להוראות אמנת ה-PCT. בכך, נסללה הדרך לאפשר לרשות (אשר שינתה את שמה רשמית מהשם הקודם – "לשכת הפטנטים") להפוך לרשות חיפוש בינלאומית. כזכור, לפני כשנה נחתם ההסכם בין רשות הפטנטים לבין WIPO שאפשר לרשות הפטנטים לשמש כמרכז בחינה. כעת, המחוקק הישראלי מאשרר הסכמה זו ומסמיך את הרשות לפעול בהתאם.

הרשות הישראלית מצטרפת לרשימה המצומצמת של משרדי פטנטים המהווים כיום מרכזי בחינה עבור בקשות פטנט בינלאומיות: ארצות הברית, רוסיה, משרד הפטנטים האירופאי, סין, יפן, קוריאה הדרומית, אוסטרליה, קנדה, פינלנד, שבדיה, ברזיל, אוסטריה, המדינות הנורדיות (נורבגיה, דנמרק ואיסלנד) וספרד. בנוסף לישראל, גם מצרים והודו צפויות להפוך בקרוב למרכזי בחינה, לאחר ש-WIPO
אישרה גם אותן.

הפיכת הרשות לרשות חיפוש צפויה להביא הכנסה נאה למשרד הישראלי. אף שהרשות טרם הודיעה מה תהיה האגרה שבכוונתה לגבות, ברור שמדובר בסכום לא מבוטל שכנראה יהיה באותם סדרי גודל כמו של מרכזי הבחינה האחרים. כך למשל, כיום מבקש ישראלי יכול לבצע את הבחינה באמצעות המשרד האירופאי או אמריקאי וזאת בעלות של כ-1,800 אירו או כ-2,000 דולר. הרשות אף אינה מוגבלת מבחינת החוק הישראלי לטיפול במבקשים ישראלים בלבד, ומשכך כלל ציבור הלקוחות הפוטנציאלים עולה על 1,500 המבקשים הישראלים בשנה.

על פי התיקון לחוק, לדו"ח חיפוש שהונפק על ידי מרכז הבחינה הישראלי אין מעמד משפטי שונה משל דו"ח חיפוש אחר. זאת, בניגוד, למשל, למצב באירופה, שמתייחס לדו"ח הבחינה כאל השגות בוחן.

בהודעת הרשות הובהר כי בכוונתה להתחיל לפעול כרשות חיפוש בינלאומית כבר בתחילת שנת 2012. עם זאת, המחוקק איפשר לרשות מרווח נשימה אם לא תסיים את ההכנות לפעילותה, ושר המשפטים יוכל לדחות את כניסתו לתוקף של התיקון.

(הודעת רשות הפטנטים)

2

האם יש זכות לקבל צו מניעה במקרה של הפרת פטנט?

שלט עצור

(cc by Kt Ann)

זכות הפטנט הינה זכות קניינית, אך כפי שדיווחתי בעבר, בארה"ב היא החלה לקבל סממנים של זכות נזיקית בלבד. פסיקת בית המשפט העליון בעניין eBay קבעה כי קבלת צו מניעה במקרים בהם פטנט הופר אינה עניין אוטומטי. היו שתהו האם פסיקה זו רלוונטית רק לצווים זמניים (כפי המצב בישראל, שכן נפסק כי קיומו של סימן מסחר אינו ערובה למתן צו מניעה זמני) או שמא היא חלה גם על מתן צווים קבועים בסיומו של הליך. ברם, נדמה כי לאור קביעת ערכאת הערעור של המחוז הפדראלי התשובה ברורה. בית המשפט קבע, בלשון ציורית:

"We take this opportunity to put the question to rest and confirm that eBay jettisoned the presumption of irreparable harm as it applies to determining the appropriateness of injunctive relief."

ואם חזקת הנזק הבלתי הפיך נזנחה כך, אין אלא להסיק כי הדבר נכון הן ביחס לצווי מניעה זמניים והן ביחס לצווים קבועים שכאלה.

לקריאת המשך המאמר »

0

מארק טוויין על פטנטים

תמונת מארק טוויין (זכות היוצרים פגה)

(A.F. Bradley, New York)

לאחרונה נתקלתי באקראי בפוסט אורח ב-Patently-O שמביא סיפור קצר מאת מארק טוויין. ייחודו של הסיפור הוא לא בסגנונו או בעלילתו. מדובר בלא פחות מהסיפור היחיד של מארק טוויין, או בשמו האמיתי סמיואל קלמנס, שנתמך בתצהיר.

