הפרת זכות יוצרים אינה עילה לתביעה ייצוגית

Googleבית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד גוגל בגין הפרת זכות יוצרים בפרוייקט סריקת הספרים שלה.

גוגל הגישה בקשה למחיקה על הסף נוכח הוראות חוק תובענות ייצוגיות שמגביל את העילות בגינן ניתן להגיש תביעה יצוגית. כפי שאף דיווחתי כשהוגשה תביעה זו, בכדי לצעוד בשבילי התובענות הייצוגיות יש להראות כי עילת התביעה הינה אחת מיני עילות נבחרות שזכו להימנה בתוספת לחוק הרלוונטי.

במקרה זה, ניסה המבקש להראות כי בין גוגל לבין בעלי הזכויות ישנם יחסים של צרכן ולקוח, וזאת בהתבסס על שאיפתה של גוגל לגייס את בעלי הזכויות כלקוחות שירותי הפרסום שלה. ניסיון זה, יש להבהיר, נועד להראות כי עילת התביעה נעוצה ביחסי לקוח וצרכן, ומשכך יש מקום לדון בה בצורה ייצוגית.

ברם, בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי בעלי הזכויות הם מעין ספקים של גוגל, ולא לקוחותיה. אף אם גוגל משתמשת במרכולתם של ספקיה ללא תשלום, אין זה אלא סכסוך בין ספק ועוסק, ואין מדובר בצרכן-לקוח. משכך, לא נמצא לקבוצה של בעלי הזכויות הנפגעות מזור בחוק תובענות ייצוגיות.

הכלי של תובענות ייצוגיות נועד לאפשר להשיג אכיפה אזרחית יעילה, גם במקום בו הנזק שנגרם לכל לקוח הוא קטן ואינו, כשלעצמו, מצדיק פניה לערכאות. כך, חברות ענק עשויות לעשוק כל לקוח בשקלים בודדים, ובסך הכל להגדיל את שורת הרווח שלהן בצורה משמעותית.

עם זאת, ונוכח הסעד העומד לרשות בעל זכות היוצרים שהופרה – פיצויים ללא הוכחת נזק – נראה בעיניי כי ישנו תמריץ מספק לכל אדם ואדם מחברי הקבוצה להגיש תביעתו באופן אישי. משכך, חלל חסר זה – שאינו מאפשר לבעלי זכויות נפגעים לפעול בצורה ייצוגית, אינו מטריד במיוחד.

(ת"צ 11319-04-11 בראונר נ' GOOGL INC (מיום 23.11.2011))

פוסטים באותו נושא:

נכתב על ידי זיו גלסברג

זיו גלסברג, עורך פטנטים ועורך דין, איש תוכנה בעברו ובעל רקע מחקרי בתחום האימות הפורמאלי, הינו שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות', עורכי דין ופטנטים, ועיקר עיסוקו מתמקד בתחומי הקניין הרוחני, ברישום פטנטים ובניהול סכסוכים בפני ערכאות שיפוטיות.