מסתבר שסמיואל קלמנס היה גם ממציא, שהאמין במערכת הפטנטים. המצאה אחת שלו (בגינה ניתן פטנט ארה"ב 121,992) נדרשה לעבור הליך משפטי בכדי שתאושר לאחר שהוא נדרש להראות כי הוא המציא את המצאתו לפני ממציא אחר. במסגרת ההליך הוא כתב ובו הוא תיאר את התהליך שבמסגרתו הרעיון הכללי שלו התגבש לכדי המצאה קונקרטית:

לקריאת המשך המאמר »

תגיות: , ,
2

חוזר רשם חדש: איסור על שימוש בתביעות אומניבוס

 

אוטובוס שעליו כתוב אומניבוס

לא עוד אומניבוסים(cc by Jamiecat *)

חוזר רשם 008/2011 פטנטים – תביעות המפנות לשרטוטים ולהדגמות לצורך הגדרת תכונות או היבטים טכניים של אמצאה מיום 6.12.2011 מתייחס לשימוש בתביעות אומניבוס לשם הגדרת היקף המונופול בתביעת הפטנט. תביעות אומניבוס הינה תביעה אינה מגדירה את ההמצאה בעצמה, אלא עושה כן בצורה עקיפה – באמצעות הפניה לשרטוט מסוים או לכלל הפירוט. משום כך, תביעות מסוג זה נחשבות בארה"ב ככאלו שאינן תובעות במדויק את ההמצאה ולפיכך מפרות את דרישת  סעיף לפי 35 U.S.C. 112.

חוזר רשם מ.נ. 63 הגביל את האפשרות לקבל פטנט עבור תביעה בלתי תלויה מסוג אומניבוס, וקבע כי ניתן יהיה לעשות שימוש בתביעות מסוג זה רק כתביעות תלויות. עתה, מגדיר חוזר רשם חדש את האפשרות להשתמש בתביעות אומניבוס בצורה מצומצמת אך מהותית ולא פורמאליסטית.

אומנם החוזר מגדיר באופן ברור  כי לא יתקבלו תביעות אומניבוס, בין אם תלויות או בלתי תלויות. יחד עם זאת, מגדיר החוזר חריג המאפשר שימוש בתביעות כאלו כאשר יש בכך לקידום היעילות והבהירות:

מובהר כי, על תביעה המפנה לשרטוטים ולהדגמות, אך מציינת במפורש אילו היבטים או תכונות ספציפיים של האמצאה נתבעים מתוך שרטוט או הדגמה מסוימים, לא יחול סעיף 2 לחוזר זה, וזאת בתנאי שההפניה הינה לצורך תמצות ומניעת סרבול התביעה.

כך למשל, לגבי הדוגמאות הבאות לא יחול סעיף 2 לחוזר זה: תביעה לרצפים גנטיים המפנה לרצף המופיע בפירוט; תביעה למבנה גבישי של חומר המאופיין באמצעות תכונות פיזיקליות שתוצאות מדידתן מופיעות בשרטוט, אליו מפנה התביעה; תביעה למוצר או להתקן המאופיין על ידי צורה פונקציונלית שלא ניתן לתארה באופן מילולי והצורה מופיעה באופן ברור בשרטוט, אליו מפנה התביעה.

הוראות החוזר יחולו באופן מיידי ועל כלל בקשות הפטנט התלויות ועומדות אשר טרם ניתנה בהן הודעת קיבול.

0

מוצר איום

מוצר איום - מאחד חשמל

בלוג חדש בשם "מוצר איום" מפרסם באופן יומי מוצרים דימיוניים שלא ראיתם בשום מקום אחר, ושהם רעיונות כל כך גרועים שגם לא תראו.

כך, יש שם צבעי פנדה, משחרר חלומות, כרית אויר עוגה, משתיק קול לאקדח פיקות, חיל צעצוע ג'ובניק, ועוד רבים ורעים.

בתור דוגמה אחת הבאתי את מאחד החשמל – המצאה גאונית המאפשרת לכל בר דעת לאחד מספר שקעי חשמל לשקע אחד. על פניו, נראה שמדובר בהמצאה פטנטבילית, ואולי כאן ניתן להיווכח – לפני שרצים לרשום פטנט על מוצר חדש, כדאי לחשוב שנייה גם על שאלת הערך הכלכלי שלה.

תגיות: ,
0

הפרת זכות יוצרים אינה עילה לתביעה ייצוגית

Googleבית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד גוגל בגין הפרת זכות יוצרים בפרוייקט סריקת הספרים שלה.

גוגל הגישה בקשה למחיקה על הסף נוכח הוראות חוק תובענות ייצוגיות שמגביל את העילות בגינן ניתן להגיש תביעה יצוגית. כפי שאף דיווחתי כשהוגשה תביעה זו, בכדי לצעוד בשבילי התובענות הייצוגיות יש להראות כי עילת התביעה הינה אחת מיני עילות נבחרות שזכו להימנה בתוספת לחוק הרלוונטי.

במקרה זה, ניסה המבקש להראות כי בין גוגל לבין בעלי הזכויות ישנם יחסים של צרכן ולקוח, וזאת בהתבסס על שאיפתה של גוגל לגייס את בעלי הזכויות כלקוחות שירותי הפרסום שלה. ניסיון זה, יש להבהיר, נועד להראות כי עילת התביעה נעוצה ביחסי לקוח וצרכן, ומשכך יש מקום לדון בה בצורה ייצוגית.

לקריאת המשך המאמר »